גם אם תנצחו, תפסידו

מתי ולמי לא כדאי להלחם בשוק העבודה, ולמה השוק צודק גם כשהוא טועה?

נכסי קריירה. כושר ההשתכרות עלה בעקבות תמיכת בן הזוג /  צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
נכסי קריירה. כושר ההשתכרות עלה בעקבות תמיכת בן הזוג / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הרבה מאד אנשים נתקעים בקריירה למרות כישורים מצוינים, חלקם רק משום שהם מתעקשים לנצח את השוק, לא מבינים ששוק העבודה תמיד צודק, גם כשהוא טועה. אחד הביטויים לכך הוא ניסיונות חוזרים ונשנים לעקוף חסמי ברזל שהשוק מציב, חלקם נטולי כל הצדקה מקצועית, מה שמגדיל פלאים את הפיתוי להלחם בהם. רק שברוב המקרים המאמצים הללו חסרי תוחלת, וגם כשהם צולחים, הניצחון זמני בלבד.

מהנדסי שיווק

החסמים הנפוצים ביותר הם במעבר בין מגזרים, או ליתר דיוק בניסיונות לטפס במעלה פירמידת המגזרים במשק, שבתחתיתה המגזר הציבורי והשלישי, במרכזה התעשיות המסורתיות (לא היי-טק) ובקודקודה מגזר ההיי-טק. החסמים הללו כמעט בלתי עבירים גם עבור בעלי מקצוע מצוינים האוחזים בכל הניסיון המקצועי הנדרש, ואפילו כשהמעבר צולח, המחיר (באיכות התפקיד / ארגון) לרוב הוא עצום ולא מצדיק את עצמו, כפי שפירטתי בהרחבה בטור פירמידת מיצוב המגזרים.

דוגמה מצוינת לכך היא ההתעקשות של חברות היי-טק לגייס מהנדסים לתפקידים בממשק לקוח. לגבי חלק מהתפקידים יש לכך הצדקה (ניהול מוצר, תמיכה טכנולוגית וכד'), אבל לא חסרים תפקידים ש'לא מהנדס' עם ניסיון בחברות גלובליות יעשה עבודה יותר טובה. אחת הדוגמאות הבולטות היא תפקידי ניהול שיווק, עם דגש על חברות המשווקות מוצרים טכנולוגיים גם לצרכן סופי.

מדוע עדיף 'לא מהנדס'? כי הידע השיווקי בחברות B2C בתעשיות המסורתיות הוא גבוה לאין שיעור בהשוואה לחברות היי-טק, לכן מנהלי שיווק מחברות בתחומי תקשורת, מוצרי צריכה ואפילו מזון הם בעלי ידע וניסיון שיווקי שמהנדסים כנראה לעולם לא ירכשו. למה? כי אין להם ממי ללמוד שיווק. מרבית מנהלי השיווק בהיי-טק צמחו בפיתוח, והם מנוהלים על ידי מהנדסים לשעבר שצמחו גם הם בפיתוח, זאת לעומת אנשי שיווק בחברות לא טכנולוגיות ועתירות שיווק שצמחו בשיווק ושולטים אותו לעומקו. אבל החברות היי-טק ממשיכות להתעקש על מהנדסים, כאילו רק הם מבינים מוצרים ושווקים טכנולוגיים, ומפספסות אנשי שיווק מעולים, בטוחות כי מהנדס שרכש תואר במנהל עסקים יודע שיווק.

קיראו עוד ב"גלובס"


רק רואי חשבון

אבל הדוגמה הכי בולטת של חסם קריירה לא ענייני, נוגעת למנהלי כספים שלא מצליחים למצוא עבודה רק משום שהם אינם רואי-חשבון. ברוב המקרים מדובר בכלכלנים שהצליחו בנסיבות מסוימות (ונדירות) לנוע מתפקידים כלכליים לתפקידי ניהול כספים בכירים למרות היעדר התואר בחשבונאות, מקצתם אנשי מנהל עסקים עם התמחות במימון, קומץ מהם בעלי תארים בתחומים אחרים (במשפטים, הנדסת תעשייה וניהול ועוד). הם מכהנים מספר שנים כמנהלי כספים אבל מרגע שהם מנסים למצוא את התפקיד הבא בתחום הם נפסלים על הסף, לא מצליחים להגיע לראיון עבודה.

מדוע אין לכך הצדקה מקצועית? כי בחברות המעסיקות חשב (שכמעט ב 100% מהמקרים הוא רואה-חשבון) אין שום הכרח שגם סמנכ"ל הכספים יהיה רואה חשבון, להיפך. ידע וניסיון שמביאים איתם סמנכ"לי כספים עם רקע מקצועי ככלכלנים עשוי לתרום רבות להצלחת החברה, ולמרות זאת כמעט כל החברות במשק מתעקשות על רואה-חשבון לתפקיד הסמנכ"ל. למה? ככה. המשמעות הפרקטית היא שבפני מנהלי כספים שאינם רואי-חשבון פתוחות בקושי 10% מהמשרות (חלק לא מבוטל מהן בגופים במגזר הציבורי ודומיו, אליהם קשה עד בלתי אפשרי לחדור), כשמרבית החברות שכן מגייסות 'לא רואי-חשבון' הן קטנות ולא איכותיות, שמחפשות מנהל כספים איכותי בזול.

הדוגמה הזו קיצונית במיוחד כי דווקא אלה שבניגוד לכל הסיכויים הצליחו לחדור לתפקידי ניהול כספים למרות שאינם רואי-חשבון, נתקעים בתחנה הבאה, לא יכולים לנוע קדימה לתפקיד ניהול הכספים הבא, וגם לא אחורה, לתפקיד המוצא. זאת לעומת 'לא מהנדסים' שהצליחו להתברג לתפקיד שיווקי בחברת הייטק, שאחרי קדנציה מספיק ארוכה עם הצלחות מוכחות (רצוי בחברות ממותגות) עשויים למצוא את התפקיד הבא בתחום, בהייטק או מחוצה לו.

גשר אחד רחוק מדי

לכן לפני כל מעבר קריירה מהותי, כזה הכרוך בשינוי מקצועי או בשדרוג המגזר, כדאי לקחת בחשבון שמדובר בתהליך ארוך, מתסכל, עם סיכויי התכנות נמוכים מאד, גם כשאין לכך כל עילה מקצועית. והכי חשוב, בחנו את המהלך לעומק וודאו שהסיכוי העתידי רב על הסיכון, שאתם לא קוברים את הקריירה, אם לא בתפקיד הקרוב, אז זה שבא אחריו. בהצלחה ושנה טובה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

לכתבה הקודמתמשחק מכור מראש