הקרב האחרון של נאור נגד הפוליטיזציה של מע' המשפט

אחד הנושאים הרגישים והסוערים ביותר סביב מערכת המשפט בישראל נוגע להליך בחירתם וקידומם של שופטים לבתי המשפט השונים, ובעיקר לבית המשפט העליון. למרות המאמצים הגדולים של ראשי מערכת המשפט להותיר את ההליך נקי, הפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים נמצאת כאן מזמן. שופטים רבים ומקורביהם נפגשים עם פוליטיקאים ועם נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, בניסיון להשפיע על קידומם; וכך, לכל התכנסות של הוועדה לבחירת שופטים - ובעיקר כאשר על הפרק עומד מינוי של שופטים לבית המשפט העליון - קודמת מערכת לחצים מצד המועמדים ומצד בעלי אינטרסים שונים, על חברי הוועדה.

הסערות סביב המינויים של שופטים לעליון ולבתי המשפט בכלל התגברו בשנים האחרונות בשל הצהרותיה של שרת המשפטים, איילת שקד, כי היא מעוניינת שבערכאה הגבוהה יכהנו שופטים בעלי תפיסת עולם שמרנית, ובשל הוויכוח שהתגלע בין שקד ותומכיה, לבין שופטי העליון בסוגיית המינויים.

על הרקע הזה מנהלת נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, זה זמן, מלחמת חורמה במה שהיא רואה כפוליטיזציה של מערכת המשפט. לפני כמה חודשים הלכה נאור צעד אחד נוסף בניסיון למגר את הפוליטיזציה בהליך בחירת השופטים והוציאה הנחיה האוסרת כליל על שופטים המבקשים להתקדם לערכאה גבוהה יותר, להיפגש עם פוליטיקאים וגורמים בלשכת עורכי הדין.

כעבור זמן קצר, ביולי האחרון, התנועה למשילות ודמוקרטיה הגישה עתירה לעליון נגד נאור, בטענה כי ההנחיה האוסרת על שופטים להיפגש עם פוליטיקאים ועורכי דין ניתנה בחוסר סמכות, ולכן יש לבטלה. שופט העליון יצחק עמית, שעל שולחנו הונחה העתירה, הורה לנשיאה נאור להגיב לה.

היום חושף "גלובס" את תגובתה של נאור לעתירה נגדה. בתמצית, הנשיאה מבקשת כי העתירה נגדה תידחה, וטוענת כי ההנחיה היא סבירה ועניינית, וכי לא קיימת כל חובה משפטית להעלות אותה על הכתב או לפרסמה.

הנשיאה מציינת בתגובתה כי "הנורמה, לפיה אין שופטים נפגשים עם גורמים פוליטיים וגורמים בלשכת עורכי הדין לצורך קידומם, הייתה מקובלת במערכת המשפט והתגבשה כנורמה עוד הרבה לפני שהנושא עלה לאחרונה על-ידי נאור".

לדבריה, ההנחיה שהוציאה "לא חידשה דבר, וכל שעשתה הנשיאה הוא לחדד ולהבהיר לשופטים כי עליהם לפעול על-פי הנורמה המקובלת מימים ימימה - נורמה שנועדה להבטיח את עצמאות מערכת המשפט ואמון הציבור בה".

הנשיאה נאור מזהירה כי "מפגש של שופטים עם פוליטיקאים עלול לפגוע באמון הציבור באשר לעצמאות הרשות השופטת". לדבריה, "הוא גם עלול ליצור מצג, לפיו השופט מחויב להתאים את פסיקותיו לטובת מי שפעל לקידומו במערכת המשפט. הדבר עלול להוביל לפגיעה חמורה בעצמאות מערכת המשפט ובאמון הציבור בה".

לדבריה, "הכתובת הטבעית והמתבקשת עבור שופטים המבקשים קידום לערכאה גבוהה יותר, היא נשיא בית המשפט העליון, ולא גורמים חיצוניים למערכת השפיטה".

הנשיאה מציינת בתגובתה כי סוגיית המפגשים בין שופטים לפוליטיקאים עלתה בישיבת הוועדה לבחירת שופטים שהתקיימה ב-29 בספטמבר 2016, שבמהלכה הבהירה נאור כי האיסור על המפגשים הללו נובע מהצורך להגן על השופטים מפני פוליטיזציה ומפני ניסיון של הפוליטיקאים להתחקות אחר השקפות עולמם של השופטים.

