חוק הג'ובים רך מדי: נתניהו ירחיב את המינויים הפוליטיים

אחרי תשעה חודשים (בסיבוב הנוכחי) של ויכוחים על אופי המינויים בשירות הציבורי, השרים הגיעו למבוי סתום. היום, בעקבות מחלוקות, הם דחו את ההצבעה על הצעת ההחלטה שלפיה ניתן יהיה למנות במינויים פוליטיים משנה למנכ"ל ב-21 משרדי ממשלה.

מיד לאחר ישיבת הממשלה היום ולאור הוויכוח בין השרים על היקף ומהות המינויים הפוליטיים - כונסה ישיבת ראשי הקואליציה ושם הוחלט פה אחד על ניסוח חוק משילות חדש שיבוא בנוסף לחוק לקיצוץ הביורוקרטיה. על פניו, מדובר בהרחבה משמעותית להצעה שהניחו שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין ולמינויים פוליטיים במספר גדול בהרבה של משרות. אופי הרפורמה עדיין לא גובש.

במהלך החורף, בזמן שבירושלים התבוננו בקנאה מערבה אל הנעשה בממשל של דונלד טראמפ וראו כיצד פקידים בכירים שמילאו 8 שנים את תפקידיהם ארזו ארגזים והלכו הביתה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי גם הוא היה רוצה למנות פקידים מטעם. "לטראמפ יש 4,000 משרות אמון, אנחנו צריכים כמה מאות מינויים שלא תלויים בוועדות מכרזים... גם אנחנו צריכים להיות מסוגלים לשלוט", אמר, והאמירה הודלפה אז לעיתון "הארץ".

שמונה חודשים של ממשל טראמפ חלפו עברו להם, ומה שנראה כחגיגה רפובליקנית של מינויים פוליטיים, קיבל טעם חמוץ במהלך הקיץ - מינויים פוליטיים של ראשי מערך הסברה, יועצי תקשורת, ראש סגל, וקודש הקודשים של היועץ לביטחון לאומי וראש ה-FBI נשלחים הביתה בתוך זמן קצר.

חמור מכך, המינויים הפוליטיים באמריקה לא גרמו לטראמפ להצליח בהעברת מהלכים בסיסיים שהנשיא הנבחר התחייב להם, ובראשם רפורמת הבריאות המפורסמת.

למרות זאת, נתניהו מסמן שהוא רוצה עוד מאמריקה וכמה שפחות מהמקצועיות של פקידי הממשל המאפיינת את מדינות אירופה. במהלך הדיון הוא לעג למדינות אירופה המסתמכות על שלטון "פקידים" ואמר לשרים

בישיבת הממשלה, שבה הובאה הצעת מחליטים לאפשר ל-21 משרדים ממשלתיים להוסיף מינויים פוליטיים של משנה למנכ"ל, טען נתניהו שהרפורמה אינה מקיפה מספיק.

ההצעה של גלנט: נבחרת בכירים

כאשר הוחלט בחודש ינואר על הקמת צוות השרים שיבחן את נושא המינויים הפוליטיים בממשלה, רצה שר השיכון והבינוי יואב גלנט לגבש רפורמה מרחיקה לכת בהרבה. הצעת גלנט כללה הליך של חקיקה משמעותית (ולא רק הצעת החלטה) להקמת מאגר עובדים בכירים לשירות הממשלתי, בדומה למאגר הדירקטורים. גלנט הציע ששרי הממשלה ימשכו מתוך אותו מאגר בכירים את השמות הנוחים להם, למינוי למשך שלוש שנים עם אופציה להארכה לשלוש שנים נוספות. הרעיון של גלנט היה לנטרל את תלות השרים בוועדות מכרזים וועדות איתור ולאפשר להם לשבץ כוח אדם איכותי בקצב מינויים מהיר בהרבה. הוא סבר שקציבת קדנציה בשירות ממשלתי למשך שלוש שנים תבסס אתוס איכותי ומחויב יותר, שיאפשר לשרים להתוות מדיינות.

אך הצעת גלנט לא נכללה כלל בהצעת המחליטים של שקד ולוין, שעמדו בראש הוועדה. מה שהונח בפני הממשלה היה הצעה שהתמצתה בהוספת מינוי אישי של משנה למנכ"ל ב-21 משרדי הממשלה, 6 מהם בשלב ראשון. הצעה זו צומצמה בחודשים האחרונים למינויים שאינם רק פוליטיים, שכן המועמדים (שיבחרו על ידי מנכ"ל המשרד ולא השר, לכאורה) אמורים היו להיות בעלי כישורים ספציפיים וניסיון של 6 או 7 שנים. גם ההצעה הזו לא הייתה מקובלת על נציב שירות המדינה הקודם משה דיין ועל ממלא מקומו, אודי פרוואר, ובכל זאת עברה את ההצבעה של ועדת שירות המדינה לפני כשבועיים. בוועדת שירות המינויים חברים מנכ"לים של ארבעה משרדי ממשלה ונציגי ציבור. בין השאר יושבות בה זה שנים רבות הנציגות נגה קינן ורו"ח איריס שטרק.

