"בהליכי גירושים, הערכות שווי לעסקים נקבעות באופן שרירותי"

הליכי גירושים יכולים, כידוע, להיות "עסק" מאוד מלוכלך בעל השלכות משמעותיות על המעורבים (שני בני הזוג וילדיהם לצד שאר בני המשפחה, חברים ועוד..) למשך הרבה מאוד שנים קדימה. ההליך יכול להפוך לעוד יותר מסובך וקשה אם מעורב בתוכו עסק, כשאחד הצדדים צריך לקנות מהשני כחלק מהפרידה.

"הליכי גירושים הכוללים פירוק עסקים משפחתיים, הם בדרך-כלל מורכבים יותר. באופן אבסורדי אתה עשוי למצוא את עצמך רוכש בכל כורחך מחצית מהעסק שלך, שכלל אינו עומד או יכול לעמוד למכירה",  אומרת עו"ד רות דיין-וולפנר בראיון ל'גלובס'.

למה הכוונה ב'על כורחך'?

"אם זו חברה שרשומה על שם שני הצדדים אי-אפשר להכריח את אחד מהם לרכוש את החלק של השני. אבל, כמו שקורה בדרך-כלל, כשהחברה רשומה על שם אחד הצדדים, בדרך-כלל הבעל, מבוצעת הערכת שווי לעסק על-מנת לקבוע את שוויו לצורך חלוקה. ושווי העסק נקבע באופן שרירותי לחלוטין, ותלוי בהנחות היפותטיות שמניח מעריך השווי. בניגוד למשפטים אזרחיים שבהם כל אחד מהצדדים יכול להביא חוות-דעת מטעמו ובית המשפט יכול לבחון את זה, בבית המשפט לענייני משפחה המצב שונה. בית המשפט ממנה מומחה מטעמו וב-99% מהמקרים השופט לא מתמודד עם חוות-הדעת, גם אם יש מקום לתקוף אותה על בסיס מקצועי לחלוטין".

למה?

"הערכת שווי מבוססות על הרבה מאוד הנחות, כמו למשל מה צפוי לקרות עם העסק בשנים הקרובות, מקדם ההיוון, מה רמת הסיכון ועוד. על בסיס ההנחות האלה, כש-99% מהמעריכים משתמשים בשיטת היוון תזרים מזומנים, נקבעת הערכת שווי לעסק".

בדרך-כלל לא נהוג לתת טווח מסוים?

"בדיני משפחה, בחלק נכבד מהמקרים החלק של בן או בת הזוג לא עומד למכירה, והוא גם בלתי סחיר לחלוטין. למשל רופא שיש לו קליניקה עם הרבה לקוחות שמגיעים במיוחד לטיפול אצלו על בסיס מומחיותו, אינו יכול למכור את הקליניקה לאחר. למרות העדר הסחירות לעסק יש שווי שנקבע על-ידי מומחה מטעם בית המשפט, והרופא צריך לשלם לאשתו מחצית משווי העסק גם אם העסק לא עומד למכירה או אין בנמצא קונה אחר. שווי העסק על אף שהוא מבוסס על מומחיותו של הרופא עשוי להגיע למיליונים רבים".

מדובר בסכומים מאוד גבוהים...

"נכון. והיו פסיקות של בית המשפט המחוזי והעליון שהחליטו שמדובר על סכום נטו. כלומר, אותו רופא שצריך לשלם את הסכום הזה לאשתו, אינו יכול לקזז ממנו מס. אז השאלה מאיפה הוא יביא את הכסף היא פחות רלוונטית".

מתי היו הפסיקות האלה?

"לא מזמן, בשנתיים האחרונות. ובמקרה הן נפסקו במסגרת שני תיקים שהיו בטיפולי. באותו מקרה היו חברות שהוערכו בכ-16 מיליון שקל, לבעל היה שותף לחברות כך שהאישה הייתה זכאית ל-4 מיליון שקל. הייתה מלחמה גדולה על שווי החברה כפי שנקבע על-ידי מומחה מטעם בעת המשפט, אבל המספר לא זז. היה לזוג גם בית בשווי של כ-2 מיליון שקל כך שהבעל היה צריך להעביר לאשה עוד 3 מיליון שקל, נטו. למרות ערעורים למחוזי ולעליון פסק הדין לא השתנה. בית המשפט איפשר לבעל לחלק את הסכום למספר תשלומים לאורך כמה שנים".

