הוראה היא לא מקצוע אידיאלי לשילוב קריירה ומשפחה

חושבים שהוראה היא מקצוע אידיאלי להורים? תחשבו שוב. אין זה סוד שמעמד המורים והמורות בישראל ראוי לבחינה ולטיפול, הן מבחינה תדמיתית והן מבחינת שכר, ועם זאת, הוא תמיד נתפס כאטרקטיבי להורים משום הגמישות והיקף שעות העבודה, המאפשרים להיות נוכחים יותר בבית ולשלב בין משפחה לקריירה.

כעת, מחקר חדש חושף מציאות אחרת וטוען שבניגוד לציפיות, השילוב בין קריירה בהוראה להקמת משפחה מלווה בלא מעט תסכול. את המחקר הובילו ד"ר אינה בן אורי, ראש התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה האקדמית בית ברל, ומרצה וחוקרת באוניברסיטה העברית, ופרופ' פרנצ'סקו ארצ'ידיאקונו, ד"ר ג'וזפה מלפי וד"ר אנטוניו בווה מאוניברסיטת Hep-Bejune בשווייץ.

לדברי בן אורי, רמות הקונפליקט בישראל גבוהות יותר מאשר בשווייץ, אולם בכל מקרה תוצאות כל הקבוצות, משתי המדינות, הובילו למסקנות זהות. בשיחה עם "גלובס", היא מסבירה שהבחירה בשווייץ נבעה בין היתר מכך שהתנאים של עובדי ההוראה שם שונים, הן מבחינת הסטטוס החברתי והן מבחינת השכר. "משכורות המורים שם אולי לא הכי גבוהות, אבל הן ראויות יותר. במובן הזה התנאים נבדלים, ועניין אותנו איך לנוכח המציאויות השונות, נראה את החוויות של הסטודנטים להוראה ושל המורים ביחס לשילוב בין קריירה לעבודה".

במסגרת המחקר חולקו שאלונים ל-92 מורים ול-297 סטודנטים להוראה בשווייץ ול-155 מורים ול-184 סטודנטים להוראה בישראל, במטרה להשוות בין הציפיות והתפיסות של הסטודנטים למציאות בפועל, כפי שמעידים עליה מורים ומורות. "במדגם היו גם נשים וגם גברים, והייצוג היה פחות או יותר זהה לייצוגם במערכת החינוך, יסודית או על יסודית. בדרך כלל הייצוג של מורים גברים נע בין 10% ל-20%. זה נכון גם לשווייץ".

- לוותק של המורים הייתה השפעה על התוצאות?

"יש השפעה, אם כי אני חייבת להגיד שעסקנו יותר בתפיסות של סטודנטים אל מול מורים חדשים יחסית. היה מעניין לראות שהמורים החדשים לא היו בהכרח מורים צעירים. בשנים האחרונות רואים יותר אנשים, ממקצועות חופשיים למשל, שבאמצע החיים עושים תפנית בקריירה ופונים להוראה. לא התכוונו לבדוק את זה, אבל זה עלה מהממצאים".

לדברי בן אורי, אחד הדברים שהובאו בחשבון הוא קיומה של נשירה בשלבים מאוד מוקדמים של הקריירה בהוראה. "זה קורה ממש אחרי שנתיים-שלוש בתפקיד, וחשוב היה לנו להבין מה החוויה של מורים חדשים. זו תופעה מטרידה בקנה מידה עולמי", אומרת בן אורי.

לדבריה, מחקרים רבים שבחנו את הסיבות שבגינן אנשים בוחרים בהוראה כקריירה מצאו שהמוטיבציה העיקרית היא אידיאולוגית. "אנשים ממש אומרים - אני רוצה להשפיע, לתרום לעולם. זו המוטיבציה הראשונה. מיד אחריה מופיעה המוטיבציה לשלב טוב יותר בין חיי המשפחה לבין העבודה. יש מחשבה שתנאי העסקה הכוללים למשל יום עבודה קצר וליכוד חופשות עם הילדים, יאפשרו שילוב. רואים באופן גורף שיש אופטימיות יחסית בקרב הסטודנטים", אומרת בן אורי.

