עתירה: לבטל אישור תוכנית הפיתוח של קידוחי "כריש" ו"תנין"

לטענת החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין, אישור תוכנית הפיתוח צריך להינתן רק לאחר השלמת תסקיר השפעה על הסביבה, הכולל בחינת חלופות, פרסום לציבור ומתן הזדמנות לציבור להעיר את הערותיו והשגותיו

יובל שטייניץ / צילום: אוריה תדמור
יובל שטייניץ / צילום: אוריה תדמור

החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין הגישו היום (ה') עתירה לבג"ץ נגד משרד האנרגיה והממונה על ענייני הנפט במשרד, בדרישה לבטל את האישור שנתן לתוכנית הפיתוח של מתקני הפקת הגז "כריש" ו"תנין", הנמצאים בתחום המים הכלכליים של ישראל.

לטענת העותרות, אישור תוכנית הפיתוח צריך להינתן רק לאחר השלמת תסקיר השפעה על הסביבה, הכולל בחינת חלופות, פרסום לציבור ומתן הזדמנות לציבור להעיר את הערותיו והשגותיו בנוגע לתוכניות אלה.

קיראו עוד ב"גלובס"


"כיום היחסים בין המדינה, היזמים והציבור אינם מוסדרים ולמרות הסכנות – מי שמאשר את הקידוחים הוא משרד האנרגיה בלבד, ללא שקיפות והרחק מהעין הציבורית. התוצאה - במקרה של פגיעה סביבתית, כתוצאה מפעולות פיתוח ותפעול, אין למדינה מענה אפקטיבי. לא יכול להיות שהגורם המאשר הוא גם הגורם המפקח".

חוק האזורים הימיים הוא זה שאמור להסדיר את עניין הרגולציה במים הכלכליים (השטח שבין 22 ל-280 ק"מ מהחוף) אליה מתכוונות העותרות, והוא יידון ביום ראשון הקרוב בוועדת השרים לענייני חקיקה בכנסת.

לטענת העותרות, תוכנית הפיתוח של הכריש והתנין אושרה לפני שבועיים בהליך-בזק שלקח 3 חודשים, באישורו של הממונה על ענייני הנפט בלבד, ללא שקיפות, ללא פרסום וללא מעורבות כלשהי של הציבור. זאת, זמן קצר לפני שיאושר חוק האזורים הימיים. כלומר, אסדות הגז "כריש" ו"תנין" יהיו פטורות מכל החובות הרגולטוריות הקשורות גם בהיבט הסביבתי, שאמורות להיות מעוגנות בחוק החדש.

מזה 10 שנים מנסות ממשלות שונות לקדם את חוק האזורים הימיים, שעבר מאז הרבה שינויים. בגרסתו האחרונה שתידון בוועדת השרים לרגולציה ביום ראשון הקרוב, אסדרת קידוחים במים הכלכליים של ישראל תהיה באחריות משרד האנרגיה בלבד – כדי להקל על חברות חיפושי הנפט מבחינה רגולטורית, מה שמשאיר את המשרד להגנת הסביבה כיועץ הצופה מהצד בלבד. לכן, גם אם יאושר בקרוב, לא ברור איך יעזור החוק בקידום ההיבטים הסביבתיים עליהם מדברים בארגונים הירוקים.

עו"ד נועה יאיון מהחברה להגנת הטבע אמרה היום ל"גלובס": "אם המדינה יודעת ליהנות מזכויות של הפקת הגז והנפט בתוך המים הכלכליים של ישראל ויודעת לגבות שם תמלוגי טבע, היא מחויבת גם בחובות של הגנת הסביבה הימית ומתן הזדמנות לציבור להביע את עמדתו בכל הנוגע לניהול הגז שהוא משאב טבע ציבורי".

בחברה להגנת הטבע מסבירים עוד כי אחד העקרונות המשמעותיים ביותר למניעת פגיעה בסביבה - הן כתוצאה מכשלים שונים כדוגמת דליפות והן כתוצאה מפיתוח ותפעול שוטפים - הוא הפרדת הגורם המאשר מן הגורם המפקח. למסקנה הזו הגיעו מדינות שונות בעולם, בדרך-כלל בדיעבד ולאחר קרות אסונות (כגון ארה"ב, לאחר אסון מפרץ מקסיקו). בישראל, כאמור, הגורם הרגולטורי היחיד המאשר את תוכנית הפיתוח של "כריש" ו"תנין" הוא הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, הנבחן על-פי הצלחתו להביא (במהירות) את הגז לתחומי ישראל.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "הליך אישור תוכנית הפיתוח נעשה בתיאום כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים. תגובתנו המלאה תינתן לבית המשפט". 

מחברת אנרג'יאן, בעלת המאגרים "כריש" ו"תנין", לא נמסרה תגובה.

לכתבה הקודמתתופעה: חול הים הולך ונעלם מחופי ישראל - והנזק אדיר