קידום וקוץ בו

"קידום מיוחל" – מה הוא צפוי להביא עמו, ואיך אפשר להיערך לכך?

טיפוס בעבודה/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
טיפוס בעבודה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מקובל לחשוב על קידום בעבודה כעל פרס, משהו שכולם שואפים לקבל, אולם כמו בכל דבר – גם כאן יש שני צדדים למטבע, וכדאי לבדוק מבעוד מועד: אילו השלכות יש לקידום אפשרי מבחינת העובד, והאם הוא מוכן להתמודד עמן?

איך הבריאות?

ראשית, מסתבר כי לקידום בעבודה יש השלכות על המצב הבריאותי של העובד המקודם. מחקר אורך שנערך בשנים 2014-2008 באוניברסיטת שטוקהולם הראה, למשל, כי אנשים שקודמו בשנתיים שקדמו לתחילת המחקר מדווחים על ירידה ברמת הבריאות שלהם ביחס למצבם לפני הקידום.

החוקרים סבורים שקידום מעלה את הסיכוי לסבול מדיכאון תוך ארבע שנים בממוצע מיום הקידום, וההנחה היא שהדבר נובע מריבוי שעות עבודה ומנשיאה באחריות רבה יותר. החוקרים אף טוענים כי לאור זאת לא לכל אחד מתאים לקבל קידום, וכי פגיעים יותר מבחינה נפשית ופיזית ייטיבו עם עצמם אם יוותרו כליל על האפשרות.

כמה אתם אוהבים את התפקיד הנוכחי שלכם?

קיראו עוד ב"גלובס"


שנית, פעמים רבות קורה שעובד נהנה במקום שבו הוא נמצא בקריירה שלו – ואז מוצע לו קידום. ולקידום, כצפוי, קשה להגיד "לא". יש בכך יוקרה, בדרך כלל שכר גבוה יותר, וככלל, כאמור, הרי מדובר בפרס שכולם אמורים לרצות בו.

הבעיה היא שברוב המקרים לאחר שנוטלים אחריות רבה יותר – קשה להתחרט ולוותר עליה, מחשש שהדבר ייתפס ככישלון בעיני הסביבה. ומה יעלה בגורלו של עובד שעם עזיבת התפקיד הנוכחי, שממנו הוא מרוצה, יידרש לחבוש כובע שיגלה שאינו נהנה לחבוש? איך יישא את תחושת החרטה – סוג הרגש שמחקרים רבים הגדירו כקשה ביותר לאדם?

האם אתם חשים ראויים לקידום?

מקרה אחר שעלול להיות לקושי בעבור המועמד לקידום הוא מצב שבו העובד עצמו אינו חש שהוא באמת ראוי להצעת הקידום שקיבל.

פעמים רבות קורה, למשל, שמנהלים מקדמים עובדים מהסיבות הלא-נכונות, בנסיבות פוליטיות שונות. בדרך כלל במקרים כאלה אנחנו שואלים את עצמנו איך מרגישים העובדים האחרים, שצופים בתרחיש הזה קורה מול עיניהם– כאשר קולגה שלהם זוכה לקידום בזמן שהם וכולם סביב יודעים שאינו ראוי לכך. אולם בדיון הזה הגיע הזמן לחשוב גם על מה שעובר על העובד המקודם בעצמו.

עובד שמרגיש שקידומו נובע מהצלחה שאינה לו – לדוגמה, אם הצליח בעיקר "לעבוד על המערכת" ולספק את הסחורה באמצעים שאינם כשרים (למשל בדרך של גניבת קרדיט מאחרים) – צפוי להיות אומלל למדי ברגע האמת. שהרי אם אינו ראוי לקידום על ידע ויכולות שהם באמת מנת חלקו, איך יתפקד כאשר אחריות כבדה יותר תוטל על כתפיו? האם ידע לפתור בעיות אמתיות בזמן אמת, כנדרש, בלי הכלים שעמדו לרשותו קודם לכן?

מוכנים להקריב?