"אלא שהמציאות שעליה מעידים המורים בפועל משנה את התמונה. לטענת בן אורי, "כשמסתכלים על האופן שבו המורים מדווחים על ההתמודדות שלהם, רואים שהם מספרים על רמות קונפליקט גבוהות, בישראל וגם בשווייץ, אם כי בשווייץ הפער בין הציפיות למציאות מעט פחות גורף".

הקונפליקט, אומרת בן אורי, נובע מזליגה תמידית של העולם המקצועי לפרטי. "נכון שלמורים יש ימים יותר קצרים אבל הם לא מספיקים למלא את כל המשימות המקצועיות בשעות האלו. יש זליגה גם מעבר לשעות העבודה, ומורים מדווחים שהם נדרשים למשימות גם כשהם בבית. זליגה נוספת קשורה לחוויות הרגשיות ולעיבוד מאורעות היום. מורים מעידים שהם ממשיכים לשחזר דברים שקרו בבית הספר גם כשהם כבר בבית. יש משהו נוכח בחיים שלהם, שקשור ליחסים עם תלמידים, עם הורים של תלמידים ועם קולגות".

מסקנת המחקר יכולה לשרת כמה גורמים, ובראשם פרחי הוראה. "הם צריכים לדעת שאולי יש להם תפיסה מוטעית, סוג של פנטזיה, שאינה מעוגנת במציאות", אומרת בן אורי. "אם יש לך תשוקה להיות מורה, לך איתה, אבל אל תצפה שזה יאפשר לך לשלב בין קריירה למשפחה. קהל יעד נוסף הוא מי שמכשירים להוראה. הנושא הזה כמעט שלא מדובר בהכשרה.כמעט שלא נותנים את הדעת למשמעות של שילוב זירות חיים שונות ולאימפקט של אי-הצלחה. זה פוגע גם ביכולת להיות מורים טובים וגם הורים טובים. הקהל האחרון הוא הנהלות בתי הספר. כששאלנו מה יכול לעזור למורים לגשר על הפער, הם אמרו, 'יותר הבנה מצד ההנהלה'".

ארגון המורים והאוצר הגיעו להסכם: השכר ההתחלתי יעלה ל-8,000 שקל בחודש

בתום תקופת עיצומים ורגע לפני השבתה של מערכת החינוך, נפגשו השבוע נציגי ארגון המורים עם נציגים של משרדי האוצר והחינוך והגיעו להסכמות על הסכם שכר חדש למורים. במוקד ההסכם - ההחלטה להעלות את השכר ההתחלתי של מורה בישראל ל-8,000 שקל בחודש, תוספת של עד 1,400 שקל. ההסכם ייכנס לתוקף מספטמבר 2018.

ההחלטה התקבלה בעקבות המצוקה של מורים ומורות בראשית דרכם, ושל בעלי תפקידים אחרים בבתי הספר, ובהם יועצים ויועצות חינוכיים. ההסכם יישאר בתוקף עד פברואר 2022, וארגון המורים התחייב לשמור על "שקט תעשייתי" בכל הנוגע לתנאי השכר של מורים.

ההסכם כולל סעיפים נוספים, ובהם החלטה על מתן מענק חד-פעמי בסך 1,000 שקל לכלל עובדי ההוראה במשרה מלאה, שהועסקו מ-1 בספטמבר 2017 עד 1 בדצמבר 2017.

כמו כן, הוחלט לבצע עדכוני שכר של עובדי הוראה בחטיבות העליונות במסגרת ההסכם הקיבוצי, ולפיהם השכר למורה בדרגת ותק 1 יגדל בשיעור של כ-19%, החל ב-1 בספטמבר 2018, והקידום בוותק לשנים 2 עד 7 יעמוד על 2% לשנה.

עוד נקבע שכל עובדי ההוראה שעליהם יחול ההסכם החדש יזכו לתוספת של עד 480 שקל, שתינתן בהדרגה על פני ארבע שנים.