קווין דוראנט: הסופרסטאר של עמק הסיליקון

כשקווין דוראנט הצטרף לגולדן סטייט ווריירס בקיץ שעבר, הייתה לו מטרה אחת: טבעת אליפות, ולא היה אכפת לו שהוא הפך מאחד השחקנים "הנחמדים" בליגה לבאד-בוי שלא דופק חשבון לאיש ■ את הטבעת הוא השיג, וכעת הוא לוקח את הגישה התחרותית והלא מתפשרת שלו ומביא אותה אל עולם העסקים

קווין דוראנט / צילום: David Paul Morris - Bloomberg
קווין דוראנט / צילום: David Paul Morris - Bloomberg

שלהי הקיץ החולף זימן ימים רגועים לקווין דוראנט. שנה חלפה מאז הסעיר את עולם הכדורסל כשעבר מאוקלהומה סיטי ת'אנדר לגולדן סטייט ווריירס, ויש לו את כל הסיבות להיות נינוח. "הקוף", אותה טבעת אליפות ראשונה, הוסר סוף-סוף מגבו, ולא סתם הוסר - דוראנט נבחר לשחקן המצטיין של סדרת הגמר מול קליבלנד ולברון ג'יימס, והראה שהוא עשוי מן החומר שממנו עשויים אלופים. הוא ניצב על מגרש מאולתר בפינה אפלולית של אחד מאולפני יוטיוב בלוס אנג'לס ומקפיץ כדור בין כפות רגליו (מידה 52). בטלוויזיה הוא נראה גבוה. פנים אל פנים, הוא ענק: 206 סנטימטרים של גפיים ארוכים, טורסו תואם וחיוך מסנוור. לסתותיהם של הטכנאים מאיימות להישמט כשהוא מזנק אל הסל ואז משחיל את הכדור פנימה בדיוק כזה, שאפילו רחש הבד בקושי נשמע.

"תורי!", שואג היריב שלו בן ה-11. "אני רק רוצה להגיד שאני צריך שתי ידיים בשביל לקלוע". "זה בסדר", צוחק דוראנט. "לפעמים גם אני".

לדוראנט יש אומנם שתי מדליות זהב אולימפיות מלונדון ומריו, אבל בקולו ניכר הכבוד שהוא רוחש ליריבו, שבדיוק שלח את הכדור בכיוונו הכללי של הסל. גם דוראנט יודע שלא מדובר ב"עוד ילד". זהו לינקולן מרקהאם, כוכב יוטיוב שהוא ואביו, דן, יצרו יחד את What's Inside? - תוכנית רשת שבמסגרתה הם משתמשים בכלים שונים ומשונים כדי לבתר פריטים יומיומיים למיניהם, החל בממתקים וכלה בבובות משחק גמישות. הפעם אלה הנעליים של דוראנט שעל הסכין והוא הגיע לצלם איתם כמה סרטונים, שיעלו בערוץ שלהם וגם בערוץ החדש שלו, בשאיפה לאחד קהלים ולהביא מנויים חדשים לכל הנוגעים בדבר.

קווין דוראנט במספרים
 קווין דוראנט במספרים

לינקולן יודע איך לצבור צפיות: לערוץ שלו, שהתחיל כפרויקט מדע בכיתה ב', יש כיום קצת פחות מ-5 מיליון מנויים וקצת יותר מ-665 מיליון צפיות. לערוץ היוטיוב של דוראנט יש רק 430 אלף מנויים, ומספר הצפיות בתכנים הפופולריים ביותר בו עומד על כ-3 מיליון, אולם להגנתו ייאמר שהוא עלה רק באפריל. הקימה אותו Thirty 5 Media, חברת המדיה של דוראנט, הקרויה כך לזכר צ'רלס קרייג, המאמן האהוב של דוראנט בילדותו, שנרצח כשהיה בן 35 - וזה גם המספר שמתנוסס על חולצתו.

קיראו עוד ב"גלובס"


דוראנט עדיין מחפש את הקול שלו. בינתיים התוכן העיקרי בערוץ הוא בעיקר קומץ סרטונים שצולמו בלייב בבית ששכר בבברלי הילס לקיץ, צילומים מן הנסיעה שלו להודו וכן סרט תיעודי בן 35 דקות שהפיקה נייקי, "Still KD: Through the Noise", ומגן על החלטתו לעזוב בקיץ 2016 את אוקלהומה, שהוא היה הכוכב הגדול ביותר שלה זה שנים, לטובת גולדן סטייט.

