הסיפור המסעיר של היזמית המחוננת: הכירו את הילה פז

היא קפצה 3 כיתות, סיימה תואר במתמטיקה בגיל 17 והקימה את אלגומייזר כשהייתה רק בת 22. אבל אז הכול התהפך, והשותפים קנו את הילה פז החוצה תמורת 3 מיליון שקל ■ עכשיו, בגיל 27, היא עם סטארט-אפ חדש שמאיים לשנות את תחום הסייבר ■ בלעדי ל"ליידי גלובס"

הילה פז / צילום: איליה מלניקוב
הילה פז / צילום: איליה מלניקוב

את הסטארט-אפ אלגומייזר הקימה הילה פז כשהייתה רק בת 22. היא פיתחה מערכת שמבצעת ניתוחים בזמן אמת של שטחי פרסום ומעצימה את תהליך השיווק המקוון, על בסיס נוסחה שיודעת לחשב כמה כסף מצליחה לייצר מודעה באינטרנט באמת, ולא על בסיס 'קליקים' או כניסות לאתר, כפי שהיה מקובל עד אז. "זו הייתה הזדמנות נהדרת. לא חשבתי שאגיע לממדי הצלחה כאלה", היא מספרת בראיון ל'ליידי גלובס'. "כשהתחלתי, עבדתי ממרתף, ותמיד היה לי בראש שאעבוד כמה חודשים עד שזה לא יצליח ואחזור להיות שכירה, אבל זה לא קרה. היו לי שנתיים נפלאות, נהניתי לעסוק במחקר, ולמדתי המון על עסקים, פיתוח מוצרים ובניית חברות פרטיות ובורסאיות".

חצי שנה אחרי הקמת החברה השתלטה פז על השלד הבורסאי של 'מעריב', שהתרוקן עם קריסת החברה. במהלך יזמי נכנסו היא ושותפה לבורסה דרך 'הדלת האחורית', חסכו לעצמם את הליך ההנפקה, ויצרו הזדמנות עסקית שיכולה למנף במהירות את החברה דרך הון הציבור. שווי השיא של אלגומייזר בזמן שפז הייתה בחברה הגיע ל-52 מיליון שקל.

אבל אז הגלגל התהפך. בין פז לבין מנכ"ל אלגומייזר, נועם בנד, שלמינויו היא עצמה הייתה שותפה, התגלע סכסוך. לפז היו טענות על אופן פיתוח המוצר של החברה ועל תנאי העסקתה, אבל הדירקטוריון דחה את הטענות ותמך בבנד. פז מצאה את עצמה עם תביעה מצד אלגומייזר, החברה שהיא עצמה הקימה והייתה המוח שמאחוריה, על כך שהפרה את תנאי העסקתה. זה לקח חצי שנה, ובאוקטובר 2016 הושגה פשרה שבמסגרתה פז מצאה את עצמה בחוץ: היא מכרה את מניותיה בחברה (19%) תמורת 3 מיליון שקל, סכום שהיה נמוך בכ-25% משווי המניות, ובתמורה קיבלה פיצוי מהחברה בהיקף של 200 אלף שקל על הודעה מוקדמת, והתביעה נגדה נגנזה.

מה אמרת לעצמך כשזה קרה?

"מסתבר שקרה לי מה שקורה לרבים וטובים אחרים, אפילו לסטיב ג'ובס וג'ורג' זימר - שהדירקטוריון מחליט לנטרל את המייסד. אני מקווה שיקימו סטארט-אפ שימנע מיזמים לעבור דברים כאלה בהמשך".

קיראו עוד ב"גלובס"


התקשורת חגגה על זה, מה הרגשת?

"שהתקשורת היא לא מקום לניהול מאבקים או לגישור על חילוקי דעות. מזלי שיש סביבי אנשים טובים שעזרו לי לעבור את התקופה הזו".

הפכת לאישה עשירה.

