פטור מויזה לארה"ב? ממשל ארה"ב ל"גלובס": לא כל-כך מהר

דוברת בסטייט דיפרטמנט ל"גלובס": "ישראל לא עומדת בשלב זה בכל הדרישות" ■ "אנו מעודדים אזרחים ישראלים לבקר באתר השגרירות האמריקאית בת"א כדי ללמוד על הליכי בקשות לקבלת אשרה" ■ גורמים ישראליים מודים: סוף העבודה מול האמריקאים בנושא זה – עוד לא באופק

נתניהו וטראמפ / צילום: קובי גדעון-לע"מ
נתניהו וטראמפ / צילום: קובי גדעון-לע"מ

ממשל טראמפ שפך אתמול (ג') מים קרים על התחזית האופטימית של שרת המשפטים, איילת שקד, שלפיה ישראל וארה"ב עומדות להגיע להסכם שיפטור אזרחים ישראליים מהצורך להצטייד באשרות כניסה לארה"ב. על פי תגובה רשמית של משרד החוץ האמריקאי, בעקבות פניית "גלובס", זה לא יקרה כל-כך מהר. גם גורמים ישראליים מציינים כי סוף העבודה מול האמריקאים בנושא זה טרם מסתמן באופק.

כפי שדווח ב"גלובס" שלשום, צייצה שקד בחשבון הטוויטר שלה: "מאז כניסתי לתפקיד, אנחנו עובדים מול האמריקאים להצטרף לקבוצה נבחרת של מדינות שאזרחיהן פטורים מהשגת ויזה לארה"ב". היא הוסיפה: "מצאנו את האיזון בין השמירה על פרטיות אזרחי ישראל לבין הדרישות האמריקאיות". כתב "גלובס", חן מענית, סייג את הדברים באותה ידיעה וציין כי "בדיקה קצת יותר מעמיקה של דברי שקד" מעלה כי עדיין רחוק היום שבו יוכלו ישראלים להיכנס לארה"ב ללא אשרה.

בתגובה על שאלות "גלובס" בנושא זה, מסרה אמש דוברת של הסטייט דיפרטמנט לעיתון את ההודעה הבאה: "אנו מבינים את העניין שמגלה ממשלת ישראל בתוכנית הפטור מאשרות. תוכנית הפטור היא תוכנית בילטרלית שמנהל המשרד הפדרלי לביטחון המולדת, עם יעוץ מהסטייט דיפרטמנט. תוכנית הפטור מאשרות מציבה דרישות נוקשות מאוד, לרבות הדרישה ששיעור מסורבי האשרות, במדינה שמבקשת להצטרף לתוכנית, יהיה פחות מ-3% ממספר הפונים לקבל אשרות. דרישות אחרות מחייבות את המדינה המבקשת ליישם הסדרים מסוימים לחילופי מידע (על מי שבמקשים לקבל אשרה – ר.ד.)".

"ישראל אינה עונה על כל הדרישות בשלב זה, אך אנו עובדים עם ממשלת ישראל על צעדים שישראל עשויה לנקוט, צעדים שיש להם פוטנציאל לאפשר הצטרפות ישראל לתוכנית", נאמר בהודעת הסטייט דיפרטמנט. "בינתיים, אנו מעודדים את אזרחי ישראל לבקר באתר של שגרירות ישראל בתל-אביב כדי ללמוד על הליכי הבקשות לקבלת אשרה".

הדוברת לא ציינה מסגרת זמן לסיום המו"מ בין ישראל לארה"ב על הפטור מאשרות. על פי הדיווח ב"גלובס" שלשום, שקד מתוכננת להגיע לביקור בוושינגטון בעוד כשבועיים. במהלך הביקור היא מקווה לחתום על "הסכם עקרוני" לצירוף ישראל לתוכנית הפטור מאשרות, אך לא ברור מתי ייושם ההסכם בפועל, אם אכן ייחתם. הודעת הסטייט דיפרטמנט אינה מזכירה את הביקור המתוכנן של שרת המשפטים ואת האפשרות שייחתם בו הסכם כלשהו.

קיראו עוד ב"גלובס"


בדרגי העבודה העוסקים בפועל במו"מ בין שתי המדינות לא היו מעוניינים להגיב על המגעים, אך גורם המעורה בנושא אמר ל"גלובס": "כידוע, כדי שישראל תתקבל לתוכנית הפטור מאשרות, היא חייבת לעמוד בדרישות החוק האמריקאי, וזה מצריך עמידה בכמה סטנדרטים, לרבות חתימה על הסכמים בילטרליים. בהנחיית ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתקיימים מגעים שוטפים בין גורמים במשרדי החוץ והמשפטים, במשטרת ישראל ובמנהל האוכלוסין לבין גורמים רלוונטיים בצד האמריקאי".

