"ועדת הריכוזיות נותנת מתנה לחברת החשמל, הציבור ישלם"

למנכ"ל OPC, גיורא אלמוגי, ברור מי תרוויח מהחלטת ועדת הריכוזיות שלא לאשר לחברה הקמת תחנת כוח שלישית ■ בראיון בלעדי ל-G הוא מסביר למה הוא בכל זאת אופטימי

גיורא אלמוגי / צילום: יונתן בלום
גיורא אלמוגי / צילום: יונתן בלום

גיורא אלמוגי, מנכ"ל יצרנית החשמל הפרטית OPC, חי את תחום האנרגיה באינטנסיביות כזאת, שאפילו את האירועים החשובים בחייו הוא מסמן באמצעות ציוני דרך חשובים בתחום. "התחלתי את הקריירה שלי", הוא מדגים, "בשנה שבה חוקק חוק משק החשמל, ב-1996". הוא סיים אז את לימודיו ככלכלן והצטרף לדלק אנרגיה, עוד לפני ההשתלטות של יצחק תשובה על הקבוצה ועוד לפני מציאת הגז. בשנת 2000 קיבל הצעה מעידן עופר להצטרף אל האחים עופר. "כשעידן ראיין אותי, זה היה שיא ימי בועת האינטרנט עם גיוסי הכספים. הוא לא הכיר אותי, אבל הכיר מחיפה את הסביבה החברתית שלי (אלמוגי הוא נצר למשפחה מיוחסת בחיפה, כאשר סבו יוסף אלמוגי, היה בין השאר ראש העיר, שר בממשלות מפא"י ויו"ר הסוכנות). עידן שאל אותי, 'כל החברים שלך בהייטק, מה אתה הולך למקצוע המשעמם הזה?'. אבל בעיניי זה תמיד היה מעניין. נמשכתי לתחום מהתחלה".

קיראו עוד ב"גלובס"


התלאות של OPC ארוכות בערך כמו הקריירה של אלמוגי, ונגיע אליהן בהמשך, אבל קודם אל הטרייה שבהן. "אפילו כשאני שוחה בבריכה אני מפליג במחשבות על ריכוזיות", מתוודה אלמוגי, ואפשר להבין אותו. לפני כחודש, בעיצומה של ההנפקה המתוקשרת של החברה, ממש בין השלב המוסדי לציבורי, נחתה עליה החלטת ועדת הריכוזיות להמליץ שלא לאשר לה להקים את תחנת הכוח השלישית בסל שלה: תחנת צומת אנרגיה בצומת פלוגות, בשל הכוח הרב שיש לבעל הבית, עידן עופר, בעלי החברה לישראל. כוח שמעורר חשש, כך הוועדה בראשות הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין, ש"נקודות ההשקה הרבות מול האנרגיה יקנו לחברה לישראל יתרונות הן על פני חברות אחרות והן על פני הציבור הרחב".

מבחינת אלמוגי, ועל אחת כמה וכמה מבחינת הבעלים שלו עידן עופר, מדובר במהלומה לא פשוטה. ההנפקה נועדה בעיקר כדי לממן את הקמת התחנה הזאת, והשלב הקריטי שבו פורסמה החלטת ועדת הריכוזיות פגע גם במחיר שהושג בה. אבל מעבר לזה, רוח כזו הנושבת מצד ועדת הריכוזיות עלולה לפגוע ולהגביל את יכולתה של OPC להמשיך לצמוח ולבנות תחנות.

- הסתכלת בראי וראית שאתה מונופול?

"אני ההפך ממונופול, אני חלק מאלה שמחלישים את המונופול של חברת החשמל. OPC היא החלוצה שפתחה את התחרות מול חברת החשמל. ההחלטה הפתיעה אותי מאוד, אנחנו אפילו לא השחקן הכי גדול בין יצרני החשמל הפרטיים. הם עשו סנאפ-שוט על צומת, ולא ראו את התמונה הגדולה, של יצירת תחרות במשק החשמל, ושל היווצרות שחקנים מספיק חזקים כדי לקיים אותה".

- נראה שהם יותר עשו סנאפ-שוט על עידן עופר.

"ריכוזיות לא קשורה אליי אלא לקבוצה למעלה. זה מעל לראשי להתייחס לענייניה של הקבוצה".

- מה חשבתם על ההחלטה?

