שוחד במסדרונות הכנסת: חגיגת ה"תן וקח" של היועצים

הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד טלי קידר, שלפיו בעת שכיהנה כיועצת של השרים סטסט מסז'ניקוב ויאיר שמיר מישראל ביתנו ■ כן מואשם רונן משה, בעל משרד לייעוץ אסטרטגי שכיהן בעברו כיועץ לשרים, במתן שוחד ליועצי שרים

טלי קידר / צילום: רוני שיצר
טלי קידר / צילום: רוני שיצר

כך לכאורה נרקמות עסקאות שוחד במסדרונות הכנסת: יועצת בכירה של שרים מכהנים, ומי שנחשבת למקורבת למנכ"לי המשרדים בהם עבדה, מכירה במהלך עבודתה יועץ תקשורת בכיר של שרים אחרים, שמסתובב במסדרונות הכנסת; תוך זמן קצר ההיכרות מתחזקת, מקבלת תפנית והופכת ליחסי שוחד, במסגרתם נותן יועץ התקשורת כספי שוחד ליועצת הבכירה של השרים על-מנת שתעביר אותם לבוסים שלה, בתמורה לכך שהם יקדמו את האינטרסים העסקיים שלו, לאחר שפרש מהשירות הציבורי והקים עסק עצמאי. כל זאת, בסיוע של יועץ תקשורת נוסף של שרי החקלאות והתיירות, ותוך קיומן של פגישות-אסורות-משולשות לצורך סיכום סכום השוחד שיועבר והאופן בו יועבר - במזומן.

כך משורטט מסלול השוחד בו פסעו שני נאשמים נוספים בפרשת השחיתות הציבורית הגדולה במערכת הפוליטית ובשלטון המקומי - המכונה פרשת "ישראל ביתנו". המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (ד') כתב אישום לבית המשפט המחוזי בת"א נגד טלי קידר, ששימשה בעבר כיועצת של שר התיירות לשעבר (מטעם מפלגת ישראל ביתנו), סטס מסז'ניקוב שהורשע בפרשה, וכן של שר החקלאות לשעבר, יאיר שמיר (מטעם מפלגת ישראל ביתנו). זאת, בגין עבירות של לקיחת שוחד בעת ששימשה יועצת של שר החקלאות. בכתב האישום מואשם גם רונן משה, יועץ תקשורת ובעל חברת שירותי ייעוץ אסטרטגי, ניהול משברים, דוברות ותקשורת, שכיהן בעברו כיועץ של שרים בממשלות ישראל, בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.

קידר ומשה מצטרפים לשורה של נאשמים בפרשת "ישראל ביתנו", שכתבי האישום נגדם כוללים למעלה מ-10 תת-פרשיות המתארות מערכות יחסים מסואבות של שוחד ושחיתות, במסגרתן נבחרי ציבור, בהם שרים בכירים, הקצו תקציבי מדינה לגופים ואנשים פרטיים תמורת שוחד וטובות הנאה. הנאשמת המרכזית בפרשה היא פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר הפנים, ח"כית ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו בראשות שר הביטחון, אביגדור ליברמן. קירשנבאום מואשמת בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ובעבירות מס. בחודש שעבר חתמה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה על הסדר טיעון עם שר התיירות לשעבר מסז'ניקוב, שנשלח ל-15 חודשי מאסר בגין הרשעתו בפרשה.

תכנים בטלוויזיה

לפי כתב האישום החדש בפרשה - שהוגש על-ידי עוה"ד ד"ר מאור אבן חן וענבל לוי - טלי קידר שימשה יועצת בכירה לשר התיירות מסז'ניקוב החל משנת 2009 ועד לאפריל 2013, ומאפריל 2013 ועד ספטמבר 2014 שימשה יועצת בכירה לשר החקלאות דאז, יאיר שמיר. בתקופת עבודתה במשרד החקלאות הייתה קידר מקורבת למנכ"ל המשרד, רמי כהן, נהנתה מרמת אמון גבוהה וממעמד רם והייתה דמות דומיננטית במשרד.