למרות מעמדו כאחד השחקנים הטובים בעולם בעשור החולף, דוראנט מגיע לצילומים במלוא הענווה, בשאיפה ללמוד משהו על החוקים העמומים והאינטימיים יותר של תהילת האינטרנט, בזכות מופע הכישרונות שבו משתתפים לינקולן, אביו דן ועוד כמה יוטיוברים ידועים. "זה יופי של דרך לצבור מנויים", אומר דוראנט - והרי ביוטיוב, מנויים הם מטבע עובר לסוחר. הם מזכים אותך הן במוניטין בתחום המדיה והן במיליוני דולרים פוטנציאליים של הכנסות מפרסום.

במאי הקטע נכנס אל הסט. "חבר'ה, למקומות!", הוא קורא. "ותזכרו שאנחנו פה ליהנות". במרוצת 40 הדקות הקרובות, דוראנט פוסע לעיני המצלמות ברחבי 420 המטרים הרבועים של הסט, צופה בלינקולן ודן מבתרים אחת מנעלי הנייקי KDX שלו ומשתתף בניסוי מדעי בהנחייתו של ריאן, בן 6 אנרגטי עם ערוץ בעל כ-9 מיליון צופים, ToysReview שמו. ארשת פניו של דוראנט קשובה לאורך כל הדרך - גם כאשר הוא מתיישב מול שון אבנס מ-Hot Ones, שמראיין סלבריטאים בעודם אוכלים כנפי עוף מכוסות ברטבים חריפים במיוחד.

שתי הכנפיים הראשונות עוברות בקלות. כשמגיעים לחמישית, דוראנט מנסה להשיב לשאלות ברוח טובה, אך פניו מכוסות זיעה. "אז בשביל זה אתה בקטע, בעצם", הוא מצהיר ומסיים כנף עוף מכוסה ברוטב החריף פי 27 מפלפל חלפיניו. "כמה תוכניות אתה עושה בשבוע?", הוא שואל את אבנס. "הבטן שלך בטח לא מגיבה לזה טוב".

קול נקישת לוח הקלאפר מבשר על סיום הצילומים. "ו... סיימנו", אומר מישהו. דוראנט נשאר על הסט עוד כמה דקות, מחלק חתימות ומצטלם עם הצוות, ואז פונה אל הרכב שלו. הוא יושב במושב האחורי הממוזג היטב לצד ריץ' קליימן, חברו הטוב ושותפו העסקי, ושניהם שולפים טלפונים ובוחנים את התוצאות: יותר מ-100 אלף צפיות בקטע, והמספר עוד ילך ויגדל כאשר יתר המשתתפים יעלו את הקטעים לדפים שלהם (בתוך פחות משבוע מרגע שהועלה, הקליפ של Hot Ones הגיע ל-2 מיליון צפיות). "זה להיט, בייבי", מריע קליימן. דוראנט אינו ממהר להצטרף; הוא עדיין מתאושש מן החריפות וגומע מים בכמויות.

אינטואיציה טכנולוגית חזקה

מבחינתו של דוראנט, הצילומים היו רק ההתחלה. לו ולקליימן יש תוכניות גדולות לערוץ ביוטיוב: הם שואפים להפוך אותו למוקד של תוכן מגוון, שיכלול תוכניות (כמה מהן בהנחייתו של דוראנט) בנושאי בידור, מזון, משחקי וידיאו וספורט. בסופו של דבר, הם מקווים, הפלטפורמה תאפשר לו לפסוח על סבבי המדיה המסורתיים ששחקני צמרת נדרשים כמדומה לעבור - ראיונות לייט נייט והשתתפות בתוכניות ספורט רדיופוניות. "ככה אני יכול לדבר ישר למעריצים שלי", אומר דוראנט. "אם יש לי משהו להגיד, אני אעלה אותו לדף. זה משאיר את הכוח בידיים שלי", ולא שולל כי בעתיד אולי יצטרפו גם תוכנית מתוסרטת או סדרה תיעודית.

