השופט חאלד כבוב בדרך לשבור שתי תקרות זכוכית | פרשנות

בימים האחרונים גדלו סיכוייו של שופט (המוערך) בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, להתמנות לשיפוט בבית המשפט העליון, ולהפוך בכך לשופט המוסלמי הראשון בעליון מאז קום המדינה. זה קרה משום שנשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הצטרפה לתמיכה של לשכת עורכי הדין בקידומו של כבוב.

לחיות יש אמנם כמה מועמדים מועדפים יותר לעליון שמופיעים ברשימה שלה, כמו השופטת רות רונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט רון סוקול מהמחוזי בחיפה ועוד, אבל הסיכויים של רונן וסוקול להיבחר הם נמוכים. זאת בשל ההתנגדות של שרת המשפטים איילת שקד (לרונן) ולשכת עורכי הדין (לסוקול).

אם כבוב אכן ייבחר לשיפוט בעליון, הוא ישבור בכך הן את תקרת הזכוכית שחסמה עד היום שופטים מוסלמים מלהגיע לערכאה העליונה, והן גם את תקרת הזכוכית של נציג אחד בלבד מהמגזר הערבי בבית המשפט העליון בזמן נתון.

כבוב הוא שופט ידען וחרוץ, שדן בכמה מהתיקים הכלכליים החשובים ביותר שנדונו בשנים האחרונות במשק, ובראשם תיק נוחי דנקנר. כבוב הרשיע את דנקנר בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות ושלח אותו לשנתיים מאסר (דנקנר עירער לעליון על פסק הדין, שטרם נתן את פסיקתו).

על הקריירה המשפטית של השופט כבוב מעיב בעיקר צל אחד, אם כי לא משמעותי במיוחד: בחודש מאי 2013 נתפס כבוב נוהג עם טלפון סלולרי בידו. כשהשוטר רשם לו דוח קנס, כבוב התקשר למפקד מחוז תל-אביב במשטרה, ניצב אהרון אקסול, וביקש לבטל את הדוח. כשכבוב הבין שהניסיון לנצל את מעמדו לביטול הדוח הוא פסול, הוא חזר בו מהפנייה למפקד ושילם את הקנס. האפיזודה הזאת בעברו של השופט היא אולי בעייתית משהו, אבל לא צריכה למנוע את קידומו של כבוב לעליון.

נוסף על נשיאת העליון חיות ועל לשכת עורכי הדין, הצלע השלישית במשולש שיקבע את גורלו של כבוב היא שרת המשפטים איילת שקד, שעדיין לא ברור כיצד תחליט. מצד אחד, בחירה של שופט ערבי שני לבית המשפט העליון מנוגדת לאינטרסים הפוליטיים של שקד, שכן ציבור בוחריה רוצה לראות בעליון שופטים שמרנים מהציבור הדתי-לאומי.

מצד שני, שקד יכולה להפתיע. יחד עם מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, מקפידה שקד לדאוג להעסקה רבגונית ושוויונית במשרד. המשרד רואה עצמו ככוח מוביל במגזר הציבורי, המחויב לערכי הייצוג ההולם, ופועל להביאם לידי ביטוי בפועל.

בהקשר זה, נזכיר כי שקד הביאה למינוי הקאדית (שופטת מוסלמית) האישה הראשונה ואף למינוין של שתי שופטות שלום ראשונות, יוצאות אתיופיה. אין סיבה שאת אותם ערכים ששקד מקדמת במינויים לערכאות הנמוכות ובתוך משרד המשפטים, היא לא תיישם גם במינויים לבית המשפט העליון, ותמנה את כבוב לעליון.