"בתפיסה שלי אני ממש רחוקה ממיצוי היכולות הכלכליות שלי. ועדיין, אני מאוד שמחה בחלקי, ולדעתי זה הסוד. המעמד הסוציו-אקונומי של יזמים משתנה פעמים רבות לאורך השנים. אם אתה יודע להיות מאושר כשאתה מחשב פערי מחירים של קוטג' בסופר, וגם במצב שאתה קונה רכב יקר 'כי התחשק לך', ניצחת. ואם אתה מסוגל לחזור מהתרחיש השני לראשון - ניצחת בענק".

מה לקחת מכל הפרשה?

"יצאתי מחוזקת. בניתי ביזנס כחול-לבן שיצר מקומות עבודה, המשקיעים בחברה ראו תשואה יפה מאוד, והמדינה נהנתה מתשלומי המסים בכל אחת מהעסקאות. זה רק יתרום לכולנו בישראל עוד יזמים ויזמיות שיקימו עסקים חדשים. את יודעת כמה סיפוק אני מקבלת מההישגים הללו? אני יזמית בנשמתי, וכל שיעור שאדרש לעבור בדרך - אעבור באהבה.

"החיים קצרים מדי בשביל לעבוד עם אנשים שאתה לא מחבב או מעריך - זה פחות או יותר מה שענה לי פרופ' דן אריאלי, כשדיברנו על החלטות עסקיות נכונות בחיים. עמלתי מאוד קשה מאז ומתמיד, והיום אני גאה לומר שאני לא הולכת לעבוד עם מישהו שאני לא רוצה".

פגשנו את פז לראשונה בנובמבר 2013. באותו ראיון שאלנו אותה מדוע היא לא מנכ"לית החברה, למרות שהפיתוח הוא שלה. תשובתה הייתה: "שאוותר על כל הכיף בשביל מילה על כרטיס הביקור? מההתחלה היה ברור לי שהשותף שלי לוקח את כל ענייני הניהול. אני אוהבת להתפלש בבוץ, להרגיש שאני משחקת בקרביים של המוצר. אני מסתכלת על מנכ"לים סביבי, בקושי יש להם זמן לפתוח את המחשב ולראות מה חדש עם הלקוחות, אילו פיצ'רים חשובים".

מה את חושבת על זה היום?

"שזו תשובה מתוקה ונאיבית. בעולם מושלם שבו כולם היו מונעים מרצון לפתח את האנושות ולהתקדם, בלי מניעים פיננסיים ופוליטיים, זה היה עובד. אבל בעולם העסקים של היום להוביל רעיון אומר שאתה לא יכול לפטור את עצמך מחובות הניהול, ולסמוך על מישהו אחר שיוביל את החזון שלך. גם אם זה אומר ללכת בצעדים יותר איטיים, כשאת מנכ"לית החברה את יכולה לוודא שהחזון שלך מקודם. לא מכירה דרך אחרת".

הילה פז / צילום: איליה מלניקוב
 הילה פז / צילום: איליה מלניקוב

תואר שני בהרווארד

פז גדלה בישוב קדימה כילדת פלא - היא למדה לכתוב בגיל שנתיים, והייתה בגני מוניטין למחוננים. בבית הספר למדה במסגרות רגילות למרות היותה מחוננת, אולם הצטרפה לתוכניות העשרה מיוחדות - נוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב והתוכנית למצוינות במתמטיקה באוניברסיטת בר אילן. היא קפצה שלוש כיתות מהיסודי לתיכון, וסיימה תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת חיפה בגיל 17. יש לה תעודה בלימודי יזמות וחדשנות מבית הספר למינהל עסקים בסטנפורד, ובימים אלה היא בעיצומם של לימודי תואר שני במדעי המחשב בהרווארד. "הרווארד הייתה החלום שלי. חלק מהקורסים אני עושה פיזית בקמפוס, ובחלק מהשיעורים אני משתתפת דרך האינטרנט. המסלול הזה לא קל בכלל, אבל אני נהנית מכל רגע ומאוד מקווה שאצליח לסיים בהצלחה את התזה, ולהמשיך לדוקטורט בפול טיים בבוסטון.

