מגילת רות

החלטות מפוקפקות וסימני שאלה: רות דוד - תיק פתוח

רות דוד / צילום: ליאור מזרחי
רות דוד / צילום: ליאור מזרחי

כאשר כבר נדמה היה שהשם "רות דוד" ירד מסדר-היום הציבורי, הוא חזר אל הכותרות בשבועיים האחרונים. זה התחיל כששופטי בג"ץ דחו, או יותר נכון נפנפו מעליהם, עתירה שהגיש שוקי משעול - לבטל את החלטת היועמ"ש, ולהעמיד לדין את עו"ד דוד לדין, גם בשל התנהלותה בתקופה שבה הייתה פרקליטה מכהנת. זה המשיך בדוח של נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט לשעבר, דוד רוזן, שהעלה חששות כבדים בנוגע לנסיבות סגירת תיק עב-כרס על-ידי דוד בתוך שלושה ימים, לפני כעשור.

ובינתיים, ממשיך להתנהל בעצלתיים, בלשון המעטה, התיק הפלילי שבו עומדת לדין דוד לצדו של "גיבור" פרשת השחיתות מסמרת השיער שבה דוד מעורבת - עו"ד רונאל פישר. לטובת קוראינו, ננסה לצייר תמונה מלאה על מה שקרה וקורה עם הפרקליטה הבכירה שסרחה:

מיהי רות דוד?

עו"ד רות בלום-דוד (65), אם לשלושה ילדים בוגרים, נולדה ביפו לאב ניצול שואה שעלה לארץ מפולין ולאם שעלתה מבולגריה. את הקריירה המשפטית שלה היא החלה בזמן שירותה בצה"ל, כשנרשמה ללימודי משפטים במסלול בוקר וערב באונ' תל-אביב. דוד התמחתה בביהמ"ש המחוזי בת"א ובפרקליטות מחוז ת"א, שבה נשארה כעורכת-דין. דוד עבדה במשך 33 שנה בפרקליטות.

דןד טיפסה את דרכה לצמרת עד שהגיעה לראש הפירמידה, ומונתה לפרקליטת מחוז ת"א (פלילי). במסגרת תפקידה, קיבלה דוד החלטות הרות-גורל בנוגע להעמדות לדין ולסעיפי העבירות שבהם יואשמו, בין היתר, שרים ופוליטיקאים, נותני שוחד, עברייני צווארון לבן, משפחות פשע ועוד.

כפרקליטת המחוז, דוד הייתה זו שהחליטה לסגור את "תיק העמותות" של יועציו של אהוד ברק במערכת הבחירות לראשות הממשלה ב-1999; ולהעמיד לדין ב-2005 את עומרי שרון, בנו של ראש-הממשלה לשעבר אריאל שרון, בשל עבירות על חוק המפלגות. שרון הבן הורשע בקבלת תרומה אסורה, וריצה תשעה חודשי מאסר.

דוד עמדה גם בראש צוות התובעים בפרשת המרמה והגניבה מהסתדרות העובדים הלאומית, שבה הורשע שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון; וכן מהפרקליטים שבהם נזף מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, בפרשת הקלטות הסתר של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון. לינדשטראוס מתח ביקורת חריפה על תפקודם של דוד ואחרים, במסגרת טיפול המשטרה והפרקליטות בחומרי האזנות הסתר, שנוהלו במסגרת חקירת פרשת הנשיקה הכפויה של רמון.

כמו כן, דוד ניהלה בשעתה את התיק נגד בני משפחת אלפרון, הובילה את הליך הסגרתו של זאב רוזנשטיין; ונטלה חלק גם בהליך הסגרתו של מאיר אברג'יל לארה"ב. דוד כיהנה גם כנציגת היועמ"ש דאז ב"ועדת שמגר", שבחנה את רצח ראש-הממשלה יצחק רבין.

מוקדם יותר בקריירה הציבורית שלה, שימשה דוד כתובעת במשפטו של שר המשפטים יעקב נאמן, שהואשם בעבירות של עדות שקר, שבועת שקר ושיבוש מהלכי משפט. נאמן זוכה מכל האישומים נגדו.