"אנחנו חושבים שהחלטת הוועדה נותנת מתנה ענקית לחיזוק חברת החשמל, ומי שישלם בסופו של דבר את החשבון זה הציבור - ואני בטוח שזו לא הייתה כוונתה של הוועדה".

- הוועדה יכלה בהחלט לחשוב, שלא יקרה שום דבר לתחרות אם מישהו אחר, ולא עידן עופר, יקים את תחנת צומת אנרגיה.

"למרות התמונה המאוד ורודה שאומרת שאם לא יתנו לאחד להקים, מישהו אחר יקים, זה לא מה שקורה בפועל. חוק משק החשמל (שנועד להסדיר את המשק ולייצר תחרות לחברת החשמל) חוקק לפני 21 שנה ומעט מאוד קרה, וכשפרויקטים התעכבו, לרוב הם לא קמו. אם מוציאים שחקן שיודע להקים, ההסתברות היא שלא תקום תחנה אחרת, וזה מחליש את הסקטור הפרטי ומחזק את חברת החשמל".

- ומה אתה אומר על העיתוי של ההחלטה, ממש בין השלב המוסדי לציבורי?

"אני יכול רק להגיד שההנפקה היא אירוע שלא קורה ביום אחד, וגם המלצות של ועדת ריכוזיות (לבקשות שמוגשות) מוגבלות על-פי החוק בזמן, 90 יום, ובאורח לא נעים בכלל, האירועים האלה התאחדו בין השלב המוסדי לשלב הציבורי של ההנפקה. אני לא מאמין שזה היה מכוון, אבל זה בהחלט היה עיתוי אומלל, וגם עוד סימן לכך שהמדינה לא לחלוטין מגובשת לגבי מה שהיא רוצה בתחום התחרותיות. אני מאמין שבסוף ההיגיון יגבר".

- אתה מתכוון שרשות החשמל, שהיא הקובעת, אולי לא תקבל את ההמלצה של הוועדה? אפילו שהערכות הן שאסף אילת, יו"ר הרשות, יצטרף לעמדת ועדת הריכוזיות.

"אני רק יודע שרשות החשמל כתבה מכתב לוועדת הריכוזיות שהיא מעוניינת לתת ל-OPC רישיון ייצור חשמל מגז בצומת (כדי לקיים דיון חייבת להיות פנייה כזאת). אם ומה הוא אמר אחר כך, אני לא יודע להגיד. לי הם לא אמרו שום דבר".

- ומה אתה עושה כרגע? איך אתה פועל להסיר את רוע הגזירה?

"אמרנו שאנחנו בוחנים את כל האפשרויות".

- כולל אפיק משפטי?

"אני חושב שאם לכל הצדדים יש אינטרס ש-OPC תמשיך להיות שחקן במשק, הדרך הנכונה להגיע לזה היא בהידברות ולא דרך בתי משפט. אבל בסוף הכול פתוח, ואנחנו נעשה הכול כדי לאפשר לה להמשיך להתפתח".

"לא יכול להחליף לעצמי בעלים"

ל-OPC יש תחנה אחת במישור רותם (שבה היא מחזיקה ב-80%), שעובדת כבר מ-2013, התחנה הפרטית הראשונה בארץ, בהספק של 460 מגוואט. החברה מקימה תחנת כוח בחדרה בהשקעה של מיליארד שקל, שכושר הייצור שלה יהיה כ-140 מגוואט. התחנה שתוכננה בצומת, בהספק של 400 מגוואט, אמורה להיות תחנה לאספקה בזמן ביקושי שיא, "פיקרית" בעגה של עולם החשמל, הנכנסת לפעולה רק כשצריך. המדינה החליטה על מכסה ראשונית של כ-650 מגוואט מיצרנים פרטיים (לחברת חשמל יש תחנות כאלה), כאשר כרגע, הלקוח הפוטנציאלי היחיד של צומת (אם תקום) הוא חברת החשמל.

