ביה"ד לפרקליטיה של שירה רבן: תקנו התביעה נגד שרה נתניהו

השופט אייל אברהמי: "כתב התביעה שהוגש כולל תיאורים ארוכים ומפורטים שאינם נדרשים להליך" ■ כמו כן כתב השופט כי לא ברור מכתב התביעה המקורי האם שרה נתניהו צורפה להליך כמעסיקה של רבן

שרה נתניהו / צלם: אריאל ירוזולימסקי
שרה נתניהו / צלם: אריאל ירוזולימסקי

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הורה היום (ג') לעורכי דינה של שירה רבן, עובדת מעון ראש הממשלה שתובעת את שרה נתניהו ואת המדינה בגין העסקה פוגענית, לתקן את כתב התביעה שהגישה.

"כתב התביעה שהוגש כולל תיאורים ארוכים ומפורטים שאינם נדרשים להליך", כתב נשיא בית הדין, השופט אייל אברהמי. לדבריו, "בעיקר מדובר באירועים המתוארים בתביעה והתרחשו לאחר שרבן עזבה את העבודה, ולא ברור למה יש צורך בהם".

השופט מבהיר כי נכון שלא לכנות עובדות אחרות בכינויים מעליבים (ומתכוון לכינוי "שפחה" שהעניקה התובעת לעצמה ולעובדת אחרת במעון).

כמו כן כתב השופט כי לא ברור מכתב התביעה המקורי של שירה רבן האם שרה נתניהו צורפה להליך כמעסיקה של רבן. "אמנם בסעיף 31.1 נרשם, בדרך אגב, כי גברת נתניהו הייתה מעסיקה בפועל. (אבל) עניין זה צריך הבהרה ודיוק, ועל בא-כוח התובעת לתקן את כתב התביעה ולהבהיר האם הוא טוען כי גברת נתניהו הייתה המעסיקה של התובעת, מכוח זאת יש סמכות לבית הדין - או שקמה סמכות לבית הדין בנוגע אליה מטעם אחר (ואם כן, יפרט מאיזה טעם)".

לאחר שיוגש כתב התביעה המתוקן על-ידי עורכי הדין נעמי לנדאו ואורן גרוס, ולאחר שהם יבהירו מדוע צורפה לטענתם שרה נתניהו כנתבעת, יחליט השופט האם להיענות לבקשה למחוק את שרה נתניהו מהתביעה או לדחות אותה.

קיראו עוד ב"גלובס"


נתניהו מיוצגת בידי עו"ד יוסי כהן.

נזכיר כי בתביעה בסך כרבע מיליון שקל טוענת רבן, שעבדה כחודש במעון ראש הממשלה, כי היחס של גברת נתניהו אליה היה כאל שפחה. כתב התביעה טוען להעסקה פוגענית ומתאר שורה של התעמרויות לכאורה של נתניהו ברבן בתקופת עבודתה במעון.

לפי התביעה, סביבת העבודה הפוגענית והבלתי נתפסת של התובעת כללה בין היתר צעקות רמות, השפלות ("את גוש של כלום"; "את לא שייכת למשפחת נתניהו"; "לו הייתי יודעת שאת כזאת נמוכה, לא הייתי מקבלת אותך לעבודה" ועוד), הטחות אשמה לא מבוססות ואף איומים מילוליים ופיזיים.

עוד נטען כי חרפות ועלבונות היו עניין שבשגרה בקומה השנייה במעון ראש הממשלה, וכי הדבר הטיל מורא ופחד על שתי "השפחות". לדברי התובעת, לא פעם הפכו תקריות פעוטות להתפרצויות זעם קשות שיכלו אף להסתיים באופן קשה, כפי שאירע ביום "מנוסתה" של התובעת.

לכתבה הקודמתעתירה לבג"ץ: למה היועמ"ש לא חוקר את נתניהו בפרשת בזק?