"אני משקיעה המון בלימודים, הרבה יותר ממה שתיארתי לעצמי. כדי להזכיר לעצמי שזו אני שבחרתי במסלול ללא הנחות, מסגרתי את גיליון הציונים הזמני שלי, ושמתי אותו על הפסנתר אצלנו בבית. בכל פעם שאני בורחת מהחומר לנגן קצת, אני רואה את הגיליון, ונזכרת שיש לי מטרה לעמוד בה וממוצע שאני לא רוצה ליפול ממנו - וזה נותן לי אקסטרה מוטיבציה.

"מגיל צעיר, אם יש משהו שאני אוהבת יותר מעשייה, זה לימודים. התחלתי תואר שני שש פעמים בחיי. בפעם הראשונה בגיל 19, קיבלתי מלגה לתואר שני במתמטיקה מאוניברסיטת תל אביב, אבל השירות הצבאי שלי לא אפשר את זה, אז נאלצתי להפסיק. שנתיים אחר כך בחרתי במסלול מינהל עסקים כדי לצבור ידע ניהולי, ובעיקר כדי להתקדם במקצוע, אבל אז העדפתי להשקיע בעבודה את כל מרצי.

"בסטנפורד לימדו אותנו שהמנהל האופטימלי הוא Tperson - יש לו ידע בהמון תחומים, ויש תחום התמקצעות אחד שבו הוא תותח. מבחינתי הטכנולוגיה זה התחום שאני מתפתחת בו, וליד זה לקחתי קורסים בניהול, בסינית, ברישום אדריכלי. אני מרגישה שכל קורס כזה נותן לי עוד רובד לנתח מצבים שאני נמצאת בהם. אם אתה מסתכל על החיים כאוסף של סיכויים, ככל שאתה מעשיר את עצמך בכלים רבים יותר זה ממש כמו להתחמש למלחמה - ככל שתלמד יותר, הסיכויים שלך להצליח עולים".

את אוהבת להיות בשליטה?

"אני אוהבת להגיע למצבים כמה שיותר מוכנה. יש גם צד קצת עצוב בעניין, כי יש לי עוד 80 שנה קדימה ללמוד מה שאני רוצה, ולא בטוח שאספיק הכול. בהתחשב בזה שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה בגיל 13, אני רואה המון בני נוער שיכולים ללמוד באוניברסיטה והם לא שם, וחבל. השכלה זה נכס, אבל אנחנו לא חיים בריק ובאקדמיה, אלא במציאות, ולכן חשוב לדעת גם להתמודד בחברה, להבין את הפרקטיקות שלה ולדעת לנתח יחסים בינאישיים. זה מה שיקדם אותנו".

כילדה היו לך קשיים חברתיים?

"בבית הספר הייתי מחוץ למעגל, אפילו לא במעגל של החנונים. הייתי מאוד חריגה, עוף מוזר. אם היית נכנסת לכיתה היית מזהה אותי, אפילו המורות דיברו איתי אחרת. בהפסקה העדפתי להישאר בכיתה ולקרוא ספר, להשקיע את רוב מרצי בהתקדמות שכלית ולא בהתקדמות חברתית. בדיעבד אני מבינה את החשיבות של האינטליגנציה החברתית. התחלתי את כיתה י"ב בגיל 14, וסיימתי בגיל הזה כמעט את כל הבגרויות. מגיל 13 הייתי באוניברסיטת בר אילן ועשיתי קורסי צבירה, ובגיל 17 סיימתי תואר ראשון במתמטיקה שימושית באוניברסיטת חיפה. רציתי לסיים את הדוקטורט עד גיל 20.

