השופט אורנשטיין: חברת "נכסי משפחת פישמן בע"מ" תפורק

עוד נקבע כי המנהל המיוחד בהליך הפירוק יהיה עו"ד יוסי בנקל, הנאמן על נכסיו של אליעזר פישמן

אליעזר פישמן ועורך דין יוסי בנקל/ צילומים: שלומי יוסף
אליעזר פישמן ועורך דין יוסי בנקל/ צילומים: שלומי יוסף

חברת "נכסי משפחת פישמן בע"מ" שבבעלות איש העסקים פושט הרגל אליעזר פישמן וילדיו - תפורק; והמנהל המיוחד בהליך הפירוק יהיה עו"ד יוסי בנקל, הנאמן על נכסיו של אליעזר פישמן - כך קבע נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, שדחה את בקשת משפחת פישמן לדחות את בירור בקשת פירוק החברה עד לאחר סיום הליכי מימוש נכסים וחברות אחרות שבבעלות פישמן, וכן דחה את התנגדותם למינויו של בנקל למנהל המיוחד בפירוק.

השופט אורנשטיין דחה את טענות ילדיו של אליעזר פישמן - ענת מניפז אייל פישמן ורונית פישמן-אופיר - בדבר היתכנות השימוש לרעה במידע אשר יגיע לידי הנאמן בנקל בהליכים אותם הוא מנהל נגדם ונגד אב המשפחה. "לא ראיתי בטענה משום טעם להגיע לידי מסקנה שונה. נהפוך הוא, יתרון רב הוא בכך שבידי הנאמן מידע רב שיוכל לסייע במלאכתו גם בתפקידו כמנהל מיוחד של החברה, במיוחד נוכח המורכבות של הליכי חדלות הפירעון שלפני", קבע אורנשטיין.

עוד הוסיף השופט, כי ככל שבני משפחת פישמן או מי מהם יהיה סבור שיש בעניין מסוים שבו פועל המנהל המיוחד משום ניגוד עניינים להיותו בעל תפקיד בתיק פשיטת הרגל של אליעזר פישמן, שיתכבדו ויגישו בקשה לבית המשפט ו"במידת הצורך יהיה הנאמן מנוע לדון באותו עניין שיטופל במקרה כאמור רק על-ידי המנהל המיוחד השני".

השופט הוסיף, כי במינוי של עו"ד בנקל - שהנו בעל תפקיד שכבר מצוי בהליכי חדלות הפירעון של אליעזר פישמן ושל קבוצת החברות שבשליטתו - ישנם יתרונות רבים, ו"במיוחד נוכח ההדדיות שבין החברות לבין עצמן, עסקאות צולבות, ערבויות של אחת להתחייבויות אחרות, עסקאות סבוכות ומורכבות, ממשל תאגידי בעייתי ועוד". זאת, ציין השופט, לעומת מינוי של מי שאינו בקי בפרטי המקרה שיידרש ללימוד מורכב וסבוך, לא כל שכן היעדר ראיה כוללת ורחבה שהינה חסרון ניכר.

ההחלטה ניתנה במסגרת חברות מקבוצת אקסלנס לפירוק חברת "נכסי משפחת פישמן בע"מ", על יסוד חוב שלא שולם לאקסלנס בסך כ-19.2 מיליון שקל. מניות החברה מוחזקות בעקיפין על-ידי אליעזר פישמן ועל-ידי בני משפחתו, כאשר אליעזר מחזיק בשרשור בכ-55% ממניות החברה. החברה הינה חברת אחזקות שמחזיקה במניות של התאגדויות שונות שלהן רכוש בעל ערך רב. בין אלה מניות של החברות "מוניטין עיתונות בע"מ" (המחזיקה - 100% - בעיתון "גלובס".); "תנופורט בע"מ"; "טי. אל. סי מימון וניהול".

פישמן, שנחשב בעבר לאחד מעשירי ישראל, הוכרז כפושט רגל ביוני אשתקד, בגין חובות של 4 מיליארד שקל, ועו"ד בנקל מונה לנאמן על נכסיו בפשיטת הרגל. במקביל, עתרו הנושים המובטחים שבעיקרם מוסדות פיננסים לממש בטוחות - המניות שהחזיקה חברת נכסי משפחת פישמן, וששועבדו לנושים המובטחים. בית המשפט נעתר לבקשות ומינה כונסי נכסים למימוש השיעבודים הספציפיים שניתנו על מניות שהחזיקה החברה בהתאגדויות שונות. המימושים הסתיימו בחלקם, נמצאים בשלבי מימוש בחלקם האחר ונותרו נכסים למימוש.

על-פי הנתונים שהוגשו לבית המשפט, חברת נכסי משפחת פישמן חייבת לנושיה סך שעולה על 1.5 מיליארד שקל, כאשר הנושה העיקרי שלה הוא בנק לאומי, שלו חייבת החברה 800 מיליון שקל.