"אחד הדברים שהרשימו אותי אצלו", אומר ניל מוהאן, אחראי מוצר ראשי ביוטיוב, "הוא האינטואיציה החזקה של קווין בענייני טכנולוגיה". דוראנט אינו רק מעלה תכנים בקצב מסחרר, אלא גם מקדיש לא מעט זמן לאינטראקציה עם מעריצים בלשונית הקהילה. "לקשר מהסוג הזה יכול להיות כוח ממש משמעותי".

וכוח הוא בדיוק מה שדוראנט מחפש כדי לסלול לעצמו - על המגרש וגם מחוצה לו (ובסופו של דבר, מחוץ לעולם הכדורסל בכלל) נתיב קריירה שיבטיח לו כבוד וסמכות מן הסוג שמנחילות לו כיום יכולותיו האתלטיות. אף שהוא רק בן 29 ועדיין יש לו עוד כמה שנים טובות של כדורסל בטופ שלו, הוא מכין את הקרקע לשינוי הן בהתנהלותו העסקית, והן בזמן המעבר המדובר לווריירס, ה-קבוצה של עמק הסיליקון. במקום להסתפק בעסקות החסות המתבקשות (שלא מאוד קשה להשיג כשאתה כוכב NBA עם מוטת ידיים של 226 ס"מ ותדמית חיובית), במרוצת השנה האחרונה דוראנט מנצל את מקומו החדש בעמק הסיליקון כדי לזכות בשותפים מסוג אחר: משקיעי אנג'ל, מנכ"לי חברות טכנולוגיה, יצרניות רחפנים ומפתחי אפליקציות, ולצדם כוכבי יוטיוב זערוריים.

האימפריה העסקית הטרייה שלו כוללת את Thirty 5 Media וכן תיק השקעות עב כרס, שהוא וקליימן מנהלים בחסות Durant Company בת השנתיים. דוראנט, אם כן, הוא חלק מקהילה הולכת וגדלה של ספורטאים הפונים אל עולם הטכנולוגיה בשאיפה להרחיב את אחזקותיהם העסקיות. מדובר הן בעדות למהפך אישי מצד דוראנט, שמתפתח מכוכב NBA מן השורה - שידוע בתור "הבחור הכי נחמד ב-NBA" או בכינוי הגנאי "קאפקייק", בלשונם של אוהדי אוקלהומה הממורמרים נוכח עזיבתו - לכדי שחקן-יזם נחוש, שמנצל את משכורתו הנאה (כ-25 מיליון דולר בעונה) ואת תהילתו הבלתי מבוטלת בדרכים בלתי צפויות. דוראנט, שרגיל לנצח, נדרש ללמוד איך מתחרים בתחומים חדשים בתכלית. "האמת, שלא חשבתי על להשקיע את הכסף שלי", הוא מעיד על עברו באחת מפגישותינו. "חשבתי סתם לצבור אותו. לשים בצד מספיק בשביל הנכדים ובשביל המשפחה שלי. זה היה מספיק".

אנחנו יושבים בחצר האחורית של הבית ששכר בבברלי הילס: מבנה בעל קירות זכוכית המשקיף על לוס אנג'לס. ראשי בניינים מזדקרים כמחטים מבעד לשמיכת הערפיח. קליימן וחבר אחר משחקים חיובים על 1,000 דולר לא רחוק מאיתנו. "יו!", שואג דוראנט כשהכדור ניתז מן הסל אל בריכת הנוי. "וזה עוד הכדור שלי לאימונים!", הוא מחזיר את תשומת לבו לשיחה. "התמקדתי במגרש, אתה מבין?".

שווה כבר 200 מיליון דולר

הקריירה שלו היא סיפור מהאגדות: ילד פלא ביישן משכונה כושלת בפאתי וושינגטון הבירה, עם אמא שעבדה בדואר, שעזב את הבית בשנת 2006 לטובת לימודים באוניברסיטת טקסס, ובתוך שנה נבחר שני בדראפט על-ידי סיאטל סופרסוניקס (שלימים עזבה את העיר לטובת אוקלהומה סיטי). נייקי החתימה אותו על חסות בסך 60 מיליון דולר בתוספת בונוס חריג של 10 מיליון.