"היום אני לוקחת את הלימודים קצת אחרת. אני מבינה את הזכות הגדולה שנופלת בחלקך שאתה מסוגל להרשות לעצמך את זה כלכלית, מבחינת זמן ומסוגלות נפשית. אני צריכה לקום להרצאות שלי בשתיים לפנות בוקר, ואני באה עם נחיתות ביחס לסטודנטים האמריקאים כי שפת האם שלי היא לא אנגלית. הם גם מתכוננים ללימודים בהרווארד ממש מגיל צעיר".

זוגיות בחוזה

לפני שנתיים הכירה את מי שהיום הוא בעלה, דביר הרשפנג, 27, איש עסקים בתחום האינטרנט, שמתמחה בבניית אתרים ופרסום ברשת. "חזרתי מדיזנגוף סנטר, עמדתי לחתוך את הנתיב, ופתאום יצא בחור חתיך מהאוטו שלו ולא נתן לי להתקדם. הוא החזיק פתק, אמר שאני נראית מדהימה ושאתקשר אליו. הוא שיבש לי את כל התוכניות. זה היה רגע מביך, בדיוק שרתי שיר של ג'סטין ביבר והייתי עם כובע שלו, זה מסוג הרגעים שאת לא רוצה שמישהו ישים לב אלייך. חייכתי לעצמי, אבל לא התכוונתי לחזור אליו.

"שמתי את הפתק שלו יחד עם חשבוניות הדלק, ואחרי חודש, כשהוצאתי את החשבוניות, ראיתי שוב את הפתק, עלה לי חיוך על השפתיים וסתם שלחתי לו הודעה. בהתחלה עשיתי לו חיים קשים, הוא היה צריך לנסח חוזה שיבהיר את כוונות הצדדים, ויסדיר את הכול בצורה משפטית. לא ציפיתי שהוא באמת ישלח חוזה, אבל הוא עשה את זה.

"הוא נלחם איתי הרבה כדי שנצא, הוא גרם לי להרגיש כמו נסיכה. הוא נתן לי משהו שלא היה לי לפני כן, וזאת שמחת חיים, כי באמת עד שהכרנו הכול היה אצלי מתוך תכלית, ופתאום הוא לימד אותי ליהנות מדברים שעושים לך טוב. לפני שפגשתי את דביר חשבתי שזוגיות פוגעת בקריירה, ונוכחתי לדעת שההפך הוא הנכון ואנחנו מטיסים אחד את השני קדימה". לפני כשנה הם התחתנו (ראו מסגרת).

בעבר אמרת לי: "אני מעדיפה להגיע לגיל 40 ולהצטער על זה שאין לי ילדים, על פני להצטער שפספסתי קריירה שחלמתי עליה". מה את חושבת על זה היום?

"שאין סיכוי שלי ולדביר יהיו פחות מחמישה ילדים. איתו אני מבינה שאני יכולה גם קריירה וגם משפחה, וליהנות משני התחומים".

הילה פז  ודביר הרשפנג/ צילום: איליה מלניקוב
 הילה פז ודביר הרשפנג/ צילום: איליה מלניקוב

לא רוצה משקיעים

ב-2016 הקימה פז יחד עם אחיה הקטן, רועי, את Imperdin (אימפר מהמילה אימפרביוס, בלתי חדיר, ופרדין הוא שריון של לוחמים במשחקי מחשב), מיזם סייבר שעוסק במחקר ופיתוח טכנולוגיות לאבטחת מידע. "רועי עבד בצ'ק פוינט והעביר הרצאות על סייבר מסביב לעולם. הוא עוסק באבטחת מידע כבר עשור, ובשנה שעברה עבד על טכנולוגיה של איתור פרצות אבטחה, ורשם על זה ארבעה פטנטים. הוא פנה אליי כשהמערכת שלו מצאה פרצה לחברה שהיא מחמש החברות המובילות באנטי וירוס. הוא רצה ליצור איתם קשר ולעשות איתם פרויקט, וביקש שאעזור לו בצד העסקי.

