גורמים במגזר החרדי: התקציב להשתלבות בשוק העבודה לא מנוצל

בשנת 2010 הציבה ממשלת ישראל יעד למימוש פוטנציאל התעסוקה בקרב המגזר החרדי: 63% מועסקים, גברים ונשים. שיעור המועסקים אז עמד על כ-38%. הרציונל של הצבת היעד ברור: מעבר למשמעות החברתית של שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה, יש לכך חשיבות למשק ולכלכלה הישראלית.

שנתיים לפני תאריך היעד שהציבה הממשלה, האם הוא בר-השגה? נכון להיום, נרשמה הצלחה בעיקר בקרב הנשים. שיעור הנשים החרדיות המועסקות הגיע ל-64% כבר ב-2012, אבל בקרב הגברים החרדים כמעט שלא הייתה תזוזה.

 63% היעד לשיעור המועסקים החרדים, גברים ונשים ב-2020

ב-2015 הגיע שיעור הגברים החרדים המועסקים לכ-53% והיום הוא צנח מעט ומתקרב ל-50%. בסקירה שפרסם משרד האוצר בסוף ספטמבר השנה, הוא מבהיר "שמירה על קצב גידול בשיעור התעסוקה הדומה לזה שחל בחמש השנים האחרונות יוביל לכך שהיעד הממשלתי יושג לא לפני שנת 2030. עם זאת, קיים חשש שקצב הגידול בשיעור התעסוקה לא צפוי להישמר בשנים הקרובות, וראיה לכך היא הבלימה שחלה בשנתיים האחרונות".

ב-2013 הקצה משרד הכלכלה, שאז עמד בראשו נפתלי בנט, תקציב של כ-500 מיליון שקל ל-5 שנים לצורך קידום תוכניות ופרויקטים ממשלתיים בעניין. מאז עבר הטיפול בנושא למשרד העבודה והרווחה, אבל גורמים במגזר החרדי אמרו ל"גלובס" שעד היום נוצלו רק כ-13-15 מיליון שקל בשנה בלבד.

בינתיים, דווקא מתוך המגזר החרדי צמחו יוזמות לקידום התעסוקה. אחת מהן היא של קרן קמ"ח לקידום מקצועי חרדי. הקרן, שהוקמה לפני כתשע שנים ניזונה מכספי פילנתרופים יהודים, ובראשם המייסד המיליארדר האנגלי ליאו נאה. המסר שהקרן מבקשת להעביר לציבור החרדי הוא ש"אם אין קמח אין תורה". מבחינתה, המלחמה בעוני צריכה להיעשות בפיתוח נושאי אקדמיה והכשרה מקצועית. מוטי פלדשטיין, מנכ"ל קמ"ח, מסביר שהיתרון הגדול של הקרן הוא שמכיוון שחבריה באים מתוך החברה החרדית ומכירים את הרגישויות, הם יודעים לעבוד ישירות מול האנשים, לבדוק כל מקרה לגופו, ולראות איך ניתן לעזור בקידום המקצועי.

 אם היית יכול להרשות לעצמך מבחינה כלכלית לא לעבוד בכלל האם היית עובד?

לדברי היזם איציק קרומבי, מנכ"ל ביזמקס, גוף המתמקד ביזמות ובהיי-טק, "עליית יוקר המחיה והקיצוץ בקצבאות הילדים דחפו יותר נשים חרדיות לצאת לעבוד. לנשים חרדיות אין באמת סיבה שלא לצאת לעבוד. הן לא לומדות תורה, ולכך נוספת העובדה שהיום יש יותר דחף קרייריסטי". עם זאת, הוא מסייג שנשים חרדיות עדיין עובדות בשכר נמוך יחסית לפוטנציאל, בעיה שגם בה יש לטפל.

מקלות בגלגלים

"ימים יגידו אם היעד שהושג בקרב הנשים יושג גם לגבי הגברים החרדים", אומר עו"ד אברימי יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמ"ח. "חשוב לזכור שבמגזר החרדי, המורכב מקהילות, אפקט ההשפעה הסביבתית של היציאה לעבודה משמעותי מאוד. אחת המשימות המרכזיות היא לפתח את תחום הכשרת ההיי-טק לחרדים, הנמצאים בו כרגע באחוז ייצוג נמוך מיוחד. אין חולק שתחום ההיי-טק ימשיך, יפרח ויתפתח, ויש לעשות כל מאמץ כדי לשלב בו את החרדים המעוניינים בכך".

נכון להיום, טוענים במגזר החרדי, נדמה שבירוקרטיה וחלמאות שמות מקלות בגלגליהן של יוזמות. "יש בבני ברק בית תוכנה של עמותה בשם רבטק, שהקים חרדי שוויצרי", אמר גורם במגזר ל"גלובס", "הרעיון הוא לקחת גברים חרדים שלומדים תורה ולשלב אותם עם בית מדרש במקום, כך שיוכלו ללמוד בבוקר ומהצהריים ללמוד תוכנה. הם המתינו במשך שנה לקבלת אישור מהאגף להכשרה מקצועית, ועושים להם היום בעיות, כי על פי הנוהל צריך להתחיל את הלימודים רק בשמונה בבוקר. יש כסף, אבל לא נותנים להם אישור".

דוגמה נוספת היא "תוכנית השוברים" של משרד העבודה והרווחה, המאפשרת לקבל מימון חלקי של שכר לימוד. על פניו, מדובר במקפצה ראויה עבור חרדים, אולם על פי התנאים מדובר רק במקומות המוכרים רשמית על ידי המדינה. אם חרדי רוצה לקחת לדוגמה קורסים של מיקרוסופט, הוא לא יכול לעשות זאת.

 שיעור התעסוקה של גברים יהודים גילאי 64-25

"בקרב המגזר החרדי יש אלפים שלא למדו חשבון ואנגלית", מזכיר קרומבי, "החרדי הממוצע הוא בן 28, נשוי פלוס שניים-שלושה ילדים. את רוצה לשלב אותו במקצועות שונים, ולא בעבודה במכולת שבה ירוויח 4,000 שקל. העלות-תועלת פה היא משמעותית למדינה. אפשר להתווכח על השאלה אם לימוד תורה תורם לכלכלה ולמדינה, אבל פה ברור שהעבודה שלו תורמת להן. מדברים על מחירי הדיור, אבל זו הבעיה של אתמול. תעסוקת חרדים היא הבעיה של מחר".

- בקרב החרדים יש בכלל רצון לצאת לעבוד במקביל ללימוד תורה?

יוסטמן: "בניגוד למקובל לחשוב, הציבור החרדי הטרוגני ומגוון מאוד. קיימות בו דעות ועמדות שונות. בדרך כלל, אין שלילה גורפת של היציאה לעבודה למי שזקוק לפרנסה. בתלמוד כבר נכתב 'פשוט נבלה בשוק - ואל תצטרך לבריות'. העמדות השונות קיימות לגבי הדרך, אך לא לגבי הצורך בעבודה. אנחנו לא רואים את תפקידנו בחינוך הציבור אלא בהעמדת פתרונות יעילים למעוניינים".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "אנו נמצאים עדיין בעיצומה של התוכנית ובביצוע תקציבי התואם את יעדי התוכנית. השר חיים כץ יזם ומוביל בימים אלה את הוועדה לבחינת יעדי התעסוקה 2030 להתמודדות עם שוק העבודה העתידי ולשילוב אוכלוסיות מודרות".