האם הביטקוין בדרך להחליף את הזהב?

דוח של גולדמן זאקס קבע כי "זהב מנצח את הביטקוין" ככלי להגנה על ההון בעת משבר פיננסי ■ ואולם, עם עליית הערך וחשיפת הטכנולוגיה שמאחורי המטבעות הדיגיטליים, גם גופי השקעות גדולים מתחילים להמר על הביטקוין ■ מאמר רביעי בסדרה

ביטקוין/ קרדיט: שאטרסטוק
ביטקוין/ קרדיט: שאטרסטוק

המשקיע האגדי וורן באפט חושב שהשקעה בזהב היא דבר טיפשי. הזהב, הסביר פעמים רבות, אינו מייצר דבר. "אם תיקח את כל הזהב בעולם", אמר פעם, "תוכל לקנות בו את כל האדמות החקלאיות באמריקה ועוד עשר חברות גדולות כמו אקסון-מובייל, ועוד יישאר לך עודף של טריליון דולר. או (אם לא תקנה בזהב דבר) שתהיה לך קובייה גדולה של מתכת, בגודל של 22 מטר לכל כיוון. איזו משתי האפשרויות תניב ערך רב יותר?" שאלה טובה.

מטבע הזהב הראשון שהתגלה בעולם - מקורו בממלכת לידיה, אזור מזרח טורקיה של ימינו, שם הוא נוצר במאה השישית לפני הספירה. כלומר, הרעיון של שימוש בזהב כמטבע נולד לפני כ-2,700 שנהה.

במשך אלפי שנים שימשו שתי המתכות היקרות, זהב וכסף, כמטבע - כשהן ממלאות שלוש פונקציות בסיסיות. ראשית, הזהב והכסף שימשו יחידה למדידת ערך (unit of account) של סחורות או מוצרים שונים. באמצעות אותה יחידת ערך אחידה ומוסכמת, יכלו כל השחקנים בשוק לבטא את העדפותיהם, וכך להחליט במה להשקיע את זמנם, מרצם וכספם. פונקציה שנייה שמילאו הזהב והכסף הייתה אמצעי לתשלום והחלפה (mean of exchange), ופונקציה שלישית הייתה אמצעי לשמירת ערך (store of value), כמו במקרה של חיסכון או השקעה. 

בשנת 1914 איבד הזהב את מעמדו כיחידה למדידת ערך, ובשנת 1933 איבד גם את מעמדו כאמצעי לתשלום והחלפה. בשנת 1945, לטענתם של באפט ואחרים, איבד הזהב את המשלט האחרון ואת מעמדו כאמצעי לשמירת ערך. ואז - כל שנותר מהזהב, כפי שנטען לא אחת בתקשורת העולמית (למשל, בכתבה של CNN), הוא "כלי לאנשים רואי שחורות ומעורערים בנפשם".

האמנם כך? נבחן כמה עובדות היסטוריות. ב-1971 הזהב שוחרר מהמחיר המלאכותי של 35 דולר לאונקיה, שנקבע לו אחרי מלחמת העולם השנייה בהסכמי ברטון וודס. בעקבות זאת, בתוך כשמונה שנים הגיע מחירו לכמעט 800 דולר לאונקיה - עלייה של פי 22. מחיר הזהב כיום, בסביבות 1,275 דולר לאונקיה, משקף עלייה של פי 36 מאז 1971. זאת, לעומת עלייה של פי 26 במדדי המניות המובילים, דאו ג'ונס ו-S&P 500.

גם מדידה של פרק זמן קצר יותר תיתן תוצאות דומות. למי שהשקיע 10,000 דולר בינואר 2000 במדדים המובילים, יהיו כיום כ-19 אלף דולר. לעומת זאת, אותו הסכום שהושקע בזהב יהיה שווה כיום כ-45 אלף דולר. כך, מבחינת שמירה על ערך, "קוביית המתכת" של באפט סיפקה במאה ה-21 פי שניים ויותר מכל תזרים המזומנים, הפירות והערך שייצרו עשר חברות ענקיות כמו אקסון-מובייל. מוזר אולי, אבל זאת עובדה. 

מה קרה לשווי של 10,000 דולר ביולי האחרון
 מה קרה לשווי של 10,000 דולר ביולי האחרון

הזהב - שריד מהתקופה הברברית

בהסכמים שהתקבלו לאחר ביטול הסכם ברטון וודס, נקבע כי כל המדינות החברות בקרן המטבע הבינלאומית יוכלו לקבוע בעצמן את שערי החליפין של מטבעותיהן, וגם יוכלו כרצונן להצמידם לכל מטבע אחר. ואולם, הצמדת שער המטבע לזהב נאסרה כליל. מכאן ניתן להבין כי ימי הזהב חלפו מן העולם המוניטרי, והזהב נותר רק כשריד מתקופה הברברית, כפי שכינהו פעם הכלכלן האגדי ג'ון מיינרד קיינס.

עם זאת, לא רק שחלק גדול מהזהב בעולם מוחזק כיום על ידי הבנקים המרכזיים - אלא אפילו קרן המטבע הבינלאומית עצמה מחזיקה בכ-90 מיליון אונקיות זהב. יתר על כן, מאז 2008 הבנקים המרכזיים בעולם הוסיפו יותר מ-2,800 טון זהב לרזרבה שלהם. הובילו את התהליך הבנקים המרכזיים של סין ורוסיה, ששילשו בפרק זמן זה את רזרבות הזהב שלהם. ב-2017 הבנק המרכזי של גרמניה האיץ את תהליך החזרת רזרבות הזהב שלו חזרה לגרמניה ממקום אחסונן בתקופת שיא "המלחמה הקרה", בניו יורק ובפריז.