"ידעתי שהוא חכם ותותח ומקצועי, אבל זה ממש לא אומר שילד, שהיה אז בן 20, יכול לעבוד עם חברות ענק ששוות מיליארדים. זה נשמע לי קצת יומרני, אז עשיתי איתו התערבות, אמרתי לו שאני אתן כל מה שלמדתי עד היום כדי לנסות לסגור את העסקה, ואם אנחנו תופרים אותה, אני פותחת איתו חברה של אבטחת מידע. הוא הסכים. מאז סגרנו עסקה עם שתיים מתוך חמש החברות הגדולות בעולם לאנטי וירוסים, ואנחנו בקשר עם עוד שתיים".

זה לא תחום שאת שולטת בו.

"אני מאמינה שלא משנה מה המהות של החברה שאת מקימה, משנה שבאת להקים ביזנס".

אימפרדין עוזרת לחברות להתגונן מפני פרצות אבטחה לפני שהאקרים מגלים אותן. "אנחנו עוזרים לחברות, אבל בעיקר למשתמשים שלהן. כשבית חולים נפרץ, מי שבעיקר יסבול מזה הם המטופלים שהמידע שלהם ידלוף החוצה". המיזם גם עוסק בתוכניות Bug Bounty, שמתגמלות חוקרי אבטחת מידע על הפרצות שהם מוצאים, ומספקת לחברות אנטי וירוס באופן שוטף פרצות אבטחה ופתרונות לתיקון המוצר.

"לא הבאנו אף משקיע", מתגאה פז. "אני כל כך מאמינה בביזנס הזה, שהבאתי כל מה שיש לי. קיבלנו הכרה פומבית משניים מתוך עשרת האנטי וירוסים המובילים (ביט דפנדר וקספרסקי), ותגמול כספי משמעותי מעוד שתי חברות מובילות, ואנחנו עובדים עם גופים בסדרי גודל של ממשלות.

"מבחינתנו זה נהדר שאין לנו משקיע, כי יש לנו מרחב פעולה, כל מיני משחקים וקבלת החלטות שלא הייתי יכולה לעשות אם הייתי מחויבת למשקיעים ולדוחות כספיים מרשימים. למשל, יש לקוח שהחלטנו לא לחתום איתו על עסקה, כי הבנו שלא נרצה לעבוד עם החברה".

איך את מתמודדת עם כישלונות?

"גם אם יש לנו אלגוריתם מדהים לחישוב סיכויים וסיכונים בחיים, אנחנו מתישהו נעשה טעויות. וגם אם תיכנס לקזינו ותמלא את כל לוח הרולטה בז'יטונים חוץ מהספרה אפס, באחד הסיבובים אתה תפסיד. אפילו האנשים הכי מוכשרים שאני שומעת עליהם טועים, וזה חלק מהמשחק. בסטנפורד אמרו לנו שרק כשתלמד להיכשל ועדיין לדעת להרוויח מהסיטואציה, תוכל לנצח. אני מאוד מתחברת לזה.

"אני מבינה שהאוניברסיטה של החיים מגיעה עם שכר לימוד יקר יותר משל כל קולג' יוקרתי בארה"ב. בכל פעם שאני מגיעה חסרת ניסיון לסיטואציה, יש סיכוי שאני אפסיד או אכשל. וגם אם אני סופר מנוסה, עדיין קיים סיכוי כזה. עם הזמן אני לומדת להיות יותר אמיצה, ולהתנהל מהמחשבה של 'אם לא הרווחתי, לפחות הרווחתי שיעור'".