באשר לרונן משה מצוין באישום כי בשנים 2004-2009 שימש כיועץ תקשורת לשורה של שרים בממשלות ישראל. לאחר שפרש מהשירות הממשלתי, הקים משה חברת שירותי ייעוץ אסטרטגי, ניהול משברים, דוברות ותקשורת, והוא עסק בתחום בשנים 2010-2014. קידר ומשה הכירו זה את זו במהלך עבודתם בכנסת, כאשר לפי האישומים, היכרותם החלה עוד קודם לעבודתה של קידר במשרד התיירות.

כתב האישום כולל ארבעה אישומים העוסקים באירועי שוחד שונים המיוחסים לקידר ומשה, בסיועו של יועץ תקשורת נוסף של שרי התיירות והחקלאות. לפי האישום הראשון והשני, נתן משה שוחד לקידר ולאמנון ליברמן, מי ששימש כיועץ התקשורת של השר מסז'ניקוב, ובהמשך של השר שמיר, בתמורה לכך שהם יקדמו את האינטרסים העסקיים שלו. ליברמן עצמו אינו נאשם בפרשה אלא משמש כעד.

בין היתר מתואר באישום כיצד משה פעל כדי לרתום את הגורמים הרלוונטיים במשרדי התיירות והחקלאות לפרסם תכנים בפינת הטלוויזיה "דקה לשמונה", הצמודה למהדורת החדשות המרכזית בערוצי הטלוויזיה 2, 10 ו-1. במסגרת דקת שידור זו הופקה פינה ייחודית, בעלת אופי לאומי, קהילתי והסברתי, באורך של דקה אחת, עבור לקוחות ציבוריים, בין היתר משרדי ממשלה. באותה עת, נתן משה שירותי ייעוץ וגיבוש אסטרטגיה בקשר לתוכנית "דקה לשמונה" לחברה שהפיקה אותה, חברת "גריי קונטנט". לפי האישום, משה איתר עבור החברה גופים ממשלתיים רלוונטיים ורתם אותם לפרסום תכנים ברצועת השידור של "דקה לשמונה".

קידום אינטרסים

איך כולם הכירו את כולם? מאוד פשוט - במשרדי הממשלה. אמנון ליברמן שימש החל מאפריל 2009 ועד למארס 2013 כיועץ התקשורת של שר התיירות דאז, מסז'ניקוב. החל ממארס 2013 שימש ליברמן כיועץ התקשורת של שר החקלאות דאז, שמיר. היכרותם של קידר וליברמן החלה ב-2009, עם כניסתו של ליברמן למשרד התיירות. לפי האישום, במהלך שנת 2010 התהדקו יחסיהם והפכו קרובים ביותר. היכרותם של ליברמן ומשה החלה ב-2006, כאשר האחרוןן היה דוברו של השר המנוח בנימין (פואד) בן-אליעזר. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היו משה וליברמן ביחסי חברות קרובים.

מתוקף תפקידם, היו קידר וליברמן, בעלי יכולת השפעה, בין במישרין ובין בעקיפין, על קידום האינטרסים הכלכליים של משה, וכן על שמירתם של אינטרסים אלה - וכך אכן עשו (לכאורה). לפי האישומים, קידם משה את האינטרסים הכלכליים שלו בקשר עם התוכניץ "דקה לשמונה", הן במשרד התיירות והן במשרד החקלאות, באמצעות מתן שוחד לליברמן, לקידר ולרמי כהן, תמורות פעולות הקשורות בתפקידם. "קידר, עובדת ציבור, ניצלה את מעמדה במשרד החקלאות, ביקשה שוחד ממשה, עבורה ועבור רמי כהן, ולקחה שוחד ממנו בעד פעולות שהיו קשורות בתפקידה, בקשר עם 'דקה לשמונה'", נכתב באישום. עוד לפי כתב האישום, הבטיח משה לליברמן שייתן לו מתת בעד פעולותיו.