בשלב המוסדי של ההנפקה, נקבע לה שווי של 1.4 מיליארד שקל לפני הכסף, "וההנפקה זכתה לביקושים מאוד יפים", אומר אלמוגי. ואז התפרסמה החלטת הוועדה וצמצמה את השמחה. "כמעט כל המוסדיים נשארו, אבל הורדנו את המחיר חזרה למחיר המינימום (לפי שווי של 1.25 מיליארד שקל לפני הכסף). בסוף, מבחינתי זו הייתה הנפקה מוצלחת. גייסנו את מלוא הסכום שהתכוונו, בלי שהחתמים יצטרכו להשלים את החסר. זו פעם ראשונה שחברת חשמל פרטית מגיעה לבורסה הישראלית, אבל המוסדיים האמינו בתחום, ואני צופה בעתיד שגם שחקנים אחרים כמונו ייסחרו. אנחנו הסנונית הראשונה".

- השוק מאמין שתוכלו להמשיך לפעול?

"מה השוק מאמין, אני לא יודע. אני אישית לא רואה סיטואציה ש-OPC לא ממשיכה להתפתח בשוק החשמל".

- אבל אתה לא יכול לטעון שאתה לא נהנה מכוחה הרב של הקבוצה ומכוחו של עידן עופר. הנה דוגמה: הקבוצה בזכות גודלה חתמה על הסכם לאספקת גז בזול יחסית מחברת אנרג'יאן היוונית.

"זו בדיוק דוגמה פנטסטית לכך שרק בעזרת שחקנים חזקים אפשר לפתח תחרות: בזכות קונה גדול כמו הקבוצה, כנראה אנרג'יאן תחליט לפתח את שדות הגז כריש ותנין, ולהתחרות בגז של תמר. בלי ההסכמים האלה, כריש ותנין אולי לא היו מפותחים כלל".

- אז בוא נחזור אל ועדת הריכוזיות. אולי חוששים שם שתהיו מונופול מול חברת החשמל באספקה בשעת שיא?

"מתן רישיון לא מבטיח שנגיע לקו הגמר, כי על-פי החלטת המדינה, התחרות היא מי יהיו מוכנים ראשונים. באותו יום שבו דחו אותנו, אתגל של שיכון ובינוי קיבלה רישיון לתחנה כזאת (184 מגוואט), ולמיטב ידיעתי, שני מתחרים נוספים, דליה אנרגיות ואדלטק (בעלת דוראד) מקדמות תוכניות לתחנות כאלה".

- שיכון ובינוי גם שייכת לקבוצה לא קטנה כלל תחת שרי אריסון. אתה יודע למה להם המליצו לאשר ולכם המליצו לא לאשר?

"אני לא יודע להגיד".

- ואולי פשוט תהיו גדולים מדי עם תחנת צומת?

"גם אם נסיים אותה, נהווה 1,000 מגוואט מתוך 17 אלף".

- טוב, אתה סופר את חברת החשמל, שכיום מייצרת 70% מהחשמל בארץ. איך אתה מול המתחרים הפרטיים?

"קודם כול, בענף שלנו יש רגולציה שקובעת לאיזה גודל יכול כל אחד להגיע בתוך הסקטור של היצרנים הפרטיים, כך שאין לי סיכוי להיות שם מונופול. ובכל מקרה, אני אפילו לא הכי גדול. אדלטק גדולים מאיתנו (כרגע מעל אלף, ובשנים הקרובות יגיעו לקרוב ל-2,000 מגוואט). דליה כרגע גדולים מאיתנו (910 מגוואט ועם תוכניות הרחבה)".

- אז אתה לא מונופול, ואתה אפילו לא חלק מהחברה לישראל (OPC שייכת לקנון שפוצלה מהחברה לישראל, והיא חברה בת של IC פאואר שקנון מחזיקה בשליטה בה). אבל אולי הראייה המשקית הכוללת לנגד עיני הוועדה היא שעידן עופר מאוד חזק ולא נורא אם נחליש אותו בכובעו כבעל השליטה ב-OPC.

"אני לא יכול להתייחס לכי"ל ולבז"ן (שפועלות במסגרת החברה לישראל), אבל אני חושב שההחלטה הזאת לא לוקחת בחשבון את ההסתכלות על מהי תחרות במשק החשמל. ההסתכלות הזאת היא מעבר לשאלה אם תחנת כוח כזאת או אחרת תקום, אלא ראייה שבסוף הדרך צריכים להיות חמישה-שישה יצרני חשמל, שגם מוכרים ללקוחות וגם מתחרים זה בזה. וכדי להיות מספק אמיתי של חשמל, אי אפשר להישען על תחנת כוח גדולה אחת, אלא להיות בעל כמה תחנות ומסוגים שונים: תחנות רגילות, אנרגיה סולרית, שאליה אנחנו מנסים להיכנס, ותחנות שישלימו את התמונה ויספקו רק בשעות מסוימות את ביקושי השיא".

