תביעות במשולש רומנטי

סיפור על לשון הרע, תלונות-שווא ורומן אסור

בגידות בחיי הנישואין/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בגידות בחיי הנישואין/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

גבר נשוי ניהל רומן מאחורי גבה של אשתו במשך שנתיים, עד שנחשף. כמי שמעוניין בשלום-בית, זה היה השלב שבו היה מצופה ממנו להיפרד מהמאהבת בצורה בלתי פוגענית ככל שניתן ולהפנות את מרצו לפיוס אשתו, אולם שורה של צעדים שגויים הביאו את המשולש הרומנטי לפתחו של בית המשפט. כך, במקום שינותק הקשר, והחיים ישובו למסלולם במידה זאת או אחרת - מזה 4 שנים שהצדדים למערכת יחסים משולשת זאת ממשיכים להתעמת באולם בית המשפט.

טעותו הראשונה של הבעל נעשתה כאשר בלחצו מזעמה של האישה וברצונו להפיס את דעתה, הוא החליט להציג עצמו כקורבן של אישה אובססיבית כלפיו, ופנה עם אשתו לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה כנגד המאהבת. הבעל טען במשטרה כי המאהבת מטרידה אותו את אשתו, ודרש כי המשטרה תורה למאהבת לא ליצור יותר קשר עמו או עם אשתו.

המאהבת לא נשארה חייבת: היא הגישה תביעת לשון הרע נגד הבעל בטענה כי מדובר בתלונת-שווא, ודרשה שבית המשפט יחייב את הבעל למסור לה מכתב התנצלות, להביא לסגירת התלונה בהיעדר אשמה ולשלם לה פיצויים בסך 100,000 שקל עבור הפגיעה בשמה הטוב.

גם בשלב זה הבעל לא השכיל להגיע לפשרה שתנתק את הקשר עם המאהבת, ותחת זאת הבעל ואשתו הגישו תביעה נגדית על סך של 100,000 שקל כנגד המאהבת, בטענה כי פגעה בשמם הטוב ובפרטיותו של הבעל במסגרת מיילים ומסרונים ששלחה להם. האישה ראתה כלשון הרע נגדה מיילים שהמאהבת שלחה לבעל בזמן קיומו של הרומן, ובהם היא מכנה את האישה חוקית בתואר "תמסה", שפירושו טיפשה, ואילו הבעל חש פגיעה בפרטיותו בשל תמונה שהמאהבת שלחה לאשתו, ובה רואים אותו משכשך בג'קוזי, כשפלג גופו העליון חשוף.

בית המשפט קיבל את תביעת המאהבת וקבע כי התלונה שהגיש הבעל כנגדה אכן הייתה תלונת-שווא ומהווה לשון הרע. ככלל, כל הגשת תלונה המייחסת ביצוע עבירות פליליות לאדם היא פגיעה בשמו הטוב, אך כמדיניות שיפוטית, בתי המשפט ממעטים לפסוק פיצויים בשל הגשת תלונות במשטרה, גם אם נסגרו מאוחר יותר בשל היעדר ראיות, או אף היעדר אשם, מחשש שהציבור יירתע מהגשת תלונות, גם במקרים שבהם הן מוצדקות. לכן תלונה בלתי מוצדקת לא תיתפס כלשון הרע, אם הוגשה בתום-לב, והמתלונן באמת סבר כי יש לו עילה להתלונן.

עם זאת, בית המשפט השתכנע כי במקרה ספציפי זה הבעל לא האמין לרגע שהמאהבת מטרידה אותו, שכן במשך חודשיים תמימים לאחר הגשת התלונה, בה עתר לחייב את המאהבת לא ליצור עמו כל קשר, הוא הסתיר את עצם הגשת התלונה מהמאהבת עצמה והמשיך לנהל עמה את הרומן מאחורי גבה של אשתו. בנסיבות אלה הגשת התלונה מהווה לשון הרע, והבעל חויב לפצות את המאהבת בסך של 30,000 שקל, אם כי בית המשפט ויתר על הדרישה למכתב התנצלות.

בעוד שתביעת המאהבת בגין לשון הרע התקבלה, התביעה הנגדית שהגישו האישה והבעל נגד המאהבת נדחתה. אמנם המאהבת כינתה את האישה בכינויים לא מחמיאים, אך עשתה כן במסגרת התכתבות אישית עם הבעל, שניהל עימה מערכת יחסים אינטימית. הגישה המשפטית היא כי דברים שמוחלפים בין בני זוג באופן אישי ופרטי מוגנים בפני תביעות לשון הרע, בכדי למנוע פגיעה קשה ביחסי האמון השוררים בין בני הזוג, וביכולתם לחשוף האחד בפני השני את רגשותיהם ומחשבותיהם הכמוסות ביותר.

בית המשפט גם לא השתכנע כי שליחת תמונתו של הבעל בג'קוזי לאשתו פוגעת בכבודו או בפרטיותו, שכן האישה כבר ידעה באותו שלב על ניהול הרומן. בית המשפט לא מצא בלבו אמפתיה לבעל שניהל רומן עם המאהבת מאחורי גבה של אשתו, ולבסוף הוא אשר דורש לקבל פיצויים על פגיעה רגשית.

לאור פסיקתו של בית המשפט אשר קיבלה את תביעת המאהבת ודחתה את תביעתו, הבעל חויב גם בתשלום הוצאות משפט בסך של 12,000 שקל למאהבת. כלפי האישה החוקית בית המשפט דווקא הפגין אהדה ולא חייבה בהוצאות משפט באופן אישי, אך בהיותה נשואה לבעל ולפיכך שותפה לזכויותיו וחובותיו, היא תישא בפיצוי המאהבת של בעלה באופן עקיף.

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il