מגדלים באוויר: המאבק על כיכר המדינה לא נגמר

יורשיהם של בעלי הקרקע בכיכר המדינה מחכים כבר 70 שנה שתוכנית הבנייה תצא לפועל ■ תושבי האזור שחוששים מאובדן השטחים הפתוחים וטוענים למחטפים תכנוניים ■ דוח G

יעל אלעד מילר, אסתי סגל ומאיה יעקובס / צילום: איל יצהר
יעל אלעד מילר, אסתי סגל ומאיה יעקובס / צילום: איל יצהר

אוגוסט. חם. חצי מדינה לא כאן. מודעה קטנה בעיתון מדווחת כי היזמים הבונים בכיכר המדינה מבקשים תוספת של 20% בנייה (כלומר, תוספת של 15 קומות, 75 דירות, בשלושת הבניינים המתכוננים). תושבי הכיכר לא חושבים שזה מקרי שמודעה בעלת מסר כה מהותי פורסמה בשלהי אוגוסט הריק מאדם, יומיים לפני שעובדי העירייה יוצאים לחופשת הקיץ שלהם. הם, שעוקבים בדאגה אחר תוכנית הבינוי, חושבים שזה גם לא מקרי שהפרסום נעשה בדרך, איך לומר, אנכרוניסטית, בדמות מודעה בעיתון, שבמקרה "מישהי מאוד עירנית בקרב הפעילים נתקלה בה", כלשון תושבת המקום יעל אלעד מילר.

"כשהעירייה רוצה להגיע לאנשים - יש דרכים", מסבירה פעילה אחרת תושבת המקום, מאיה יעקובס. "שיישלחו סמסים, שיפרסמו בפייסבוק, שיתלו מודעות על העצים. הרושם הוא שניסו להסתיר את זה בכוונה, כך שיפוג המועד של ההתנגדויות (לאחר הפרסום, יש לתושבים פרק זמן של שבועיים להגשת התנגדויות)".

"לפני חמש שנים הייתי בסנט לואיס ואני רואה שלטים גדולים בכל האזור", מספרת אסתי סגל, פעילה נוספת ותושבת האזור. "מה מתברר? העירייה רצתה לסלול כביש מצפון סנט לואיס לדרום העיר, אז היא פתחה אתר אינטרנט, העלתה לשם את כל התוכניות, צלצלה לכל התושבים, שלחה להם מיילים ומכתבים והודיעה שביום זה וזה בשעה זו וזו יתקיים דיון בעירייה, וצירפה להם את הלינק לאתר. הם הוזמנו גם להעלות את הצעותיהם. לאחר שהיה דיון גובשה תוכנית חדשה, ואז התחיל הסיבוב מחדש. בדיוק ההיפך ממה שקורה אצלנו. כאן זו ועדת קישוט".

יעקובס, המשמשת ביומיום שלה כמנכ"לית עמותת צלול, העוסקת באיכות סביבה, עברה לפה מרמת אביב. "לפני שהגעתי הייתה לי תדמית מאוד ברורה לגבי התושבים כאן, של צפונים מנותקים", היא אומרת. "אבל גיליתי שהמון זוגות צעירים חיים כאן. אני מדברת על כל הרחובות מסביב. אנשים מגיעים לכיכר אחר הצהריים לטייל עם הכלבים, עושים כאן ספורט וימי הולדת. זה לב פועם מקסים, עם מדשאה וחיים שוקקים. הכיכר הזו היא הלב של חיי הקהילה של צפון-מרכז תל-אביב.

"אם הייתי מנכ"ל העירייה או ראש העיריה, הייתי רוצה לשמור את זה לתושבים, לשים בקיץ מסך באמצע המדשאה, ולקיים פה הקרנות וגינה קהילתית. במנהטן יש המון פארקים, בפריז, בברלין. כל עיר דואגת קודם כול לאיכות החיים של התושבים שלה, כי אי אפשר להכניס אנשים לקופסאות".

