חקלאים לבג"ץ: חייבו את המדינה למנוע ספסרות במים

למרות דוח מבקר בנושא ושתי עתירות קודמות לבג"ץ, בעלי נחלות ממשיכים להשכיר את מכסות המים המסובסדות שהם מקבלים, בניגוד לחוק

חקלאות ליצוא. השוק האירופי הוצף בתוצרת מקומית / צילום: תמר מצפי
חקלאות ליצוא. השוק האירופי הוצף בתוצרת מקומית / צילום: תמר מצפי

עשרות חקלאים ממושבים שונים בארץ הגישו בשבוע שעבר עתירה נוספת לבג"ץ, שלישית במספר, בדרישה להסדיר את אופן הקצאת המים המסובסדים לחקלאות, באופן שרק חקלאים העוסקים בפועל בחקלאות יקבלו מכסות מים.

החקלאים דורשים למנוע את התופעה, שבעלי נחלות במושבים שהפסיקו לעסוק בחקלאות משכירים את מכסות המים שלהם לחקלאים אחרים, מתוך המושב ומחוצה לו או ליזמים בתחום החקלאות, בניגוד לחוק המים ולחוק ההתיישבות. השכרת מכסות המים על ידי חקלאים שאינם מעבדים את הנחלות, מלווה בדרך כלל בהשכרה של שטחים חקלאיים, שגם היא עבירה על חוק ההתיישבות והפרה של כללי החכירה של רשות מקרקעי ישראל.

"למדינה לא אכפת שאלפי חקלאים מספסרים במים בניגוד לחוק", אומר שמעון מגן ממושב תלמי אליהו, שמוביל עם דוד בלחסן את מאבק החקלאים להסדרת חלוקת מכסות המים לחקלאים במושבים. קבוצת העותרים, באמצעות עו"ד אמנון גלברט, עתרה לבג"ץ נגד שר התשתיות יובל שטייניץ, שר החקלאות אורי אריאל, רשות המים ורשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה, בדרישה לקיים דיון מחודש בפרשה ולהורות למדינה "להתקין תקנות אשר ימנעו ספסרות במימי המדינה".

"ניצול מצוקת החקלאים"

הספסרות במכסות מים על ידי בעלי נחלות במושבים שנטשו את החקלאות אבל לא החזירו את מכסות המים לרשות המים והשכירו אותן, בהיקף של כ-600 מיליון שקל בשנה ובשיתוף פעולה של מנהלי האגודות השיתופיות במושבים, נחשפה לראשונה בתחקיר "גלובס" (2.7.2009). התחקיר גילה כי האגודה השיתופית המנהלת את המושב ומחויבת לחלק את המכסות בצורה שוויונית, יכולה הייתה לחלק מכסות לא מנוצלות בצורה שוויונית בין אלה שבאמת עוסקים בחקלאות, אבל חילקה אותן לקבוצה מצומצמת של מקורבים וחברי הנהלה, תוך ניגוד עניינים ואפליה.

דוח מבקר המדינה ב-2012 אימת את ממצאי התחקיר על הספסרות במים, והמבקר העיר למשרד החקלאות כי עליו להסדיר את הקצאות המים על פי החוק. המבקר קבע: "מחדל זה גרם לחוסר ניצול יעיל של המים ולתופעה של ניצול מצוקת חקלאים וספסור במים - משאב שיש מחסור בו".

בעקבות עתירה ראשונה לבג"ץ של מגן וחבריו למאבק, מינה רשם האגודות השיתופיות חוקר מיוחד, שמצא כי אכן קיימת ספסרות במים לחקלאות. ממצאי החוקר והמסקנות לא יושמו, ורשם האגודות אף תמך בשיטת השכרת מכסות המים על ידי חקלאים לא פעילים.

בדיון נוסף בבג"ץ בחודש מארס השנה דרשו החקלאים להסדיר את ההקצאות בחקיקה. בעקבות הערות של השופטים אסתר חיות, מני מזוז ודפנה ברק ארז, הודיעה המדינה כי הוצאה הוראת שעה שמטרתה למנוע ספסרות במים, ובעקבותיה תותקן תקנה. הוראת השעה אסרה על מסחר במים, אבל הותירה בידי האגודה את השליטה על המכסות ואפשרה לאגודה השיתופית להקצות מכסת מים גם למי שאינו עוסק בפועל בחקלאות באותה שנה.

אולם תופעת הספסרות במים לא פסקה. בעקבות פניות חוזרות ונשנות של עו"ד גלברט, הודיעה לפני חודש המחלקה המשפטית של משרד החקלאות, כי לשם תיקון תקנה צריך לקבל את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת, דבר שלא נעשה, ועל כן אין כלל תוקף להוראת השעה. בעקבות הודעה זו הוגשה כאמור העתירה השלישית לבג"ץ.

העותרים דורשים בעתירה להתקין תקנות שימנעו ספסרות במים, ולתת מענה לכשלים העיקריים במשק המים החקלאיים: הוצאת השליטה במים לחקלאות מידי האגודות השיתופיות שהן תאגידים פרטיים, והחזרתם לגופי המדינה לצורך אספקת מים לחקלאים, כשם שאספקת חשמל וחלוקתו לצרכני קצה נעשית ללא מתווכי ביניים; הקצאת מים רק למי שעוסק בפועל בחקלאות; הקצאת מכסות רק לפי שטח הנחלה ולא לפי שטחים נוספים שהושכרו מבעלי נחלות שאינם עוסקים בחקלאות.

העותרים דורשים "לקבוע בחקיקה, כי מי שאיננו עוסק בפועל בחקלאות איננו זכאי לקבל לא מכסת מים ולא מכסת קרקע. המצב הקיים הביא להשתלטות ארגוני פשיעה על ענף החקלאות, בעוד גופי השלטון הממונים עליו, עוצמים עיניהם במכוון ומניחים למצב זה להימשך".

שמעון מגן הקים קבוצה של חקלאים בשם "ארגון החקלאים העצמאיים" , במטרה לשחרר את החקלאים הפעילים מהממסד החקלאי , וקורא לחקלאים להצטרף לארגון.

גזיר
 גזיר