משרד האדריכלים המשפיע בעולם: עיצוב הוא לא רק לעשירים

תחנת כוח שהגג שלה משמש אתר סקי, ומקרר בסופרמרקט שמחמם את חדר האמבטיה שמעליו: ראיון עם קאי אווה ברגמן, שותף במשרד האדריכלים BIG, אחד המשרדים הגדולים בעולם

הביתן הדני באקספו 2010 / צילום: Iwan Baan
הביתן הדני באקספו 2010 / צילום: Iwan Baan

משרד האדריכלים BIG (ראשי תיבות Bjarke Ingels Group) הוקם רק בשנת 2005 והפך די מהר לאחד המשרדים הגדולים בעולם ולמותג נחשק. ל-BIG סניפים בקופנהגן ובניו-יורק שעובדים בהם למעלה מ-400 עובדים. הפרויקטים שהם מתכננים פזורים ב-25 מדינות וחלקם כבר הפכו לאתרי עלייה לרגל. המבנים של BIG תמיד בולטים ומשדרים תנועה, נועזות צורנית וחדשנות פונקציונלית ועיצובית, קצת כמו מסרט מדע בדיוני.

ב-The Mountain שבקופנהגן הם יצרו מבנה מגורים שבו הדירות שוכנות זו על גבי זו במבנה אלכסוני, כך שכל אחת מהן מצוידת במרפסת ובחצר שהיא הגג של הדירה בקומה התחתונה. על "ההר" ניתן לטפס בגרם מדרגות חיצוני וליהנות מהנוף הנשקף ממנו.

ב-8 House, אף הוא בקופנהגן, הבניין תוכנן בצורת הסיפרה שמונה. הבניין, שגודלו 61,000 מ"ר, מכיל טיפוסים שונים של מגורים, מסחר ותעסוקה. את הפונקציות השונות מאחד מעבר ברוחב 10 מטרים שמאפשר להגיע מהקרקע אל הקומה העשירית בהליכה וגם ברכיבה באופניים.

בבניין VIA Lambda; 57 West בניו-יורק, שגודלו 87,000 מ"ר וגובהו 142 מ', יצרו האדריכלים טיפולוגיה חדשה שאותה הם מכנים "Courtscraper", והיא שילוב של פירמידה, מגדל וחצר. בימים אלה מתכננים ב-BIG את בניין מס' 2 במרכז הסחר העולמי בניו-יורק. בארץ הם היו אחראים לתכנון קמפוס חברת טבע ברעננה, שבנייתו בוטלה.

קיראו עוד ב"גלובס"


האדריכל קאי אווה ברגמן, שותף ב-BIG ואחראי על הפיתוח העסקי ברחבי העולם, מגיע לארץ להרצות בכנס העשירי לבנייה ותשתיות שיתקיים השבוע בגני התערוכה. לא כל יום מגיע לכאן נציג של אחד ממותגי האדריכלות המובילים בעולם ולכן ניצלנו את ההזדמנות כדי לשוחח איתו קצת על אדריכלות בעידן של גלובליזציה.

- מייסד BIG, ביארק אינגלס, אמר ש"רוב האדריכלים מתכננים ע"פ המגבלות שלהם". איך היית מגדיר את הסגנון שלכם?

"אני לא חושב שאנחנו מדברים על העבודה שלנו במונחים של סגנון. הדרך שבה אנחנו עובדים היא לברר, או ללמוד את הנושאים ואת האתגרים שמאפיינים את התנאים ודרך העיצוב, אנחנו מתכננים את העתיד של איך אנחנו חיים, עובדים ונפגשים".

- אינגלס אמר פעם שאתם מתאימים את האדריכלות לקונטקסט במובנים של תרבות ואקלים. איך אתם מיישמים את זה ב-25 המדינות שאתם עובדים בהן, ביבשות שונות? 

"אנחנו נמצאים פיזית במקומות שאותם אנחנו מתכננים. הצוות שלנו מגיע מ-35 מדינות שונות. אנחנו נעזרים בניסיון שאנשי הצוות מביאים איתם ממקומות שונים, בנקודות המבט השונות. זה משמעותי מאוד באופן ההתמודדות שלנו עם אתרים שונים במקומות שונים ועם מצבי אקלים שונים. כמו כן, אנחנו מקדישים אנרגיה רבה לאיסוף מידע. העבודה שלנו משלבת את לימוד המידע והניסיון האישי הנאסף".