- ואולי הכול יסתדר עבורך אם עידן עופר ימכור את OPC או את החברה האם שלה IC פאואר. מדי פעם יש ידיעות על מגעים כאלה מצדו.

"אני בוודאי לא יכול להחליף לעצמי בעלים או להגיד לבעלי המניות שלי למכור או לא למכור".

- ועדיין, אתם מדברים. מה הוא אומר לך בשיחות עמו?

"אני לא יכול לספר לך על השיחות עם עידן, אבל כשאני הצטרפתי לקבוצה בשנת 2000, עידן כבר כמה שנים חלם והתעקש שהוא ייכנס לתחום החשמל. את ניירות המכרז לתחנה הראשונה שלנו הגשתי כבר ב-2002, ואז הכול נתקע לשבע שנים. ובכל זאת הוא לא התייאש, וכשלא הצליח בישראל, החברה לישראל בהובלה שלו קנתה תחנות כוח בדרום אמריקה (מה שהפך לימים ל-IC פאואר).

"אם הוא לא היה מאמין בזה וממשיך להזרים כסף, הראיון הזה לא היה מתקיים. הוא לא עשה את זה בשם התחרות אלא כי האמין עסקית בסקטור, אבל בסוף ההתעקשות שלו ושל אחרים הביאה לפתיחת התחרות. הוא מעודד אותנו להמשיך והמשיך להאמין כשאחרים התייאשו. הבעיה עם זה, שכדי לעשות דברים כאלה, אתה צריך להיות מספיק גדול כדי להשקיע 2 מיליארד שקל (מה שהושקע בתחנת החברה במישור רותם) כנגד כל המכשולים".

אגב, לא צריך לרחם על עופר בהקשר הזה. OPC היא אחת החברות היותר מוצלחות בפורטפוליו של קנון, ולבדה אחראית לכ-40% מהרווח נטו של החברה האם שלה (IC פאואר). לפני כמה חודשים, OPC גייסה בבורסה בתל אביב אג"ח בכ-80 מיליון דולר לצורך תוכניות הצמיחה שלה, ובעיקר עבור צומת.

"כשנכנסנו, קיבלנו מחיאות כפיים"

אלמוגי, 47, הוא חיפאי מבטן ומלידה, אפילו שמתגורר כיום בתל אביב. סבו, יוסף אלמוגי, היה כאמור ראש העיר חיפה, שר העבודה, השיכון והפיתוח, יו"ר הסוכנות היהודית, ואפילו לזמן מה יו"ר חברת החשמל, שנכדו מתחרה בה. "היה דמות מאוד חשובה בחיי", מתייחס אלמוגי אל תמונה של הסב בצעירותו, הניצבת על השידה במשרדו.

ל-OPC נכנס אלמוגי כאשר על הפרק עמדה הקמת תחנת כוח ברמת-חובב, פרויקט שנאלצו לבטל אותו. לאחר מכן, ב-2002, הגישו כאמור את המכרז לתחנה במישור רותם, אבל בהמשך התגלעו ויכוחים בין המדינה לחברה ובמקום תחנה ראו הצדדים הרבה בתי משפט - ולמעשה, הפעילות בארץ די קפאה. אלמוגי עבר מהאחים עופר לחברה לישראל, לרכישת מה שהפך לימים ל-IC פאואר, רכישת פורטפוליו של 500 מגוואט בדרום אמריקה, בעיקר בפרו, בהשקעה של 540 מיליון דולר ב-2007. כיום מדובר ב-4,000 מגוואט ובהשקעות נוספות של 3 מיליארד דולר, אבל אלמוגי כבר לא שם: ב-2009, החליטה המדינה לקדם בכל זאת את התחנה התקועה במישור רותם, תחנה פרטית ראשונה, שהוקמה במשך ארבע שנים והחלה לפעול ב-2013.

"כשנכנסנו ביולי 2013", הוא משחזר, "קיבלנו מחיאות כפיים. חיכו לנו כדי לעמוד בביקושי השיא של הקיץ, ובזכותנו לא היו הפסקות חשמל בקיץ 2013". ב-2014 הקימה דוראד את התחנה הראשונה שלה, וב-2015 עשתה זאת גם דליה אנרגיות, ונזרע הבסיס לתחרות שעודנה בחיתוליה.