לדברי הפרקליטות, באוגוסט 2010 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין חברת ההפקות "גריי קונטנט" ולשכת הפרסום הממשלתית עבור משרד התיירות. במסגרת ההסכם נקבע כי "גריי קונטנט" תפיק את התכנים עבור משרד התיירות ואלו וישודרו בתוכנית "דקה לשמונה", וכי "גריי קונטנט" תפיק פינת תיירות קבועה שתשודר בתוכנית טלוויזיה. בתמורה לכך, נקבע, תשלם לשכת הפרסום הממשלתית ל"גריי קונטנט" 4 מיליון שקל בתוספת מע"מ.

העברות במזומן

משרד התיירות היה המשרד הממשלתי הראשון שפרסם את תכניו בתוכנית "דקה לשמונה", וכך נסללה הדרך לפרסום תכנים של משרדי ממשלה אחרים בפינה זו. לפי האישום, משה קיבל מחברת "גריי קונטנט" סך של 300 אלף שקל בתמורה לתקציב שהשיג ממשרד התיירות. עוד נטען כי משה נתן לליברמן את "המתת" עבור פעולותיו באמצעות חברה בבעלות חבר של ליברמן, שלה רשם צ'ק בסך 24,360 שקל. לדברי המדינה, הצ'ק נחזה להיות תשלום בעבור שירותי ייעוץ שקיבלה, לכאורה, החברה של משה מליברמן.

באשר למשרד החקלאות, נטען כי ב-2013 פנה משה לליברמן, בזמן שזה שימש כיועץ התקשורת של השר שמיר, והציע לו לרתום את משרד החקלאות לפרסם תכניו בתוכנית "דקה לשמונה". ליברמן אמר למשה כי בעד פעולותיו, יצטרך האחרון לשלם לו סכום גבוה יותר מזה ששילם לו במשרד התיירות. זאת, בשל הצורך לשכנע את מנכ"ל המשרד, רמי כהן, לפרסם תכנים של המשרד בתוכנית.

לאחר מכן, פנה ליברמן לקידר ועדכן אותה בדבר הצעת משה, כיוון שסבר שיזדקק לה על-מנת לרתום את כהן. מאוחר יותר נפגשו ליברמן, קידר ומשה ודנו על גובה "המתת" שיהיה על משה להעביר ועל חלוקתו. השלושה הסכימו, כי הסכום שישלם משה לשלושה יהיה במזומן, וכי גודלו ייקבע לפי סכום התקציב אותו יצליחו להשיג ממשרד החקלאות בעבור הפרסום.

בדצמבר 2013, נחתם הסכם שיתוף פעולה בין "גריי קונטנט" ולשכת הפרסום הממשלתית עבור משרד החקלאות, במסגרתו סוכם כי החברה פיק תכנים למשרד ותשדר אותם ב"דקה לשמונה" בתמורה לכ-2.29 מיליון שקל בתוספת מע"מ. לפי האישום, משה קיבל מ"גריי קונטנט" סך של 360 אלף שקל בתמורה לתקציב שהשיג.

לדברי המדינה, עם חתימת ההסכם, ביקשו ליברמן וקידר ממשה את המתת עליו הוסכם. בהתאם למוסכם, נטען, אמור היה משה לשלם להם ולכהן 90 אלף שקל עבור פעולותיהם, אך משה העביר רק חלק מהסכום לליברמן ולקידר - סך של 30 אלף שקל במזומן, ולאחר מכן 24 אלף שקל נוספים במזומן. לפי האישום, השניים לא היו מרוצים מכך שלא כל סכום השוחד הועבר אליהם. "קידר וליברמן הפעילו לחצים על שמה כדי שייתן להם את יתרת הסכום, עליו הוסכם מלכתחילה. אולם, משה לא העביר להם את יתרת הכסף".

בשני אישומים נוספים מתוארות בקשות שוחד של קידר, בהם ביקשה שוחד מראש מועצת מגילות, מרדכי דהמן, בשתי פרשיות נוספות. הראשונה נוגעת לדוח ביקורת חמור בעקבות אי-סדרים שהתגלו בפרויקט "הנגשת הים הנסוג"- פרויקט של משרד התיירות שמטרתו הייתה לסייע בהסדרת הגישה לחופי ים המלח בחלקו הצפוני, בעקבות ירידתו המואצת של מפלס ים המלח.

