החוק בעייתי, התזמון עוד יותר

לא מעט היסטריה מיותרת, שנובעת כנראה מדיסאינפורמציה, מלווה את הדיון הציבורי הלוהט על "חוק ההמלצות" שמקדמים חברי הכנסת דוד ביטן ודוד אמסלם מהליכוד, בהוראתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

החוק הוא לא כל-כך גרוע כפי שמצטייר. הבעיה המרכזית שלו, וזוהי בעיה גדולה מאוד, היא הטיימינג שבו הוא עובר - בזמן שהמשטרה מנהלת חקירה מסועפת בחשד לשחיתות חמורה נגד ראש הממשלה (וחקירה מתנהלת גם נגד ביטן).

נזכיר כי לפי הצעת החוק, ייאסר על המשטרה וגופי חקירה אחרים כמו רשות ניירות ערך, לפרסם המלצות בתיקים שנחקרו על-ידם. בתיקים רגישים שלהם הוצמד פרקליט מלווה, כמו בתיקים של נבחרי ציבור, לא תוגש המלצה, אלא אם היועץ המשפטי לממשלה סבור שיש צורך בכך. אם היועץ המשפטי לממשלה יהיה סבור כי יש צורך, הוא יפנה למשטרה ויקבל בעצמו את ההמלצה, אך אסור יהיה לפרסם אותה.

ובמלים אחרות, המלצות משטרה בתיקים של נבחרי ציבור יוכלו להמשיך להינתן אלא שהן יהיו חסויות. צריך לומר בהגינות - הנוסח הזה של הצעת החוק, אולי פחות טוב מהמצב הקיים, אבל הוא לא סוף העולם. אי-פרסום מסקנות המשטרה בתום חקירה נגד חשודים, יחזק את עיקרון חזקת החפות של החשודים שחלה בו שחיקה משמעותית בשנים האחרונות. אנחנו נוטים לשפוט חשודים בתקשורת ובמרחב הציבורי עוד לפני שניתנה להם ההזדמנות הנאותה להגיב לטענות נגדם, אסור לשכוח שהסבל שהם ובני משפחותיהם חווים בגין הפרסומים השליליים הוא לעתים חמור, כמעט כמו הסבל שהם חווים בגין העונשים שמטילים בתי-המשפט על האשמים.

עם זאת, גם אם חוק ההמלצות בנוסחו המרוכך יעבור קריאה שנייה ושלישית בכנסת, אסור שהוא יחול על חקירות שכבר החלו להתנהל - וודאי שלא על חקירתו של ראש הממשלה נתניהו או על חקירתו של יוזם החוק, ביטן. אחרת באמת מדובר יהיה בשערורייה, ובחקיקה פרסונלית, אנטי-דמוקרטית בעליל. ואז אפשר יהיה לשנות את שם החוק ל"החוק להסתרת המלצות המשטרה בתום חקירתו הפלילית של ראש הממשלה בנימין נתניהו החשוד בשוחד ובמרמה והפרת אמונים".