להגיע עם החגורה הלבנה

מאחורי המוטיבציה של פז להרחיב את הידע שלה יש משנה סדורה. "כשהייתי בת 15, הסנסאי שלי בקראטה סיפר שהוא עבר משיטת לחימה של אומנות לחימה אחת לאחרת, הוריד את החגורה השחורה שצבר בשיטה הראשונה, והתחיל שוב מחגורה לבנה. חשבתי אז שזו ענווה מדהימה, והיום אני יודעת שזו הדרך ללמוד נושאים חדשים. אני יכולה להחליט ללמוד בישול, שפת תכנות חדשה, היסטוריה או אבטחת מידע - תמיד אגיע עם ה'חגורה הלבנה' שלי. קו המחשבה הזה מאפשר לי להקשיב וללמוד מאנשים שיודעים את הנושא טוב יותר, לבנות בסיס הבנה יציב ולהיות מקצועית הכי מהר שאפשר".

איך נראה סדר היום שלך?

"אני חרוצה - מגיל 13 אני שותה צ'ייסרים של אספרסו כדי להמעיט בשעות שינה. עד היום אני מסוגלת לשבת כמה שבועות רצוף מהבוקר עד הלילה בעבודה אינטנסיבית, ואז אני מגיעה הביתה וממשיכה עם הלימודים. כלום לא מגיע לאף אחד בקלות, וכמו שרועי אומר לי, 'אסור לך להתבכיין שלא הספקת מה שרצית, בשבוע שישנת בו יותר משלוש שעות בלילה'.

"למרות זאת, אני משתדלת לפרגן לעצמי רגעים של בטלה - וזה לא בגלל שאני בסך הכול בת אדם. הרי גם התוכנות שאני מפתחת לא תמיד עושות מה שהן מבטיחות לי, אז איך אני יכולה לצפות מעצמי לתפקד תמיד על הטורים המקסימליים? חברים שלנו אומרים לנו בצחוק שאנחנו זוג ה-go getters שהכי סוגד לעצלנות, כי אצלנו בבית משפטים כמו 'מאמי, בוא נתבטל' או 'היום בא לי לישון 8 שעות' מתקבלים בהבנה ואהבה. כמה פעמים בחודש אני לוקחת כמה שעות חופש, כמה שעות שינה יותר או קוראת רומן טוב במקום ספר מקצועי, והרגעים הללו מטעינים אותי מחדש.

"יש לי סדר עדיפויות ברור - כמעט ואין לי time-conflicts. הכול מתועדף. המשפחה, הלימודים, הקריירה, הנתינה. אני מדרגת חשיבות של כל משימה שיש לי, וכך הרבה יותר קל לי לחיות עם הבחירות שעשיתי".

מה ממלא אותך מחוץ לשעות העבודה?

"אני מתנדבת המון, בעבודה עם נוער אחד על אחד ובהרצאות. זאת התכלית של החיים, כי אין שמחה גדולה מלראות ילד מתחזק במתמטיקה והביטחון העצמי שלו מתחזק, או כשאני מדברת עם ילדים מחוננים על לימודים באוניברסיטה, ועוזרת להם להתמודד עם היותם יוצאי דופן. חשוב לי שיבינו שזה בסדר, ואפילו מהווה יתרון. בשבילי זה סוג של תיקון, כי לי לא היה ממי ללמוד או לקבל השראה".

איך את רואה את השפעת השינויים הטכנולוגיים המואצים?

"אם הייתי צריכה להמר, כנראה שעוד שני עשורים הדור שלנו יהיה מאושר יותר, בעיקר מהעובדה שבאותו הכסף נוכל לרכוש הרבה יותר. בעוד עשור או שניים כנראה שרובוטית תעשה לנו לק, ואחת אחרת תכין קפה. עלויות התפעול הנמוכות יהפכו את הכול נגיש יותר. אגב, זה ממש לא אומר שמניקוריסטיות יהיו מחוסרות עבודה, להפך. הן יוכלו להעמיד חמישה רובוטים לשירותן, להרוויח יותר ולעבוד פחות. הדור שלנו ידע להעריך את העלייה ברמת החיים והנוחות, כי התרגלנו למצב של היום".

לאן את רוצה להגיע?

