ערביי יפו נתבעים לפנות את הקברים מבית הקברות טאסו

החברה שרכשה את הקרקע דורשת 15 מיליון שקל, הפסקת הקבורה ופינוי של מאות הקברים ■ "אפילו למות בכבוד אתם לא נותנים. זה מאבק שאלוהים יודע איך ייגמר"

בית הקברות ביפו /  צילום: איל יצהר
בית הקברות ביפו / צילום: איל יצהר

לפני כשבועיים הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב שתי תביעות ובהן נדרשים ערביי יפו המוסלמים לשלם כ-15 מיליון שקל עבור שימוש בשטח של 41 דונם בבעלות פרטית המסופח לבית הקברות טאסו, שנמצא בין שכונת תל כביר (נווה עופר) וצומת חולון. בנוסף, תובעים בעלי הקרקע, באמצעות עורכי הדין שמואל שוב וטל גליקסמן ממשרד שוב ושות' ועורך הדין דוד שידלובר, את הפסקת הקבורה במקום ואת פינוי מאות הקברים הקיימים באתר. ערביי יפו מצידם, מצהירים שהם מרגישים מנושלים ושמדובר מבחינתם במצב חירום.

בשנת 1942 מכרה משפחת אבו חדרה את הפרדס שלה, ששכן בפאתי יפו, לווקף המוסלמי שהקים בו בית קברות עבור תושבי העיר. אחרי קום המדינה נרשם השטח על שם האפוטרופוס לנכסי נפקדים, שב-1966 שיחרר את הקרקע והעבירה לאחריות ועד הנאמנים לנכסי הווקף המוסלמי בתל-אביב-יפו (יש לציין שמדינת ישראל עצמה ממלאת את מקום הוועד בתחום תל-אביב-יפו, וניהול הנכסים מבוצע בפועל על ידי עורך דין פרטי). בשנת 1973 התקשר ועד הווקף בהסכם עם יוסי חסון חברה להשקעות, למכירת 41 דונם, מחצית מהקרקע, שבאותה עת הייתה פנויה.

מכאן החלה סאגה מסובכת שלא הסתיימה עד היום: ב-1973, חודשיים אחרי המכירה, פנה אחד מחברי הווקף לבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה לפסק דין הצהרתי על בטלות הסכם המכר. בשנת 1977 התפשרו שני הצדדים והקונים הוסיפו לסכום הרכישה, ואולם הסכסוך בין הרוכשים לאנשי ועד הנאמנים לנכסי הווקף לא פסק ואלה לא חדלו לחפש תירוצים לבטל את העסקה. העניין הגיע שלוש פעמים לפתחו של בג"ץ, אך נדחה סופית ב-2008, וכך למעשה נתאשרה העסקה, אך השטח לא הועבר לידי הרוכשים. לאורך כל השנים האלה, ערביי יפו קברו את מתיהם בשטח הנדון, ולמעשה קבעו עובדה בשטח.

עו"ד שמואל שוב מסביר שהעניין התעורר עתה משום שבעלי הקרקע רוצים לממש את הזכויות שלהם אך עד כה לא הצליחו: "רק לפני חצי שנה קיבלנו אישור מעיריית תל-אביב-יפו להעביר את הנכס על שמנו. זה קשור לכך שהעירייה דרשה מיליוני שקלים על אגרות והיטלי פיתוח ואנחנו טענו שאנחנו לא צריכים לשלם את זה. במהלך מספר שנים רמ"י והעירייה ניסו לשכנע אותנו שנקבל במסגרת איחוד וחלוקה זכויות במקום אחר, אך זה לא נסתייע. 41 הדונם מיועדים לתעשייה ולא לבית קברות. ברגע שראינו שאף אחד לא מחליט ושהקליינטים שלי לא מקבלים את רכושם, הגשנו עתירה מנהלית".

אחמד משהראוי, לשעבר חבר סיעת מר"צ במועצת העיר תל-אביב-יפו, זועם על התביעות האחרונות של בעלי הקרקע נגד תושבי יפו. לדבריו, בית הקברות טאסו הוא השטח היחיד ביפו שמוגדר היום כבית קברות פעיל למוסלמים. את המכירה שהתבצעה ב-1973 הוא מגדיר כלא לגיטימית, משום שאנשי וועד הנאמנים הממונה לנכסי הווקף, שאנשיו נתפסים בעיניו כעושי דברה של המדינה, אינם מייצגים מבחינתו את ערביי יפו: "כל הסימנים כאן מעידים כי הייתה קנוניה בין השלטון לוועד הנאמנים שהשלטון מינה. תושבי יפו מרגישים שלא רק שגוזלים להם את כל נכסי הקהילה הערבית אלא גם את הזכות למות בכבוד במדינת ישראל ה'נאורה'. אנשים אומרים 'בדם ובנפש נעצור את זה'. בבית הקברות יש תורנות שמירה מסביב לשעון, ויש מצלמות. זה מאבק שאלוהים יודע איך ייגמר".