אם זה עסק שתלוי אך ורק במומחיות של האדם, בקשרים שלו וכדומה, זה כמעט בלתי אפשרי למכור את העסק...

"נכון. ועדיין שווי העסק הינו חלק מהרכוש המשפחתי העומד לחלוקה. כך גם עומדים לחלוקה שווי המוניטין וכושר ההשתכרות של אדם, שנחשבים כיום לנכסים והפסיקה קבעה נוסחאות ליישובם. הנקודה המעניינת באותו תיק הייתה שבתחילת הדרך הבעל לא הסכים לשלם לה שקל אחד עבור העסק, והוא נלחם על כך עד בית המשפט העליון אך ללא הועיל. אם היה מגיע להסכם - ומאוד רצינו להגיע להסכם לפני שהתחילו ההליכים המשפטיים - הוא היה מסיים בסכום אחר לחלוטין. לכן לפעמים כדאי להגיע להסכמות עוד לפני הערכת השווי וההליך המשפטי".

נראה לי שזה תמיד צריך להיות התסריט המועדף..

"נכון. תמיד עדיף לסגור את הסכם הגירושים בהסכמה הדדית ולא להגיע לבית משפט. כשאני מייצגת בעל חברה, אני נוהגת לערוך הערכת שווי פרטית לצרכים פנימיים, ועל בסיסה לנסות להגיע להסכמות. אני לא נכנסת למלחמה לפני שיש לי נתונים ואפשרות להעריך פחות או יותר מה צפוי ללקוח שלי, למרות שבפועל מומחה מטעם בעת משפט יכול להתבסס על הנחות אחרות ולקבוע שווי שונה לחלוטין".

בבעלותה ובניהולה של דיין-וולפנר משרד עורכי דין המדורג מזה 11 שנים בצמרת משרדי עורכי הדין המתמחים בטיפול בגירושים. במשרד, הנחשב כיום לגדול בארץ בתחום הגירושים, מועסקות 10 עורכות דין ושתי מתמחות.

דיין גדלה בנתניה ויש לה תואר ראשון בקרימינולוגיה ותואר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב - את שניהם סיימה בהצטיינות. היא נשואה בשנית ואם לשניים ומתגוררת בשנים האחרונות בתל אביב.

"לשופטים בבית העניין לענייני משפחה", היא אומרת, "אין בדרך-כלל רקע כלכלי. חלקם מתמודדים באופן מדהים עם הערכות השווי אבל נוטים לאמץ את מסקנות חוות-הדעת של המומחה שמינו. הקושי לתקוף חוות-דעת נוסע מכך שמומחה שנחקר על חוות-דעתו - למעט טעות אריתמטית -הוא יגן על חוות-הדעת שלו כאילו חייו תלויים בה. לא משנה מה אתה תראה לו ולשופט".

המוניטין שלו תלוי בזה..

"נכון. אבל מצד שני הערכת השווי מבוססת על הנחות והשערות שאפשר לתקוף ולערער אותן כך שאמורה להיות כאן גמישות מסוימת. הכוח של מומחה מטעם בית המשפט הוא עצום. כמעט אין ויכוח והתמודדות עם זה. לפעמים כן, אבל זה נדיר, וצריך להבין את זה לפני שנכנסים למשפט".

כיצד מונעים מומחים שיכולים להיות מוטים?

"אי-אפשר להביא מומחה מטעמך. בית המשפט ממנה מומחה מטעמו, שאמור להיות אובייקטיבי לחלוטין".

עסקים יכולים להטות את הנתונים?

