כמה "זה" יעלה לנו?

כל הציטוטים נשמעים טוב - אבל נשארו עוד כמה שאלות שצריכות לקבל תשובה

בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר
בניין חברת החשמל / צילום: איל יצהר

1. המסמך הלקוני שהגיע הבוקר (ד') ממשרד האוצר נשמע חגיגי, היסטורי ומבטיח: "תם עידן המונופול". כל המצוטטים המכובדים נשמעים טוב. כמו תמיד. שר האוצר, משה כחלון: "לאזרחי ישראל מגיע משק חשמל תחרותי, חדשני ובמחירים הוגנים - וזה מה שהם מקבלים היום".

שר האנרגיה, יובל שטייניץ: "השגנו רפורמה היסטורית במשק החשמל". שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, חתן השמחה: "יישום ההסכמות והוצאתה לפועל של הרפורמה יבטיחו את הגברת התחרות בייצור, הרחבת ההשקעות ברשת החלוקה וההולכה..". אודי אדירי, השושבין, מנכ"ל האנרגיה, מבטיח "משק אנרגיה מבוסס על ייצור מתקדם בטכנולוגיות נקיות, רשת חשמל אמינה ושירות מיטבי לצרכן". החברים החרוצים ישבו בדיונים, במשרדי דירקטוריון חברת החשמל בתל-אביב, וסיימו את הפגישה רק בשעה 5:30 לפנות בוקר. לא ינום ולא ישן שומר ישראל?

2. הבעיה היא שזהו זה. חוץ מסדרה של מילים מבטיחות אין שום דבר רשמי. במקביל יש מידע של כתבי אנרגיה ("גלובס", היום). לכאורה הכול טוב. כל מה שחלמו ולא הצליחו אף פעם: מונופול פחות אימתני, פחות תחנות כוח, פחות עובדים יקרים שעבודתם התייתרה לפני שני עשורים, והעיקר - הוצאת ניהול מערכת החשמל הארצית מהידיים ומהאינטרסים הצרים של מנהלי ועובדי חח"י.

3. כמה שאלות על כסף ומחיר - שכולנו נשלם אותו, גם בתעריפי החשמל.

א. לא חשוב כמה עובדים ייפרדו - אם זה יהיה 1,800, 2,800, או אולי 3,000 (תלוי עם מי מדברים), ברור שאלה אירועים לאורך זמן, הרי מדברים על הליך רפורמה של 8 שנים. מה שמעלה חשש שכל אלה שיגיעו לגיל פרישה רשמי במהלך השנים הללו - ויש הרבה כאלה - ייחשבו אוטומטית כמי שנפרדו מהחברה בגלל או בזכות הרפורמה; ועל הדרך גם יזכו בהטבות כאילו היו "מפוטרים". כמה ז-ה יעלה?

קיראו עוד ב"גלובס"


ב. כל מפוטר, יהיו כמה שיהיו, יקבלו כמה שיקבלו, פיצויי פיטורים מוגדלים, תוספות פנסיוניות וגם עוד תוספות פה ושם שכבר מדובר בהן ועוד ידובר. אם חח"י תפטר במסגרת הרפורמה עובדים בגילאי 40-50 - בהחלט מגיע להם פיצוי הולם ומכובד שיאפשר להם להשתלב בעבודה אחרת, למרות שצפוי שזה כנראה יקרה מהר מאוד בחברות העסקיות שמפעילות ועוד יפעילו תחנות כוח פרטיות עסקיות.

מתעוררות שאלות: החברה והעובדים דרשו ועומדים על זה שמפוטרים, בדרך-כלל גברים מגיל מסוים (55? 60?) יקבלו פנסיית גישור - כלומר, כיסוי חודשי כמו-פנסיוני עד למועד כניסת הפנסיה הרשמית של העובד לתוקף. נוכח העובדה שהפנסיה של עובדי חברת החשמל נחשבת מכובדת במיוחד, ואפילו עולה בדרגות בכל שנתיים (עד לפני כמה שנים גם אלמנת פנסיונר הייתה 'עולה' בדרגות בכל שנתיים), נשאלת השאלה: כמה ז-ה יעלה?