אבל ההייפ לא הפחיד אותו. כבר בעונתו הראשונה הוא נבחר לרוקי השנה, ואף שקשה להאמין, נדמה שכל ההמולה רק חיזקה אותו ודחקה בו להשתפר: לזכות במדליות זהב אולימפיות, להשתתף במשחקי אולסטאר (שמונה, עד כה), להגיע לגמר עם אוקלהומה (ולהפסיד למיאמי של לברון ג'יימס). הוא ורסטילי, דינמי ותחרותי במפגיע, ומחזיק בממוצע של 27 נקודות למשחק (ביותר מ-700 משחקי NBA שבהם שיחק עד כה). בתוך כעשור, הילד שאמו היחידנית התקשתה לעיתים להאכיל, הוא כבר בעליו של הון שהיקפו כ-200 מיליון דולר.

בתחום העסקי דוראנט החל להתעניין בסביבות 2013, השנה שבה נפרד מן הסוכן שלו וחתם עם קליימן ב-Roc Nation Sports של ג'יי.זי. דוראנט וקליימן מגיעים ממקומות שונים בתכלית. קליימן הוא יליד מנהטן, שהחל את דרכו בתעשיית המוזיקה וניהל בין היתר את מארק רונסון. הוא היה רק בן 35 כשהוא ודוראנט התחילו לעבוד יחד, וכבר אז נודע בלשונו הרהוטה ובפיו המלוכלך. הוא התחבב חיש מהר גם על דוראנט, שנשמע לעצתו כשהציע שייקח יוזמה עם ההון שצבר.

"התחלתי לקרוא ממש ברצינות על אנשים מצליחים שלא שיחקו כדורסל", נזכר דוראנט. הוא קרא ספרים על ג'ף בזוס ועל סטיב ג'ובס - "חזרתי עד ניקולה טסלה וקורנליוס ואנדרבילט", איל הספנות מראשית המאה העשרים. אנשים שאפתנים, שעשו דברים שלדעת בני זמנם חרגו מגדר האפשר.

אולי לא מפתיע לגלות שההשקעות הראשונות שביצע עם קליימן לא היו בתחום הנדל"ן או בענפים מסורתיים כמו מכוני שטיפת רכב או סוכנויות רכב, אלא בטכנולוגיה. זה התחיל בשנת 2014. קליימן היה בניו-יורק, והתחשק לו אוכל סיני מ"מיסטר צ'ואו" שבמרכז מנהטן. אלא שהמסעדה לא עשתה משלוחים, ולא הסכימה גם להפקיד את המזון בידי נהג אובר שקליימן הציע לשלוח למקום. במקום זאת הציעו לו להוריד את Postmates, אפליקציה שתאתר שליח על רכב דו-גלגלי שיאסוף את האוכל מהמסעדה וישנע אותו לדירתו של קליימן.

קליימן סיפר על כך לדוראנט - ובפעם הבאה שדוראנט הגיע לאזור סן פרנסיסקו, הוא וקליימן עברו במקרה ליד משרדי Postmates ודוראנט הציע שפשוט ירימו טלפון למייסד. הם קבעו פגישה, ובתוך זמן לא רב התחייב דוראנט להשקיע סכום בן שש ספרות (גבוהות) במסגרת סבב המימון החמישי של החברה, שהיקפו היה 80 מיליון דולר, לצד קרנות השקעות והון סיכון ידועות. לאחר מכן השקיע באפליקציית המיקרו-השקעות Acorns ובפלטפורמת הפרסום The Players' Tribune שהקים עבור ספורטאים אגדת הבייסבול דרק ג'יטר.

"הקשר שלנו עם הרבה ידוענים שמשקיעים מסתכם ב"היי, בא לך להגיע לבכורה של הסרט הזה?", מספר בסטיאן להמן, מנכ"ל Postmates. "וזה כיף, אבל קווין רצה יותר. הוא רצה להבין את העסק. יש לו רעיונות". להמן מספר, למשל, שוויתר על התוכניות לעצב מחדש את הלוגו בעקבות שיחה שקיים עם דוראנט בארוחת ערב משותפת.

דרושים יזמים פרנואידים

ביולי אשתקד, כאשר הודיע דוראנט שהוא מצטרף לווריירס, המטרה הייתה כמובן טבעת אליפות ראשונה. הקבוצה הפסידה לקליבלנד קאבלירס על חודו של סל בגמר 2016, וההנחה הייתה שתשוב להתמודד על תואר האליפות. כמו שכתב דוראנט ב-The Players' Tribune, הקבוצה ייצגה "את מרב הפוטנציאל לתרומה מצדי ולהתפתחות אישית". לצד זאת, היא גם קרובה לעולם הטכנולוגיה. "לא חותמים בגלל דבר כזה", אומר קליימן, "אבל זה בונוס רציני".

