העתירה נגד בנק ישראל- מעז יצא מתוק?

תביעה נגד בנק ישראל? אולי לא רעיון רע בכלל

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (צילום: תמר מצפי)
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג (צילום: תמר מצפי)

האמת היא שלא ידעתי אם לצחוק או לבכות כשקראתי על פרסום העתירה שהגיש עורך דין מסוים בשם משקיע מסוים נגד בנק ישראל בעניין מעורבותו בשוק המט"ח. קלישאה ידועה בשוק ההון אומרת שכל ספקולציה שלא הצליחה הופכת להשקעה. בטוקבקים המופיעים מדי יום עולות תיאוריות קונספירציה ודרישות לחקור את התנהלות הבנק, רובן ככולן מעוררות גיחוך. קשה לי להעלות על הדעת שיש גורמים בבנק שאינם חפצים ביקרה של מדינת ישראל, קל וחומר כאלו שמשתפים פעולה עם פעילות אפורה שבכל שוק אחר הייתה מוגדרת כבלתי חוקית. מכאן ועד עתירה של משקיע שהפסיד, ככל הנראה, את כספו בהימור על אופציות שקל/דולר המרחק רב.

אבל אולי מעז ייצא מתוק? על פניו, כל שופט הגיוני ידחה עתירה זאת על הסף, אולם לא לחינם מערכת המשפט בישראל מוצפת בתביעות, רבות מהן תביעות סרק. לא לחינם אומרת הקלישאה שגם אם אתה צודק לגמרי, לא בטוח שתזכה במשפט וגם אם פשעת יש סיכוי שתצא זכאי. יכול להיות שהשופט שידון בעתירה יחייב את בנק ישראל לחשוף מקצת מתהליכי קבלת ההחלטות, אם יש תהליכים כאלו, ככל שהדבר נוגע לגבי מעורבותו בשוק המט"ח. מדוע אני אומר אם יש? מכיוון שהתנהלות הבנק בשנתיים האחרונות הוכיחה מעל לכל ספק כי אין לבנק אסטרטגיה, גם לא טקטיקה, בכל הקשור להתערבויותיו בשוק. יש אולי מדיניות, כפי שהצהירה עליה הנגידה בוועדת הכספים של הכנסת, אולם הדרך להוצאת המדיניות אל הפועל מעלה בשנתיים האחרונות תמיהות רבות.

צפו: העתירה נגד בנק ישראל שעשוייה לפתוח תיבת פנדורה

loading

העותר מתייחס לאירוע שהתרחש סמוך לפקיעת אופציות בורסאיות בחודש דצמבר 2016. אז התערב הבנק באגרסיביות במסחר ודאג לפיחות השקל. היו שטענו שכל רצונו של הבנק היה לשפר את מאזנו לקראת סוף השנה, אחרים טענו שהייתה זו פעולה קוסמטית שנועדה להראות שהבנק לא הפסיק לפעול, בניגוד לטענות שהועלו באותה תקופה. זה ממש לא רלוונטי.

אם העותר היה חכם הוא היה מציג בפני בית המשפט את חוסר המעש של בנק ישראל בכל אחת מעשר הפקיעות במהלך שנת 2017. כמעט בכל פקיעה דאגו השחקנים לקזז אחוז עד אחוז וחצי משער הדולר בימים שלפני הפקיעה. להיכן נעלם בנק ישראל אז ? מדוע בדצמבר כן ולאורך כל השנה לא ? זה מזכיר במקצת את המהלך האגרסיבי של הבנק ביום שישי אחר הצהרים לפני מספר שנים, מהלך שגרם לפיחות של 2% תוך מספר דקות. האם שוב קיבל הבנק תלונות מגופים מקומיים שניזוקו מפעולתו ? אני הייתי שואל מדוע הבנק מתעקש להמשיך בפעולות שבלוניות שאינן משיגות את מטרתן כבר למעלה משנתיים, במקום לפעול בדרכים שכבר הוכיחו את עצמן בעבר.

קחו למשל את מה שקורה בשוק בחודש האחרון. הגרף המצורף ממחיש את חוסר האונים של הבנק ואת חוסר המעש המנוגד להצהרות. לפני קצת יותר מחודש הסתיים מהלך קיצוני יחסית של היחלשות הדולר- טראמפ, קוריאה והתאוששות גוש האירו הביאו את הצמד להיסחר מעל רמת 1.2 דולר לאירו. מהר מאד דאגו הסוחרים לנצל את המצב ולחזק את השקל עד לרמת 3.52 שקלים לדולר. כבר אז טענתי שהצמד התרחק משיווי המשקל שלו והוא יחזור לשם תוך זמן קצר. ביום שישי האחרון כבר נסחר הצמד מתחת ל 1.16 דולר לאירו. התחזקות של 4% תוך חודש וחצי. היכן דולר שקל ? 3.53 . כמעט ללא שינוי כאשר ברור לכל מי שמביט בגרף המסחר שמישהו לא נותן להתחזקות הדולר בעולם להשפיע על הדולר/שקל. איפה בנק ישראל שהבטיח שהוא פועל גם בימי שישי אחר הצהרים? שאלה מצוינת.

קיראו עוד ב"גלובס"


וכך, בניגוד להערכות הכלכלנים , מה שקובע את מהלך המסחר בדולר שקל הוא משחק חד כיווני הנשלט על ידי מכונות מסחר-כשהאירו מתחזק לעומת הדולר ,נחלש הדולר מידית לעומת השקל אולם כשהדולר מתחזק לעומת השקל , כמעט לא קורה דבר. לכן כשהדולר התחזק ב 2016 מול כל המטבעות, מול השקל הוא נשאר יציב וב 2017 כשהוא נחלש, בישראל הוא התרסק. זה מצטרף למניפולציות עליהן הצבענו כאן פעמים רבות בהן השקל מתחזק בשעות לא שעות ולמניפולציה בשערי המסחר בסמוך לכל פקיעה של אופציות, מניפולציה, שלמרבית האירוניה, בגינה תובע המשקיע את בנק ישראל, שרחמנא ליצלן כן פעל בדצמבר כפי שהיה צריך לפעול כל חודש.

ואם בכל זאת יידרש בנק ישראל לענות על שאלות נוקבות אלה בעקבות העתירה המגוחכת הרי שמעז ייצא מתוק.

* יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

** אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

 *** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.