ב-2012, אחרי פרישתה מהפרקליטות, הצטרפה דוד כשותפה בכירה למשרד עוה"ד רונאל פישר, חברה הקרוב משכבר הימים. עם פרוץ החשדות, שפישר סחר במידע על חקירות שבהן ייצג, עם קצין המשטרה, ערן מלכה, דוד אף שימשה כעורכת-הדין שלו וייצגה אותו בחקירה. בהמשך, היא הפכה לחשודה בעצמה ונחקרה באזהרה. דוד הפכה בכך לגורם הבכיר ביותר בפרקליטות שאי פעם נחשד בפלילים, ובהמשך הועמד לדין פלילי.

מה מצבה המשפטי של רות דוד?

החקירה הפלילית נגד דוד התנהלה בחשד שביצעה עבירות פליליות, הן בתקופת היותה פרקליטה בכירה, והן לאחר שעברה להיות שותפה של עו"ד פישר. בסופו של דבר, החליטו היועצים-המשפטיים לממשלה, תחילה יהודה וינשטיין ואחר-כך גם אביחי מנדלבליט, היועמ"ש דהיום, שלא להעמיד אותה לדין על התנהגותה בזמן שהייתה פרקליטה.

זאת, על אף שהראיות העלו בבירור, שדוד קיבלה בזמן עבודתה בתפקיד הציבורי הבכיר מתנות בשווי של אלפי שקלים מפישר, בזמן שהוא ייצג לקוחות בתיקים שהתנהלו מולה. דוד קיבלה מפישר, בין היתר, שני עטי מונט-בלאן יוקרתיים, בשווי כולל משוער של 2,500 שקל, זרי פרחים ועציצי סחלבים.

מנדלבליט קבע, כי "התנהגותה של רות דוד כפי שהתגלתה בחקירה, היא בעייתית ואינה עולה בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מפרקליט בפרקליטות המדינה, לא כל שכן מפרקליט בדרגה כה בכירה". עוד הוא קבע, כי "קיימת בעייתיות בכך שפרקליט מחוז מקבל מתנות בשווי אלפי שקלים מסנגור המייצג לקוחות בתיקים שמתנהלים מול פרקליטות המחוז שבו הוא מכהן, אף אם הוא מדיר עצמו מטיפול בתיקים אלה".

למרות הביקורת, החליט מנדלבליט לסגור את תיק החקירה נגד דוד. היועמ"ש כתב, כי "לא כל התנהגות שהיא בעייתית מבחינה אתית או משמעתית, הנה התנהגות המגבשת עבירה פלילית". לדבריו, "החקירה לא הניבה ראיות בעוצמה מספקת להוכחה של רכיבי העבירה, נוכח היעדרן של ראיות המצביעות על השפעה זרה ופסולה על ניהול תיק כלשהו במטרה להיטיב עם פישר; וכן בהתחשב בעובדה שהקשר בין השניים, שלא היה מבוסס על אינטרס כלכלי ממשי של דוד, היה בין עובד ציבור למייצג, שהאינטרס שלו הוא בעוצמה נמוכה מזה של בעל דין הנוגע בדבר".

יתר על כן, לדברי היועמ"ש, "מעשיה של דוד, אשר נחשדו כמגבשי עבירת עוון, מצויים כבר מחוץ לתקופת ההתיישנות, ולכן גם אם מבחינה תיאורטית הראיות היו מגבשות עבירה מסוג עוון, הרי שלא קיימת עוד אפשרות להעמיד את דוד לדין פלילי כיום".

אז במה דוד מואשמת היום?

דוד עומדת כיום לדין, במסגרת תיק רונאל פישר, "רק" בגין מעשים שביצעה לאחר שעברה לשוק הפרטי כשותפה של פישר במשרד עוה"ד. במשפט המתנהל בפני השופט משה סובל בביהמ"ש המחוזי בירושלים, מואשמת דוד כי בעת שייצגה ביחד עם פישר את הקבלן, יאיר ביטון, בעלי חברת ב. יאיר לשעבר המואשם בהלבנת הון, היא חשפה בפני ביטון חומרים מסווגים הנוגעים לעניינו, שהועברו לפישר מקצין המשטרה מלכה.

בפרשייה אחרת, מואשמת דוד כי הציעה לעו"ד ניסים מרום, בעת שהיה הפרקליט הממונה בפרקליטות על חקירת הארגון של העבריין יצחק אברג'יל, להתמנות ליועמ"ש של חברת נתיבי ישראל (לשעבר מע"צ). זאת, לפי הנטען באישום, כדי "להוריד" את מרום מהטיפול בתיק של אברג'יל.

רות דוד כופרת באישומים נגדה.