קיראו עוד ב"גלובס"


מה קרה להתנגדויות

קרקעות כיכר המדינה כוללות 45 חלקות, המשתרעות על פני 54 דונם, כ-30 מהם בבעלות פרטית, השייכת היום ליורשיהם של האנשים שרכשו אותם ב-1942 מחברת שיכון עממי, והשאר בבעלות העירייה. ב-1969 אושרה תב"ע (תוכנית בניין עיר) לבנייה מסיבית בכיכר ובסביבותיה, אך במשך שנים התעכבה הבנייה בשל תהליך של איחוד וחלוקה בין הבעלים הרבים. בשנות ה-80 הוצעה תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע בכיכר לציבורית, אך הבעלים התנגדו. בג"ץ קיבל את התנגדותם והתוכנית נגנזה. מאז צצו ועלו תוכניות שונות. בין היתר, עלתה הצעה להקים על שטח הכיכר קניון בסדר גודל של קניון רמת אביב, אך התוכנית ירדה מעל הפרק - לא ברור באילו נסיבות.

התוכנית הנוכחית, שתכנן משרד האדריכלים יסקי מור סיון, כוללת 5 דונם של בניינים, 8 דונם של אגם מלאכותי (חלק על שטח העירייה וחלק על השטח הפרטי) והשאר אמורים להיות שטח פתוח שעליו יקום מבנה שאמור לשמש את העירייה.

ההיתר לתוכנית ניתן בעקבות הסכם בין בעלי הקרקע לעירייה: שני הצדדים יממנו את עלויות הפיתוח, כל אחד על-פי חלקו היחסי, אך האחריות לביצוע תהיה על בעלי הקרקע, באמצעות קבלן שיבצע את כל העבודות במקשה אחת, בפיקוח של העירייה. יעקובס סקפטית לגבי הסידור הזה: "בכל מתחמי הבניינים שבהם יש שטח ציבורי, השטח הזה בסופו של דבר מיועד רק לדיירי הבניינים", היא אומרת, "והם עצמם, אגב, בכלל לא יושבים שם, כי יש להם מרפסות משלהם".

עו"ד אופיר נאור, שהגיש בשם התושבים את ההתנגדות האחרונה ובעצמו תושב הכיכר, אומר שהעירייה משחקת משחק כפול: "מצד אחד, העירייה מספרת סיפורים שהיא רוצה לשתף את התושבים בהליכי תכנון, ומצד שני, מצפצפת עליהם. מהישיבה האחרונה הוציאו אותנו כי דיברנו מעבר לזמן הדרוש".

לדבריו, מה שהוצג לגבי כיכר המדינה בתחילת הדרך שונה מאוד ממה שעומד על הפרק כעת: "היו אינסוף התנגדויות לתוכנית המקורית של המגדלים, אז כדי לבלום את ההתנגדויות הם סיפרו סיפורים, והובילו לפתרון של מנהרה במקום כביש בכיכר, כדי לשמור על כמה שיותר שטחים ירוקים. דרך זה הצליחו לנטרל את ההתנגדויות ובאו אחרי כמה שנים עם תוכנית מתוקנת, שמבטלת את המנהרה, ואז, כל התנגדות קודמת נבלעת. דרך זה סתמו את הפה לכולם. עכשיו זו הסאגה השלישית - עוד 20% זכויות בנייה. על מה ולמה? הרי אי אפשר למכור לנו שזה פותר את בעיית הדיור של זוגות צעירים, כי הם ימכרו דירות ב-50 אלף שקל למטר רבוע".

"בסופו של דבר, העירייה לא סופרת את דעת הציבור", מוסיפה יעקובס. "הציבור הזה כולל אנשים חסרי אינטרס, ולא אחת אלה אנשי נדל"ן ואנשי תכנון ואנשי סביבה. תל-אביב היא העיר שלנו וכיכר המדינה היא הלב של מרכז וצפון תל-אביב, ואפשר להפוך אותה לפנינה קהילתית חשובה".

- למה היית מצפה?