בספטמבר אשתקד, הפילנתרופ והיזם רון קונוויי הגיע לאת'רטון, קליפורניה, למסיבה בביתם של ידידיו, בן ופלישיה הורוביץ. הורוביץ הוא ממייסדיה של פירמת ההון-סיכון אנדריסן הורוביץ, כמו גם אוהד נלהב של הווריירס. העילה למסיבה הייתה יום הולדתו ה-28 של דוראנט. הוא וחבריו לקבוצה איחרו להגיע, וקונוויי - שנודע כאחד מראשוני המשקיעים בגוגל ובפייפאל - מצא את עצמו שקוע בשיחה עם גבר קירח וירוק עיניים, בשלהי שנות השלושים לחייו. "באמת שלא היה שם אף אחד אחר לדבר איתו", נזכר קונוויי באותה שיחה עם קליימן.

קליימן ציין שהוא מייצג את דוראנט, והוסיף שדוראנט מעוניין להרחיב את תיק ההשקעות שלו. קונוויי הציע שייפגשו שלושתם לארוחת ערב. כמה שבועות לאחר מכן ישבו השלושה בסלון של קונוויי, ודנו במשך שעתיים ויותר בעולם ההון-סיכון ובפרויקט הצדקה של דוראנט, שסייע להקים מגרשי כדורסל עבור ילדים מעוטי יכולת ברחבי העולם. "ראיתי שבאמת חשוב לו פשוט לתת", אומר קונוויי שהסכים לייעץ לדוראנט לגבי פרויקטים פילנתרופיים אחרים, ובהמשך חיבר בינו לבין College Track, גוף שלא למטרות רווח שהקימה לורן פאוול ג'ובס, אלמנתו של מייסד אפל המנוח. תוכנית ההכשרה לקולג' הפכה את ג'ובס לשותפתו של דוראנט במרכז נוער חדש ומרשים שעתיד לקום השנה בוושינגטון הבירה.

כשקונוויי הציע לדוראנט לבחון את רשימת ההשקעות האחרונות שלו, הוא מעיד שהיה "בהלם". דוראנט, מתברר, "הכיר חצי מהחברות בלי שאמרתי עליהן מילה. הוא הכיר את השמות שלהן וידע במה הן מתעסקות". מאז כבר השקיע דוראנט בכמה מחברות הסטארט-אפ שהופיעו ברשימה של קונוויי, ובכללן Polly, המבצעת סקרי רשת באמצעות בוטים.

קונוויי אינו היחיד מעמק הסיליקון שעמו דוראנט מתייעץ ובקשר: הוא בקשר רציף עם בן הורוביץ שהוזכר קודם לכן, משחק קלפים עם צ'אמת' פליהאפיטייה (PALIHAPITIYA), מבעלי הווריירס ומי שעומד בראש פירמת ההון-סיכון Social Capital וכן נהנה מעצתם הטובה של שניים מחבריו לקבוצה: סטף קארי, שהוא גם ממייסדי Slyce, אפליקציית פרסום לספורטאים, ואנדרה איגואודלה, שייסד את כנס הטכנולוגיה השנתי לשחקנים. "הם יודעים בדיוק מה לעשות עם הכסף שלהם", אומר דוראנט, "ואנחנו מריצים רעיונות ביחד".

דוראנט מסתמך גם על דוגמה אישית מכוכבי NBA אחרים. הן כרמלו אנתוני והן קובי בריאנט הקימו פירמות הון-סיכון כדי לסייע להשקעותיהם בתחום הטכנולוגיה, ואילו לברון ג'יימס חתם על עסקאות תוכן עם רשתות מובילות דוגמת HBO. "עצוב, אבל פעם היו ספורטאים שלא השקיעו יותר מדי מחשבה במה שעתיד לקרות אחרי שהקריירה שלהם תסתיים", אומר קארל צ'אנג, מנכ"ל קרן השקעות פרטית ואחיו של הטניסאי-לשעבר מייקל צ'אנג. "היום הם הרבה יותר מתוחכמים מבחינת המבט לעתיד ומבחינת ההכנות שהם עושים".