הנוסח הראשון של המכרז, עוד מ-2002, דיבר על מכירה לחברת החשמל. אבל, כך אלמוגי, "המדינה אמרה בשלב מסוים שבלי מכירה ללקוח, לא תהיה תחרות אמיתית אלא משק מנומנם כזה". וכך, עוד טרם המכרז, ובהתעקשות של הרשות להגבלים עסקיים, שאליה הצטרפו גם שר האוצר ושר האנרגיה דאז, הוכנסה אפשרות ליזם להשתחרר מהקשר עם חברת החשמל כלקוח, ולמכור לפרטיים. מאוחר יותר דאגו גם שהמחיר למכירה לחברת החשמל יהיה כזה ש"אי אפשר להתפרנס ממנו", כדי לעודד את היזמים לצאת לשוק, ואכן OPC הפעילה בבוא היום את זכותה להשתחרר מהמכירה לחברת החשמל.

אלמוגי מספר שבהחלט יצא לו להתחרות מול יצרן פרטי אחר על לקוח גדול, והלקוח יצא נשכר בדמות הנחה נאה. כרגע, הפער המקובל ממחירי חברת החשמל הוא 8%-6% פחות. "מאז ש-OPC נכנסה", אומר אלמוגי, "מרגישים את הלחץ של חברת החשמל".

- מתי גם הצרכן ירגיש?

"כאשר התחרות תעמיק, בעוד עשר שנים מהיום, הצרכן הסופי בבית בתל אביב יוכל לעשות ניוד בספק החשמל שלו בדיוק כמו שהוא עושה בין חברות הסלולר. ברירת המחדל תהיה חברת החשמל, אבל הוא יוכל לבחור ספק אחר.

"בדיוק בנקודה הזאת, OPC היא לא כמו השאר, ובעיניי היא אחת המחוללים החזקים של התחרות שקורית היום. אנחנו לא היחידים שמוכרים לצרכנים, אבל אנחנו החברה היחידה מבין יצרני החשמל הפרטיים שכל המודל שלה מבוסס על מכירה ליחידים, ולא על שילוב בין יחידים לחברת החשמל".

"חברת החשמל בקיפאון"

תיאורטית, כבר מזמן הייתה צריכה להיות תחרות, לפחות בייצור ואולי גם באספקה לצרכנים, לחברת החשמל. תיאורטית, שוב, החוק איננו מאפשר כלל לחברת החשמל להקים תחנות חדשות. מעשית, חברת החשמל לא ויתרה ולא מוותרת על התקווה שלה להישאר במשחק, ולהמשיך להקים תחנות חדשות.

"לחברת החשמל ברור מה כתוב בחוק", מתייחס אלמוגי, "אבל גם ברור לה ששרים מתחלפים ומדיניות מתחלפת. במשך 21 שנים היו עשר רפורמות. למשל, ברפורמת אורי יוגב (במשק החשמל ובחברת החשמל) מצד אחד מדובר על תחרות, אבל מצד שני מופיע המושג 'שיחלוף תחנות כוח'. כלומר, לקחת תחנה ישנה ולבנות עליה תחנה מודרנית עם הספק גבוה פי כמה, אבל זה לא נחשב בניית תחנה חדשה".

- מה גורם לך להיות אופטימי שכל זה ישתנה ושהתחרות תפרח?

"הממשלה בישראל, אחרי הרבה מאוד שנים, הביעה בצורה מאוד מובהקת את עמדתה שחברת החשמל תחדל בעתיד לחלוטין מייצור ומאספקה של חשמל. היא עשתה את זה, באופן מוזר, בעמדה שהגישה לבית דין לעבודה בחיפה לפני כחודשיים, שאישר לוועד לשבות בשל הרפורמה המתוכננת במשק החשמל.

"מה שקרה שם עוד היה שהמדינה הבינה שלוקחים לה את המשילות - את היכולת לתכנן את משק החשמל שלה - ועתרה לבג"ץ, בבקשה להחליט שעובדי חברת החשמל יכולים לשבות סביב שינויים והתייעלות בחברת החשמל עצמה, אבל לא סביב שינויים במשק החשמל. הדיון אומנם הופסק בהסכמת הצדדים, אבל חברת החשמל הבינה מה עומד לקרות וחזרה לעבודה".