"הייתי שמחה אם העירייה הייתה מוצאת להם קרקע חלופית, אבל אם כבר בונים, לא הבנו למה נעשתה קפיצה מ-25 קומות ל-40 קומות, ועכשיו רוצים בכלל להגיע ל-45 קומות. מגדל בית לסין הוא על 35 קומות, מגדל רמז לא מגיע לגובה הזה, ופה זה עוד יותר גבוה".

"העירייה יכולה לומר ליזם שהיא רוצה שזה יישאר שטח ציבורי", מחזקת את עמדתה אסתי סגל, פעילה ותושבת המקום. "כך נעשה למשל בדולפינריום. רק לבוא ולראות כמה יפה השטח הזה מנוצל. זה קסם לציבור".

"נבנה, עם או בלי הקלות"

דני גולדשמיד, המייצג את בעלי הקרקע בכיכר המדינה, מציג תמונה לגמרי אחרת: "סבא שלי קנה את הקרקע הזו ב-1942 כדי לבנות עליה את בית חלומותיו", הוא מספר. "מאז ועד היום עוד לא נבנה שם שום דבר. ב-1970 בנו את כיכר המדינה בשני שלבים: שלב א' אלה הבניינים של היום, ושלב ב' אלה הבניינים שעוד לא נבנו. זה אומר שמי שמתנגד לכך שאני אבנה את הבית שלי בכיכר, יושב בדירה שלו ועדיין בוכה על זה שאני רוצה לממש את שלב ב'. אין פה אנשים עתירי הון ואין פה אנשים של הון ושלטון, אלא אנשים שיושבים על הקרקע ומחכים, חלקם 70 שנה, חלקם לפני שנה, שנתיים, שלוש, כדי לראות את דירת חלומותיהם".

בתוכנית הנוכחית, הוא אומר, היו אמורות להיבנות 600 דירות. בפועל, נבנות רק 450. "התוכנית הזו פוגעת בבעלי הקרקע", הוא אומר, "על כל מטר רבוע שאני מפתח על חשבוני, אני מפתח על חשבוני מטר רבוע לטובת הציבור. אני גם מתחזק את השטח הזה במשך 50 שנה. אף אחד בכיכר המדינה לא תורם מה שאנו תורמים".

התוספת של ה-20% מבוססת על "תיקון שבס-כחלון", המאפשר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לאשר ליזמים תוספת בשטחי הבנייה. אלא שהיא נועדה לפתור את מצוקות הדיור של זוגות צעירים ולא נראה שזו המטרה במקרה של כיכר המדינה. גולדשמיד לא מתרגש מזה: "הקלת שבס-כחלון אומרת שרוצים לעודד יותר בנייה על שטחים. אין שום היגיון במדינה שיש בה מחסור של שטחי קרקע, לבנות כמו שבנינו בתל-אביב. אין צפיפות בצפון תל-אביב. אותם אלה שמתנגדים, מתנגדים גם לבנייה של דירה אחת בכיכר. הם התנגדו גם כשהמרנו מרכז מסחרי של 15 אלף מטרים רבועים לשטחי מגורים. גם לזה הם מתנגדים.

"מעבר לזה, אנחנו נבנה עם או בלי ההקלות של כחלון. ההצעה של המתנגדים, שהעירייה תיתן לנו שטחים חלופיים, עלתה כבר לדיון. הם הוזים. להעלות הצעות כאלה זה כאילו שמישהו יעצור את השמיים ויחזיר אותנו חזרה לתוהו ובוהו. תושבי כיכר המדינה עדיין הוזים שלא ייבנה שם שום דבר, אבל אנחנו הולכים לבנות שם ולעלות על הקרקע, עם או בלי הקלות, בתוך חמישה-שישה חודשים. אחרי למעלה מ-70 שנה אנו עומדים לממש את זכותנו הקניינית על הכיכר".

- אבל אתה מסכים שעוד 5 קומות לבניין, סך הכול עוד 15 קומות, זה אלמנט שמכביד?

"אנו מדברים על פרויקט שיושב על 30 דונם, שטח פרטי. הכיכר היא 54 דונם. איפה עוד יש בתל-אביב בנייה על שטח גדול כזה? מה זה בזבוז הקרקע הזה? את מכירה עוד פארקים בעיר שנותנים 30 דונם שטח ירוק בעיר?".

