כמה כסף אנחנו משלמים לרשויות המקומיות כדי שישמרו עלינו

כ-375 מיליון שקל בשנתיים - זה הסכום שגבו הרשויות המקומיות עבור ההיטל הוולונטרי ■ משרד הפנים מודה כי אין בידיו נתונים מלאים על ההיטלים, אך יחדש את היתרי הגבייה לשנתיים נוספות

אלוף (מיל.) יהודה שגב / צילום: אריאל ירוזולימסקי
אלוף (מיל.) יהודה שגב / צילום: אריאל ירוזולימסקי

למשרד הפנים אין את מלוא הנתונים אודות השימוש שעושות הרשויות המקומיות בכספי אגרות השמירה שהן גובות מהציבור ומבתי עסק, אך בכוונת המשרד לבקש בקרוב את הארכת הצו המאפשר את המשך הגבייה השנויה במחלוקת. הבקשה להארכת הצו תהיה לשנתיים נוספות, כך נודע ל"גלובס".

בשבועות האחרונים דרשה נשיאות הארגונים העסקיים ממשרד הפנים נתונים אודות היקפי ואופן הגבייה של היטלי השמירה בידי הרשויות המקומיות. ההערכה הייתה כי מדובר בגבייה שמסתכמת בכמה עשרות מיליוני שקלים בכל רחבי הארץ, אך לדברי מנכ"ל הנשיאות, יהודה שגב, הוא הופתע מהנתונים החלקיים שמסר לו בימים האחרונים משרד הפנים - לפיהם גביית ההיטל הסתכמה במהלך השנתיים האחרונות בלא פחות מ-375 מיליון שקל.

עם זאת, משרד הפנים לא מסר מידע אודות העלויות של הפעלת מערכי האבטחה שמפעילות הרשויות המקומיות בהתבסס על אגרות אלה וכך, נתונים אודות הרשויות שגובות את היטלי השמירה ומנהלות את הכספים בחשבונות בנק נפרדים. יצוין כי מדובר בגבייה נוספת על גביית הארנונה.

במענה לפנייה נוספת שעשתה נשיאות הארגונים העסקיים למשרד הפנים בנושא זה, למען קבלת מידע נוסף, מסר המשרד כי זולת הנתונים שכבר העביר אין בידיו נתונים נוספים. "משרד הפנים מבקש להאריך את התקנה שמאפשרת לרשויות המקומיות להמשיך לגבות את ההיטל הבעייתי הזה למשך שנתיים נוספות, אך אין למשרד הפנים תשובות לשאלות בסיסיות שנוגעות לנושא. כיצד אמורות להתקבל בנושא כזה החלטות במסגרת דיון שעתיד להתקיים בוועדת השרים לחקיקה בקרוב? זה מדהים", אמר שגב בשיחה עם "גלובס".

גביית ההיטל נעשית מכוח הוראת שעה שתקפה מזה כארבע שנים, ומתחדשת בכל שנתיים. בארגונים העסקיים טוענים כי ההיטל מהווה מס שנועד להגדיל את קופותיהן של הרשויות המקומיות. יצוין כי מדובר בהוראה וולונטרית, שלא מחייבת את הרשויות המקומיות לגבות את ההיטל - אולם משרד הפנים מתיר למעוניינות לעשות כן.

קיראו עוד ב"גלובס"


על-פי רשימה שנמסרה ממשרד הפנים לנשיאות הארגונים העסקיים, כי כ-90 רשויות ברחבי הארץ גובות את ההיטל. בארגונים העסקיים חוששים כי הארכת הצו לתקופה של שנתיים נוספות תוביל למצב שרשויות מקומיות נוספות יחלו לגבות היטל זה, באופן שיכביד על המגזר העסקי.

באחרונה החלה גם ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) לפעול לביטול גביית היטלים אלה. מלינובסקי פנתה לשר האוצר, משה כחלון, בדרישה להפעיל את כובד משקלו בעניין. לטענתה, "היקף הגבייה של מסים אלה הסתכם עד כה במאות מיליוני שקלים ומדובר בגביית מס שאינה מוצדקת".

מנכ"ל נשיאות הארגונים העסקיים, יהודה שגב: "אנו פועלים בכל דרך אפשרית כדי למנוע את הארכת הצו. זאת עוולה ואסור לתת לזה לעבור".

במשרד הפנים אמרו: "המשרד מפקח על כך שכספים שנגבו בתוכניות השמירה יופנו לטובת עניין זה. שר הפנים אריה דרעי פועל לאשר את חידוש היטלי השמירה לשנתיים נוספות, מה שמהווה פשרה בין דרישת מרכז השלטון המקומי שהיטל זה ייגבה באופן קבוע, לבין גופים שונים המסרבים לכך. בשנתיים הקרובות הנושא ייבחן, ובינתיים אי אפשר להפקיר את ביטחון התושבים, בזמן ששאר משרדי הממשלה אינם מממנים הוצאות אלה".