- אתם הייתם אחראים על תכנון קמפוס חברת טבע, שהיה אמור לקום באזור התעסוקה של רעננה. פרויקט שהוקפא בחודש פברואר השנה ולבסוף בוטל. המשרדים שלכם הם בניו-יורק ובקופנהגן. איך פועלת הדינמיקה של תכנון פרויקט מסוג זה?

"היה לנו משרד של עשרה אנשים שפעל בתל-אביב. בצוות היו אדריכלים שהגיעו מקופנהגן. שיתפנו פעולה עם אדריכלים מקומיים. אנחנו תמיד עובדים עם משרדי יועצים מקומיים".

- אתם נחשבים אדריכלים מתקדמים גם במובן הסביבתי. הייתי רוצה שתרחיב קצת על המושג "קיימות הדוניסטית" (Hedonistic Sustainability), שאתם מרבים להשתמש בו בתיאור הפרויקטים שלכם.

"אנחנו מאמינים שקיימות לא חייבת לגרום לסבל, כאב. זה לא אומר שצריך להתקלח במים קרים על מנת לחסוך באנרגיה, או לא לטוס בטיסות ארוכות על מנת להקטין את טביעת הרגל האקולוגית. זה גם לא אומר בהכרח לתכנן חלונות קטנים כדי לצמצם את בריחת החום וקירות עבים כדי לבודד. אנחנו מאמינים שאנחנו מסוגלים לייצר איכות חיים טובה יותר באמצעות יעול השימוש במקורות הטבעיים. אנחנו מסתכלים על הפרויקטים שלנו כעל הזדמנות לשפר את איכות החיים. הגישה שלנו לשאלת הקיימות איננה כעל דילמה מוסרית, אלא כעל אתגר עיצובי". 

- תוכל לתת דוגמאות לפרויקטים שלכם שעושים שימוש ברעיון של "קיימות הדוניסטית"?

"בוודאי. למשל בסופרמרקטים שבהם הבשר מאוחסן במקררים שפולטים חום. מרבית הסופרמרקטים אוספים את האוויר החם ופשוט מוציאים אותו החוצה. אנחנו מחפשים פתרון יותר אינטליגנטי ולכן הצענו לבנות מעל הסופרמרקט דירות ובאמצעות האוויר החם לחמם את רצפות חדרי האמבט בחורף. 

"דוגמה נוספת היא תחנת הכוח Amager Bakke בקופנהגן, המייצרת חשמל מאשפה. אף אחד לא רצה לגור בקירבת תחנת כוח, ואנחנו שינינו את המצב לחלוטין. הפכנו את תחנת הכוח למקום ציבורי שנהנים בו, כי גג המבנה, שגובהו 85 מטרים, תוכנן בשיפוע המשמש בחורף כאתר סקי וגם כקיר טיפוס".

- המבנים שלכם יוצאי דופן באדריכלות שלהם, מבחינת העיצוב הכללי ורמת הפירוט. האם הם יותר יקרים? אתם בונים רק לעשירים?

"לא הייתי אומר. אנחנו עובדים עם יזמים ומודעים מאוד לסוגיות של תקציב. בין היתר, תכננו בקופנהגן פרויקטים של דיור בר השגה (למשל, הפרויקט urban rigger המציע קונטיינרים צפים כמגורים לסטודנטים). בניו-יורק אנחנו מתכננים באותו זמן דיור בר השגה בהארלם וקונדומיניום במערב מנהטן (בפרויקט VIΛ 57 WES במערב מנהטן, שבו יש 709 דירות, עלות שכ"ד של דירת סטודיו קטנה מתחילה ב-3,600 דולר. אפילו בפרויקט כזה יש 36 יח"ד המוגדרות כ"בנות השגה", במחירים המתחילים ב-1,448 דולר - ג.נ). ברוח המסורת הסקנדינבית, אנחנו מאמינים שעיצוב צריך להיות נגיש לכל".

 קווה אווה ברגמן / צילום: Andrejs-Strokin
  קווה אווה ברגמן / צילום: Andrejs-Strokin

לכתבה הקודמתרגע לפני ההצבעה על חוק קק"ל - הושגה פשרה מול האוצר