- טוב, אתם לא עושים את זה מטוב לבכם, הכריחו אתכם.

"במקור, בכלל היו צריכים להיות שם 54 בניינים, כמספר החלקות. שלושת הבניינים יחד אמורים לתפוס בסביבות חמישה דונמים, בעוד שכל השאר יהיה שטח פתוח. אזור כיכר המדינה הוא האזור הכי ירוק שיש בעיר. מאחורי כיכר המדינה יש למעלה מ-10 דונמים שטח פתוח של פארק צמרת, במרחק 200 מטר יש את פארק הירקון, כך שהתושבים בכיכר המדינה, בניגוד לכל תושב אחר בעיר, בוכים בדמעות תנין לחלוטין".

תוכניות הכיכר ממבט על
 תוכניות הכיכר ממבט על

- אבל הם גם גרים שם.

"אין פה תושבים שמתנגדים, יש פה קבוצה של בין חמישה-שבעה תושבים שבאים ומתיימרים לבוא ולהגיד שהם מייצגים את כל התושבים".

- על ההתנגדויות חתומים 300 תושבים.

"על ההתנגדויות לוועדה המקומית. בפעם האחרונה העירייה הוציאה תב"ע למנהרה, לכי תראי כמה אנשים חתמו על זה. כמה באמת חתמו באופן אמיתי. 15 אנשים אולי, ולמה הם התנגדו? לביטול מנהרה".

- מה מוזר בזה? הם חשבו שמנהרה תביא לניתוב התנועה.

"מנהרה הייתה מכניסה יותר טראפיק. איך פותרים בעיות של תחבורה? אחרי 30 שנה הבינו שהעירייה דווקא צריכה להקשות, כדי שייכנסו פחות, אבל התושבים התנגדו. איך אותו אחד שקודם התנגד לביטול הצפיפות רוצה עכשיו לבטל את הצפיפות?".

- התושבים טוענים שראו את המודעה על הבקשה שלכם במקרה.

"כל אחד ראה אותה בעיתון. אין כזה דבר 'במקרה'. נראה לך שמישהו היה נותן לפרסם את זה במקרה?".

- נראה לך שהוועדה המקומית תאשר את זה?

"אין שום סיבה שלא, ולו מהסיבות שאמרתי קודם. לקחת 30 דונם ולבנות עליהם רק שלושה מגדלים זה פשע. זה בזבוז עצום ואי אפשר להמשיך ולממש את המדיניות הזו של בנייה נמוכה. זה לא לב העיר, זה לא בניינים לשימור. איפה נשמע כזה דבר?! באבן גבירול אישרו תוספת של חמש קומות בכל הבניינים, על שטחים של חצי דונם. זה הדבר הכי הגיוני לעשות בעיר". מה לגבי העצים שהם טוענים שייכרתו?

"כיום יש בין 60 ל-70 עצים, ויש חובה לטעת עץ על כל מטר רבוע בכיכר, כך שמספר העצים יכפיל או ישלש את עצמו".

התושבים מזכירים בעניין זה, שזה הרבה יותר מורכב ממה שזה נשמע: "קודם כול, זו עלות אדירה", אומרת אחת מהם. "שנית, לא כל העצים שורדים כשמבצעים את ההעתקה הזו, ושלישית, לא תהיה להם שם ממש אדמה. זה מטר וחצי של אדמת עפר".

השדרה המתוכננת
 השדרה המתוכננת

העירייה: "התכנון נעשה כחוק"

המאבק על כיכר המדינה הוא לא מאבק התושבים היחיד המתנהל על בנייה בתל-אביב. "יש כעת כמה וכמה מאבקים", אומרת יעקובס, ומפרטת: מאבק בכיכר אתרים על הורדת הכיכר; בלה גווארדיה מתכוונים להפוך את בנייני הרכבת למגדלים גבוהים, ובשדרות ירושלים "עומדים להוריד את כל שדרת העצים".