"בהחלט. כל העניין של הערכות שווי יכול להיות מאוד בעייתי במקרה של כספים לא מדווחים. זה קורה בעיקר בעסקים קטנים יותר".

זה גם תלוי בענף..

"נכון. יש תחומים שבהם נפוץ מאוד לא לדווח על חלק מהכספים. קשה מאוד להוכיח את זה ורואי החשבון לא מתמודדים עם זה. היה לי מקרה שממש הראיתי לרואה החשבון את הכספים הלא מדווחים והוא אמר שאין לו דרך להפוך את הנתונים האלו למספרים ולהכניס אותם להערכת השווי.

"מנגד, היה לי מקרה של רופא שיניים שהצהיר על הכנסות ברמה מגוחכת לגמרי, 5000 שקל לחודש, ומצד שני רכש למרפאה ציוד מתקדם בשווי של 150 אלף שקל. המעריך הגיש לבית המשפט חוות-דעת לפיה אין אפשרות לבצע הערכת שווי רלוונטית כי אין הלימה בין ההכנסות המדווחות להיקף רכישת הציוד".

ומה פסק השופט?

"השופט פסק שהאישה זכאית ל-75% מערך הדירה של בני הזוג, על רקע הסתרת הכספים. יחד עם זאת מדובר בפסיקה נדירה ובמקרים רבים כספים לא מדווחים לא באים לידי ביטוי כלשהו בחלוקת הנכסים המשפחתיים".

מה קורה אם העסק פושט רגל?

"צריך להבדיל בין שני מקרים: אם העסק במצב לא טוב והמצוקה הכלכלית של העסק הביאה או זירזה את הגירושים זה סוג אחד של מקרים. הסוג השני של מקרים הם מקרים הפוכים בהם כתוצאה מפרוץ המשבר בין בני הזוג העסק התחיל להתדרדר. זה יכול לקרות אם למשל לבעלים, אותו רופא למשל, קשה לתפקד או שהוא נכנס למשבר אישי קשה. אך יש גם מקרים שהוא מדרדר את העסק בכוונה כי הוא לא רוצה לרכוש את החלק של האישה במחיר גבוה".

יש כאן בעיה...

"נכון, ובתי המשפט מכירים את התופעה. כך שהערכת השווי מבוצעת תמיד למועד בו הוגשה התביעה".

"בהסכם אתה למעשה קונה את הסיכון"

עסקים אפשר להביא למצב גרוע, אפילו רק למראית עין, עוד לפני הגשת התביעה...

"נכון. השאלה אם אפשר להוכיח את זה. כשמגיעים למצב של הערכת שווי, יכול להיות שיעברו שנתיים ואפילו 5 שנים והעסק כבר לא יהיה קיים. המומחה מקבל הנחיה לבצע הערכת שווי למועד בו הוגשה תביעה. כך שיכולה להיווצר בעיה. אם המעריך, נניח, עורך הערכת שווי למועד הקרע, ל-21 בדצמבר 2013 , אבל אנחנו בשנת 2015, האם מותר לו לקבל נתונים בזמן אמת לשנת 2015?".

לדעתי כן. למה לא?

"יש על זה מחלוקת מאוד גדולה. המעריך מניח ב-2013 הנחות שמבוססות על ביצועי העבר. אבל ב-2015 הנתונים עשויים להיות שונים לגמרי. ייתכן למשל שהעסק התרסק והגיע לכינוס נכסים, אולי הוא דורדר בכוונה. אבל יכול להיות שפתאום העסק המריא בגלל שהוסר עול כבד מעל כתפי הבעלים והוא החל לשגשג. זו שאלה נכבדה ולא פשוטה, ובמקרים רבים יש התנגדות עזה מצד הבעלים של החברה להציג מסמכים הנוגעים לביצועי החברה לאחר המועד הקובע".

אפשר להבין את זה. מן הסתם כל מקרה לגופו..

