לעזוב עבודה לפני שיש אחרת ביד

מתי בלתי נמנע ואפילו עדיף להתפטר עוד לפני שמובטחת עבודה אחרת?

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

כמעט תמיד עדיף להתפטר רק כשיש עבודה אחרת חתומה וסגורה ביד. אמנם לא קל לעשות זאת (יציאות מהעבודה לטובת ראיונות עבודה מחייבות השקעת זמן, ורבים מתאמצים גם להסתיר זאת מהסובבים), אך בדרך-כלל מנצחים היתרונות שבחיפוש עבודה בלא חרדה כלכלית, או בלי שנדרשים לטפל בתמיהת המראיין: "מדוע עזבת את עבודתך?".

ובכל זאת, יש מקרים שבהם בלתי נמנע ואפילו עדיף להתפטר עוד לפני שמובטחת עבודה אחרת.

להתפטר ולא להיות מפוטר

לעתים עובדים יודעים שעומדים לפטר אותם: כשמובהר להם שוב ושוב שהם אינם מספקים את הסחורה,ושלמרות כל ניסיונות ההשתפרות שלהם, המנהלים לא מרוצים מהם; כשמגיע לידיהם מידע מבוסס על פיטוריהם המתוכננים ממקורבים של ההנהלה; כשברור למדי שאין להם דבר לעשות במסגרת תפקידם (לדוגמה, אם משימותיהם מועברות למתמחה חדש); כשהם מתבשרים בפתאומיות שמועדי היעד לכל הפרויקטים שלהם הוקדמו (מה שעלול לרמז על כך שמנהליהם רוצים שיסיימו לפני עזיבתם את כל חובותיהם).

אמנם יש שמעדיפים שיפטרו אותם משיקולים כלכליים (פיצויי פיטורים), אך אם נתייחס לשיקול של סיכויי הצלחה בקבלה לעבודה חדשה, תמיד עדיף יהיה להשיב בריאיון "התפטרתי" ולא "פוטרתי", כנשאלים לנסיבות העזיבה.

קיראו עוד ב"גלובס"


יתרה מזו, כשמתבשרים על פיטורים, הדבר מלווה בדרך-כלל ברגשות שליליים, בפגיעה באגו, במבוכה, באכזבה, ולעתים בקונפליקט. לעומת זאת, כשמקדימים תרופה למכה ומתפטרים מרצון, קל יותר לשלוט על האופן שבו הדבר נעשה. אפשר לתכנן את המהלך, לשמור על חיובית ככל האפשר, להקפיד על תפקוד מיטבי עד ליום העזיבה (חשוב למדי למי שחפץ בהמלצה), ולנהל משא ומתן בנוגע למועד הסיום (לנסות לדחותו כדי להרוויח עוד זמן השתכרות וחיפוש עבודה תוך כדי עבודה) ובנוגע לקבלת פיצויים.

רע ומר לכם

אמנם רוב האנשים לא אוהבים להתפטר בלאעבודה חדשה ביד– ולא רק בגלל ההשלכות המעשיות שיש לכך, אלא מפני שהבחירה עצמה נתפסת בעיניהם ככישלון ("הרמתי ידיים, ונשארתי בלי כלום ביד").

אולם למרות זאת, התפטרות יזומה בלא עבודה חדשה ביד עלולה להיות בלתי נמנעת כאשר עובד סובל בעבודתו עד כדי כך, שבאמת אינו יכול לעמוד בה יותר. למשל, כשהמנהל מתנכל לו, פוגע בו ובסיכויי ההצלחה והקידום שלו, שודד ממנו קרדיטים או משפיל אותו. כאן אמנם נכנסת לתמונה הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, אך גם כשזו תאושר, ייקח זמן רב עד שסטטיסטיקת ההתעמרות תצביע על שינוי. נוסף על כך, הגשת תלונה בגין התעמרות לא פוטרת את הקורבן מצרה, שכן משמעה פרסום הסוגיה המשפטית במאגרי פסקי הדין הפתוחים ברשת – מה שעלול לפגוע בסיכויי קבלתו לעבודה בהמשך.

