כשאנחנו חושבים על אסירים שמרצים עונשי מאסר בבית הכלא, רובנו מדמיינים אנשים שהורשעו במעשי אלימות, בתקיפות מיניות, במעשי מרמה מתוחכמים, וכדומה. עבריינים שיש להרחיק אותם מהחברה ולהעניש אותם. מעטים מאיתנו יודעים כי מאות אנשים במדינת ישראל נכלאים מדי שנה, רק בשל העובדה שלא היה ביכולתם לשלם ברירת קנס שהוטלה עליהם בהליך פלילי. במילים אחרות, אנשים נאלצו לרצות עונשי מאסר רק בשל המצב העגום, שידם לא משגת לשלם למדינה קנס שנגזר עליהם, ושפוטר אותם ממאסר.
אמנם ראש-הממשלה, בנימין נתניהו, אמר השבוע (ה') ב"ועידת ישראל לעסקים" שנערכה בירושלים, כי "אומרים שהעשירים מורווחים והעניים מפסידים - אבל זה לא קרה בישראל. יש ירידה באי-שוויון מאז 2003".
ובכן, נתניהו, מתברר כי יש בישראל מאות אנשים שהולכים מדי שנה למאסר, בגלל שהם פשוט עניים, ואין להם מספיק כסף לשלם את ברירת הקנס, שנגזרה עליהם.
כליאה בשל אי-תשלום קנס
לפי נתונים שהעבירה לידינו הסנגוריה הציבורית, בשנים 2012-2016 הועברו מדי שנה למרכז לגביית קנסות כ-28,000 תיקים שגזר הדין בהם כלל הוראת מאסר במקום קנס. זאת, כאשר כ-7,500 תיקים מתוכם הם תיקים פליליים, וכ-20,500 הם תיקי תעבורה. מתוך מכלול התיקים שהתקבלו במרכז לגבייה, הונפקו מדי שנה כ-3,000 פקודות מאסר; ומאות פקודות הופעלו הלכה למעשה, והובילו לכליאתם של אנשים בשל אי-תשלום קנס. דהיינו, כ-3,000 מקרים מדי שנה.
כך למשל, לפי נתוני הסנגוריה, בשנת 2016 בלבד נכלאו 481 אנשים בשל אי-תשלום קנס שהוטל עליהם. עצם קיומה של תופעה זו אמנם אינו ייחודי למערכת המשפט הישראלית, אולם במדינות רבות התעוררה ביקורת ציבורית ומשפטית על כליאתם של אנשים בשל אי-תשלום קנסות פליליים, ועקב כך גם שינוי במדיניות המונהגת בעניין זה.
במאמר שכתבו לאחרונה ד"ר איילת עוז, מנהלת תחום משפט מינהלי בסנגוריה הציבורית, ועו"ד רביע אגבריה מהסנגוריה הציבורית, הם מציינים כי במדינות רבות צומצמה במיוחד כליאתם של חייבים בשל אי-תשלום קנס, לצד הקמת מערכי גבייה אלטרנטיביים משוכללים. זאת, לעתים עד כדי ביטול האפשרות לכלוא אנשים בשל אי-תשלום הקנס, אלא כמוצא אחרון ובמקרים חריגים, שרובם אינם מתממשים בפועל.
עוז ואגבריה מציינים כי בשנים האחרונות, הסנגוריה הציבורית ייצגה וממשיכה לייצג במקרי מפתח התורמים לעיצוב ההלכה המשפטית בנושא "מאסר חלף קנס". זאת, בשאיפה לצמצם ככל הניתן את השימוש במוסד כליאה זה, ולהקפיד על קיומו של הליך הוגן הממזער את הפגיעה בחייבים, ומונע, בין היתר, כליאתם של אנשים בשל היעדר מודעות לקיומו של החוב, או כאשר ניתן להסתפק בדחיית ובפריסת התשלום.
כך, למשל, מציינים שני עורכי הדין מהסנגוריה הציבורית כי בעניין גוסקוב, בית המשפט העליון נדרש לראשונה באופן מעמיק לסוגיית יישומו של המאסר חלף קנס, והאפשרות להשיג על צו מאסר כאמור, בטרם יופעל.
"בעקבות הטענות העקרוניות שהועלו, בית המשפט קבע כי מוטלת על המדינה החובה ליידע את החייב מראש בדבר כוונתה להפעיל מאסר חלף קנס, ולתת לו אפשרות להשיג על כך בהליך שיפוטי, גם כאשר החייב נכח במועד מתן גזר דינו, שבמסגרתו הוטל עליו העונש המקורי של מאסר במקום אי-תשלום קנס".
עוד נקבע כי על אף שאין מדובר בהליך ערעורי שבמסגרתו ייבחן מחדש עצם הטלת הקנס, עוז ואגבריה כותבים כי "קביעה זו היא קביעה תקדימית המכירה בין השורות בבעייתיות הגלומה במוסד המאסר חלף קנס, וחותרת לפרשנות ליברלית להליך הפעלת המאסר חלף קנס, באופן שנועד לצמצם את התופעה ולאפשר מיצויו של הליך הוגן".
