המבקר תומך ביוגב: לעגן בחקיקה את יוזמת נבחרת הדירקטורים

בדיקת המבקר, שהחלה על רקע טענות כי מנהל רשות החברות אורי יוגב משתמש בנבחרת ככלי למינוי מקורבים, שכנעה אותו דווקא לאמץ את היוזמה ולהמליץ כי הנבחרות יהיו לשנתיים

אורי יוגב / יונתן בלום
אורי יוגב / יונתן בלום

בא לקלל יצא מברך: מבקר המדינה מתייצב מאחורי יוזמת נבחרת הדירקטורים וקורא לעגן אותה בחקיקה. המבקר קובע כי היוזמה שנקט מנהל רשות החברות הקודם אורי יוגב – מבלי שניתנה לו סמכות לכך בחוק – מאפשרת למנות לחברות הממשלתיות דירקטורים בעלי כישורים מקצועיים הולמים ומונעת מינוי מקורבים פוליטיים. "האיסור על מינויים פוליטיים הוא מאושיות שיטת המשטר בישראל" קובע המבקר, במה שיכול להתפרש כתגובה ליוזמות החקיקה האחרונות של השרים איילת שקד ויריב לוין והצעות החוק הפרטיות של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן וח"כ דוד אמסלם.  

דוח הבדיקה של מינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות שפורסם היום מסכם ממצאי ביקורת שערך המבקר ברשות החברות הממשלתיות בנושא הליכי מינוי דירקטורים. הבדיקה העלתה ליקויים בהליכי מינוי דירקטורים לחברות הממשלתיות אך שכנעה את המבקר לאמץ את יוזמת נבחרת הדירקטורים של אורי יוגב ואף לקרוא לעגן אותה בהקדם בחקיקה. עד להשלמת הליך החקיקה ממליץ המבקר לרשות החברות לבקש מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אישור מחודש לנבחרת, ומציע לקבוע מראש כי נבחרות הדירקטורים הבאות יהיו לשנתיים.

בדיקת המבקר החלה על-רקע טענות כי יוגב חרג מסמכותו כשיזם את נבחרת הדירקטורים וכי הוא משתמש בנבחרת הדירקטורים ככלי למינוי חברים ומקורבים. המבקר דוחה את שתי הטענות האלה וקובע כי "ראוי לציין כי הקמת המאגר היא מהלך חיובי ונכון, אם כי לא חף מליקויים... על הרשות ועל השרים להמשיך לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים בדוח זה וכדי לקדם את מוסד הדירקטוריון ונבחרת הדירקטורים בחברות הממשלתיות שתכליתה בחירת המועמדים הטובים והאיכותיים ביותר, תוך שמירה על שוויון הזדמנויות והיעדר משוא פנים, תוך ניתוק הבחירה משיקולים בלתי ענייניים ומהקשרים פוליטיים לרבות אינטרסים פוליטיים מפלגתיים כפי שנעשה בעבר". 

האחריות והסמכות למינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות נתונה בידי שר האוצר והשר האחראי לתחום הפעילות העיקרי של החברה. תפקיד רשות החברות הוא "ייעוץ לממשלה ולשרים בעניינים הנוגעים לחברות הממשלתיות וייעוץ וסיוע לחברות הממשלתיות בניהול עסקיהן. למרות שהרשות אינה מוסמכת בחוק למנות דירקטורים קובע המבקר כי "מינוי דירקטור לחברה ממשלתית הוא תהליך שגם רשות החברות מעורבת בו מאד".

המבקר קובע כי ניהול מקצועי של החברות מחייב מינוי דירקטורים מקצועיים. "ישנה חשיבות מכרעת למינוי דירקטורים מקצועיים בעלי כישורים וניסיון מתאימים". המבקר מדגיש כי הוא מתנגד בעקביות למינוי דירקטורים "מתוך שיקולים פוליטיים ושיקולים זרים באמצעות תהליכי מינוי לא שקופים ולא שוויוניים. האיסור על מינויים פוליטיים הוא מאושיות שיטת המשטר בישראל".  