"אני מרגישה שיש לי היום את הכלים לקחת את אימפרדין לאחוז נכבד של חברות. בתחום אבטחת המידע יש פוטנציאל גידול אדיר, בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים, שהיום לא יכולים להרשות לעצמם להשקיע בזה. הכלים שיש בשוק וגם ההון האנושי מאוד יקרים. ברגע שאתה משלב מוצר עם טכנולוגיה כמו שלנו, ומצליח להנגיש אותו לכולם, אתה מלך, שיחקת אותה. כבר קיבלנו הצעת רכישה מאחד הלקוחות, עם שבע ספרות בדולרים, אבל אמרנו להם 'לא'. זה הבייבי שלנו, ולא נמכור אותו בזול.

"אני גם לא פוסלת מצב שהחברה שלנו תתפתח לכיוונים נוספים שהם לא אבטחת מידע הארד קור. אחד הפיתוחים שאנחנו עובדים עליו עכשיו באש נמוכה, יאפשר בעתיד הלא רחוק מודל תשלום שונה מכל מה שאנחנו מכירים היום, שמבוסס על ה'אבטלה הסמויה' של המחשבים הביתיים והטלפונים הסלולריים. הרעיון למוצר הזה, אגב, לא היה נרקם בחיים אם לא היינו משלבים את הידע הטכנולוגי של אחי ואת הניסיון העסקי והשיווקי שלי. אז בגדול אפשר להגיד שכבר הרווחנו".

מה היעד שהצבת לעצמך?

"כסף הוא לא מטרה. בעולם הקפיטליסטי שלנו, ממון מביא עמו נוחות. ועדיין, כסף הוא לא יותר מתוצר לוואי של הצלחה. לשים מטרה של 'אני רוצה להרוויח X שקלים עד סוף השנה' לא יקדם אותי מאף בחינה. כל מי שניסה את זה סביבי גם לא פגע. הישגים, לעומת זאת, הם מטרה הרבה יותר יעילה".

 

"בניתי את החתונה כמו סטארט-אפ"

אחרי חמישה וחצי חודשי זוגיות, בן זוגה של פז הציע לה נישואים. "את החתונה שלנו בניתי כמו סטארט-אפ לכל דבר ועניין. עשיתי סקר שוק, ובדקתי מה הכי טרנדי. רציתי קופסאות מיוחדות להזמנה לחתונה, אז הזמנתי אותן בסין ושלחתי לאנגליה לדפוס. קנינו 5,000 אבני סברובסקי לשבץ על ההזמנה ועל פתקי התודה. הזמנתי את מעצבת השמלה שלי מסנט פטרבורג, וקניתי ממנה את שתי השמלות הראשונות שמדדתי.

"בניתי את ירח הדבש שלנו כחוויה של פעם בחיים. נסענו לארה"ב, ולאורך הטיול צילמנו בווידיאו. קיבלנו שיתוף פעולה מלא מאל על, אולפני יוניברסל ומלונות בהוואי. צילמנו 'טראש דה דרס' בחוף במאווי מתחת למים - זה מנהג רווח היום בקרב כלות, להרוס את שמלת החתונה שלך. אחר כך הגענו לסוויטת פנטהאוז במלון הבלאז'יו, נהגנו על רכבי מרוצים ועברנו עוד הרפתקאות מרתקות.

"הטיול היה כל הזמן בעלייה, כל יעד כלל חדרים גדולים יותר והפתעות מיוחדות יותר. הרגשנו שאנחנו חוגגים את החיים ואת האהבה שלנו. בלאס וגאס, לפני הופעה של בריטני ספירס, עשינו התערבות - אמרתי לו, 'בוא נראה שאתה בונה לה אתר'. אנחנו נוהגים לתת אחד לשני משימות כאלה, כדי לראות לאן נצליח להגיע. אז נפגשנו עם ספירס ושלחנו לעוזרת שלה מייל בנושא האתר, נחכה ונראה מה ילד יום.

