האם רובוטים צריכים לשלם מס הכנסה?

אנחנו כבר יודעים שהרובוטים באים, אבל הם עדיין נחשבים קוריוז. לפני כחודש פרסם San Francisco Chronicle סקירת תיירות טכנולוגית בליווי מפה, עבור מטיילים שרוצים לנצל את הביקור באזור עמק הסיליקון כדי לקבל מושג איך תיראה השכונה שלהם בתוך כמה שנים: בתי מלון שהחליפו את המפתח באפליקציה, מסעדות ללא מלצרים, תשלום בביטקוין וגם רובוטים שמכינים פיצה או משמשים כבריסטה בקפה או מוכרים בחנויות, שלא לדבר על מכוניות אוטונומיות שהן כבר ממש לא נדירות בכבישי העמק. אז הרובוטים באים, והם עובדים, ועכשיו השאלה היא אם ואיך גובים עליהם מס הכנסה.

ההצעה של ביל גייטס

בפברואר השנה העלה לראשונה לא אחר מאשר ביל גייטס את הרעיון של מס הכנסה על רובוטים. בעצם, מדובר במנגנון שנועד לייקר את עלות כניסת הטכנולוגיה ולהאט את הקצב שלה וגם לאפשר זמן ויצירת מקורות מימון להכנת העובדים שיוחלפו ברובוטים לעבודות חדשות. כרגע, המערכת הכלכלית מעודדת ארגונים דווקא להתייעל, להשתמש בטכנולוגיות שמייתרות אנשים, וגייטס טוען שעל ממשלות לנהל תוכניות כאלה ולא לסמוך על המערכת הכלכלית, כדי להבטיח שבמקביל להיעלמות של תפקידים ייווצרו חדשים, ושתהיה עבודה גם לבעלי הכנסה נמוכה כיום, ולא רק לאלה שמניעים את הכלכלות החדשות.

על פניו, הרעיון של גייטס אינו הזוי כל כך. העובד של היום משלם כנגד הכנסתו מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס בריאות. אם הרובוט מחליף עובדים, מדוע בעצם שלא ניקח מהאוטומציה הזאת אותו היקף תשלומים לטובת העובדים שהוחלפו? יותר מכך, גייטס מציע להסתכל על התקציבים שייווצרו כהזדמנות לשפר את השירותים שממשלות נותנות לאזרח, להפנות את כוח העבודה שהתפנה לטפל בצרכים שונים כמו טיפול במבוגרים, הקטנת כיתות, עזרה לבעלי מוגבלויות - כל אותם מקומות שבהם נדרשות (עדיין לפחות) אמפתיה והבנה אנושית. גייטס מציע לקחת את האנשים שהאוטומציה מייתרת, להכשיר אותם ולספק להם עבודה שיש בה גם ערך וגם פרנסה נאותה.

אולי לא מפליא שדווקא בסן פרנסיסקו, באזור שאחראי על רבים מהשינויים הטכנולוגיים בעולם, צמחה גם היוזמה לקחת אחריות על מה שנובע מהשינויים האלה. כיום, ג'יין קים ממועצת העיר של סן פרנסיסקו מנסה להפוך את הרעיון הזה למציאות באמצעות דיאלוג עם מנהיגות טכנולוגית, ארגוני עובדים וקובעי מדיניות, ובודקת כיצד מגבשים תוכנית מיסוי שהיא מעין רשת ביטחון לעובדים שמאבדים את עבודתם לטובת הטכנולוגיה. היא אינה היחידה שעסוקה בכך. קוריאה הדרומית כבר הודיעה החודש שבכוונתה להשית מס כזה, או יותר נכון לבטל את הטבות המס על הכנסת טכנולוגיה, שניתנו כדי לקדם חדשנות, מאותן סיבות בדיוק.

