תתחדשו! 6 אתרים ברחבי הארץ הוכרזו כשמורות טבע

לאחרונה הוכרזו 6 אתרים ברחבי הארץ כשמורות טבע וגנים לאומיים חדשים, ובכך התרחב היצע המסלולים והטיולים

מטיילים בשמורת הטבע הר גיורא/  צילום: דקל גד - רשות הטבע והגנים

בקיץ האחרון נוספו עוד כמה אלטרנטיבות ומסלולים לחובבי הטיולים. שישה אתרי נוף וטבע הוסבו לגנים לאומיים ולשמורות טבע. בכך נוסף לאחריותה ולפיקוחה של רשות הטבע והגנים (הרט"ג) שטח של יותר מ-11,000 דונם.

הרשות מצידה מנגישה את האתרים לקהל, ובכך מרחיבה גם את היצע הטיולים. אם זה היה תלוי ברשות, סביר להניח שהיינו רואים כאן יותר שמורות טבע וגנים לאומיים, אלא שבפועל זה לא קורה ושטחים רבים נופלים קורבן לפיתוח ונרמסים תחת דחפורים. לכן צריך לברך על כל דונם שזוכה להגנה מטעם המדינה.

הליך הכרזה על אתר הוא ארוך ומורכב, וכולל עבודה מאומצת מול שלל גורמים ממשלתיים וציבוריים ויכול גם להתמשך על פני שנים ארוכות, אבל לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל הרט"ג, התהליך הכרחי ומהווה את האמצעי היעיל ביותר לשמירה על שטחים ועל ערכי הטבע והמורשת שבהם.

האתרים החדשים פזורים ברחבי הארץ ולכל אחד אופי מיוחד משלו. האתר הדרומי והבולט ביותר הוא הגן הלאומי צבעי מכתש רמון, אזור שנחשב למוזיאון גיאולוגי פתוח ומציג תופעות טבע שכמעט ולא תמצאו בשום מקום אחר בעולם. הגן הזה הוא סיפור הצלחה יפה. השטח שימש במשך כמה עשורים לכרייה והמחצבה שפעלה בו כיערה את הנוף ועם סגירתה הותירה אותו מצולק ופצוע.

האתגר היה לשקם את המרחב העצום ולהפוך את הלימון ללימונדה. פלאי הבריאה היו עוזר נאמן: חציבת המכרות חשפה תופעות גיאולוגיות מרהיבות עין. יחד עם הקרן לשיקום מחצבות ומועצת מצפה רמון, השקיעו בשנים האחרונות מיליונים כדי לשחזר את נופי המכתש ולשקם אותם, ולהקים בליבו גן גיאולוגי. המכרות הנטושים וההרס נעלמו, והשטח שוקם. נסללה דרך נוחה לכל רכב לטובת טיולים.

קיראו עוד ב"גלובס"


הצעה לטיול: הדרך מסומנת בכחול ויוצאת מכביש 40 מזרחה. יש לאורכה כמה נקודות עניין (חול צבעוני, בריכת מים, תצפיות). קצה הדרך מתחבר לדרך בסימון שבילים אדום שחוזרת לכביש 40. המסלול הוא כ-11 קילומטרים של נסיעה בכיף.

עוד בדרום הוכרזה שמורת טבע להב דרום, שהיא הרחבה של השמורה הקיימת ב-31.5 דונמים נוספים של נוף טבעי עם צמחייה אופיינית לאזור. בוטנאים יודעים לספר שהגבעות בשמורה הן חלק מגבול התפוצה הדרומי של דבורנית דינסמור - סחלב יפהפה ונפוץ בארץ. בחודש מארס פורח סמוך לכביש 40 אירוס שחום. תקופת החורף הממשמשת ובאה היא זמן נהדר לטיול באזור שמוריק כולו. רוב הגבעות מתאימות רק לרכבי שטח, אבל מצומת להב יש כמה שבילים עבירים לכל רכב.

באזור ירושלים הוכרזו תוספות שטח לשמורת הטבע הר גיורא ולגן הלאומי הרי יהודה. התוספת יצרה ביניהם רצף של שטח פתוח, שיהיה מעתה גם מוגן בחוק. התוספת הזו משמעותית, כי היא יצרה חוליה מקשרת במסדרון האקולוגי הים תיכוני.

מסדרון כזה, רצף של שטחים פתוחים, חיוני לשמירה על טבע. הוא מאפשר מעבר נוח בטוח לבעלי חיים, ואפילו הפצה של צמחים. גם בתי גידול שנמצאים במרחב, ואולי היו מאוימים בעבר, מוגנים לעת עתה. השטח שהוכרז כולל תוספת של 900 דונם שיעשירו את השמורה ואת הגן הלאומי בחי ובצומח ולא פחות מזה במסלולי טיול חדשים.

רעיון לטיול: נחל רפאים מחבר את שמורת הר גיורא לגן הלאומי הרי יהודה, ומשני צדיו יש דרכי עפר, חלקן מתאימות רק לרכבי שטח. הגישה היא מכביש 386, דרומית לגשר רפאים, שמוביל מזרחה שבילים כחול/אדום שיוצרים מסלול מעגלי. אפשר לבחור אחד מהם, רק שימו לב שהכחול הופך בהמשך לירוק ומתחבר בחזרה לאדום. ברגל מדובר במסלול של כעשרה קילומטרים לאורך הנחל ומסילת הרכבת.

עוד באזור וממש חם מהתנור: בחודש האחרון הוכרזה תוספת מרשימה לשמורת הטבע סנסן, שהורחבה מ-3000 ל-12,000 דונם! השמורה משתרעת מעמק האלה ומטפסת עד לאזור היישוב צור הדסה. גם כאן התוספת יוצרת רצף של ערכי טבע שמורים באזור לא כל-כך מתויר.

הצעה לטיול: יש בשמורה כמה שבילים (לרכבי שטח בלבד), שבולטים בנופים מרהיבים. מתחילים בשער הדרומי של צור הדסה וגולשים דרומה בשביל שחור עד כביש 367. ברגל אפשר ללכת בשביל השחור כשני קילומטרים ולחזור בכחול לנקודה סמוכה - סך הכול כארבעה קילומטרים.

שמורת טבע קציר היא הנציגה הצפונית, ונמצאת סמוך לוואדי עארה, מזרחית ליישוב קציר, עם תוספת של 121 דונם. זהו אזור של חורש ים תיכוני סבוך, עטור עצי אלון מצוי ואלה ארץ ישראלית כמו גם אלת המסטיק ובר זית הכל-כך אופייניים. יש כאן מסלולי טיול, וחובבי פרפרים ישמחו לבוא באביב לרדוף אחר מינים מיוחדים.

הצעה לטיול: אם תגיעו לתחנת הייעור ריחן, תוכלו לצאת מבית היערן בשביל שחור או כחול שנפגשים כעבור פחות מקילומטר ומאפשרים מסלול מעגלי קליל ומקסים ביער ריחן.

כל שמורות הטבע והגנים הלאומיים החדשים פתוחים ללא תשלום.

לכתבה הקודמת"כל יום שעובר הוא גזר דין מוות": מה קרה לעמותת מתנת חיים