"המשך ירח הדבש היה הפקה מטורפת של צילומים מתחת למים בהוואי, בלוס אנג'לס ובהוליווד - עשינו טיול של פעם בחיים, כי השתתפנו בתחרות תמונות וזכינו במקום הראשון. קיבלנו בעצם עוד טיסה".

 

לברוא את התפקיד הבא שלך

“כשלמדתי חדשנות ויזמות בסטנפורד, הם הגדירו לי מושג שלא הכרתי - intrepreneur, חיבור של intra ו–entrepreneur. הכוונה ליזם שפועל מתוך ארגון. בתפישת החיים שלי, אתה יכול להמציא את עצמך מחדש בכל מצב, גם אם אתה בורג במערכת.
“אני מסתכלת על בנייה של תפקיד כמו בנייה של מוצר - דרך אפיון של הלקוח, הצורך של הלקוח, ואיך אנחנו מקבלים חיווי או ציון על העבודה שלנו. גמישות היא תכונה חשובה בחיים בכלל, אך פי כמה כאשר מדובר בהנדסה של משרה שלא קיימת. כמו שמוצר עובר אינספור שינויים משלב הקונספט, רעיון ראשוני ועד לגרסה הסופית - כך גם תפקיד חדש עשוי להיות. אם את מקימה עסק של בניית אתרים, יכול להיות שתגלי שאת צריכה לשכור כתבת תוכן, כי הלקוחות שלך פשוט לא יודעים לעשות זאת לבד. את עשויה לגלות גם שצלמת במשרה חלקית היא נכס חשוב, משום שבעידן האייפון כל אחד חושב שתמונה ששוקלת bk200 יכולה להיות תמונת רקע לדף הבית.
“הרבה חברים שלי מופתעים מכך ש’התגלגלתי’ לחברת אבטחת מידע עם אחי. אבל גם ‘התגלגלות’ צריך לדעת לתכנן. אם לא הייתי יודעת מראש שאני צריכה להיות גמישה ולשנות כל הזמן את הגדרות התפקיד עד שאמצא נקודה מספיק נוחה לי ולביזנס, מהר מאוד הייתי מתייאשת”.

 

להקים סטארט-אפ

התובנות של הילה פז ליזמים מתחילים

טוב יותר. "הרעיון צריך לענות על קריטריון ה-Ten-Ex, כלומר המוצר שלך צריך להיות פי 10 יותר טוב / יותר זול / יותר נגיש מהפתרונות שקיימים היום בשוק".

חוק המספרים הגדולים. "גם ללארי פייג' ולמרק צוקרברג אמרו 'לא'. הגיעי לכמה שיותר פגישות עם משקיעים, עובדים פוטנציאליים ולקוחות. העקשנות משתלמת - וככל שתגיעי ליותר פגישות, כך סיכויי הפגיעה עולים".

רעיון ברור. "אם את לא יכולה לספר מה הרעיון בלי חתימה על הסכמי סודיות, יהיה לך קשה מאוד להתקדם. רעיון מוצלח לחברה הוא כזה שגם אם תספרי אותו בכל מקום, עדיין יהיה לא פשוט להתחרות בך".

הפשטות משתלמת. "ודאי שאת מסוגלת להסביר את החזון שלך במילים פשוטות. אובר לא הסבירו על אלגוריתם הסוכן הנוסע בהטמעת פיצ'ר ה-carpool שלהם, ויאהו לא פרסמו ברבים את שיטת סיווג האתרים שלהם. גם אם הרעיון שלך נוגע בתחומי מחקר מורכבים, צריך להסביר אותו בפשטות למשקיעים, לעובדים, ללקוחות ולסביבה שלך".

ל-20 היזמיות המובילות של 'ליידי גלובס' לשנת 2017 >

לכתבה הקודמתארגון המורים הכריז על שביתה בתיכונים ביום ראשון