מי מתנגד להצעת החוק שתמנע את ריבוי המבצעים הפיקטיביים

האם הצעת החוק שמציעה להסדיר את תחום המבצעים (מכירה מיוחדת) תצלח את המתנגדים הרבים? הצעת החוק, יוזמה של משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן שעברה בקריאה ראשונה בחודש יולי האחרון מנסה לעשות סדר בעולם המבצעים וההנחות המיוחדות לאור ריבוי של מבצעים פיקטיביים (למשל העלאת מחיר מלאכותית לפני מבצע) או לאור הטעיות בתחום (מבצע שלא משקף הנחה).

היום (ד') נערך דיון ראשון בהצעת החוק בוועדת הכלכלה כשכצפוי נציגי רשתות מתחומים שונים (אופנה, מזון, תיירות וכד') הציגו את הסתייגותן.

בשלב הבא ייקבע מועד לדיון נוסף בדרך לנסח החוק שיוכן להצבעה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה, ח"כ  איתן כבל, הבטיח לנוכחים ש"הצעת החוק תעבור ונוודא שמבצע הוא באמת כזה ולא "פייק מבצע".

ג'וש גולדשמיט מנכ"ל המועצה לצרכנות הזכיר לנוכחים שבמדינות שונות בעולם קיים חוק המסדיר את התחום כשלדבריו מתוך 40 אלף תלונות שמקבלת המועצה מדי שנה, רק מאות אמנם מתייחסות למבצעים פיקטיביים אולם לדבריו מדובר בקצה קצהו של הקרחון וכי מידת האכזבה של הצרכנים והתדירות שבה היא מופיעה לאור מבצעים פיקטיביים מצריכה את התערבות המחוקק. ברשות להגנת הצרכן ציינו כי "המילה SALE משפיעה על הצרכן ולעיתים מציגה מצג שווא של עסקה כדאית". המתנגדים להצעה טענו כי בשורה התחתונה יהיו פחות מבצעים, המחירים יהיו גבוהים יותר והצרכן הוא שישלם את המחיר

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי ניתן להציע מוצר במבצע בתנאי שהוא נמכר במחיר המלא (מחיר הייחוס) בתקופה של 30 ימים לפני כן. אם במהלך אותם ימים השתנה מחיר המוצר, ההנחה תחושב מהמחיר הנמוך שבו נמכר המוצר במהלך התקופה. עוד יבקש החוק להגביל את משך המבצע ל-45 ימים רצופים לכל היותר בשנה. מטרת ההצעה להפחית את השימוש במינוח "מבצע" ולהשתמש בו רק כשבאמת מדובר במבצע. הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, עו"ד מיכאל אטלן, הסביר כי החוק נולד לאחר שהרשות איתרה בעיה של ריבוי מבצעים פיקטיביים, שלא מגלמים הנחה או מגלמים הנחה פחותה ממה שמבטיחים. "זה סוג של הטעייה, הצרכן מקבל מצג שווא של כדאיות - צרכנים רואים שלטי "מבצע" או "SALE" וחושבים ששווה לקנות. הכלכלנית הראשית ברשות, בתיה גוטל, הוסיפה כי המילה "מבצע" מורידה את המוטיבציה של הצרכנים לבצע השוואת מחירים. לדברי אטלן, "להבנתנו הצעת החוק מסירה אי וודאות שקיים היום לגבי המותר והאסור בחוק והיא הפחתת נטל רגולטורי ולא להפך", אמר. עם זאת ציין אטלן כי הרשות לא מתכוונת להחיל את ההצעה במקומות שאין לכך הצדקה.

היו"ר כבל אמר כי אף אחד לא רוצה לגרום לבעלי העסקים להפסיד, אבל התחושה היא שבחלק מהמקומות ההתנהגות היא חזירית. נציגי איגוד לשכות המסחר, קרן חן סופר ונמרוד הגלילי, חן סופר ציינה כי הגדרת החוק למשך תקופת המבצע "מהווה מעורבות בוטה בניהול עסקים שנדרשים להיות דינמיים ולהגיב מהר"- כך למשל בתחום האופנה או בתחום הקניות המקוונות לנוכח התחרות גם מול אתרים אחרים בעולם. הסעיף שהעלה את עיקר ההתנגדות נגע למחיר המלא שצריך להיות תקף משך 30 ימים לפני מחיר המבצע.

