"זוכי מחיר למשתכן מנסים לשנות את התכנון של כל הפרויקט"

אבי מנדלר, בעלי חברת עץ השקד שמתמודדת במכרזי מחיר למשתכן: "נוצר תהליך שבגלל שהזוכים לא יכולים לשנות מפרט בדירות, הם מנסים לשנות את הפרויקט עוד בשלב התכנון. הם מנסים באמצעים אגרסיביים לשפר תכנון עכשיו, עוד לפני שהפרויקט אושר"

פרויקט סביוני גליל ים / צילום: אמיר מאירי
פרויקט סביוני גליל ים / צילום: אמיר מאירי

"יש עכשיו תופעה חדשה במחיר למשתכן. בגליל ים, בפרויקט של אפריקה מגורים למשל, שאנחנו עומדים להיות הקבלנים המבצעים לצד דניה סיבוס, יש עכשיו עתירה נגד החברה על התכנון. נוצר תהליך שבגלל שהזוכים לא יכולים לשנות מפרט בדירות הם מנסים לשנות את הפרויקט עוד בשלב התכנון. הם מנסים באמצעים אגרסיביים לשפר תכנון עכשיו, עוד לפני שהפרויקט אושר. אם זה לא ייעצר על ידי בית המשפט, זה לא ייקח רק את המחיר למשתכן אחורה אלא הרבה מאוד תוכניות אחרות וזה ישפיע על כל הענף", כך אמר היום (ד') אבי מנדלר בעלי חברת עץ השקד, חברה שבונה למגורים ומשתתפת במכרזי מחיר למשתכן בהיקף לא מבוטל. את הדברים אבל מנדלר במסיבת עיתונאים שנערכה בכנס השנתי של ארגון קבלני תל אביב-יפו-בת ים.

עוד הוסיף מנדלר ואמר: "אנשים זוכים ומקבלים מתנה של מאות אלפי שקלים אבל זה לא מספיק להם. הם רוצים שיזיזו להם את הקיר של הסלון. בגליל ים למשל, טוענים שיש חמש דירות בקומה וזה תכנון נחות. אני עשרות שנים בענף, והרבה פעמים עשינו בפרויקטים רגילים, שלא מחיר למשתכן, חמש דירות בקומה. זה לא חריג, וזה מה שאפשר לעשות עם השבס ועם הדרישות של ועדות התכנון ומגבלות הגובה השונות".

אבנר לוי, יו"ר ארגון קבלני תל אביב-יפו- בת ים, אמר במסיבת העיתונאים: "כל רשות מקומית מתנהגת כממשלה בפני עצמה ולא מתחשבים ברשויות התכנון העליונות. עיריית תל אביב למשל, החליטה לצמצם התמורה בהתחדשות עירונית מ-25 מ"ר ל-12 מ"ר בפרויקטים של פינוי בינוי. זה דבר שיכול לשתק את התחום הזה ולהוות גזר דין מוות לפרויקטים. גם ב-25 מ"ר הפרויקטים גבוליים מבחינת הכלכליות. נראה שלממשלה אין השפעה על הרשויות המקומיות. כל ראש עיר מתנהל איך שהוא רוצה".

אבי זיתוני, בעלי קבוצת זייתוני, חברה שבונה למגורים ברחבי הארץ אך לא משתתפת בתוכנית מחיר למשתכן התייחס אף הוא לתוכנית הממשלתית ואמר: "מחיר למשתכן היא תוכנית לא טובה. היא פוגעת בשוק הכללי. היא מתייחסת רק לזוגות הצעירים ומשאירה את המשקיעים ומשפרי הדיור בצד.

"אני לא רואה איך התוכנית מחזיקה עוד הרבה זמן מעמד. יש עדיין מחסור ולא מטפלים בו. כל פעם יש משבר, והעבר מראה שכל פעם במשבר יש רגיעה אבל אחר כך המחירים שוב עולים כי לא פותרים את הבעיות האמיתיות. זה היה ככה במחאה החברתית, היה ככה במע"מ אפס וזה יהיה שוב עכשיו. זה גם גורם להתייקרות קרקע משמעותית בקרקעות הפרטיות, וגם בעסקאות קומבינציה".