קידום מביא עמו פעמים רבות גם עלייה במאמץ המצופה מהעובד. למשל – עליו לעבוד שעות רבות יותר, להיות זמין לאורך היום, לטפל בבעיות שונות שקודם לכן לא נשאל לגביהן, ולשאת ניכור אפשרי משאר הקולגות (אלה שלא קודמו, למרות רצונם בכך, או אלה שהיו קודם חברים לצוות וכעת יהיו כפופים לחברם).

פעמים רבות קורה גם שעובד נעתר להצעת קידום, ובמהרה, לאחר הכניסה לתפקיד, מגיעות ההשלכות בגזרה המשפחתית, משום שזו לא הייתה מוכנה לכך גם מצידה. למשל, לשעות היעדרותו הרבות, להיותו מחובר לעבודה גם בשעות הפנאי, או למצב רוחו הטרוד.

כך, הלחץ המוטל על העובד הוא לחץ משולש: הן מצד הממונים שקידמו אותו ומצפים לראות תוצאות; הן מצד הכפופים לו בתפקידו החדש, שבעבורם הוא מהווה כתובת לבעיות ולבקשות שונות; הן מצד משפחתו, שחבריה לא תמיד מבינים את מידת האחריות והלחץ שהוא חווה באופן ריאלי, לא תמיד מסוגלים להכיל את ההשלכות שיש לכך מבחינתם, וממשיכים לצפות מבן המשפחה שימשיך להתנהל בחיקה כרגיל, כבמצב שהיה לפני הקידום.

הולכים על זה?


- בדקו – כמה אתם אוהבים את תפקידכם הנוכחי: כמה אתם נהנים לבצעו? כמה אתם מרגישים שאתם מגשימים את עצמכם? ומה מוצע לכם כעת – האם תפקיד בעל אופי אחר לגמרי, שלא מכיל כלל את הגורמים שמהווים בעבורכם סיפוק והנאה כפי שתפקידכם הנוכחי מכיל? אולי, למשל, יהיה עליכם לנהל אנשים, בעוד שאינכם נמשכים לכך, ואפילו נרתעים מהמחשבה על ניהול?

- היזהרו – לא לברוח אוטומטית למוכר והידוע: לעתים מה שמוגדר "אהוב ומהנה" נחווה כך רק מפני שהוא מוכר וידוע, ומספק תחושת שליטה, אולם יתכן מאוד שאחרי תקופת הכשרה והסתגלות לתפקיד אחר, תרגישו תחושה דומה. לכן, אינכם צריכים לוותר על הצעת הקידום. לעתים תספיק גם אפשרות ביניים: שמירה על חלקים שמסבים לכם סיפוק מתוך תפקידכם הנוכחי, והוספת חלקים חדשים במסגרת התפקיד החדש.
 
- ודאו עם עצמכם – האם אתם ראויים לקידום? האם יש לכם סיכוי להוכיח את עצמכם בתפקיד המוצע לכם, ולעמוד בציפיות כלפיכם?. אם לא – עדיף שתמשיכו להצליח בדרכים עקיפות בתפקידכם הנוכחי, מאשר להיכשל בתפקיד חדש.

- מדדו – כמה נוח לכם? למשל, כמה נוחות שעות העבודה שלכם? כמה אתם נהנים מהיעדר אחריות רבה ומכבידה? כמה אתם מסופקים מהיחסים הנעימים עם חבריכם לעבודה? לאחר מכן, חשבו: האם אתם מוכנים לוותר על נוחות זו? האם יש לכם בסיס משפחתי יציב מספיק, שיקבל את השינוי הצפוי, ויאפשר לכם ליישמו ברמה הפרקטית (לדוגמה להיעדר מביתכם הרבה יותר מאשר בעבר)? והאם אתם באמת מוכנים לוותר על היחסים הנעימים עם חבריכם לצוות (במקרה שתידרשו לנהל אותם במסגרת תפקידכם החדש)?

- חשבו קדימה: האם בטווח הארוך, בהסתכלות על התמונה הכוללת של הקריירה המתפתחת שלכם, הצעד הזה טוב לכם?

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר.

לכתבה הקודמתהמיתוסים שתוקעים אתכם