ערעור רפי רותם: המדינה מתנגדת לכך שיקבל ייצוג?

האם המדינה מתנגדת לייצוגו של חושף השחיתות ברשות המסים, רפי רותם, על-ידי סנגורו או אף לייצוגו בכלל על-ידי עורך דין? כך עולה לכאורה ממכתב שהגיע לידי "גלובס", החושף פנייה חריגה של פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) אל עו"ד איתן ענבר, המייצג את רותם, לשעבר עובד ברשות המסים, בערעורו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

רותם מערער על הרשעתו בהעלבת עובד ציבור ועל העונש של 9 חודשי מאסר על-תנאי שנגזר עליו. מהפנייה עולה כי הפרקליטות לא שלמה עם ייצוגו של רותם על-ידי עו"ד ענבר, ובבירור שנערך בין הצדדים בתשובה לאותו מכתב - סוכם כי עו"ד ענבר יבקש בתחילת הדיון, שצפוי להתקיים מחר (ב'), את רשות בית המשפט לייצוג.

המכתב שנשלח לענבר מסב את תשומת-לבו של עורך הדין לעובדה, כי העיד מטעמו של רותם כעד הגנה בהליך שניהל רותם בבית משפט השלום. "הואיל וכך, ולמען הזהירות המתבקשת, נבקש להפנותך לסעיף 36 בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)", טוענת המדינה. הסעיף האמור אוסר על עורך דין לייצג אדם אם הוא "עומד להעיד" מטעם אותו אדם.

עו"ד ענבר אמר ל"גלובס" כי יישום סעיף זה בעניינו תמוה, משום שהוא כבר העיד מטעמו של רותם, ואילו הייצוג שלו את רותם נעשה מאוחר יותר, כך שאין חשש שעדותו במשפטו של רותם בעבר - זוהמה. לטענתו, פניית הפרקליטות בעניינו, עשויה להעיד על רצונה להביא למצב שבו רותם (שלא יוצג על-ידי עו"ד בהליך בבית משפט השלום, אלא ייצג את עצמו) - לא ייוצג גם בהליך הזה.

עו"ד ענבר יצר קשר עם הפרקליט החתום על הפנייה לבית המשפט בעניין הייצוג שלו, וידא שאכן הפרקליטות סבורה שהסעיף לעיל חל במקרה שלו, ולבסוף סיכם כי הפרקליטות היא לא תתנגד שהוא ייצג את רותם, אך "יבקש את רשות בית המשפט" בתחילת הדיון בעל-פה בערעור להמשיך ולייצג.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "הפרקליטות הבהירה לעו"ד ענבר כי אינה מתנגדת לייצוגו את הנאשם, ככל שיודיע לבית המשפט - כנדרש בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין - כי שימש כעד במשפטו של הנאשם בערכאה הקודמת".

חיפוי וטיוח

רותם ו"קבוצת ה-15" (15 חוקרים ומבקרים ברשות המסים בעבר ובהווה) טוענים למעשי שחיתות לכאורה ברשות המסים, שטויחו לכאורה בידי המשטרה, הפרקליטות, מבקר המדינה ונציבות שירות המדינה. רותם עצמו קיבל ממבקר המדינה הכרה כחושף שחיתות.

באוקטובר 2016 הורשע רותם בשורה של עבירות בבית משפט השלום, בהן "העלבת עובדי ציבור", "הטרדה באמצעות מתקן בזק", וכן ב"הפרת הוראה חוקית" של שופט להפסיק לפנות לעובדי ציבור.

כתב האישום נגד רותם כלל 23 סעיפי אישום, רובם בגין "העלבת עובד ציבור" - למשל, מילים כמו "מושחת", "מטייח תיקים", ו"אתה פושע", ששלח רותם במסרונים ובפקסים לשורה של קציני משטרה, פרקליטים בשירות המדינה, בכירים ברשות המסים ובנציבות שירות המדינה. פניות אלו בוצעו לכאורה בלשון חריפה, ובהן טען רותם לטיוח חקירות וחיפוי על שחיתות.

בערעורו של רותם - שהוגש באמצעות עו"ד ענבר - צוין כי רותם, שהיה קצין מודיעין ביחידת החקירות של רשות המסים, ממשיך לנהל את מלחמתו למיצוי חשיפת השחיתות ברשות. לטענת רותם, שופט השלום, דניאל בארי, שגה כשלא ביטל את כתב האישום נגדו, נוכח העובדה שלא נערך לו שימוע; כשאיפשר את ניהול המשפט מבלי שלרותם יש ייצוג של עו"ד, אלא הוא ייצג את עצמו; כשהחליט שלא לאפשר לרותם לנהל חקירה נגדית מלאה וראויה; וכשייחס יסוד נפשי של מחשבה פלילית לרותם, במקום לראות בהתבטאויותיו תוצאה של מי ששרוי במצב של כורח או צידוק.

טענתו המרכזית של רותם בערעור היא, שהוא היה זכאי לביטול כתב האישום על בסיס "הגנה מן הצדק". "אחרי שש שנים של טיוח התלונות ושמיעת המילים שחזרו וחוזרות על עצמן גם היום: 'העניין בטיפול', ולאחר שנשאר ברחוב רק בגלל מחדלי הממסד והבטחות השווא שניתנו לו שיגנו עליו, לא יכול עוד רותם לשאת את שנעשה לו, את טיוח הפשעים שנעשו נגד הציבור, את תפירות התיקים נגדו, את המעצרים האלימים של המשטרה, את הקינטורים על היותו 'הומלס' - והגיב, ללא איומים, במילים: 'מושחתים' ו'המקום שלכם בכלא' - ומילים אלה אינן עילות למעצר אדם", מסביר רותם בערעורו מדוע פנה לעובדי ציבור במילים בוטות.