ג. העובדים, כלומר מעל 10,000 עובדים קבועים שיישארו בחברה אחרי שהעוזבים יעזבו (במהלך 8 שנים, כאמור), יקבלו מענק-הסכמה של 30 אלף שקל לכל עובד. עוד אלפי העובדים הזמניים יקבלו מענק של 10,000 שקלים. שאלה: למה עובד שנשאר בעבודתו, בדרגתו, בתנאי ההעסקה הטובים שלו (חברת החשמל היא ממקומות התעסוקה המבוקשים במיוחד במשק) ובמכלול ההטבות שלו צריך לקבל "מענק"? על מה בדיוק המענק? על זה שהחברים שלו פורשים? כמה ז-ה יעלה?

ד. עוד סעיף בהסכם מדבר על תוספות פנסיוניות לכל אלה שיישארו בחברה. גם כאן מתנהלת תעשיית מספרים מתוכננת, כל צד והאינטרסים שלו. ההסתדרות מעלה את המחיר כדי להאדיר את מעמדה בעיני הוועדים הגדולים, האוצר מפחית סכומים כי הוא חושש מהתנפלות הציבור. מדברים על תוספת של 1,900, 1,800, 1,700 וגם 2,000 שקל לכל עובד שיישאר בחברה.

שאלה ראשונה: למה? למה עובד שנשאר בחברה, במשכורת ובתנאים, צריך לקבל תוספת פנסיונית? שאלה שנייה: כמה ז-ה יעלה?

5. כמה ז-ה יעלה? וכמה ז-ה יעלה? כמה מיליארדים הולכים כחלון ושטייניץ לשפוך על הרפורמה הזו? כמה מיליארדים מכיסי הציבור תאשר הממשלה להוציא רק כדי לשמור על יחסים קואליציוניים? הערכות: לאורך השנים זה יגיע ליותר מ-10 מיליארד שקלים, לא כולל ההכנסות מהמכירה של תחנות הכוח ונכסי הנדל"ן שייכנסו כולם לקופת החברה.

6. בדיחה: מספרים בגאווה שבמסגרת הרפורמה תעביר חברת החשמל למדינה שטחים פנויים באשקלון ובאשדוד. הנה סיפורה המושחת של קרקע אחת באשדוד. ב-1993 נפתח משא ומתן בין חברת החשמל ל'תעשיית רוגוזין ישראל', חברה בורסאית, לרכישה של קרקע באשדוד בסכום של 18 מיליון דולר. זמן מה אחרי, רכש איש העסקים עזרא הראל ז"ל את השליטה בחברה והתקשר עם השופט לשעבר דן כהן, אז עורך דין מוכר ומקושר וגם דירקטור בחברת החשמל.

בשלב כלשהו סוכמה עסקת שוחד בין הראל לדן כהן. כהן, תמורת שוחד שקיבל מהראל, דחף בכוח את ההנהלה והדירקטוריון של חברת החשמל לרכוש את הקרקע, שאיכשהו קיבלה תוך שנה מחיר לגמרי חדש: 62.5 מיליון דולר. בסוף 1995 הודיע מנכ"ל חברת החשמל דאז על סיכום: החברה תרכוש את הקרקע במחיר שנקבע כדי "להוות רזרבה קרקעית ההכרחית להתפתחות חברת החשמל".

לידיעת כחלון ושטייניץ: הקרקע הזו הייתה אז ונותרה עד היום - ריקה ומרוקנת. סביר להניח שהציבור כבר מזמן שילם על הרכישה הזו בתעריף החשמל שלו - ועכשיו, ברפורמה שאתם מתגאים בה - הציבור ישלם עליה שוב. כי חברת החשמל הרי לא תיתן למדינה את הקרקע בחינם. אז שילמנו אז ונשלם שוב - כמה ז-ה יעלה?

7. רפורמה או מריחה? שני המובילים - משה כחלון ואבי ניסנקורן - הם שותפים קואליציוניים בהסתדרות. שניהם, למרות שמנכ"ל האוצר באב"ד הוא שהוביל את הפנייה לבג"ץ, לא רוצים להגיע למצב בו בג"ץ יפעל על-פי החוק והצדק, יתייחס לעובדי מונופולים כאילו הם מונופולים, ויגביל את כוחם ויכולתם להשבית את כל המשק - רק כדי למנוע החלשת מונופולים ושינויים מבניים שהם לטובת הציבור הרחב כולו.

8. בבוא ה"רפורמה" הזו לממשלה ולכנסת, מן הראוי לדרוש ולקבל חשבון מלא. כמה זה יעלה? כמה תזרים המדינה מכספי הציבור? בכמה יעלה תעריף החשמל ולאורך כמה שנים?.