ככל שעוברים הימים ושנה מתחלפת בשנה, נדמה שמתקרב הרגע לסכם את תקופת כהונתו של נתניהו כולה - 3,198 הימים, 457 שבועות, שהם שמונה שנים ותשעה חודשים. 2017 הייתה השנה התשיעית ברציפות שבה כיהן בתפקיד ראש הממשלה, אך היא גם המכרעת מכולן.
שנה תמימה חלפה מאז ה-2 בינואר, אז נכנסו מפקד יאח"ה כורש ברנור ופקודיו למעון רה"מ בבלפור וחקרו את נתניהו במשך 4 שעות תחת אזהרה. 2017 היא השנה שנתניהו הפך מראש וראשון להנהגת המדינה לראש ממשלה חשוד בפלילים.
כשלושה שבועות לאחר מכן, ב-25 בינואר, עלה נתניהו על הפודיום במליאת הכנסת והתייחס לשאלות שחברי הכנסת מהאופוזיציה "ירו" לעברו מרחבי האולם. הדיון הזה יירשם לעד בתולדות המדינה: נתניהו הסביר שם, בפומבי ובמפורט, כיצד הוא נאבק לעצירת חקיקת 'חוק ישראל היום', שלדעתו עשוי היה להוביל לסגירת "העיתון היחיד במדינה שמביע עמדות שאינן עמדות הברנז'ה".
בנימין נתניהו / איור: גיל ג'יבלי
אין לו אוויר
באחת מנסיעות נתניהו האחרונות לבירות אירופה, הוא נכנס לחדר תדרוך הכתבים, מיד אחרי פגישתו עם מנהיג זר, ניגש אל החלון וביקש לפתוח אותו לרווחה. "קצת אוויר שייכנס לפה", הוא אמר. אנשי שירות הביטחון המקיפים אותו בכל מקום, לא התלהבו. החלון נפתח ומיד נסגר, ונתניהו ישב לתדרוך עם הכתבים מוקף רק בחמצן הפנים-חדרי, ולא עם ההזרמה של הרוח מן הטבע, מן החוץ.
כעבור 9 שנים רצופות בשלטון, נדמה לעתים שהדבר המרכזי שחסר לנתניהו הוא אוויר צח. לא 5 דקות של שאיפות ונשיפות אוויר ביציאה מן הרכב וכניסה לבניין שרד, או קצת נשימות של הטבע בהליכה קצרה סביב ביתו בקיסריה בשבת. מה שחסר לנתניהו הוא אוויר אמיתי, טרי, בלתי מוגבל.
תחלופת האישים סביב נתניהו גדולה. תמיד הייתה. ויחד עם יועצים שבאים והולכים, יש גם תחלופת מידע ורעיונות ושינויים באסטרטגיה פוליטית. ב-2017 נתניהו הגיע לבתיהם של חברי ליכוד לפגישות אישיות וגם שוחח עם עיתונאים לציטוט מספר רב יותר של פעמים. ובכל זאת, האוויר סביב נתניהו עומד. אנשים אומרים על נתניהו שהוא לחוץ, מוטרד, חושש מהחקירות ורואה לנגד עיניו את המלצת המשטרה על חשדות לשוחד או הפרת אמונים, והדבר מדיר שינה מעיניו.
אך ממה שרואות עיניי, נתניהו ישן בשקט. לא לחוץ ולא מבולבל, אלא ההפך: הוא משוכנע שמדובר בעוד גל חולף ושהוא ימשיך לרכוב על גלי ההצלחה הליכודית שלו לשנים רבות הלאה. מבחינתו, מה שהיה הוא שיהיה. כמות הביטחון העצמי של ראש ממשלה ועומק השכנוע ב"לא היה כלום ולא יהיה כלום כי אין כלום" מגיע עד לכדי אדישות מסוימת, אולי אפילו מנותקת מן המציאות. במובן הזה, נתניהו באמת זקוק לאוויר צח. לשינוי עמוק שיחזיר אותו לחיי היום-יום של אנשים רגילים. לדברים פשוטים מן הטבע. למציאות של 2018, ולא לחפירות ארכיאולוגיות מימי בית שני או התעמקות בספרות היסטורית.