"לנוכח חשיבות הנושא, המגעים מתקיימים תוך מעורבות אישית של שקד, של סגנית השר במשרד החוץ ציפי חוטובלי ושל היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט", הוסיף הגורם. "בזכות העבודה המתקיימת בשנים האחרונות, ישראל התקדמה משמעותית בדרך לעמידה בפרמטרים (האמריקאים), אך נותרה עוד מלאכה רבה עד לסיום התהליכים".

הדוברת בסטייט דיפרטמנט הדגישה כי אחד מסלעי המחלוקת במו"מ הוא היחס שמקבלים אמריקאים ממוצא ערבי בנמלי כניסה לישראל. "באופן כללי, הממשל האמריקאי דורש שכל אזרחי ארה"ב ייהנו מיחס שוויוני בבואם למדינות זרות ומהחירות לנוע ללא הגבלות, בלי להתייחס לשייכותם האתנית ולארץ הולדתם", אמרה הדוברת. "באופן ספציפי, הממשל בוושינגטון מוסיף להיות מודאג מהיחס הבלתי שוויוני שמקבלים מוסלמים אמריקאים בנקודות כניסה ובנקודות ביקורת (במחסומים בגדה – ר.ד.). אנו מעלים באופן קבוע לפני השלטונות בישראל את סוגיית היחס השוויוני שלו זכאים כל אזרחי ארה"ב בנקודות כניסה לישראל".

מאמצי ישראל להצטרף לתוכנית הפטור מאשרות החלו ב-2005 והטענות על יחס בלתי הוגן לאמריקאים ממוצא ערבי היו מחסום בלתי עביר מאז ועד עתה. ב-2013, הונחו על שלחנות הסנט ובית-הנבחרים שתי הצעות חוק בעלות שם זהה: "החוק לשותפות אסטרטגית ישראל – ארה"ב 2013". בשתי הגרסאות הופיעו הסעיפים הבאים: הפיכת ישראל ל"שותפה אסטרטגית מרכזית"; הרחבת הגישה של ישראל למאגרי הנשק של ארה"ב; החרגה של ישראל מהחובה לבקש היתר מארה"ב לייצא מוצרים צבאיים שנמכרו לה בכפוף לתקנות המגבילות שימוש בהם; הרחבת השת"פ בין שתי המדינות בתחום הסייבר; ומתן פטור לישראלים מאשרות תייר. הסעיף האחרון היה המכשול היחיד בדרך להעברתה של יזמת החקיקה והוא נשר, בסופו של דבר. מה שנמצא בלב המחלוקת היה המשפט הבא: "שר החוץ (האמריקאי) צריך לאשר שישראל עשתה כל מאמץ סביר, בלי לפגוע בביטחונה, כדי להבטיח שהפריווילגיות ההדדיות (פטור מאשרות) יחולו על כל אזרחי ארה"ב"

הניסוח הזה, ובמיוחד המילים "בלי לפגוע בביטחונה", היו אמורים לשמש פתח מילוט לישראל: אפשרות למנוע כניסת אזרחים אמריקאים שלדעת ישראל עלולים לפגוע בביטחון המדינה. מחוקקים רבים, ובהם תומכי ישראל, לא יכלו לסמוך ידם על נוסח כזה. הם טענו כי מדובר בסעיף מחריג שייתן לישראל אור ירוק להפלות אזרחים אמריקאים ממוצא פלסטיני. "זה יהיה מדהים אם יינתן אור ירוק למדינה מסוימת להפר את הזכויות האזרחיות של אמריקאים שיוצאים לחו"ל", אמר בזמנו עוזר למחוקק לסוכנות הידיעות היהודית JTA.

ב-14 באפריל 2013 כתבתי ב"גלובס": "על פי הערכות בוושינגטון, מתנגד השב"כ לזכות לכניסה 'אוטומטית' של אזרחים אמריקאים לישראל בגלל החשש שפלסטינים עם דרכון אמריקאי ינצלו אותו לרעה". בארבע וחצי השנים שחלפו מאז, לא מסתמן שנמצא פתרון לבעיה זו. ייתכן ששרת המשפטים מביאה עמה את הנוסחה הגואלת.

לכתבה הקודמתבקרוב: קתאי פסיפיק תפעיל טיסה יומית בקו ת"א-הונג-קונג