קיראו עוד ב"גלובס"


במסיבת העיתונאים התייחסו הקבלנים גם לתחום ההתחדשות העירונית. יהודה כתב, מנכ"ל משותף בקבוצת כתב ויו"ר הועדה להתחדשות עירונית בארגון הקבלנים התייחס לתחום ואמר: "התחדשות עירונית בישראל זו דרך חתחתים. החליטו לאשר את פתרון הקרקע המשלימה, אבל הדרך בה זה הולך לעבוד, מכרז על אותה הקרקע, בעייתית.

"ראשי הערים כל הזמן אומרים לנו קרקע משלימה והסכמי גג, אבל נכון להיום זה לא ממש עובד. חסם נוסף בהתחדשות עירונית היא מגבלת הגובה בסובב נתב"ג, זה מעכב מאוד וקשה לקבל הקלות כי מי שמנסה יוצאת לו הנשמה. זה שנים ארוכות ויש דיירים שלוחצים שהפרויקט יתקדם. עוד בעיה היא שלא מתייחסים לתקן 21 בפינוי בינוי, רק מסתכלים על הכסף כל הזמן".

עמית גוטליב, מנכ"ל גוטליב יזמות ובנייה התייחס גם למחיר למשתכן וגם רשויות המקומיות: "בחודש שעבר בדקנו מול דיירים שאנחנו עובדים מולם והם אמרו שהילדים שלהם זכו במחיר למשתכן, הם מתכננים להשכיר הדירות האלו ולמכור אחר כך ברווח. ואלו אנשים שיש להם כסף. זה מה שקורה במחיר למשתכן. בכל מה שקשור לפעילות בערים השונות, העיריות עושות מה שהן רוצות והן רוצות רק כסף, לקבל היתר למסחר או תעסוקה זה שנה אבל למגורים זה חמש שנים".

איציק שגב, קבלן ויזם DCS, יו"ר ועדת תמ"א 38 בארגון הקבלנים אמר שנהיה קשה מאוד לעבוד מול הרשויות המקומיות בכל הנוגע להתחדשות עירונית: "השלטון המקומי גובר על מדינת ישראל. ראשי העיריות לא סופרים את אביגדור יצחקי ואת מטה הדיור ואמרנו לו את זה. כל יום ממציאים משהו אחר. תיקון 3א' לא מיושם בשטח.

"גם נושא היטלי ההשבחה לא ברור ובכל מקום יש משהו אחר, יש רשויות שגובות ויש רשויות שלא גובות. צריך להסדיר את זה. בכל רשות מקומית יש את הסיפור שלה. בראשון לציון למשל עצרו את התמ"א, וגם בגבעתיים קשה, רמת גן הפכה מבירת תמ"א 38 למקום מאוד בעייתי לפעול בו ובתל אביב כולם מחכים לתוכנית הרבעים".

צחי לביא, בעלי חברת עומר.ל. הנדסה התייחס לקבלני הביצוע ולתחום המכרזים ואמר שלחברות קטנות בתחום הביצוע קשה היום להתקדם: "היום המכרזים עובדים ככה שהזול הוא שזוכה. זה מוביל לבעיות בביצוע שהיו יכולות להימנע אם יכניסו פרמטרים של איכות. זה מייצר בעיות לקבלנים טובים שרוצים לעבוד טוב אבל לא יכולים לזכות במחירים הגיוניים וסבירים.

"צריך לשנות את חוק המכרזים ולהתמקד באיכות העבודה ולא רק בהצעה הזולה ביותר. גם תנאי הסף שמציבים במכרזים מוגזמים והרבה רשויות דורשות סיווגים מאוד גבוהים ולא רלוונטיים לעבודה עצמה. הבעיה היא שזה לא מאפשר לקבלנים קטנים או בינוניים להתקדם קדימה ולגדול".

לכתבה הקודמתבלעדי: נחשפים תמלילי החקירות בפרשת נתיבי ישראל