במקרה נוסף מהשנים האחרונות, שבו ייצגה הסנגוריה הציבורית, קבע בית המשפט העליון כי לאור התכלית האכיפתית (להבדיל מעונשית) של המאסר חלף קנס, הרי שאדם שנדון למאסר מלכתחילה, ובנוסף לכך נאסר בשל אי-תשלום קנס, תיבחן זכאותו לשחרור מינהלי רק לפי אורך תקופת המאסר שנגזרה עליו מלכתחילה. לדברי עורכות הדין, בית המשפט העליון המשיך בכך את מגמת הפרשנות הליברלית למוסד המאסר חלף קנס, באופן החותר לצמצום הפגיעה הקשה הכרוכה בו.
לפי עוז ואגבריה, על אף התפתחותה של הפסיקה בישראל, והשיפור היחסי שחל כתוצאה מכך בשנים האחרונות בייצוגם של חייבים שנכלאו בשל אי-תשלום קנסות פליליים, אנו עדיין עדים למאות מקרים שבהם מופעלת פקודת המאסר בפועל. זאת ועוד: הסנגוריה הציבורית נתקלת בקשיים ביישום ההלכה הקיימת במקרים שבהם מדובר באסירים חייבים המרצים עונש מאסר פלילי, שאליו מתווספת לעתים קרובות תקופת מאסר חלף קנס, ללא ידיעתו של האסיר מראש.
כמו כן, קיומם של נתונים חלקיים בלבד, שאינם כוללים, למשל, את משך תקופת המאסר הממוצעת במקרי מאסר חלף קנס, או נתונים דמוגרפיים כלשהם באשר לאנשים שנגדם מופעל המאסר חלף קנס בפועל, מותירים חסר באפשרות להפיק אפיון מדויק לתופעה בישראל, ומשכך גם פגיעה בניסיון למנוע את התרחשותה מלכתחילה.
שני הסנגורים אומרים כי מעיון בנתונים שהצטברו במדינות אחרות בעולם, ניכר כי מאסר מסוג זה פוגע דווקא בשכבות המוחלשות ביותר בחברה, ולכן קיים חשש ממשי כי גם בישראל, חירותם של מאות אנשים נשללת מדי שנה, בעיקר בשל היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום הקנס. כך למשל, מחקרים שנערכו במדינת אוסטרליה המערבית, היחידה באוסטרליה שעושה שימוש שכיח ב"מאסר חלף קנס", הראו כי הפעלת מאסר חלף קנס מובילה לפגיעה בעיקר באנשים העניים והמוחלשים בחברה, ובפרט בתת-קבוצות הנשים, הצעירים והאבוריג'ינים.
פגיעה בשכבות המוחלשות
בארצות-הברית - המחקרים מראים כי על אף האיסור החוקתי על מאסר אדם חסר אמצעים כלכליים, שלא הצליח לשאת בתשלום הקנס שהוטל עליו, אוכלוסיית האנשים העניים היא העיקרית שנפגעת מתופעת הכליאה בשל אי-תשלום קנסות, לרבות אנשים מובטלים, אסירים, חסרי בית או חולי נפש.
התופעה של כליאתם של אנשים חסרי אמצעים בשל אי-תשלום קנסות וחובות כספיים אחרים, שהוטלו עליהם בהליך פלילי, עוררה בספרות ובשיח הציבורי האמריקאי ביקורת רבה, וכונתה "The New Debtors' Prisons". יתרה מכך, בחלק מהמדינות הוגשו לאחרונה עתירות להפסקת פרקטיקה זו, שחלקן נחלו הצלחה.
עורכי הדין עוז ואגבריה מתריעים כי על אף ההתעוררות העניין הציבורי והמשפטי בנושא המאסר חלף קנס במדינות שונות בעולם, דומה שהסוגיה בישראל לא זכתה לתשומת-הלב הראויה לה. "עד היום, לא נקבע בדין הישראלי שלא ניתן לאסור אדם בשל אי-יכולתו לשאת בתשלום הקנס שהוטל עליו בהליך פלילי. ההלכה המשפטית שהחלה להתפתח בשנים האחרונות בישראל, אמנם שיפרה במידת מה את המצב המשפטי הקיים, אולם הותירה את סוגיות הליבה הכרוכות בעצם חוקתיות הפעלת המאסר חלף קנס, ובתנאים לכך, ללא מענה ברור".
ובכן, הם מסכמים "מאות אנשים נכלאים כאמור מדי שנה בשל אי-תשלום קנסות פליליים, כאשר מסתמן כי פרקטיקה זו מובילה לפגיעה בשכבות המוחלשות ביותר בחברה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