- וזהו? מכאן אתה שואב את תקוותך אל מול אחד הגופים החזקים בארץ?

"ההודעה המאוד ברורה של המדינה שכל הייצור יעבור לידיים פרטיות, נותנת תקווה שבסוף זה כן יקרה. אם את שואלת האם חברת החשמל מאמינה שנסגרה הדלת? לא, היא לא מאמינה. למשל, היה עכשיו דיון על התחנה של חברת החשמל בחדרה שהיחידות שלה מאוד מזהמות. לשתי ארובות הוסיפו סולקנים, אבל יש עוד שתי ארובות ישנות מדי שלא ניתן לשדרג אותן, ומסיבות של איכות הסביבה הוחלט לבטל אותן עד 2022. כך שצריך למצוא פתרון לאספקה של מעל 1,400 מגוואט.

"אמור היה להיות ברור שמי שיספק את הפתרון הזה יהיה הסקטור הפרטי, אבל מעשית, התקבלה החלטת ממשלה ש-800 המגוואט הראשונים יבואו מהסקטור הפרטי, ולגבי השאר, לא ברור מה יקרה".

- ואיך אתה יודע שחברת החשמל ממשיכה לקוות?

"עובדה שהיא לא עשתה בשנים האלה את התפקיד שלה, לעבות את מערכת ההולכה, קווי החשמל שבהם היא תישאר מונופול. שנים לא בנו כלום במערכת ההולכה, שהיא הרבה יותר אסטרטגית מתחנות כוח; כי אם תחנת כוח מפסיקה מסיבה כלשהי - תקלה או סיבה ביטחונית - לעבוד, יש עוד תחנות. אבל לשם כך צריך יתירות של קווים, ובהולכה יש אפס יתירות של קווים בישראל".

- מה הקשר בין התקווה שלה לייצר חשמל להזנחה לדבריך של מערכת ההובלה?

"הקשר הוא שכיוון שהיא עדיין מאמינה שיתנו לה לבנות, היא שומרת לעצמה את הכסף. ודבר שני, היא יודעת שאם לא יתנו לה, את ההולכה היא בונה עבור המתחרים, ואת זה היא לא מתלהבת לעשות.

"מה שקרה בשנים האחרונות זה שרק היצרנים הפרטיים בנו תחנות כוח, אנחנו היינו הראשונים במישור רותם ואחרינו באו האחרים, וביחד הושקעו בתחום 15 מיליארד שקל ונבנו תחנות עם הספק של כ-3,000 מגוואט והכול מהסקטור הפרטי. בכל התקופה הזאת חברת החשמל הייתה בעימות עם המדינה, ולא הוסיפה כלום למערכות ההולכה".

- אתה יכול להבין את הוועד של חברת החשמל, שרוצה לדאוג לעובדים.

"רוב עובדי חברת החשמל כבר לא עובדים בייצור, אבל אני בעד להבטיח את עתידם. סבא שלי, שהיה מראשי מפא"י ההיסטורית, היה יו"ר ההסתדרות בחיפה לפני שהיה חבר כנסת ושר, והוא לימד אותי שאין התנגשות בין זכויות עובדים ושוק חופשי. חברת החשמל כבר עשר שנים בקיפאון, ואני לא חושב שעובדיה נהנים מזה. הם, לפחות רובם, עובדים טובים שרוצים לעבוד".

אלמוגי מסביר איפה לשיטתו מסתתר המונופול האמיתי של חברת החשמל

d אחד הדברים שיותר מטרידים את אלמוגי במונופול הגדול הזה שנקרא חברת החשמל, הוא השליטה המוחלטת שלה בידע, ועם השליטה הזאת, היכולת לטרפד מהלכים. "כאשר יזם רוצה לבנות תחנת כוח, מיד אחרי שהוא מוצא את המיקום, הוא רוצה לדעת אם יוכל להוציא ממנו חשמל לרשת", הוא מסביר. "ניקח למשל את דרום הארץ: לא מזמן ביטל שר האנרגיה לחברת החשמל פרויקט לייצור 1,100 מגוואט באשקלון (פרויקט D).