הגם שמרבית נכסי החברה מומשו, עדיין יש לה זכות לנכסים ובין אלה כספים שמגיעים לה מהחברות בקבוצה, מניות של חברת "טיפקום שירותים סלולריים בע"מ" וכן חוב בסך של למעלה ממיליארד שקל, שמגיע לחברה מחברת אחזקות הולנדית בשם "FTT investments B.V" אשר בעלי השליטה בה הם אליעזר פישמן וילדיו שצורפו כמשיבים לבקשת הפירוק.

השופט ציין בהחלטתו כי אין חולק שהחברה חדלת פירעון וגם בתגובת החברה לבקשת הפירוק היא מודה במפורש שאין היא יכולה לשרת את חובותיה. עם זאת, החברה סבורה שאין תכלית להורות על פירוקה שכן הפירוק לא יביא את התשואה המירבית לנושים, ועדיף לטעמה להשהות את הפירוק למשך מספר חודשים, כאשר בפרק הזמן הזה, יימשך מימוש מושכל של הרכוש.

לעומת החברה סבורים חברת אקסלנס, הנאמן והנושים העיקריים של החברה ובהם הבנקים הנושים בחברה, שיש לפרק את החברה ולנקוט בהליכים המתחייבים. גם הכנ"ר מסר לבית המשפט כי יש להורות על פירוק החברה. עניין נוסף שבו היו חילוקי דעות בין הצדדים היה זהות בעל התפקיד שימונה לנכסי החברה, בהנחה ובית המשפט ייעתר לבקשת הפירוק.

עו"ד בנקל סבר כי יש למנותו למנהל מיוחד, בין היתר היות שמדובר בקבוצת חברות שיש בהן קשר והדדיות וכי לפניו מצוי מידע רב שיסייע בהליך הפירוק בין היתר בנוגע לזהות שבין נושי אליעזר פישמן לבין נושי החברה; עירוב החובות והנכסים בין החברות בבעלות פישמן וכן הצורך בידע והבנה כוללת בנסיבות קריסת החברות בבעלות פישמן בעת בחינת נסיבות קריסת החברה והתחקות אחר נכסיה.

אקסלנס וחברת נכסי משפחת פישמן סברו מצדם כי אין למנות את עו"ד בנקל היות והוא מצוי בניגוד עניינים, כמי שאמון על האינטרסים של נושי פישמן שאינם זהים לאינטרסים של נושי חברת נכסי משפחת פישמן ובהינתן ההבדלים בשיעור הנשייה לו זכאים הנושים המשותפים של פישמן ושל החברה; וגם ילדיו של פישמן התנגדו למינוי הנאמן לבעל תפקיד בחברה. מלבד ניגוד העניינים, דיפרנציאציה בנשיה בין כל חברה וחברה לבין פישמן, הוסיפו ילדיו של פישמן כי קיים חשש שהנאמן ישתמש שלא כדין במידע שיגיע אליו כבעל תפקיד בחברה לצורך ההליכים אותם הוא מנהל נגד המשיבים.

גם בנק לאומי, הנושה הגדול ביותר של החברה, מסר עמדתו בשאלה זו וסבר שיש למנות את עו"ד מטרי כבעל תפקיד בצוותא עם הנאמן בנקל, על-מנת לשמור על האינטרסים של הנושים מחד והצורך בראייה כוללנית בתיק זה מאידך.

בנק דיסקונט ובנק הפועלים, אשר תמכו בבקשת הפירוק, הותירו את הסוגיה בדבר זהות המפרק לשיקול בית המשפט; והכנ"ר סבר שיש למנות את הנאמן כבעל תפקיד לחברה.

השופט אורנשטיין הכריע כאמור שיש לפרק את החברה "ללא דחוי". בית המשפט ציין כי "עסקינן בחברה שהגיעה לסוף דרכה, היא נעדרת פעילות ואין חולק שהיא חדלת פירעון. לא ניתן כל טעם ענייני שלא לפרק את החברה כבר עתה ואין כל יתרון בדחיית הדיון בפירוק החברה. בדחייה לא יהיה אלא השחתת זמן לריק ועיכוב תכליות הפירוק לרבות קיום חקירות והתחקות אחר רכוש החברה".

בהלכות פסוקות הצביע בית המשפט העליון על החשיבות בנקיטה בפעולות עוד צוין כי יש צורך במינוי בעל תפקיד אשר יתחקה אחר נכסי החברה בין היתר בהינתן הרכוש הרב שהיה בבעלותה, העברות שנטען שנעשו במניותיה וכיוצא באלה.

עוד ציין השופט כי יש לחברה רכוש שטרם מומש, ויש לפעול לממשו בדרך המקובלת של הליך הפירוק.

באשר לזהות הנאמן, מינה אורנשטיין את עו"ד בנקל, כאמור, למנהל המיוחד, אך זאת לצד עו"ד רונן מטרי שיפעל לצידו.

"סבורני כי אין בטענות המתנגדים כדי לאיין את היתרונות הרבים שגלומים במינוי הנאמן לתפקיד מנהל מיוחד לחברה", קבע פישמן תוך שהוא דוחה את טענות משפחת פישמן ושאר המתנגדים למינוי.