לדוראנט, קליימן מספר, יש נוסחה שמסייעת לו להחליט במה להשקיע. "בתור ילד, הוא תמיד פקח עין על מי שהתקרב אליו מאחור", אומר קליימן, שבשנתיים האחרונות עובד עם דוראנט במשרה מלאה, "וזה מה שהוא מחפש עכשיו אצל יזמים: הוא רוצה שהם יהיו פרנואידים כמו שהוא היה".

לפני זמן לא רב פנה דוראנט אל מייסד סטארט-אפ הרחפנים האוטונומיים Skydio וביקש הדגמה בביתו באוקלנד. דוראנט הושיט יד לגעת ברחפן - ואחד המייסדים "קפץ שני מטר באוויר", נזכר קליימן. "בעיני דוראנט זה מצא חן, אינסטינקט הבעלות הזה" (אדם בריי, מנכ"ל Skydio, אומר שדוראנט "קלט את הטכנולוגיה בתוך שנייה. נראה לי שהוא הבין אותה יותר טוב מאשר הרבה אנשי מקצוע בתחום הטכנולוגיה"). כיום נמנה דוראנט עם המשקיעים בחברה.

הוא ניחן גם באינסטינקט להשקעות ארוכות טווח. "קווין הוא אדם מאוד חקרן ושכלתני", מספר פליהאפיטייה. "הוא רוצה להיות בטוח שהוא מבין איך דברים עובדים. מה תופס ומה לא". פליהאפיטייה סבור כי אחת ההוכחות לכך היא ההחלטה לחבור ליוטיוב ולא לסנאפצ'ט או לטוויטר, לדוגמה. "ליוטיוב יש קהל גלובלי רחב פי כמה. זה מספק לו הזדמנות משמעותית יותר להצמיח את המותג שלו".

"זה ביזנס, אתה מבין?"

בזמן ארוחת הבוקר במלון בברלי הילס, שם הוא מתגורר כשהוא בלוס אנג'לס, קליימן שולף את האייפון שלו ובוחן קובץ המונה את השקעותיו של דוראנט - כ-30 במספר, שהיקפן נע בין שני מיליון דולר ועד ל-50 מיליון דולר, כל אחת. לא כולן בתחום הטכנולוגיה: דוראנט השקיע בין היתר בחברה למיץ אבטיחים; במסעדת הגריל היוקרתית במנהטן; וברשת הפיצריות פאיולוג'י. "זאת התחלה מבטיחה", אומר קליימן, המציין שהוא ודוראנט שוקלים להקים פירמת הון-סיכון משלהם.

השקעות בתחום הטכנולוגיה ידועות כעניין מסוכן: גם הקרנות המנוסות ביותר מפסידות לפעמים. "כשמדובר בהון-סיכון", אומר דייוויד אברוטין, שותף בפירמת ההשקעות Bruin Sports Capital, "אתה חייב לשמור על ראש פתוח. אתה צריך להבין שמתוך עשר השקעות, אולי שתיים יתפסו". דוראנט, ששולט במגרש כמעט בכל משחק, לא היה רגיל לשיעור כזה של הפסדים. "זה סיכון", הוא מודה. "אבל סיכון מחושב".

אחר צהריים אחד, בעודי חוצה את הוליווד בנסיעה עם דוראנט וקליימן, אנחנו שומעים על עסקת הענק שבמסגרתה יגיע קיירי אירווינג, כוכב הקליבלנד קבליירס, אל בוסטון סלטיקס, בתמורה לאייזיאה תומאס, שזכה לאהבתם של אוהדי בוסטון לאחר שהוביל את קבוצתו לגמר המזרח בפלייאוף שעבר. דוראנט וקליימן נדהמים. לא היה להם שמץ של מושג על העסקה המתבשלת, ובמשך כמה דקות הם דנים בהשלכותיה על מאזן הכוחות בליגה.

לבסוף קליימן מסתובב אליי. "מה אתה חושב שבתור אוהד של בוסטון התבאסתי? אין לי שום זכות אם כן, הוא מתעקש (ומסנן מילה גסה). זה ביזנס, אתה מבין?".