מדוע לא שומעים על משפטם של דוד ופישר?

כי המשפט לא מתנהל. משפט רונאל פישר-רות דוד שנפתח לפני שנתיים וחצי, במאי 2015, בתרועה רמה ,לאחר שערן מלכה חתם על הסכם עד מדינה, הוא היום תיק תקוע. בשל ויכוחים נמשכים עם הסנגורים על העברת חומרי חקירה ממח"ש, המשפט פשוט אינו מתנהל. המצב הגיע לכך, שלפני כמה חודשים השופט סובל איים לבטל את כתב האישום בפרשת פישר, אם לא ניתן יהיה לחדש מחר את חקירתו של עד המדינה מלכה, בשל אי-העברת חומרי החקירה במלואם ממח"ש לסנגורים.

אבל זה לא ממש עזר. הוויכוחים על העברת חומרי החקירה נמשכים. בשבוע שעבר חזר השופט סובל וקבע כי על מח"ש להעביר לסנגורים חומרים שנמצאו על האייפון 6 של מלכה, טלפון שלישי שהחזיק מלכה ועשה בו שימוש לשיבוש החקירה.

ביום ה' צפויים היו להיערך שני דיונים נוספים בתיק. האחד, בביהמ"ש העליון, שוב סביב חומרי החקירה. הפעם מח"ש דורשת לקבל בחזרה דיסקים שמכילים תכנים של הסלולרי של מלכה ועדים אחרים, שלטענת מח"ש הם העבירו בטעות לסנגורים. הדיון השני, במחוזי בירושלים, בנוגע לתנאי מעצר-הבית של פישר, שמבקש הקלה בתנאי מעצרו.

גם כאן מדובר בדיונים שלא מקדמים את ניהול המשפט. אולי להיפך. התיק לא מתנהל כל עוד לא הועברו כל חומרי החקירה לסנגורים. כשסאגת חומרי החקירה תסתיים יום אחד, יעלו ויעידו המעורבים הבכירים בפרשה, בהם, עדי התביעה אלון חסן, עד המדינה ערן מלכה, עופר נמרודי, ונוספים. אחר-כך תהיה פרשת ההגנה, ויעידו רונאל פישר ורות דוד. כפי שזה נראה היום, התיק הזה עוד רחוק רחוק מסיום.

מה הן ההתפתחויות בעניינה של דוד?

בשבוע שעבר דחה בג"ץ עתירה שהגיש בכיר ברשות המסים לשעבר, שוקי משעול, שביקש כי בג"ץ יורה ליועמ"ש לפתוח מחדש את תיק רות דוד.

משעול, מי שהיה שותף לקבוצה שחשפה את השחיתות ברשות המסים - לצד רפי רותם - והורשע בעצמו בפלילים, טען, באמצעות עו"ד איתן ארז, כי פרשת רות דוד פוגעת קשות באמון הציבור בפרקליטות, במערכת המשפט, ובמשטרה, ומחייבת התערבות. "אם המערכת לא תתערב כאן לתקן את המעוות, ישראל עלולה חלילה להידמות למדינת עולם שלישי", טען ארז בבג"ץ.

לדברי ארז, "היועמ"ש ידע שרות דוד הייתה דירקטורית בארגון פשיעה... הקשר הלא בריא בין רות דוד לפישר נמשך משנת 2004-2003, היא הייתה עד 2011 פרקליטת מחוז, והקשר המשיך.

"לכן היה להם עסק משותף. זה היה העסק שלהם. קשר כזה מושחת שנמשך כל-כך הרבה שנים, כשפישר משתלט כמעט על כל שרשרת המחוז. במשטרה יש לו אנשים, וגם בפרקליטות".

הטענות של משעול וארז, כמו גם העתירה שהגישו, נדחו על הסף על-ידי שופטי ביהמ"ש העליון, שהסבירו כי אין למשעול הוכחות, או אפילו קצה חוט של הוכחות לטענותיו נגד החלטת היועמ"ש.

מה קבע הנציב דוד רוזן?

בתחילת השבוע, בטיימינג מופלא כמעט, ימים ספורים אחרי שבג"ץ "נפנף" מעליו עתירה שביקשה לפתוח מחדש את החקירה בנוגע להתנהלותה של רות דוד בזמן שהייתה פרקליטה בכירה, הגיעה חוות-דעת של נציב הביקורת על הפרקליטים, השופט דוד רוזן, שדווקא העלתה חשש כבד וקונקרטי בנוגע להתנהלותה של דוד בימיה כפרקליטה.