ליבת הסמכות

בניסיון לשכנע כי ההנחיה המותקפת ניתנה בסמכות, נכנסת הנשיאה נאור לדיון ארוך בנוגע לסמכות הטבועה של נשיאת העליון לתת הנחיות לכלל השופטים. לעמדתה, "התוויית כללי התנהגות לשופטים, הנוגעים למפגשיהם עם גורמים חיצוניים למערכת בתי המשפט, במטרה להבטיח את עצמאותה של מערכת המשפט ולהגן עליה מפני פוליטיזציה - מצויה באופן מובהק בליבה של סמכותו הטבועה של הנשיא מכוח תפקידו ומעמדו".

לדברי נאור, "סמכותה של נשיאת העליון לקבוע הנחיות, אינה מוגבלת - כנטען על-ידי העותרים - אלא סמכותה מתפרשת גם על קביעת הנחיות בנושאים מינהליים הנלווים לשפיטה, שנועדו לשמור על מערכת שפיטה עצמאית וא-פוליטית", כותבת נאור, המיוצגת בידי עו"ד דנה בריקסמן, מנהלת תחום עניינים מנהליים בפרקליטת המדינה.

נאור מוסיפה וכותבת כי "ספק אם הנחיית נאור עולה כדי הנחיה מינהלית, אך אף אם כך - אין מדובר בהנחיה מינהלית המחייבת כתב ופרסום".

נאור מבהירה כי גם אם מדובר בהנחיה מינהלית, "הרי שתכליתה של ההנחיה לשמור על עצמאותה ואי-תלותה של מערכת המשפט ולהגן עליה מפני פוליטיזציה, ואין בה משום פגיעה בלתי מידתית בגורם כלשהו. לפיכך, ההנחיה היא סבירה, עניינית ואף מתבקשת, והיא אינה מגלה כל עילה להתערבות שיפוטית".

פגיעה שולית

נאור גם דוחה נחרצות בתגובתה את הטענה שהועלתה נגדה בעתירה, לפיה לשופטי העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים יש יתרון א-פריורי על חברי הוועדה שאינם שופטים, נוכח חשיפתם למידע המועבר על-ידי נשיאת העליון ושרת המשפטים בנוגע למועמדים. "כל חבר ועדה זכאי לקבל מאחרים המלצות וחוות-דעת ורשאי לעיין בפסקי הדין (של המועמדים לקידום) בין בעצמו ובין באמצעות אחרים", כותבת נאור.

הנשיאה נאור מוסיפה וכותבת כי גם אם יש בהנחיה שהיא הוציאה כדי לפגוע במידה מסוימת ביכולתם של חברי הוועדה לבחירת שופטים (הפוליטיקאים ועורכי הדין בוועדה - ח' מ') לקיים דיאלוג בלתי אמצעי עם השופטים, כנטען בעתירה - ונאור אינה סבורה שכך הדבר - "הרי שמדובר בפגיעה שולית, הפחותה בהרבה מהפגיעה העלולה להיגרם לאופייה ותדמיתה של מערכת בתי המשפט כמערכת מקצועית, בלתי תלויה, וא-פוליטית, ואף חשוב מכך - לאמון הציבור בה ובשופטיה".

נאור מציינת גם כי ההנחיה עולה בקנה אחד עם כללי האתיקה לשופטים, שכן היא קובעת כללי התנהגות שנועדו להגן על עצמאותה של הרשות השופטת ושל השופטים. הנשיאה גם מזכירה בתגובתה החלטה של ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מנובמבר 2007, שבה נקבע כי ראוי לבקש את אישור נשיא העליון לפגישה בין שופט לחבר כנסת בנושא משפטי הקשור לערכאה בה מכהן השופט.

ולסיום, נשיאת העליון טוענת כי בהנחיה שהוציאה, "אין כדי לשלול מנציגי לשכת עורכי הדין או מהפוליטיקאים, חברי הוועדה לבחירת שופטים, את היכולת להתרשם מהמועמדים (לשפיטה - ח' מ') לקידום באופן בלתי אמצעי, שכן חברי הוועדה המעוניינים לפגוש את השופטים המועמדים לקידום, רשאים לעשות כן בדרך הממוסדת של השתתפות בוועדות המשנה של הוועדה לבחירת שופטים".