דוראנט - שנוהג להתבדח על כך שכינו אותו "נחש" כל-כך הרבה פעמים מאז שעזב את אוקלהומה, שהוא "יכול כבר לקעקע נחש על היד ודי" - מסכים. "נאמנות לא משחקת שום תפקיד בחרא הזה", הוא אומר.

זה קווין דוראנט שיצא לי לראות לא פעם במרוצת הזמן שבילינו יחד: אדם שמבקש להכיר את עולם העסקים כמות שהוא, ושחקן שאינו סנטימנטלי באשר לענף או באשר למקומו שלו בו. ובמילים אחרות: שחקן ששמח להשיב לאוהדיו-לשעבר באוקלהומה סיטי טובה תחת טובה כשהשיק בספטמבר מהדורה מוגבלת של נייקי KDX ועל סוליותיהן כמה מן העלבונות שהטיחו בו ("מזדנב", "רכרוכי", "נחש"). למעלה מתנוססים הישגיו מגמר 2017 והאותיות MVP.

אנחנו מגיעים לביתו השכור חצי שעה לאחר מכן. המקום הומה: השף הפרטי שלו שוקד על ארוחת ערב במטבח, ובסלון נמצא הסטייליסט שמכין שילובים אפשריים לצילום. דוראנט שולף קפוצ'ון שחור ונד בראשו. הטלפון של קליימן מצלצל: זה התזונאי של דוראנט, שרוצה לבחון רשימה של תוספי ויטמינים פוטנציאליים.

"מתי האימון?", שואל דוראנט. "יש לך כמה דקות", אומר קליימן ומציץ בשעונו.

קשה להפריז בחשיבותה של העונה הקרובה מבחינתו של דוראנט. אריק מלינובסקי, מחבר Betaball, ספר חדש העוסק בווריירס, אומר שאם עונת 2016-17 הייתה העונה שבה דוראנט "התפתח כשחקן וכחבר בקבוצה", במרכז העונה הקרובה תעמוד יכולתו לכונן מורשת ולהוכיח שהוא ראוי לתהילה שליוותה אותו במשך כמעט עשור. הלחץ עומד להיות משמעותי, ותחילת העונה - עם הפסד ביתי ליוסטון והרחקתו (יחד עם סטף קרי) בהפסד הוריירס השבוע בממפיס - מעידה על כך.

"כולם אנשים תחרותיים"

כמה ימים לאחר שאני עוזב את לוס אנג'לס, דוראנט עומד לצאת ללאס וגאס ולהופיע בכנס טכנולוגיה לצד מייסדי Rubrik, פלטפורמת ניהול נתונים מבוססת ענן שהשקיע בה לאחרונה. הוא מתעתד לקיים גם כמה פגישות עם צוות השיווק של אלסקה איירליינס, המבקשת להסתייע בו כדי לבנות לעצמה נוכחות במרכז פעילותה החדש בסן פרנסיסקו (לאחר שרכשה את וירג'ין אמריקה). לדוראנט יש חלק בחברה, ואלסקה תחבור אל Thirty 5 Media כדי ליצור תוכן ליוטיוב שלו.

דוראנט יודע שב-2017 הוא כבר אינו שחקן הכדורסל היחיד שיש לו גם עיסוקים אחרים, אבל ההשוואות לא חביבות עליו.

"ברצינות, הם כולם אנשים תחרותיים", הוא אומר. "זאת העבודה שלהם!", מכריז קליימן כשאני תוהה בעניין. דוראנט אינו יוצא מכלל זה, כמובן. "לפעמים הוא אומר, 'היי, קובי (בריאנט) עשה ככה-וככה' או 'כרמלו (אנתוני) השקיע בככה-וככה'. לפעמים אני שומע שמבריק קרטר" - שותפו העסקי של לברון - "ישב לאכול עם איקס, ואז אני אומר, 'שיט, עכשיו גם אני צריך לשבת לאכול עם החארות האלה'".

דוראנט קם על רגליו. הוא רוצה לרדת למדוד בגדים לקראת הצילומים. "בעיניי זאת תחרות בריאה", הוא מכריז לפני שהוא יוצא. הוא מחייך ואז אומר: "אין בה שום דבר נבזי".

לכתבה הקודמתהמשקיעים בורחים, השוכרים חוטפים: לאן הולך שוק השכירות?