"כל הדיוט היה חושב, שאם הפרויקט הזה נגרע, בטח התפנה הרבה מקום על הרשת. אבל הרבה שחקנים שפונים לחברת החשמל לשאול אם יוכלו להתחבר בדרום לרשת, מקבלים תשובה שלא, שעכשיו יש בעיה חדשה. המדינה מתוסכלת, כי אין לה דרך לדעת אם זה נכון, והיא מקבלת תשובות בנוסח, 'אם אתם רוצים עלטה כללית...', והיא נאלצת להתפתל ולהגיע למה שהיא רוצה בטוב.

"אני חושב שעכשיו מבינים, שהמונופול הוא לא רק על ברזלים וקווים אלא גם על היכולת לשלוט בידע ואז לתכנן את משק החשמל".

- מה מפריע למדינה לתכנן את המשק?

"אפילו את היעד שהמדינה הציבה לאנרגיות מתחדשות, בעיקר ממקור סולרי, שרובן יגיעו מהדרום, היא עלולה לא להצליח להגשים. הנה החשכ"ל רוצה לקדם מכרז של 500 מגוואט בדימונה, וחברת החשמל אומרת, ביכולת ההולכה הקיימת, אי אפשר להכיל אותם ברשת".

- אז עד שהמדינה סוף-סוף התעוררה והתחילה לקדם אנרגיה סולרית, זה עלול להיות מטורפד?

"לחלוטין".

תגובת חברת החשמל:

"כמה צפוי שאלמוגי, שמייצג חברה פרטית שזכתה ליהנות מרווחי עתק על חשבון הציבור באופן שראוי לביקורת ציבורית נרחבת - מתכסה במעטה של דאגה לאינטרס הציבורי ומנסה לקדם עוד ועוד הטבות כלכליות עבור בעליו. אלמוגי הוא נציג הטייקונים שנהנים מרווחים של מאות מיליונים מדי שנה. הוא מעלה טענות שקריות ומופרכות שאין כל קשר בינן לבין המציאות.

"בואו נבלבל אותו עם קצת עובדות: חברת החשמל השקיעה מיליארדים בשנים האחרונות בפיתוח רשת ההולכה ובהתאמתה לצרכים החדשים הנגזרים מכניסתם של עשרות יצרנים חדשים. העובדות מדברות בעד עצמן: מעל 30% מייצור החשמל בישראל הינו פרטי וזאת ללא רפורמה מוסכמת במשק.

"חברת החשמל מקפידה על יתירות בקווי ההולכה, לצורך שמירה אחראית על המערכת. היצרנים הפרטיים - בניגוד לכך - פועלים לנצל את היתירות באופן ציני לטובת קידום האינטרסים הפרטיים שלהם על חשבון הציבור.

"טענותיו על ניסיונות לכאורה של חברת החשמל לעכב את התחרות, תמוהות, לאור העובדה כי יחפ (יצרן חשמל פרטי) OPC רותם חובר ב-2013 לרשת ההולכה במהירות הבזק תוך התגייסות כללית של חברת החשמל, בעוד בניית התחנה התעכבה חודשים רבים. כמו כן, רק בימים אלו מגייסת החברה משאבים רבים לשם חיבור יחפ חדרה תעשייה (מפעלי נייר), שמוקם בימים אלו על-ידי קבוצת OPC לרשת החשמל כמתוכנן.

"חברת החשמל תמשיך לפעול באחריות כלפי משק החשמל והצרכנים, ותמשיך לסייע לכל יצרן פרטי להיכנס למשק החשמל בשיתוף פעולה ובשקיפות. אנו מצפים להתנצלות של אלמוגי, להבנה מצדו כי לדבריו יש השלכות מרחיקות לכת, וממליצים לו לעסוק בתפעול התחנה ולא בנושאים שאינו מבין בהם".

תגובת רשות הגבלים עסקיים:

"ההחלטה של ועדת הריכוזיות התקבלה משיקולי ריכוזיות כלל משקית - יכולת השליטה של קבוצת עידן עופר על ענפי משק ונכסים אסטרטגיים שונים של המדינה. עם זאת, הוועדה לא התעלמה מההשלכות של החלטותיה על התפתחות משק האנרגיה. לפיכך, קודם לקבלת ההחלטה התייעצה ועדת הריכוזיות עם רשות החשמל, אשר סברה שאי מתן רישיון ל-OPC בתחנת הכוח צומת לא ישפיע לרעה על התפתחות התחרות במשק החשמל".

לכתבה הקודמתאחרי הרצליה: גם בכפר-סבא תוקפים את תוכנית המתאר