העתירה נגד נאור: "ההנחיה פוגעת באופן ישיר בחברי הוועדה לבחירת שופטים ובמועמדים"

לא בכל יום מוגשת לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ עתירה נגד נשיא בית המשפט העליון. אבל זה מה שקרה בחודש יולי האחרון. התנועה למשילות ודמוקרטיה עתרה לבג"ץ בבקשה שיורה על ביטולה של הנחיה שהוציאה הנשיאה מרים נאור, האוסרת על כלל השופטים להיפגש עם יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, או מי מטעמו, וכן שלא להיפגש עם גורמים פוליטיים.

באמצעות עו"ד שמחה רוטמן נאמר בעתירה כי ב-24 באפריל פורסמה בעיתון "הארץ" הנחיה זו של הנשיאה נאור. ההנחיה הוצאה על רקע ההתמודדות על המינויים לשיפוט בבית המשפט העליון.

לטענת התנועה למשילות, "ההנחיה ניתנה בחוסר סמכות, ללא פרסום בכתב ובאופן המקובל בכל הנוגע להנחיות מינהליות, ותוך פגיעה בהליך בחירת השופטים וביכולתם של שאר חברי הועדה לבחירת שופטים, שהינם נציגי לשכת עורכי הדין או פוליטיקאים, לבחון את המינויים המובאים לוועדה באופן מעמיק".

לפי הנטען בעתירה, קביעת הנחיות אתיות או חוות-דעת מקדימה על-ידי נשיאת בית המשפט העליון מהווה עקיפה בוטה של סמכויות ועדת האתיקה, אשר מונתה על-פי הכללים, וכשלעצמה נעשית בחוסר סמכות.

עוד טוענת התנועה למשילות ודמוקרטיה כי "ההנחיה פוגעת באופן ישיר בחברי הוועדה לבחירת שופטים, ובכלל השופטים המועמדים למינוי, אשר נמנע מהם להיפגש, לקבל מידע באופן בלתי אמצעי ולמסור מידע כזה".

לפי העתירה, "לא ניתן לקבל קיומה של הנחיה מנהלית בעלת השלכות כה חמורות על זכויות הפרט ובכלל זה חופש הביטוי, חופש העיסוק וכבוד האדם של ציבור השופטים מחד, ועל האינטרס הציבורי בשקיפות ובמקסום המידע בידי חברי הועדה לבחירת שופטים מאידך, אשר לא פורסמה מעולם בכתב, ובוודאי שאינה עומדת לעיון הציבור או אף הפרטים הנפגעים ממנה".

נאור בדיון הסוער בוועדה לבחירת שופטים: "אני לא נאיבית, אני יודעת מה קורה בשטח. אשים לזה קץ"

ב-29 בספטמבר 2016 נערך בוועדה לבחירת שופטים דיון סוער בסוגיית המפגש של השופטים המועמדים לקידום לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי עם פוליטיקאים.

באותו דיון, ולאחר שהוחלט על מינוי שופטי תעבורה ושופטים למחוזי, ביקש חבר הכנסת רוברט אילטוב מ"ישראל ביתנו" (וחבר הוועדה לבחירת שופטים) להעלות לדיון את הסוגיה הרגישה. "דיברנו על כך ששופטים יכולים או לא להיפגש עם פוליטיקאים והגענו להבנה", פתח ואמר אילטוב.

הנשיאה מרים נאור קטעה את דבריו: "לא הגענו להבנה", היא אמרה נחרצות. אילטוב לא ויתר: "אם כך אני רוצה לדבר על הנושא". השרה איילת שקד, היושבת בראש הוועדה, ציינה כי לשכת עורכי הדין נפגשת עם מועמדים לשיפוט.

אילטוב הסביר את עמדתו: "אני לא נפגש. זה לוקח הרבה זמן, ויש לי פעילות פוליטית מעבר לוועדה, אבל אני כן רוצה להכיר (את המועמדים לשיפוט - ח' מ') ולא להיות חותמת גומי".