ברור, אם כן, כי גם משקיעים וגם בנקים המרכזיים רואים בזהב הרבה יותר ממה שמתנגדיו הקולניים מוכנים להודות. כלומר, האמון בשיטה המוניטרית, המבוססת על כסף "פיאט", ובמרכזו הדולר כמטבע הרזרבה הבינלאומי, אינו כה מוחלט, כפי שניתן לחשוב. האם עובדה זו גם מייצרת הזדמנות עבור המטבעות הקריפטוגרפיים המובילים, ובראשם הביטקוין?

הביטקוין - הכסף של הצעירים

סקר שערכה חברת לנד.אי.די.יו האמריקאית לפני כחודשיים, מצא כי הביטקוין פופולרי הרבה יותר בקרב צעירים מתחת לגיל 34 מאשר בקבוצות הגיל המבוגרות יותר. כמעט 40% מהנשאלים בקבוצת הגיל 25-34 אמרו שבכוונתם להשקיע בביטקוין. כהשוואה, רק 5% בקבוצת הגיל שמעל 55 גילו עניין כלשהו בביטקוין.

בדוח שפרסם בנק ההשקעות גולדמן זאקס באוקטובר האחרון, תחת הכותרת "פחד ועושר", השוו הכותבים בין הזהב והביטקוין ככלים להגנת ההון בעת משבר פיננסי. הם בחנו את שני הכלים בארבעה מישורים - שרידות, ניידות, ערך פנימי ומדידת ערך - והגיעו למסקנה ש"זהב מנצח את הביטקוין".

אבל לא כולם יסכימו עם גולדמן זאקס. האנליסט תומאס לי מחברת המחקר האמריקאית Fundstrat הצביעה באחרונה על ההבדל, כשאמר: "שוק של 9 טריליון דולר זהב היה כלי לשמירת ערך (store of value) של העבר. אבל הדור הבא של אנשים צעירים (שלא גדלו על הזהב) רואים בביטקוין שומר ערך של העתיד - ואם הביטקוין יכבוש רק 5% משוק הזהב, הוא יהיה שווה לפחות 25 אלף דולר ליחידה". אחת הסיבות לעלייה של מחיר הביטקוין, הסביר לי, היא העובדה שהביקוש לביטקוין "אוכל" חלק מהביקוש לזהב. "לפי המודלים שלנו, מחיר הביטקוין יכול לנוע בין 20 אלף דולר ל-55 אלף דולר עד לשנת 2022", הוסיף. בינתיים, שווי הביטקוין נכון לשעות הבוקר היום הגיע ל-7,150 דולר ליחידה.

בובי לי, מנכ"ל ומייסד BTCC - אחת משלוש זירות המסחר בביטקוין הגדולות בסין - אמר באחרונה כי "העולם מתחיל להרגיש שביטקוין, ממש כמו זהב, הוא כלי גידור טוב כנגד השיטה המוניטרית הנוכחית של כסף פיאט, המיוצר על ידי הממשלות, ממש כמו נקודות של חברי מועדון בחברות תעופה. כמו הזהב, המטבעות הקריפטוגרפיים אינם נשלטים על ידי הבנקים המרכזיים, ומכאן כוחם".

סך השווי כל הנכסים הפיננסיים בעולם מגיע כיום לכ-300 טריליון דולר. אם המטבעות הקריפטוגרפיים יקבלו מעמד של נכס פיננסי לגיטימי בשוק ההון, הקצאה של 0.5% בלבד מהנכסים האלה תשווה ל-1.5 טריליון דולר - בערך פי 10 משוויו של כלל שוק המטבעות הקריפטוגרפיים כיום, ופי 12.5 משווי השוק של הביטקוין לבדו. לא קשה לנחש מה יקרה למחיר הביטקוין במקרה כזה.

בשנת 2017 עברו המטבעות הקריפטוגרפיים מהפך תודעתי, ועם עליית הערך והחשיפה של הטכנולוגיה והאפשרויות שמאחוריה, גם שחקנים מוסדיים כמו חברת ההשקעות הבינלאומית פידלטי מתחילים לבחון את התחום מקרוב ולעשות צעדים ראשונים של כניסה אליו.

מאחורי הזהב עומדות 7,000 שנים של היסטוריה ואמון, ואילו מאחורי הביטקוין בקושי שמונה שנים. מצד שני, השינויים הטכנולוגיים המהירים ב-25 השנים האחרונות, שינו כל כך הרבה וכל כך מהר את הדרך שבה אנו פועלים, חושבים ומתקשרים. האם המטבעות הדיגיטליים יחוללו את השינוי הגדול הבא? האם בתוך 20 שנה נראה את הביטקוין כובש מעמד יציב כ"זהב דיגיטלי", שמחליף את הזהב האמיתי או אפילו רק מקביל אליו במעמדו? לפחות לעת עתה, נראה כי המהמרים על מגמה זו הניבו רווחים נאים.

■ הכותב הוא עורך דין, מנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים ומחבר הספר "A brief history of money". 

----------

מאמר ראשון בסדרה - הבלוקצ'יין יעשה לבנקים את מה שחולל האינטרנט לדפוס?
מאמר שני בסדרה
- המהפכה שמטרידה את מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב
מאמר שלישי בסדרה
- חוכמת האת'ריום - הדור הבא של החוזים החכמים
מאמר חמישי בסדרה - הקשר בין החוב של טבע, שר האוצר האמריקאי והביטקוין
מאמר שישי בסדרה
- מה הוביל את הביטקוין ל-10,000 דולר בתוך פחות מ-9 שנים?
מאמר שביעי בסדרה
- בועת האשראי - התקווה של המטבעות הדיגיטליים
מאמר שמיני בסדרה
- הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הביטקוין רק בתחילת דרכה