בכיכר אתרים צפויים לקום שלושה מגדלים, בני 26, 31, ו-36 קומות. לאחרונה התברר שמלון קרלטון הסמוך "יוגבה" לגובה 26 קומות. התושבים באזור טוענים כי העירייה לא הייתה שקופה איתם, וכי נמסר להם מידע חלקי. בין היתר טענו, כי בהדמיות הקרקע שפורסמו כלל לא נראים המגדלים, ואי אפשר להבין עד כמה ישפיעו על הסביבה. גם שם טוענים שהעירייה קיימה איתם מפגש רק כדי לצאת חובה.

באפריל האחרון החליטה הוועדה המקומית של תל-אביב לדחות את ההתנגדויות שהוגשו בשם למעלה מ-350 תושבי שכונת יד אליהו. מדובר בתוכנית מתאר ללב רחוב לה גווארדיה, שאמורה להפוך אותו ל"אבן גבירול של מזרח העיר". התוכנית כוללת הריסת כל הבניינים ברחוב והחלפתם בבניינים המגיעים ל-8 קומות ול-15 קומות, יצירה של חזית מסחרית לכל האורך והפקעה בפועל של רוב השטחים הפתוחים השייכים לבניינים (ולדיירים). עשרות התושבים שנכחו בישיבה הביעו את מורת רוחם - וסולקו מהאירוע.

בכל התוכניות, טוענת יעקובס, העירייה לא משתפת את הציבור ולא חושפת את תוכניותיה. התושבים, היא אומרת "מתכוונים להפסיק להיות מנומסים וננצל היטב את העובדה שהשנה היא שנת בחירות".

- מה הלו"ז למאבק בכיכר?

"אין לנו ממש לו"ז. אנחנו עסוקים בלכתוב את ההתנגדות. חוץ מזה אנו צריכים לבנות רשימה של מתנדבים ופעילים. אנחנו רוצים לעשות חוגי בית, להרחיב את מספר הפעילים, להגיע לוועדי הורים בבתי ספר ובגני ילדים ולהפעיל אותם. יש לנו כל מיני רעיונות. אנחנו רוצים בין היתר להגביר את הנוכחות הקהילתית באזור כדי שאנשים יבינו מה הולכים לגזול להם: לערוך בפארק של הכיכר תחרויות ספורט, לערוך הפעלות בתוך הפארק, שיעורי יוגה, למשל, כדי להמחיש לאנשים מה הפוטנציאל של הפארק הזה אם העניינים היו מנוהלים נכון".

מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה: "ראשית, הנושא טרם נדון בוועדה המקומית ועל כן כלל השיקולים לא הובאו לבחינה. נדגיש כי מדובר בפרסום של היזם במסגרת בקשה להיתר בנייה על-פי חוק התכנון והבנייה. תוכן הפרסום ומועדו נעשים על דעת היזם בלבד ואינם תלויים בוועדה המקומית.

"באופן היסטורי, חלק גדול משטחי הכיכר הם בבעלות פרטית, נושאים זכויות בנייה שלא מומשו. לאורך השנים קודמו ואושרו תוכניות לבנייה בכיכר שכללו בין היתר שלושה מגדלים, שטחי ציבור, שטחי מסחר נרחבים ומנהרה תת קרקעית לרכב. בשלב הנוכחי, התוכניות צמצמו משמעותית את התכסית הבנויה בכיכר על-ידי ביטול המסחר לטובת פארק פתוח לציבור וביטול המנהרה התת קרקעית. יש לציין שהמגרש עבור בנייני ציבור היה קיים בתוכניות קודמות ומטרתו לתת מענה לצורכי ציבור הנדרשים. התוכנית הנוכחית הגדילה את זכויות הבנייה במגרש בדומה למגרשים ציבוריים אחרים בעיר תוך שמירה על היקף השטחים הפתוחים.

"התכנון נעשה כחוק, פורסם ונדון בוועדות התכנון השונות כולל שמיעת התנגדויות".

לכתבה הקודמתאורי בנאי: "בזמן האחרון אני יותר חושב לא להיות פה כל הזמן"