ביום ראשון: הצעת חוק להגבלת פעילות הותמ"ל בקרקע חקלאית

עפ"י הצעת החוק, מוצע לקבוע כי המדינה תוכל להכריז על קרקע חקלאית ככזו שהותמ"ל יכול לדון בה רק לאחר "מיצוי כל הקרקעות המוגדרות מקרקעי ישראל שאינן קרקע חקלאית"

קרקע חקלאית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קרקע חקלאית/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ביום ראשון הקרוב צפויה לעלות לוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק המבקשת להטיל מגבלות על הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל). הצעת החוק, שנחשפה לראשונה ב"גלובס", הוגשה לכנסת בימים האחרונים של המושב הקודם ומדובר בהצעת חוק פרטית המקודמת על ידי המגזר הכפרי ואותה מוביל חבר הכנסת איתן ברושי (המחנה הציוני). ברושי אף שיגר מכתב לחברי וועדת השרים לחקיקה במסגרתו ביקש את תמיכת השרים בהצעת החוק.

על פי הצעת החוק, מוצע לקבוע כי המדינה תוכל להכריז על קרקע חקלאית ככזו שהותמ"ל יכול לדון בה רק לאחר "מיצוי כל הקרקעות המוגדרות מקרקעי ישראל שאינן קרקע חקלאית". כלומר, רק לאחר שהותמ"ל תסיים לטפל בתוכניות שאינן מתייחסות לקרקע חקלאית ולשטחים הפתוחים, יהיה ניתן לעבור ולטפל בקרקע חקלאית. נזכיר כי על פי חוק הותמ"ל, על קבינט הדיור יחד עם מינהל התכנון באוצר לקבוע אילו מתחמים יוכרזו כמתחמים בהם הותמ"ל תוכל לטפל. כיום אין מגבלה על המתחמים מלבד היקף יחידות הדיור או היבטים תכנוניים.

עוד מציעה הצעת החוק כי אם תוכרז קרקע חקלאית כמתחם המיועד לטיפול הותמ"ל, הדבר ייעשה רק לאחר קיום שימוע אליו יוזמנו כל מחזיקי הקרקע החקלאית, ולאחר שקילת כל השיקולים הרלוונטיים, כולל בין היתר, עוצמת הפגיעה במחזיקי הקרקע החקלאית. תנאי נוסף הוא שתנאי להכרזה של קרקע כאמור תחייב גם התייעצות עם ראש הרשות המקומית שבתחומה נכלל רוב השטח של התוכנית.

במקביל, הצעת החוק גם מבקשת לקבוע חד משמעית כי קרקע חקלאית המוחזקת על ידי אגודה חקלאית שיתופית, לא תוכל להתקדם לאישור הותמ"ל ולהיות מוכרזת על ידי הממשלה באם היא מהווה למעלה מ-30% מהקרקעות החקלאיות של האגודה החקלאית.

"הצעת החוק נועדה להגביל את הפגיעה בשטחי חקלאות, נוכח העובדה שתכניות ותמ"ל מקודמות בשטחי החקלאות של אגודות חקלאיות שיתופיות, אשר כתוצאה מהתכניות הללו מרבית האדמות יופקעו, דבר שיוביל לפגיעה כלכלית חריפה ומשמעותית בהם, עד כדי שבירת מטה לחמם ומקור פרנסתם של האגודות וחבריהן", כך נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "בהיבט המאקרו כלכלי, הפקעת האדמות החקלאיות גורמת לפגיעה קשה בשטחי החקלאות שתוביל בוודאות לפגיעה דרמטית בהיקף יכולת הייצור החקלאית והצורך להיענות לקצב גידול האוכלוסייה והצריכה של תוצרת חקלאית מקומית. לכן, מוצע להגביל את האפשרות להכריז על מתחם כמתחם מועדף, אם המתחם יכלול קרקע למטרה חקלאית המהווה למעלה מ-30% מהקרקעות למטרה חקלאית של היישוב. דהיינו הצעת החוק קובעת "קו אדום" מינימלי של הותרת 70% מהשטחים למטרה חקלאית".

חבר הכנסת איתן ברושי (המחנה הציוני) המקדם את הצעת החוק אמר היום ל"גלובס" כי "אנחנו מדברים על כ-100 אלף דונם במרכז הארץ שהותמ"ל מאיימת עליהם. במקום לבנות בנגב והגליל, רוצים קרקעות צמודות דופן ליישובים קיימים במרכז. התוכניות מתייחסות להיקפים לא שקולים, שגם הערים וראשי הערים לא אוהבים. זו ריצת אמוק של רשות התכנון ומשרד האוצר והם לא בוחלים בשום דבר. מה שנשאר עוד ירוק רוצים להפוך לבטון. הצעת החוק תעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, קיבלנו פטור מחובת הנחה מה שמאפשר לנו להתקדם איתה מהר יותר, אבל אם הממשלה תתנגד זה לא יעזור. מדובר בהצעת חוק חשובה ואנחנו ננהל קרב, לא נוותר על זה. גם ראשי המועצות האזוריות ילחמו למען השטחים החקלאיים. התוכנית שלנו היא לנסות ולשכנע הממשלה לא להתנגד בהמשך נשקול צעדים נוספים. אנחנו לא יכולים להשלים עם התופעה הזו".

עו"ד עמית יפרח היועמ"ש ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים: "מבחינתנו בשלה העת לתקן את חוק הותמ"ל כך שתהיה הגנה ראויה על הקרקע החקלאית ותיפסק ההכרזה על מתחמי דיור נוספים שבהם ישנה קרקע חקלאית. הפגיעה, אם היא הכרחית, חייבת להיות כזו שמתחשבת בחקלאים ובמה שנותר להם אחרי ההפקעה. התיקון המוצע הופך את הפגיעה בקרקע החקלאית וביישוב החקלאי לברירת מחדל, התיקון מחייב את המדינה למצות מלאי תכנוני בתוך העיר לפני שפורצים את שטחי השיפוט שלה אנו נחושים בפנייתנו זו ובמקביל נגיש עתירה לבג"צ בזמן הקרוב".