האם ריבוי החקיקה היא כורח המציאות? מכיוון רשתות המזון הועלו בעיות בניסיון לבלום את החוק. עו"ד נופר טל, שייצגה את רשתות המזון ויקטורי וסופר דוש, התייחסה לעודף רגולציה כשהיא מתחה ביקורת על נקודת המוצא לפיה הצרכן לא יוכל להבין לבד האם המבצע שמולו משתלם או לא כשהיא ציינה כי "תובענות ייצוגיות יצבו את השוק, למשל בתחום הפארמים והבישום (הכוונה לתביעות נגד אפריל והמשביר לצרכן שפיצו את הצרכנים במאות אלפי שקלים, מר"ח)". עוד היא ציינה את הכלים שעומדים לרשות הרשות להגנת הצרכן שיכולה להטיל עיצומים במקרה של הפרת החוק. "חוק המזון לא הוביל לירידת מחירים וגם החוק הזה לא יוביל לכך". עו"ד ערן המאירי שייצג בדיון את שופרסל התייחס לא רק לבעייתיות במבצעים למוצרים בעלי תפוגה קצרה דוגמת גבינות ומוצרי חלב "שאם נחיל עליהם את ההוראות נהיה מחויבים למכור אותם במחיר מלא בתקופה של 30 ימים לפני מבצע. התוצאה תהיה שניתקע עם סחורה שצריך יהיה להשמיד או להחזיר לספק למי שיש לו הסכם כזה. כל העלויות האלה יגולגלו לצרכנים".

בעייה אחרת שהעלה המאירי התייחסה למבצעים שיוזם היצרן/הספק בזווית ההגבלים העסקיים. הכוונה היא שמבצע יכול להיות ביוזמה של הרשת בפריסה ארצית או בהתאם לתחרות נקודתית, חלק מהמבצעים מתואמים עם היצרנים כשחלק מהמבצעים הם יוזמה של ספקים למשל בתקופת חגים בהם שבועות או ט"ו בשבט. "אתם אומרים בעצם שנתאם את ה30 ימים של המחיר המלא לפני מבצע על לוח השנה מול הספקים", אמר המאירי כשהוא מזכיר את הצו המוסכם בעניין תנובה שניתן על ידי ההגבלים העסקיים. "לפי הרעיון הזה אמור להיות פה סוג של תיאום עם הספק מה שאסור לפי חוק ההגבלים". בעניין הזה השיב כבל "גם כשאני קונה פירות יבשים בט"ו בשבט אני רוצה לדעת שזה באמת מבצע. אני רוצה לדעת שבהתכתבות הזו ביני ובית העסק יש באמת שקיפות ושלא בהפוך על הפוך היא מנצלת את העובדה שממילא אקנה את המוצר הזה בחג".

היו"ר כבל התייחס לשלל הטענות השונות שהועלו במהלך הישיבה ואמר כי הממשלה הגישה את הצעת החוק לכנסת כי גילתה כשל שוק ולא כי היא מתלהבת לחוקק חוקים בעניין הזה. כבל הבהיר שהדיון אינו בבחינת "מו"מ להחרגת ענפים כאלה או אחרים". אלא שהחרגות כנראה יהיו הכרחיות. גם הרשות להגנת הצרכן מודעת לכך כשלפני כחודש העבירה מסמך ובו סייגים מוצעים לחוק, שחלקם אכן עלו בדיון היום. כך למשל החרגה מבצעים על מזון טרי (פירות וירקות, מאפים, בשר) ולהחיל עליהם סעיף לפיו סך תקופת המבצע על פני שבוע קלנדרי לא תעלה על מחצית מהתקופה בה נמכר המוצר במחיר רגיל, סייג אחר מתייחס למחיר היכרות עבור מוצר חדש שעולה על המדפים (לא מדובר על קולקציות ביגוד עונתיות כי אם על מוצר שלא היה קודם לכן), עוד מציעה הרשות להחריג מבצעי כמות (בסגנון 3 פריטים ב-50 שקל) עם הגדרה נפרדת למחיר הייחוס על פני שנה קלנדרית (למשל שלא היה מצב שבו הוצעו 2 מוצרים ב-50 שקל בתקופה אחרת בשנה). בתחילת החודש עביר איגוד לשכות המסחר את הסתייגותו מהחוק שהוגדר כמכביד על העוסקים וכ"התערבות בוטה בהתנהלות העסקית של העוסק".