מהאישום עולה, כי במהלך סיור של אנשי מפלגת ישראל ביתנו והחטיבה להתיישבות בהרודיון, בהיותה יועצת בכירה לשר החקלאות, ניגשה קידר לראש המועצה דהמן וביקשה ממנו 300 אלף שקל בתמורה לסגירת דוח הביקורת. לפי האישום, קידר ציינה בפני דהמן, כי למנכ"ל משרד החקלאות כהן יש את הקשרים הנחוצים כדי "לסגור" את דוח הביקורת הן במשרד מבקר המדינה והן במשרד התיירות, כך שלא יהיה לו זכר. בהמשך, נטען כי בפגישה נוספת דרשה קידר מדהמן שוב 300 אלף שקל, אך דהמן לא נענה לבקשתה ולא נתן לה את כספי השוחד שביקשה. אף שלא קיבלה את כפסי השוחדף דינה של קידר - על פי החוק - הוא כמי שלקחה לכאורה שוחד.

בפרשה השנייה המיוחסת רק לקידר, מתוארת דרישה לקבל אחוזים מתקציב הניקוז של מועצת מגילות. ב-2014 היה אמור משרד החקלאות להעביר למועצה תקציב של 3 מיליון שקל להסדרת הניקוז בנחלים. לפי האישום, קידר נפגשה עם דהמן ואמרה לו, כי בתמורה להעברת התקציב, יהיה עליו לשלם לה סך של 5% מתקציב הניקוז, במזומן. מהאישום עולה, כי קידר אמרה לדהמן שהיא דורשת את הכסף בשם מנכ"ל משרד החקלאות, כהן.

לטענת המדינה, בפגישה דרשה קידר מדהמן להעביר לה תוך שבוע 50 אלף שקל. לטענת הפרקליטות, דהמן נתן לקידר הסכמה עקרונית להעביר את הכסף אותו דרשה, ובתנאי שיקבל קודם את התקציב.

לפי האישום, בתקופה שלאחר מכן יצר כהן קשר עם דהמן ואמר כי הוא דואג להעביר את תקציב הניקוז למועצה. לדברי המדינה, גם קידר יצרה קשר עם דהמן מספר פעמים, ובהמשך, בפגישה עם דהמן במשרדי מועצת מגילות, דרשה קידר ממנו שוב 5% מהתקציב. לפי האישום, עד לאפריל 2014 לא עבר תקציב הניקוז למועצה, ודהמן לא העביר כסף לקידר. עם זאת, אף שלא קיבלה את כספי השוחד, דינה של קידר על-פי החוק, הוא כמי שלקחה שוחד לכאורה.

"הנאשמים החדשים" בפרשיות השחיתות

כתב האישום שהוגש היום שם שוב במרכז הבמה הפלילית את יועצי התקשורת. במסגרת כתב האישום מתוארת מערכת יחסים של מתן וקבלת שוחד, בה מעורבים שני יועצי תקשורת: האחד עובד ציבור, יועץ תקשורת של שרים, שקיבל לכאורה את השוחד; השני - בעל עסק עצמי, ומי שמואשם כי נתן את השוחד.

השניים, רונן משה ואמנון ליברמן, מצטרפים לשורה הולכת ומתעבה של יועצי תקשורת החשודים בפלילים במסגרת פרשות השחיתות והפרשות הפליליות הגדולות ביותר הנחקרות בעת האחרונה.

נתן מור וצחי ליבר: מסובכים בצוללות

כך, במסגרת חקירת פרשת הצוללות וכלי השיט (תיק 3000), פרשת השחיתות לכאורה בצמרת הממסד הביטחוני והפוליטי בארץ, שנחזית להיות אחת מהחמורות שקרו בתולדות המדינה, נעצרו היועץ האסטרטגי נתן (נתי) מור ושותפו, היועץ האסטרטגי צחי ליבר, שהנו מקורב של השר יובל שטייניץ. מור חשוד בעבירות של תיווך בשוחד והעברת כספים לדוד שרן, שהיה ראש מטה משרד רה"מ (ונעצר אף הוא בפרשה) וליבר חשוד גם הוא בתיווך בשוחד ובעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, תיווך לשוחד ושיבוש מהלכי חקירה.