מול הגישה הזאת עומד שר המסחר האמריקאי ווילבור רוס. לטענתו, עיכוב הכנסת הטכנולוגיה באמצעות מיסוי ישאיר את הכלכלה האמריקאית מאחור. עם זאת, הוא מסכים שיש להתמודד עם בעיית האבטלה כתוצאה מאוטומציה באמצעות הכשרה של כוח העבודה לעולם המשתנה. נשיא ארה"ב עצמו, דונלד טראמפ, אמר בראיון ל"ניו יורק טיימס" שאם הרובוטים באים לקחת את העבודה, אז צריך לוודא שאנחנו גם מייצרים את הרובוטים, או במילים אחרות, את עולמות העבודה של העתיד.

אכן, ברעיון של מיסוי הטכנולוגיה יש כמה בעיות. קודם כול, לא בטוח שאפשר בכלל להגדיר מה זה בכלל הרובוט הזה שצריך לשלם מס הכנסה במקום עובד. לדוגמה, האם שואב האבק הרובוטי שלכם, שאולי חסך שעה של מנקה, יצטרך לשלם? והאפליקציה של הבנק, שייתרה את הכספר? ומה עם הטכנולוגיות החדשות של מיקרוסופט עצמה, שמאפשרות לנו גישה למידע מכל מקום ומייתרות בכך עובדי משרד? כשחושבים על כל הפעולות שפעם עשו אנשים והיום עושות מכונות, קשה מאוד ליצור חיבור חד-ערכי בין הכנסת טכנולוגיה לבין ביטול משרות אנושיות. ואם יגדירו מחר מס על אוטומציה מסוג כזה, נגלה במהרה שחברות רבות מגדירות מחדש אוטומציה כמחשוב או ציוד שאין עליו מס רק כדי להימנע מתשלום.

ייתכן שממשלות צריכות דווקא לייצר תמריצים לחדשנות טכנולוגית ולהצמיח כך את הכלכלה. הרי גם מיסוי חברות על רווחים יכול להבטיח מימון להכשרה מחודשת של עובדים. כמובן, צריך לסגור את החורים במערכת המיסוי של חברות, אבל גם לוודא שממשלות יפנו כספים ליצירת מערכות הכשרה ללא עלות.

יש דרכים נוספות לחלק את העושר הנובע מהכנסת הטכנולוגיה. בבריטניה לדוגמה, איגוד המסחר טוען שעל הממשלה למצוא דרך לנתב רווחים הנוצרים מהכנסת טכנולוגיה לשיפור תוכניות הפנסיה ולהורדת גיל הפרישה של העובדים. הטענה היא שגם עובדים צריכים להרוויח מהיתרונות של הכנסת הטכנולוגיה, לא רק בעלי ההון.

מחקר של חברת הייעוץ PWC צופה שהתל"ג בבריטניה יצמח בכ-10% עד 2030 לאור כניסתן של טכנולוגיות מציאות מדומה, וזה, טוענים האיגודים, צריך להיות מתורגם להורדת גיל הפרישה. בינתיים, אגב, התוכנית בבריטניה הפוכה: העלאת גיל הפרישה ל-68 עד שנת 2039.

הדבר החשוב בדיון הזה הוא לא השאלה אם מס הכנסה לרובוטים יעבור מתישהו בעתיד, אלא עצם העניין שמתחילים גורמי ממשל לגלות במתח הזה שבין חדשנות טכנולוגית למחויבות חברתית. אם נחזור לרגע לסן פרנסיסקו, עלתה שם באחרונה הצעה למנוע מרובוטים שעושים משלוחים לנוע על המדרכות מחשש שיפגעו בהולכי הרגל. זו עוד דוגמה לאופן שבו המתח הזה צפוי לגבור עם כל שביל חדש שהאוטומציה תסלול לעולמות שהיו פעם שלנו.

ועם כל זאת כדאי לזכור שחדשנות היא הדבר שמניע את האנושות קדימה ושום מס לא יעצור אותה. עדיף שנשאל כיצד אפשר לחנך דור שיוביל את העולמות החדשים ולהכשיר את הדורות הקיימים לעבוד לצד הרובוטים.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com