"נכון. ישנה שונות גדולה ממקרה למקרה ואנו עדים לכך באופן מובהק יותר כאשר על הפרק הערכת שווי של חברות סטארט-אפ. היכולת לקבוע שווי במקרים כאלו מוטלת בספק בעיקר לאור השונות הגדולה בין השווי הטכנולוגי לשווי החשבונאי. ועובדה שחברות בעלות שווי חשבונאי נמוך יכולות לעשות אקזיט במליוני דולרים בהתבסס כל שווין הטכנולוגי. כך גם בענין אופציות בחברות סטארט אפ. לאחרונה יצא פסק דין בנושא אופציות, שאפשר לאישה לקבל את האופציות במועד האקזיט ולא את שוויין כעת במועד הקרע. טיפלתי בתיק, במסגרתו לאישה היו אופציות שבמועד הקרע היו שוות כ-100 אלף שקל ולאחר האקזיט שהתבצע לאחר מועד הקרע שוויין זינק לכ-1.3 מיליון שקל. הבעל רצה כמובן לקבל חצי משוויין הגבוה יותר והיא כמובן לא הסכימה".

מה קרה בסוף?

"הגיעו להסכם פשרה".

באותו מקרה, אומרת דיין, "עלה צורך להכריע האם העלייה בשווי האופציות בתקופה שלאחר הקרע, שייכת לאשה בלבד או לשני הצדדים. אנו טענו שהבעל זכאי למחצית משווי עליית הערך שכן האופציות הן נכס פאסיבי שלא מצריך טיפול שוטף. במקרה הזה לא הייתה מחלוקת על כך שמגיעה לבעל מחצית מהאופציות, אלא רק על השווי שיעמוד לחלוקה. לדעתי כל עוד מדובר באופציות שלא נעשה כלום כדי להשפיע על השווי שלהן, והן לא מומשו, הבעל היה זכאי לתשלום במועד המימוש שלהן. דרך אגב, אין בנושא הזה עדיין פסיקה".

רוב האנשים בוחרים להגיע להסכם פשרה?

"כן. ולדעתי עדיף כך. בהסכם אתה למעשה קונה את הסיכון המגולם בפסיקה אפשרית של בית משפט לרעתך, או במקרה של אופציות בירידה אפשרית בערכן. זה כשאתה מסוגל לבצע הערכת סיכונים".

צריך להביא איש מקצוע שיבצע את הערכת הסיכון..

"נכון. ורוב האנשים נמנעים מזה ויוצאים למלחמה מיותרת".

זה תלוי גם בסכומים, אם מדובר בסכום גבוה או נמוך..

"בגירושים אנו לא מטפלים רק בהערכת סיכון מחושבת אלא בהליך שמעורבים בו מן הסתם הרבה מאוד אמוציות. זוגות מסוימים יכולים להגיע להסכמה תוך כמה ישיבות גישור על סכומים של עשרות מיליוני שקלים ומנגד זוגות אחרים יאלצו להגיע להליכים משפטיים בשל אי הסכמות קטנות. זה קשור בעיקר לאופי, למצב הנפשי ולמצב ההכרתי של האנשים. אם הם ב'סטייט אוף מיינד' של נקמה או של פשרה.׳
הרבה פעמים בהליכי גירושיו השיקולים המרכזיים לא כלכליים. תמיד יהיו כאלה שהמצב הנפשי שלהם לא יאפשר להם להגיע להסכמה", היא אומרת.

ואז אולי הזמן עושה את שלו..

"נכון. לפעמים רגע הבשלות מגיע לאחר שעובר זמן מסוים, לפעמים גם שלוש שנים".

מה עושה מישהו שצריך לשלם מיליוני שקלים והשופט לא פורס לו את זה לתשלומים?

"זה יכול להביא למצבים אבסורדיים. למשל כשאחד הצדדים צריך לשלם כמה מיליוני שקלים, ואין לו. וזה קורה. במיוחד אם רוב הסכום מגיע עקב הערכת שווי של עסק שאי-אפשר למכור אותו או שהבעלים לא רוצה למכור אותו כי פרנסתו תלויה לגמרי בעסק".

אז מה עושים?

"מגיעים כמעט תמיד להסכמים או הסדרים".