קיראו עוד ב"גלובס"


בדיקת המבקר הקיפה 62 חברות ממשלתיות עסקיות המעסיקות כ-60 אלף עובדים ומחזור עסקיהן הכולל עומד על כ-67 מיליארד שקל. ממצאי הבדיקה מעלים כי מרבית החברות הממשלתיות מתנהלות כספינות ללא קברניטים: ב-39 מתוך 62 החברות שנבדקו לא כיהן יו"ר דירקטוריון ושיעור האיוש הממוצע של הדירקטוריונים עמד על 54% בלבד. ב-15 חברות לא הייתה כמות חברי הדירקטוריון המינימלית הדרושה לקבלת החלטות (קוורום). המבקר מצא שרשות החברות אינה פועלת למעקב וענישה אחר דירקטורים שאינם ממלאים את חובותיהם.  

מעבר לליקוי הבסיסי של היעדר בסיס חוקי להתערבות רשות החברות במינוי דירקטורים העלתה בדיקת המבקר מספר ליקויים בהתנהלות רשות החברות במינוי דירקטורים אך מרבית הליקויים מינוריים ומתייחסים לנושאים טכניים כמו מערכת מחשוב לא הולמת, או היעדר תהליך של אימות פרטים אישיים שמועמדים ממלאים בשאלונים.  גם בעבודת הוועדה לבדיקת כשירות מינויים בשירות הציבורי נמצאו ליקויים ובהם היעדר תיעוד מלא של הדיונים ואי העברת השגות של שרים על מועמדים – לידיעת חברי הוועדה.

המבקר אינו פוסל את מסלול המינויים עוקף הנבחרת (תואמי נבחרת) אך קובע שיש להסדיר אותו באופן שיבטיח שהמועמדים במסלול הזה יהיה בעלי כישורים מקצועיים זהים לאלה של חברי הנבחרת.  

הדירקטורים בחברות הממשלתיות יכולים להיות מטעם הציבור, המדינה או החברה עצמה (בחברות המעסיקות מעל 100 עובדים). יו"ר הדירקטוריון נבחר על-ידי חברי הדירקטוריון באישור השר האחראי. כהונת כל דירקטור מוגבלת לשלוש שנים בכל קדנציה ולשתי קדנציות. עד להקמת נבחרת הדירקטורים בחרו השרים את הדירקטורים כראות עיניהם. דוח מבקר המדינה שפורסם ב-1989 העלה כי 61% מאנשי הציבור שהשרים מינו לדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הקואליציה. דוח מ-1998 העלה כי מחצית מיושבי ראש הדירקטוריונים ושליש מהדירקטורים היו בעלי זיקה פוליטית. כבר אז ושוב ב-2006 קרא המבקר להקים מאגר חיצוני של מועמדים שיבטיח כי לתפקידים ימונו אנשים בעלי כישורים מתאימים ושהבחירה תיעשה בהתאם לעיקרון השוויון.

בנובמבר 2013 הכריז שר האוצר יאיר לפיד על הקמת נבחרת הדירקטורים הראשונה, שנועדה להוות מאגר שממנו יבחרו השרים מועמדים לדירקטוריונים של החברות שבאחריותם. מאז מונו עוד שתי נבחרות דירקטורים כשבנבחרת השלישית הונהגו מספר שינויים ובהם פרופילים שונים לדירקטורים בהתאם לתחומי התמחותם וניסיונם. המבקר מצא כי בעקבות הקמת נחברות הדירקטורים גדל שיעור הדירקטורים בעלי ניסיון ניהולי בכיר בחברות הממשלתיות מ-26% בשנת 2013 ל-69% בשנת 2016. שיעור הדירקטורים בעלי מומחיות פיננסית זינק מ-14% ב-2013 ל-63% ב-2016 ושיעור בעלי תואר שני ומעלה גדל מ-56% ל-81%.  

הכישורים של הדירקטורים בחברות הציבוריות
 הכישורים של הדירקטורים בחברות הציבוריות

לכתבה הקודמתפרשנות: כסף לרווחה? תקציב החינוך הוא הפתרון למעגל העוני