לפי החשד, השניים נשכרו על ידי עד המדינה בפרשה, מיקי גנור, שהיה נציגו של התאגיד הגרמני תינסקרופ, לבצע עבודת ייעוץ לכאורה לתאגיד הגרמני, אך בפועל לא נתנו ייעוץ לתאגיד, אלה שימשו צינור להעברת כספי שוחד. על פי החשד, הכספים שהועברו אל השניים בעבור "הייעוץ" הועברו על-ידם לשרן.

אלי קמיר: מסובך עם אלוביץ'

פרשה פלילית דרמטית אחרת שבה נקשר שמו של יועץ תקשורת הנה "פרשת בזק", שבמסגרתה נחקר יועץ התקשורת אלי קמיר.

קמיר העניק שירותי ייעוץ תקשורתי ולובינג לחברה הציבורית שבבעלות שאול אלוביץ' מאז שנת 2014, והוא נחקר ברשות ניירות ערך במסגרת חקירת הפרשה, שהסתיימה בראשית החודש עם המלצות להעמדה לדין את בכירי החברה. זאת, בגין עבירות של קבלת כספים במרמה, הדלפת חומרים אסורים מוועדות החברה וממשרד התקשורת על-ידי מערך "חפרפרות" שהופעל בידי בעל השליטה בבזק ומקורביו; וכן בעבירות של פעילות מרמתית מתמשכת, מאורגנת וסדרתית סביב עסקאות ענק של בזק, בין היתר בשיתוף מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת האישית שלו.

לפי הפרסומים, קמיר קיבל מבזק לא פחות ממיליון דולר, לא כולל מע"מ, למשך כשנתיים, בעבור שירותי הייעוץ שנתן לה. בשלב זה לא ברור מה החשדות נגד קמיר, בכלל.

טל זילברשטיין: מסובך עם שטיינמץ

יועץ נוסף שנמצא על המוקד בפרשה פלילית חמורה הנחקרת בימים אלה, הנו היועץ האסטרטגי טל זילברשטיין, החשוד במעורבות באחת מפרשות התרמית המיוחסות למיליארדר הישראלי, בני שטיינמץ, שנמצא בעיצומה של חקירה פלילית מורכבת, בינלאומית ורבת הסתעפויות.

זילברשטיין חשוד כי פעל עם שטיינמץ באופן שיטתי על מנת לייצר ולהציג חוזים ועסקאות פיקטיביים, בתחום הנדל"ן במדינה "זרה" - כפי הנראה גיניאה ורומניה - וזאת לצורך העברות כספים והלבנת הון. הפרשה נחשפה לכאורה על רקע חקירתו של שטיינמץ בחשד למתן שוחד בהיקף 30 מיליון דולר לנשיא גיניאה, ובמסגרתה נחקר החשד, כי "שטיינמץ, בסיוע של זילברשטיין, ומעורבים נוספים, פעלו באופן שיטתי מאורגן ומסודר להלבין הון באמצעות מרמה וזיוף מסמכים בקשר לעסקאות ושירותים בסכום של כ-9 מיליון אירו, והכל כדי להסתיר פעילות פלילית ושוחדית". זילברשטיין נחקר בעיקר על שתי חשבוניות על שירותי ייעוץ שהוציא ב-2011, בסכום מצטבר של כמיליון דולר.. במסגרת הפרשה נעצר גם היועץ האסטרטגי, אודי נטע, שעבד כפרילנסר אצל זילברשטיין וכיהן בעבר כסגן ראש עיריית ת"א וחבר מועצת העיר.

יועצים בתסבוכת
 יועצים בתסבוכת

סייעה בהכנת הידיעה: מלכה רדוזקוביץ'