האכזבה של שקד

השרה שקד פרסמה הודעה בתום הדיון שהיא מאוכזבת מדחיית הצעתה. "יש שרים שמדברים ויש שרים שעושים", היא אמרה בהתייחסה לחבריה האחרים לוועדה - גלנט, דרעי ושטייניץ, וגם לראש הממשלה.

"היום הממשלה פספסה הזדמנות להתחיל את השינוי שיחזיר את המשילות לנבחרי הציבור. אפשר להמשיך לדבר על משילות עוד שנים רבות. השר יריב לוין ואני הבאנו הצעה מעשית בפעם הראשונה", היא אמרה.

השר לוין אמר כי "ההתנגדות של חלק משרי הממשלה להחלטה היום מנעה שינוי היסטורי בהליכי המינויים של משרות בכירות. הוחמצה הזדמנות שספק אם תחזור".

מנגד הודיע השר גלנט שכוונתו המקורית הייתה לשנות את שיטת המינויים לכיוון יותר יעיל, ולא לכיוון הפוליטי. "לצערי בחרה הוועדה בדרך שגויה אשר מנציחה את שיטת המינויים הפוליטיים ומגבירה את שכבות הביורוקרטיה המיותרת המקשה על הציבור ללא צורך. ההצעה שהונחה על שולחן הממשלה מנציחה את השיטה הקיימת, שבה פקידים בכירים וגורמים בחברות הממשלתיות פועלים בניגוד לעמדות השרים".

נתניהו הרבה לפרסם הצהרות לאורך השנים על הצורך ברפורמות ממשלתיות. במהלך מערכת הבחירות של 2015 הוא אף אמר שנושא שינוי שיטת הממשל נמצא בראש סדר העדיפיויות שלו, אך בכל אחת מהפעמים שבהן נבחר מחדש לראשות הממשלה, נתניהו הזניח את נושא שינוי השיטה ורפורמות מבניות ועבר מיד להתמקד בניהול שוטף ויומיומי בלי להניח חזון ניהולי רחב היקף.

מכוני מחקר נגד המינויים הפוליטים: "השירות הציבורי הפך מטרה קלה לחיסול אתוס מקצועי"

לקראת ישיבת הממשלה שבה עלה לדיון חוק הג'ובים, שיאפשר למנות משנה למנכ"ל ב-21 משרדי ממשלה, מכוני מחקר כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה והמרכז להעצמת האזרח מפרסמים אזהרות. לדברי יוחנן פלסנר, ח"כ לשעבר בקדימה, ההחלטה הממשלתית צפויה להגדיר את הפוליטזיציה באיוש משרות ממלכתיות. "כמעסיק הגדול במדינה, השירות הציבורי הפך לאחרונה למטרה קלה לחיסול אתוס מקצועי והפיכתו לכלי שרת בידי פוליטקאיים".

"ההצעה מנוגדת לחוק שירות המדינה"

לדברי חוקרי המכון, ההחלטה שעלתה לדיון מנוגדת לחוק שירות המדינה. בבדיקה שהם ערכו נמצא שמספר ועדות האיתור שהחליפו מכרזים זינק מ-9 ל-110. כאשר עברה החלטת הממשלה המקורית בשנת 1999, מטרתה הייתה להעניק פטור ל-9 משרות בכירות בשירות הציבורי. במהלך השנים נוספו משרות רבות להליך שמייתר את ועדת האיתור וכיום כ-110 משרות בשירות המדינה מאוישות דרך ועדת איתור ולא דרך מכרז פתוח לציבור הרחב.

"יש לציין שכל התהליך מתבצע בעת שאין נציב שירות מדינה קבוע מכהן ובהליך כמעט חשאי תוך הפעלת לחץ פוליטי על שומרי סף משפטיים והיעדר הצגה רצינית של הבעיות שההצעה באה לכאורה לפתור", נכתב בהודעת המכון הישראלי לדמוקרטיה.

מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח, עו"ד עינת פישר לאלו, אמרה גם היא שהחלטת הממשלה צפויה "לפגוע אנושות במקצועיות השירות הציבורי ותוכיח שהממשלה פועלת נגד עצמה ונגד החלטותיה". לדבריה, ההחלטה סותרת את החלטות הממשלה על מצוינות ושיפור השירות, היא תאפשר למנות מקורבים לתפקידים בכירים, ללא בחינה רצינית של התאמתם וללא סמכויות אמיתיות, מציבה תקרת זכוכית מיותרת לדרג המקצועי ושולחת מסר שעדיף קשרים על מצוינות והישגים".

"השרים צריכים יותר שליטה"

מנגד, ד"ר אביעד בקשי (עו"ד), ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, אמר ששרי הממשלה צריכים יותר שליטה אפקטיבית בניווט מדיניות משרדיהם ולכן הם זקוקים לשכבת ניהול במשרת אמון לשר. "בארצות הברית, למשל, כאשר נבחר נשיא מוחלפים אלפי עובדים בכירים בצמרת שירות המדינה.

לעומת זאת, בישראל רק המנכ"ל מכהן כיום כמשרת אמון. ההחלטה שנידונה היום בממשלה בעניין הוספת המשנים למנכ"ל למעגל האמון, כמו גם ההרחבה (המוגבלת) של השפעת השר על מינויים בוועדות איתור, היא צעד נכון בכיוון של חיזוק הדמוקרטיה הישראלית ומימוש הכרעת הבוחר".