מדוע האוצר לא דורש את מימוש נכסי האוניברסיטה העברית?

דוח חריגות השכר בגופים הציבוריים מגלה עד כמה ההסדר בין האוצר לאוניברסיטה העברית הוא לעג לרש ■ רשימת הנכסים של האוניברסיטה חושפת את היותה "מיני טייקון נדל"ן" ■ גילוי נאות

קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר
קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר

1. אכיפה בררנית, זה כל הסיפור, בתמצית, של הדוח על חריגות השכר בגופים הציבוריים ופעולות יחידת האכיפה בשנת 2016. בעצם, היא הסיפור גם של הגופים האחרים בישראל שעוסקים בחקירות ובאכיפת חוקים. יש כאלה שאוכפים אצלם בכל מחיר ויש כאלה שלא. לגבי השכר, נראה שיש אכיפה בררנית וגמישה מאוד ביחס לאוניברסיטאות.

2. דוח האכיפה גילה לנו דבר חדש בנוגע לאוניברסיטאות, בסעיף קמצני במיוחד בפרטים: "בעקבות מכתב שימוע בנושא חריגות בפנסיה התקציבית אשר נשלח להנהלת האוניברסיטה העברית ונציגי הסגל האקדמי הבכיר, התקבלה החלטת ממונה אשר מורה על הפסקת תשלום רכיב חורג אחד מתוך הרכיבים שהוזכרו בשימוע".

הסכסוך בין האוניברסיטה לאוצר בנוגע להסדרת החריגות בפנסיה התקציבית ידוע, וגם קיום המו"מ לסיומו, אבל ראו איך הוא הסתיים, לפי הדוח: "אל המו"מ הצטרפו שלוש האוניברסיטאות הנוספות שלהן יש בסגל האקדמי הבכיר (פעילים וגמלאים) בעלי פנסיה תקציבית: אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה והטכניון. בסיומו של המו"מ נחתמו באישור הממונה על השכר ארבעה הסכמים קיבוציים להסדרת חריגות הפנסיה התקציבית. במסגרתם בוטלו תשלומים חורגים בתשלומי הפנסיה התקציבית בעוד שבתשלומים אחרים נעשו שינויים. צעדים אלה יביאו לחיסכון שנתי בסך של כ-35 מיליון שקל ולחיסכון אקטוארי המוערך בחצי מיליארד שקל".

הממונה על השכר אינו מפרט מה יש בדיוק בהסדר או מה היה החיסכון בכל אוניברסיטה. הוא בסך-הכול מתגאה בשני מספרים שנראים גדולים במיוחד. הנה, הוא אומר בעצם, חסכתי לעמישראל 35 מיליון שקל בשנה בארבע אוניברסיטאות וחצי מיליארד שקל בחיסכון אקטוארי. יפה, לא? ממש לא יפה, זה לעג לרש.

3. בעבר חשפתי פה את שערוריית הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית, שהביאה אותה אל עברי פי פחת ולמעשה לפשיטת רגל. אבל תמיד יהיו לה אבא ואמא טובים - מדינת ישראל ומשרד האוצר - שיושיטו יד ויתמכו בה בעת צרה.

קיראו עוד ב"גלובס"


העלות השוטפת של תשלומי הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית עומדת על כשליש מתקציבה השוטף. לכן חלקה בתקציב ההשכלה הגבוהה הוא הגבוה ביותר, גם יחסית לגודלה: כ-1.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-331 מיליון שקל (תשע"ז) וכ-347 מיליון שקל (תשע"ח) מיועדים לתוכניות הבראה והתייעלות, הרבה מעבר לשאר האוניברסיטאות עם פנסיה תקציבית. הסעיף הזה הוא למעשה סתימת הבור שיצרה הפנסיה התקציבית בתחפושת של תוכנית הבראה. כמובן, שום גוף אינו יכול לשרוד לאורך זמן עם משקולת כזו כבדה בשוק שיש בו תחרות על מקורות תקציביים. אבל האוניברסיטה תשרוד בעזרת האבא והאמא העשירים שלה וכספי המסים שלנו.

הנה תזכורת לתנאים החריגים של הפנסיה התקציבית באוניברסיטה העברית: משנת השירות הראשונה ועד העשירית העובד יקבל 3.5% ממשכורתו בעת פרישתו לכל שנה, לעומת 2% כנהוג. כלומר, לאחר עשר שנות עבודה יקבל העובד פנסיה בשיעור 35% ממשכורתו. משנת השירות ה-11 ועד ה-15 הוא יקבל 1% מהמשכורת ומהשנה ה-16 עד ה-30 - 2% מהשכר. בנוסף, העובד מקבל מענק שנים עודפות בפרישה לגמלאות בגין כל שנת שירות עודפת על 30 שנה, לעומת 35 שנה כנהוג בשירות המדינה. מי שפוטר לפני גיל 60 זכאי למענק השווה לחלק ה-24 ממשכורתו השנתית כפול מספר שנות עבודתו - מענק שעשוי להגיע למאות אלפי שקלים. כמו כן, נהוג לשלם לעובדים בשלושת החודשים הראשונים לפרישה פנסיה בגובה משכורת מלאה ורק אחר כך שיעור הפנסיה המתאים (שאמור להגיע רק ל-70%).

בסך-הכול מדובר בתשלומי פנסיה תקציבית בהיקף של כ-700 מיליון שקל מדי שנה, המהווים משקולת רצינית על תקציב האוניברסיטה, שתוסיף להכביד עוד שנים רבות.