לדברי אילטוב, בוועדת המשנה (שבוחנת את המועמדים לשיפוט וקידום לפני הגיעם לוועדה המרכזית) לא לומדים הכול. "אני לא רוצה להיות נחות יותר מחברי הוועדה האחרים. אני לא משפטן או עורך דין, ולכן עבורי אין תחליף למפגש", אמר אילטוב. "אם השופטים או המועמדים לא רוצים להיפגש - אין בעיה, אבל אם הם רוצים להיפגש - למה יש מניעה? אין כאן בעיה משפטית".

בשלב זה הסבירה הנשיאה נאור לחברי הוועדה את עמדתה הנחרצת נגד מפגשים של שופטים ומועמדים לשיפוט עם פוליטיקאים. "אתה טועה", היא אמרה לאילטוב. "השופטים כפופים לכללי האתיקה ולמערכת היררכית. הם זקוקים לרשות לפגישות עם גורמי חוץ". נאור ציינה בתגובתה כי חברי לשכת עורכי הדין נפגשים עם השופטים באולמות המשפט.

השרה שקד התערבה: "בוא נאמר את האמת, הלשכה נפגשת עם השופטים אף מחוץ לאולם בית המשפט". נאור השיבה לשקד: "כללי האתיקה מכתיבים האם ניתן לפגוש גורם חיצוני. אני חייבת להגן על השופטים מפני פוליטיזציה".

נאור הודתה כי המצב בשטח הוא ששופטים נפגשים עם פוליטיקאים כל הזמן. "אני לא נאיבית, אני יודעת מה קורה בשטח, אני מציפה למעלה את מה שקורה בשטח. אלה זמירות חדשות בבתי המשפט, שופטים מודאגים מה יהיה אם לא נפגוש את... ניתן לפגוש אותם במסגרת פורמלית של ועדה. אני בעד למצוא לזה פתרון פרגמטי, אם אתם רוצים עמדה משפטית של שופט קראו פסקי דין".

בהמשך הדיון שנערך בספטמבר טענה נאור כי לשופטים אין צורך לפגוש את נציגי לשכת עורכי הדין, שכן "כל הידע של עורכי הדין החברים בוועדה לבחירת שופטים, נלקח מתוך האולמות ומחבריהם עורכי הדין".

נאור שאלה את אילטוב: "למה אתה רוצה לפגוש את פלוני אצלך בכנסת ולא עם השופט אליקים רובינשטיין או השופט סלים ג'ובראן (חברי ועדות המשנה והוועדה המרכזית)?". 

אילטוב השיב: "בכל ארגון יש פוליטיקה פנימית ואינטרסים לקדם את א' או ב'. לא אמרתי לפתוח את נושא המפגשים. אם החוק קבע שיש איזון בוועדה, אני לא יכול להרגיש נחות. אני רוצה לפגוש במועמדים. אין לי זמן וכוח-אדם לקרוא פסקי דין ולבחון את רמתם המקצועית. אני לא פוגש אותם כי אני זה שרוצה להיפגש, השופט הוא שרוצה לפגוש בנו".

נאור הגיבה נחרצות: "לזה אשים קץ". אילטוב לא ויתר: "זה כוחני, אני לא אויב המדינה". נאור ניסתה להפיס את דעתו: "זה לא כוחני. אני מכבדת אותך ומחבבת אותך, אך שופט צריך לנהוג על-פי כללי האתיקה. לשופטים מכהנים כללים משלהם. איני מדברת על מועמדים חיצוניים".

השופט אליקים רובינשטיין, שפרש לאחרונה לגמלאות, נחלץ להגן את עמדת נאור ואמר לאילטוב: "תחשוב מבחינת הגיינה ציבורית. גם לך כפוליטיקאי - ואני אומר זה בכבוד - לא טוב לעשות 'מישמש' כזה, אלא להיפגש (עם השופטים) בתוך מערך ממוסד".

אחרי הדיון הסוער הזה בוועדה לבחירת שופטים, מימשה נאור את אמירתה "לשים קץ" לתופעת המפגשים של שופטים שרוצים להתקדם עם פוליטיקאים והוציאה את ההנחיה האוסרת עליהם לעשות זאת ומותקפת כעת בבג"ץ.