ובחזרה לאותו היום שבו נתניהו עלה על בימת הכנסת - שוב בתוך אחד החללים הסגורים שבהם הוא נמצא במשך שעות ארוכות. דבר במחזה הזה לא היה מאולתר. אחרי שתיקה ארוכה ורועמת בכל הנוגע לחקירות ויותר מזה לפרסומים מדי ערב במהדורות החדשות בטלוויזיה, הגיע נתניהו חמוש בדפים שהוכנו מראש - מוכן מזומן לכל השאלות שהומטרו עליו.
כשהוא חמוש במשקפיים (בכנסת הרי אין טלפרומפטר) ירה נתניהו אש לחלל אולם המליאה: "אין מי שנלחם נגד חוק 'ישראל היום' יותר ממני", הוא אמר, "ועשיתי את זה מטעמים של חופש הביטוי, גיוון ופלורליזם. אף אחד אחר לא נלחם, ואותי חוקרים? ואותי מאשימים? זו בדיחה גרועה. לפני שחוקרים אותי יש לחקור את כל 43 חברי הכנסת שתמכו בחוק וקיבלו עיתונות מלטפת מנוני מוזס... אני מזהה את הצביעות הזו".
באותה ההזדמנות של שעת השאלות והתשובות הוא התייחס גם לחקירת תיק 1000, פרשת המתנות שכיכבה אז בעיתונים המודפסים, באתרי האינטרנט ומעל הכל במהדורות החדשות בטלוויזיה, שם ניצח קולו של כתב חדשות 2, גיא פלג, כמעט מדי ערב על תזמורת הפרוטוקולים, ההקלטות וההדלפות. תגובתו של נתניהו נועדה לציבור הרחב. *מותר לקבל מתנות מחברים", הוא התרעם והוסיף, "וזו אותה הצביעות. כי יש חוק אחד לנתניהו וחוק אחד לכל השאר...".
הנאום הזה מסגר את התייחסות נתניהו ומקורביו לפרשיות השחיתות, אולי למעט פרשת 3000, פרשת הצוללות.
מאז אותו אירוע מכונן בכנסת, התדפקו חוקרי המשטרה על דלתות בית ראש הממשלה עוד שש פעמים. החקירות והתשאולים הצטברו. שלוש פעמים נוספות, במהלך כנסי ליכוד גדולים סיפק נתניהו לציבור לחם ושעשועים. בדיחות בנאומים על חשבון מתנגדים פוליטיים, מפגינים בולטים ועיתונאים, ותשובות טווח קצר - כאלה המתעלמות ממעשיו אך מבליטות את אלמנט הרדיפה נגדו.
נתניהו הרדוף, הקורבן, צץ ועלה על הבמה בכינוסים פוליטיים. כל פעם מחדש, הוא בנה בנאומיו מגדל של טיעונים. רק אותו רוצים לרדוף, רק נגדו מייצרים אכיפה בררנית. רק הוא (ומשפחתו) מסכנים. האיש החזק במדינה, שכנע את הבסיס הפוליטי שלו שיש מזימת ענק נגדו. מנדלבליט, אלשיך, ברנור, ניצן, בן-ארי, יצחקי - כולם עשו יד אחת והקימו רשת אפלה שמטרתה השמדת 3,198 הימים שהוא בשלטון.
אולם בהמשך השנה, חודש אחר חודש, החלו הטיעונים של נתניהו, שאותם בנה ביזע, רטוריקה ודמעות, לקרוס כמו מגדל קלפים. במיוחד אחרי שהאס, ארי הרו, ראש הסגל שלו לשעבר, חתם על הסכם עד מדינה תמורת מסירת מידע.
נגד רעייתו, שרה נתניהו, התגבשה המלצה להגשת כתב אישום על עבירות של קבלת דבר במרמה והפרת אמונים. חבריו ומקורביו, המיליארדרים חובקי העולם ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, תושאלו על מתן מתנות, חשד לשוחד ושורת עבירות נוספות. במקביל, הרשות לניירות ערך המליצה להעמיד את מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, אחד ממקורביו הגדולים בתוך הליכוד, על עבירות מרמה והפרת אמונים לטובת חבר נוסף של נתניהו - שאול אלוביץ' בעל השליטה בבזק.