הממונה על האוצר מתגאה בכך שהוא חסך 35 מיליון שקל בשנה בארבע אוניברסיטאות. נשמע מפוצץ, אבל זו בדיחה. ראשית, בזמנו דיברו על חיסכון של 50 מיליון שקל באוניברסיטה העברית לבדה ועל חיסכון של מיליארד שקל בחישוב אקטוארי. כיצד הסכומים התכווצו כל כך ועוד לארבע אוניברסיטאות יחד? שנית, גם אם משקל האוניברסיטה העברית בחיסכון הוא הגבוה ביותר, מדובר באחוזים בודדים, 2%-3%-4% במקסימום בתקציב השוטף השנתי. זה לא הסכם הבראה, זה הסכם מריחה שבו החתולים שומרים על השמנת. כספי הציבור ימשיכו לממן את חגיגות הפנסיה התקציבית, לא רק בצבא, אלא גם באוניברסיטאות. באוצר, אגב, אישרו שההסדר הוא סוף פסוק של הסדרי הפנסיה התקציבית באוניברסיטאות, למעט הסגל המינהלי.

גם לגבי החיסכון האקטוארי, המסקנה היא אותה מסקנה. הממונה על השכר מדבר על חיסכון אקטוארי של חצי מיליארד שקל - סכום שנשמע יפה לכל הדעות. אלא שאם מביאים בחשבון שהיקף ההתחייבות האקטוארית עומד על כ-13 מיליארד שקל באוניברסיטה העברית לבדה, שוב מדובר באחוזי חיסכון נמוכים מאוד. כלום, פשוט כלום. וכל זה נעשה בחוסר שקיפות, בלי להציג מספרים מפורטים, ממש בהיחבא ובחשכת הליל. כמובן, היה מו"מ, אבל בסופו אפשר לומר בפה מלא: המגשרים מטעם האוניברסיטה הצליחו למרוח את האוצר והשיגו לה הסכם יוצא מן הכלל - נתנו קצת וימשיכו לקבל הרבה.

4. המוסד הוותיק הזה, שעומדת לזכותו רשימת הישגים לא קטנה, התנהל לאורך השנים בצורה כלכלית מחפירה. המוסד שהיה לפס הייצור של בכירים באגף התקציבים באוצר, שמשם עברו לתפקידים בכירים במשק הישראלי, לא השכיל לנהל עסק כמו אוניברסיטה.האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה הם דוגמאות לארגונים עם רקורד מרשים אבל עם בעיות ניהוליות קשות. לאורך שנים הם ידעו שהספינה שלהם משייטת היישר לתוך קרחון והם התעקשו שלא להסיטה ממסלול ההתנגשות. למה? אולי בגלל ההיסטוריה המשותפת עם אנשי האוצר, אולי בגלל הקרבה לרגולטורים (לדוגמה המועצה להשכלה גבוהה שמתוווה מדיניות באמצעות הוועדה לתכנון ותקצוב), שיצאו מהאוניברסיטאות ולא יכלו או רצו להתמודד איתן ועם מי שהכשיר אותם. התוצאה היא ששני מוסדות ותיקים ומפוארים הגיעו לפשיטת רגל, אלא שזו פשיטת רגל תיאורטית. שום מדינה איננה יכולה לשבת בחיבוק ידיים כשאוניברסיטה מרכזית או בית חולים מרכזי בה נקלעים לקשיים. אבל לעזרה צריך להיות מחיר. מחיר ההתייעלות - וזה ממש לא קרה בהסכם האחרון.

5. ראשי האוניברסיטה העברית הדגישו בעבר כי ללא עול הפנסיה התקציבית, הניהול הפיננסי השוטף שלה הוא מאוזן ומאפשר לה להתמודד היטב עם כל האתגרים שמזמנת הסביבה התחרותית המקומית והגלובלית. זה משפט מגוחך, כמו שמשק בית יאמר שללא המשכנתה, הוא יוכל להתמודד עם האתגרים של גידול הילדים, חינוך וכדומה.

הדרך להבראה עוברת בהרחבת מקורות ההכנסה העצמאיים או בחיסכון בהוצאות או במכירת נכסים. לפי הדוחות שדרשתי בזמנו מהאוניברסיטה העברית, יש לה לא מעט נכסים ששווים מיליארדי שקלים. מתברר שהאוניברסיטה היא מיני-טייקון נדל"ן עם שפע של נכסים, נוסף על אלה המשמשים לפעילותה. מדובר בסכומי ענק, אז מדוע האוצר לא דרש לממש את חלקם כדי לממן את תוכנית ההבראה, במקום שהמימון יגיע מכיסינו? שאלה טובה. התשובה היא שוב שהחתול (הרגולטור) שומר על השמנת. יוצאי האוניברסיטה מגינים על המוסד שממנו הם יצאו ועל אנשים שהם מכירים היטב.

6. בסוף 2013 העריכה האוניברסיטה את נכסיה שאינם בשימוש שלה בקרוב ל-260 מיליון שקל, וזה עוד בשיטת העלות, כלומר בערכים היסטוריים. יש לה מגרשים בכל רחבי הארץ (ראו רשימה מצורפת), מפרדסים ועד מבנים, מדירות ועד מגרשים. זה פשוט מדהים. ואת כל זה היא שומרת לעצמה ומושיטה את ידה לתקציב המדינה. אין פלא שההסכם על הפנסיה התקציבית נעשה בחשכת הליל, באיזה סעיף קטנטן במצגת עמוסת שקפים של הממונה על השכר. אין כמו שקפים עם גרפים מעוצבים ומספרים מפוצצים כדי להכשיר את השרץ.

האוניברסיטה העברית
 האוניברסיטה העברית

eli@globes.co.il

לכתבה הקודמתהסחורה הבעייתית שמכרו עו"ד אלי זהר ומיקי גנור לפרקליטות