מצב רע ומר בעבודה יכול לקרות גם כשבריאותו הפיזית והנפשית של העובד נפגעת, משום שמסיבה זו או אחרת הוא שונא את עבודתו (למשל, כשהוא חש שעמום וחוסר אתגר משווע, וזאת אחרי שכבר ניסה הכול כדי לשנות את המצב). על אחת כמה וכמה כשאותו עובד יודע שעומדות לרשותו הזדמנויות לנצל, ודברים טובים יותר לעשות, מחוץ למקום העבודה שלו.

הבוסים עוברים על החוק

מצב אחר שבו הגיוני לעזוב בלא עבודה חלופית הוא כשמשהו לא חוקי או לא מוסרי מתרחש במקום העבודה, או כשהעובד אינו מצליחליישב את הסתירה בין ערכיו לערכי התרבות הארגונית של החברה. למשל, כשבעלי העסק מרמים את לקוחותיהם, כפי שפורסם לא מזמן בנוגע לרשת "ניצת הדובדבן", שמכרה תוספי מזון תחת הגדרות כוזבות ("מרפאים סרטן").

עובד שחווה מצב כזה יכול לחשוב צעד קדימה ולנבא את ההשלכות האפשריות,כנפילת החברה לאחר חשיפת פעילותה הבלתי-חוקית (אז בכל מקרה יישאר מחוסר עבודה, ואולי אף יאבד את כספי ההשקעה שלו בחברה, אם היו). יתרה מזו, אם תצא האמת לאור, ייפגע גם המוניטין של העובד עצמו, מפני שבחר להישאר במקום עבודה שנוהג כך.

גם לעובד כזה כדאי להקפיד על פרידה ברוח טובה, ולספק למנהליו ולעמיתיו סיבה אחרת, סבירה והגיונית, להחלטתו להתפטר. בכך יעלה את הסיכויים לקבל המלצה טובה, ויוכל להתקדם ביעילות לעבר תהליך חיפוש עבודה מוצלח.

כשיש עבודה זמנית מובטחת או הכנסה קבועה ממקור אחר

לעתים העבודה הנוכחית חביבה, המעסיק מתנהג כהלכה, הכול די בסדר – ובכל זאת העובד מבקש למצוא לעצמו עבודה חדשה בעלת יתרונות נוספים. הבעיה היא שלא תמיד הדבר אפשרי, משום שהעבודה הנוכחית תובענית מאוד, ואינה מספקת לו די זמן, אנרגיות ושקט נפשי בשביל לחפש עבודה כמו שצריך.

במקרה כזה עזיבת העבודה למטרת חיפוש ראוי היא רק הגיונית, אולם רצוי לשלב מקור הכנסה בסיום תקופת הזכאות לדמי האבטלה. כך למשל עובד שכיר המשלב עבודה כעצמאי, שאינו מסכן את עצמו כלכלית, או עובד שמתאפשרת לו עבודה זמנית ובלתי מחייבת אצל מכר או קרוב, שיודעים שהוא מחפש לעצמו עבודה קבועה אחרת. מצב זה יכול לספק לו את הרוגע הנחוץ לניהול תהליך חיפוש יעיל.

בכל מקרה כזה עדיף שעיסוקו כעצמאי או בעבודה הזמנית יהיה זהה או לפחות משיק לעיסוקו כשכיר. אם לא, הוא יוצר "חור" ברזומה שלו, שמעלה את השאלה בראיונות: "האם העובדה שלא עסקת בתחום זמן מה לא פגעה ביכולותיך המקצועיות?", ומחייבו לפתור זאת ולשכנע שלא עזב בשל גחמה רגעית ובלתי מושכלת, ושלא נטש את ידיעותיו ואת מיומנויותיו בתחומו.

 יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. אפשר ליצור קשר עם יעל בפייסבוק או באתר

לכתבה הקודמתעבודת צוות: 6 הסודות