בתשובה לתלונה שהגיש רפי רותם, חברו של שוקי משעול מרשות המסים, העלה הנציב רוזן חששות כבדים ותמיהות על נסיבות סגירתו של תיק עב-כרס על-ידי רות דוד, אז פרקליטת מחוז ת"א, בתוך שלושה ימים מיום קבלת המלצת המשטרה. התיק המדובר עסק בהמלצת המשטרה לפרקליטות - להעמיד לדין גורמים שונים ברשות המסים, בפרשה מתחילת שנות ה-2000.

התיק כלל ארגזים רבים עם עשרות קלסרים של חומרי חקירה ועדויות. רוזן אישר את הטענה של רותם, שההחלטה של דוד לגנוז את התיק התקבלה שלושה ימים בלבד לאחר שהתיק הגיע מהמשטרה לצורך קבלת החלטה אם להעמיד לדין את המעורבים בו. רוזן קבע, כי "סגירת המגה-תיק תוך ימים ספורים בלבד על-ידי פרקליטת מחוז שעיינה בחוות-דעת שנפרשה על פני 160 עמודים, אינה יכולה שלא לעורר תמיהה".

רוזן ציין, כי "קשה להניח שבימים ספורים אלה, שכללו בתוכם גם סופי-שבוע, עיינה פרקליטת המחוז גם במסמכים ובעדויות מרכזיות בתיק החקירה. לימוד 160 עמודים של חוות-דעת, עמוסי עובדות ופרטים, אינו דבר של מה בכך.

"גם פרקליט מנוסה ומקצועי לעילא אינו מגיע, ככלל, להחלטה אך על בסיס קריאת חוות-דעת. פרקליט מקצועי ומנוסה ככל שיהיה נדרש לעיין בתוצרי חקירה מרכזיים, שהובילו את עורך חוות-הדעת למסקנתו".

וכך, הנציב רוזן, השופט המחוזי בדימוס, פתח מחדש, לפחות ציבורית, את הדיון על התנהלותה של דוד בימיה כפרקליטה בכירה. נזכיר, כי רוזן, השופט המחוזי בדימוס, קבע ב-2010 ש"הפרקליטות שיקרה" (בפרשת הלבנת ההון בבנק הפועלים); וכן, רצה לשלוח את רה"מ לשעבר אהוד אולמרט, לשש שנות מאסר.

התדהמה גוברת עוד יותר לאור חשיפתו של עמיתי, משה ליכטמן מ"גלובס", כי תיק רשות המסים בוער על-ידי הפרקליטות, ולכן לא ניתן לבדוק אותו.

בכל הנוגע לביעור התיק, כתב הנציב רוזן, כי לא ברור מדוע תיק כה רגיש בוער, והוסיף כי מסיבות עלומות, שלא לומר מוזרות ותמוהות, יחד עם התיק נעלם או בוער גם התיעוד שהוביל להחלטת הביעור עצמה, כמו גם זהות הגורם שקיבל את ההחלטה.

לאור כל האמור, מצא הנציב את התלונה של רותם מוצדקת, והמליץ כי פרקליט המדינה יוציא הנחיות ונהלים בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית.

אפילוג

אחרי חשיפת פרשת רות דוד, אמר פרקליט המדינה, שי ניצן, כי "למרות כל שנותיי במערכת יש דברים שמזעזעים אותי, ואחד מהם זו הפרשה הזו, שהיא מטלטלת במובן שאני לא יכול להאמין שאני קורא את כתבי האישום שפרקליטיי חתומים עליהם. העין מתקשה לקרוא, והלב מתקשה להאמין".

ואכן, הלב מתקשה להאמין. אבל גם הראש מתקשה להאמין, שהשחיתות לכאורהשל רות דוד החלה רק אחרי שפרשה מהפרקליטות. הציבור בארץ לא יכול להשלים עם מצב כמו זה שהתברר השבוע - שבו שופט בכיר מעלה חשש כבד לטיוח של טיפול בתיק על-ידי פרקליטה בכירה, והדבר לא נבדק ולא נחקר לעומק, והתיק נעלם כלא היה.

מה שבטוח הוא - השם רות דוד, והפרשיות השונות שבהן הייתה מעורבת הפרקליטה הבכירה לשעבר, ימשיכו להדהד וללוות אותנו עוד שנים רבות.