הרשימה התארכה: גם שני עורכי הדין, השליח המדיני האישי יצחק מלכו, ובן הדוד מדרגה שנייה ואיש סודו, דוד שמרון, נחקרו באזהרה; נגד ראש לשכתו לשעבר דוד שרן ניצבים חשדות כבדים מתקופתו בשירות נתניהו; בתיק הצוללות נחתם עסקת עד מדינה עם המתווך מיקי גנור; והמשטרה אף המליצה על כתב אישום בחשד לשוחד נגד מי שהיה היועץ לביטחון לאומי למשך חודש אחד, אבריאל בר-יוסף.
הצרות והחקירות המשיכו להיערם גם במעגלים רחבים יותר: חקירות נגד השר חיים כץ; פתיחת חקירה פלילית נגד דני דנון, שגריר ישראל באו"ם ומינוי אישי של נתניהו; חקירות פליליות נגד האיש שהוא החזיר למשרד הפנים, אריה דרעי; ואחת החקירות המכבידות ביותר ברמה האישית על נתניהו - נגד יו"ר הקואליציה דוד ביטן - שמשמעותה אובדן אחד הכוחות הפוליטיים החזקים ביותר שפעלו למענו של ראש הממשלה.
במקביל, החל מאוגוסט 2017, פצחו נתניהו ומקורביו ביוזמות חקיקה בלתי נתפסות. הצעת חוק לאיסור חקירת ראש ממשלה מכהן - חוק שנתפר למענו וטובתו; הצעת חוק איסור סיכום המלצות משטרה וכמובן חוק לאיסור פרסום המלצות משטרה, אשר עברה כבר את רוב שלבי החקיקה. הצעות חוק נוספות לפגיעה במעמדו של בית המשפט העליון, של מבקר המדינה הועלו במהלך התקופה.
חצי השנה האחרונה של 2017 תהיה שם דבר בהיסטוריה של המאבקים הפוליטיים במדינה. נתניהו זיהם ופגע כמעט בכל חלקה טובה.
בינתיים, בעולם
הסיפור הפוליטי הפנטסטי הזה, מחייב להתייחס לנופך אחר, שסותר כמעט לגמרי את החלק הראשון, והוא הסיפור החיצוני. בעוד שפנים התפוח שורץ בתולעים דווקא הקליפה בוהקת.
מי שיצא עם נתניהו לחלק ממסעותיו המדיניים ברחבי העולם נחשף לאדם אחר כבר מהשנייה הראשונה שנתניהו טיפס על גרם המדרגות של המטוס. מבודח, נעים, חברי ומיומן. רגוע, מרשים, ממוקד ומתפלסף. לא מתפתל, לא נחקר, לא מזיע ולא עצבני. פעם קראו לו הקוסם. הקסם נשאר כנראה חבוי במזוודות שמיועדות לחו"ל ונשלפות תדיר מהבוידעם יחד עם האישיות שהקסימה והרגיזה את מתנגדיו. למרות הביקורות, בכל מה שנוגע ליחסי חוץ, נראה שנתניהו קוצר הצלחות לא מעטות.
כראש הממשלה של מדינה קטנה אך חזקה במזרח התיכון, נתניהו הוא איש מבוקש. בשנת 2017 הוא שכלל את מסעותיו ואף התגאה בכך בנאומו בעצרת האו"ם. הוא יצא לאוסטרליה, סין, אפריקה (פעמיים), ארה"ב (פעמיים), מזרח אירופה (הונגריה ואוסטריה), ומערב אירופה (יותר מפעמיים). הכל בשנה אחוזת א*מו*ק אחת וכל זאת למרות, ויש שיגידו בגלל, החקירות המשטרתיות. נעים בחוץ וקשה בפנים. משגשג בכולי עלמא ומידרדר ב**פ*נו*כו*. זו הייתה שנת 2017 של בנימין נתניהו. 365 ימים שהאפילו על 2,833 הימים שקדמו להם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
