מאמריקה הלטינית ועד דרא"פ: השחיתות השלטונית חוגגת

גילויים מסמרי שיער על שחיתות מניבים גלי-נגד ציבוריים בכל רחבי העולם ■ מאות מיליוני דולרים זרמו אל כיסי פוליטיקאים - והבוחרים מתחילים למאוס באליטות הפוליטיות המעשירות את עצמן

נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה / צילום: רויטרס
נשיא דרום אפריקה ג'ייקוב זומה / צילום: רויטרס

קשה לטעון במידה של רצינות שלא ראינו כדבר הזה, אבל אפשר לטעון שצירוף נסיבות מזמן אוסף יוצא דופן של מקרי שחיתות בדרגים הבכירים ביותר של שורת ארצות. השחיתות הזו מניבה תגובות תקיפות מאוד, היא מטלטלת את אמות הסיפים של ממשלות כמעט בכל יבשת, אבל במיוחד באמריקה הלטינית ובאפריקה. היא מגיעה אפילו אל החוף המזרחי של הים התיכון.

בשבוע שעבר נידון סגן נשיא אקוואדור לשש שנות מאסר על קבלת שוחד מענק הבניה הברזיליאני אודברשט (זו ההגייה הפורטוגלית של השם הגרמני Oderbrecht). תהליך הדחה נפתח בסוף השבוע בקונגרס של פרו השכנה נגד נשיא הרפובליקה, פדרו פאבלו קוצ'ינסקי, שחברה בבעלותו הוסיפה לקבל תשלומים מאודברשט הנ"ל בשעה שהוא כיהן כראש הממשלה.

אודברשט הפכה למנוע אדיר של שחיתות על פני כל אמריקה הלטינית ומעבר לה. בברזיל התמוטטה המערכת הפוליטית, ימין ושמאל, בגלל גילויים מסמרי שיער על שלמונים מאודברשט. הנשיא הסוציאליסטי לשעבר לואיס אינאסיו דא סילווה ("לולה") נידון ביולי שעבר לעשר שנות מאסר, אם כי הוא מערער וינסה כנראה לחזור ולהיבחר בשנה הבאה. שר בכיר בממשלתו נידון ל-12 שנות מאסר. יושב ראש לשעבר של בית הנבחרים נידון ל-15 שנות מאסר. מושל מדינת ריו דה ז'ניירו נידון ל-14 שנות מאסר. והרשימה ארוכה ומכאיבה למראה.

ברוסיה נידון השבוע שר הכלכלה לשעבר לשמונה שנות מאסר על נטילת שוחד, אבל קצת קשה להתייחס ברצינות אל מערכת המשפט הרוסית, המעמידה את עצמה זה שנים לרשות אינטרסים פוליטיים. המאבק נגד שחיתות ברוסיה נגוע בעצמו בכל סימני השחיתות הרגילים.

משפחת גופטה החליפה את האפרטהייד

בשעה ששחיתות באמריקה הלטינית סיימה כמעט שני עשורים של אהבה בין הבוחרים לבין פופוליסטים מן השמאל, גילויים על שחיתות מעמידים עכשיו את כל האליטה הפוליטית של דרום אפריקה במבחן חסר תקדים.

אנחנו עומדים בשנה ה-23 של הדמוקרטיה הרב-גזעית, אשר החליפה את האפרטהייד. המפלגה שהנהיגה את המאבק החזיקה מונופול כמעט מלא על השלטון. האכזבה מהתנהלותה היא עכשיו נחלת מיליונים. 

האכזבה הזו קשורה בגילויים מבעיתים על שחיתות, המלווים את נשיאותו בת שמונה השנים של ג'ייקוב זומה.

בנובמבר 2016 פרסמה מבקרת המדינה של דרום אפריקה (תוארה הרשמי הוא "התובעת הציבורית") דוח קודר על "תפיסת המדינה". במרכז הדוח, 355 עמ', עמדה ההאשמה שזומה הניח למשפחה של מהגרים הודיים להשתלט על חלקים של ממשלתו לטובת עסקיה ולטובת חשבון הבנק שלו. משפחת גופטה, על פי הדוח, ניסתה לסחור בכהונות ממשלתיות בכירות, כולל משרד האוצר, כדי לקדם את האינטרסים העסקיים שלה.

הדוח לא הגיע למסקנות חד-משמעיות. למחבריו לא היו המשאבים וכוח האדם כדי לחקור. בהיעדר ממצאים ומשאבים, המבקרת המליצה שתוקם ועדת חקירה והיא תפרסם את ממצאיה בתוך 6 חודשים.

מלחמת אזרחים במפלגת השלטון

השנה שחלפה מאז עמדה בסימן השתמטותו של הנשיא, במלוא הכוח של תמרוניו ושל עורמתו, מלהוציא את המלצות הדוח אל הפועל. בשנה הזו התחילה הקרקע להישמט מתחת לרגליה של מפלגת השלטון במידה שלא הייתה עולה על הדעת לפני שנתיים או שלוש.

כאשר זומה הדיח את שר האוצר שלו במהלך מסע עסקים בלונדון, לפני חצי שנה, התלקחה בתוך המפלגה מלחמת אזרחים בין אלמנטים של המשמרת הוותיקה, עירונים ומשכילים שמילאו תפקידים בולטים במאבק נגד האפרטהייד, לבין אנשי הפרובינציות.

משורות המתקוממים בקעו גינויים של זומה, שהגרועים באויבי המשטר היו מהססים להשמיע. למשל, רוני קאסרילס, לשעבר השר לענייני ביטחון פנים וממונה על השירותים החשאיים, הכריז שזומה "גרוע יותר מן האפרטהייד", כמעט כמו להגיד על יריב פוליטי בישראל שהוא "גרוע יותר מן הנאצים". אגב, קאסרילס הוא יהודי (אנטי-ישראלי לתיאבון, ראו נא), אחד משורה של קומוניסטים ורדיקלים יהודיים שהשתלבו בעמדות מפתח במאבק הצבאי והפוליטי נגד משטר המיעוט הלבן. כמעט כאיש אחד, הם מתנגדים עכשיו לזומה.

כיוצא בזה לא ברר מלים גם אנדרו מלאנגני (Mlangeni), בן 92, מראשוני המאבק המזוין נגד האפרטהייד, שהיה חבוש ברובן איילנד, אי השדים של דרום אפריקה, לצד נלסון מנדלה. זומה, הוא אמר לפני ששה שבועות לעיתון המקומי "וויטנס" (Witness), "הורג את הארגון הקונגרס האפריקאי הלאומי, וכלכלת ארצנו יורדת לטמיון".

תפיסת המדינה - "בדיה של המדיה"

שנה חלפה, ובית משפט נאלץ להורות לזומה לפתוח חקירה. הנשיא, הפלא ופלא, עדיין משתדל למנוע אותה. "תפיסת המדינה", הוא אומר, היא בדיה של המדיה (fake news, אלא מה). היא לא הייתה ולא נבראה.

את המושג "תפיסת המדינה" (תרגום מכאני, לא כל כך מוצלח, של state capture) טבע הבנק העולמי עוד בסוף המאה שעברה. הוא מתאר צד אחד של שחיתות מערכתית: השוחד, הניתן לפוליטיקאים כדי לשנות חוקים קיימים לטובת המשחדים. לצד זה קיימת, כמובן, "שחיתות מינהלית", שעניינה הוא נטילת שוחד כדי שהביורוקרטיה תימנע מלהוציא חוקים קיימים אל הפועל.

כמעט בכל ארץ באפריקה, האליטות של שנות העצמאות הראשונות נאחזו בקרנות המזבח של השלטון וסירבו לרדת. הן ביטלו במהירות את הדמוקרטיה, אבל גם כאשר הוכרחו להחזיר אותה על כנה, בעקבות התמוטטות הגוש הסובייטי, הן הוסיפו לנצח ברוב הבחירות, ולשדוד את הקופה.

"ההפיכה הרכה" של צבא זימבבואה בחודש שעבר נגד הנשיא הזקן רוברט מוגאבה, מקץ 37 שנות שלטון, הזכירה להרבה אפריקאים את המחיר שהם משלמים על התארכות שלטונם של יחידים, של משפחות ושל מפלגות.

תנועות השחרור חדלו זה כבר לשחרר, אבל הן מוסיפות לתבוע בעלות. מעבר למסך של רטוריקה מתחסדת, המשחררים מעשירים את עצמם ואת שותפיהם. מדהים, או אולי כבר לא כל כך, להיווכח שהנגע הזה לא פסח על שום אידיאולוגיה. לעתים קרובות, הפגיעה רעה במיוחד אצל סוציאליסטים רדיקליים, שהבטיחו צדק חברתי עלי אדמות.

שחיתות בוטה, שחיתות שקטה

אתמול (ב') בחרה ועידת מפלגת השלטון בסגן הנשיא סיריל ראמאפוסה, לנשיא המפלגה שיהיה מועמדה לנשיאות הרפובליקה בעוד שנתיים. זאת על פני שרת החוץ לשעבר, נקוסאזאנה דלאמיני-זומה, גרושתו של הנשיא זומה.

המורדים בנשיא ייחלו לניצחון ראמאפוסה, שהשתפשף שנים ארוכות בעולם העסקים, ומחזיק בהשקפות פרגמטיות על פיתוח כלכלי. אבל התחזית האופטימית ביותר על נשיאות אפשרית של ראמאפוסה היא שהשחיתות בדרום אפריקה תחדל להיות קיצונית ובוטה ותחזור להיות מתונה ושקטה.

שינוי ממשי לא יוכל לבוא מתוך הקונגרס האפריקאי הלאומי. הוא הסתאב ללא תקנה. ואף כי האופוזיציה נחלה באחרונה השגים היסטוריים בבחירות מקומיות, הדעת נותנת שהיא תוסיף להיות אופוזיציה גם לאחר הבחירות הבאות. ודרום אפריקה תוסיף לאכזב את רוב רואיה.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny