נפרדים מהשופט וינוגרד: "הותיר מורשת משפטית מרשימה"

ד"ר אליהו וינוגרד, שופט ביהמ"ש העליון ונשיא המחוזי בת"א לשעבר, שנפטר ביום שישי בגיל 91, הובא היום למנוחות ■ משרד עוה"ד גדעון פישר נמסר: "וינוגרד היה משפטן דגול ונדיר בדורו; איש אשכולות עם לב ענק"

השופט ד"ר אליהו וינוגרד/ צילום: איל יצהר
השופט ד"ר אליהו וינוגרד/ צילום: איל יצהר

שופט בית המשפט העליון ונשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב לשעבר, ד"ר אליהו וינוגרד, שנפטר ביום שישי בגיל 91, הובא היום (א') למנוחות בבית העלמין מורשה ברמת השרון. לציבור הרחב מוכר השם וינוגרד בעיקר כמי שעמד בראש ועדת הבדיקה הממשלתית לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה. "ועדת וינוגרד" שב-30 בינואר 2008 פרסמה את הדוח הסופי שלה על כשלי המלחמה.

אך יותר מכך, וינוגרד היה מאושיות המשפט בישראל, שימש כשופט במשך כרבע מאה, ובהמשך כאחד הבוררים המבוקשים בארץ. וינוגרד, שהתאלמן מרעייתו יוכבד בשנת 2003, הותיר אחריו שלושה ילדים, נכדים ונינים.

וינוגרד נולד בתל-אביב ב-1926, כבן זקונים למשפחה מסורתית-דתית, בת 7 ילדים. משפחתה של אמו חנה, עלתה ארצה ב-1834 במסגרת עליית תלמידי הגאון מווילנה; ואביו, ישראל, עלה ארצה עם משפחתו בגיל 3, מליטא.

סבו מצד אביו, הרב פנחס-מרדכי וינוגרד, היה ראש ישיבה בליטא, והמשפחה התמקמה בירושלים. אך אביו שהיה איש עסקים, ועם הזמן הפך לאחד מגדולי היבואנים של מצרכי מזון, סוכר, אורז, קפה, קמח ועוד, עבר עם משפחתו ליפו, ובהמשך (לאחר שהותקף בפרעות במאי 1921) עבר לתל-אביב.

את לימודיו העל-תיכוניים החל וינוגרד בסמינר למורים. במקביל, הוא עשה 8 בחינות של ממשלת המנדט ששלטה אז בארץ, שהקנו לו תעודה שאפשרה לו להירשם ללימודי משפטים בבית הספר הממשלתי היחיד שהיה באותה תקופה. ב-1945 נרשם לבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל-אביב, שהיה תחת המנדט הבריטי; וב-1952 הוא קיבל את רישיון עריכת הדין שלו.

קיראו עוד ב"גלובס"


האגדה המשפחתית של וינוגרד מספרת, כי כשהיה ילד בן 4 או 5, שאל אותו בן-דודו 'מה תרצה להיות כשתגדל?', והילד וינוגרד ענה לו "שופט של מספרים". הילד וינוגרד היה אהב מאוד מתמטיקה, ולכן היה ברור לבני משפחתו למה "מספרים"; אבל החלק של ה"שופט" היה חידה בעיניהם.

מנע את פירוק קונצרן כור

ב-1972, לאחר 20 שנה כעורך דין בפרקטיקה מגוונת - 8 שנים מתוכן כעורך דין שכיר במשרד פרטי, 4 שנים בפרקליטות מחוז תל-אביב לעניינים אזרחיים, ו-8 שנים במשרד עצמאי - הגשים וינוגרד את החלום להיות שופט - הוא התמנה לשופט שלום. לאחר פחות משנה התפנתה משרה של רשם בבית המשפט המחוזי, והוא מונה לתפקיד, וכן שימש כשופט מחוזי בפועל במקביל.

ביולי 75' התמנה לשופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב במינוי קבע. בסוף 86' הוא עשה גיחה קצרה לבית המשפט העליון, וישב שנה במינוי בפועל, ובינואר 89', שנה אחרי שחזר לבית המשפט המחוזי, הנשיאה דאז, חנה אבנור, פרשה והוא התמנה לנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

בסוף שנות ה-80, בעת כהונתו כנשיא המחוזי, דן וינוגרד בתביעה לפירוק קונצרן כור, שעמד על סף פשיטת-רגל, ונחשב למי שמנע את פירוקו. עד לפסק הדין בעניין כור, לא היו לבתי המשפט כלים לסייע להבראת חברות. מאוחר יותר, בעקבות פסיקה זו ופסיקה נוספת בעניין, תוקן החוק והתווסף לו סעיף המאפשר לבית המשפט להקפיא הליכים נגד חברה, בתנאי שהיא מגישה תוכנית להסדר חובות. וינוגרד היה חבר בוועדה, בראשות שלמה לוין, שבחנה את נושא שיקום חברות, והציע תיקון לחוק.

עם פרישתו מהשפיטה ב-1996, בהגיעו לגיל 70, הפך וינוגרד לאחד מבכירי הבוררים בישראל, ובין היתר שימש כבורר בין בזק בינלאומי לקבוצת "הארץ" בוויכוח המסחרי ביניהן סביב רצון "הארץ" למכור את חלקה בחברת וואלה. במקביל, הצטרף כיועץ וכשותף למשרד עורכי הדין גדעון פישר.

במהלך השנים כיהן כיו"ר של מספר ועדות ציבוריות וממשלתיות, שהמפורסמת שבהן הייתה "ועדת וינוגרד" לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה, שלה התמנה ב-2006. בהמלצות שפרסמה ב-2008, מצאה הוועדה כשלים וליקויים רבים בהתנהלות הדרג המדיני והדרג הצבאי. בראיון שנתן ל"גלובס" כשנה מאוחר יותר (ב-2009) אמר וינוגרד, כי "צבא ההגנה לישראל לקח ברצינות את הדוח הסופי של ועדת וינוגרד לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה.

"הם למדו וניתחו פרק אחר פרק בדוח, הסיקו מסקנות ונתנו הנחיות בהתאם. צה"ל הפנים ויישם כמעט 95% מהדברים שהיו בדוח. ראינו את התוצאות ב'עופרת יצוקה' מכל הבחינות, גם בדרך הלחימה, גם במודיעין וגם בקשר עם העיתונות ובחשיפת המידע". עם זאת הוסיף, כי "בכל מה שקשור לממשלה, אם אני צריך לדרג את היישום של הדוח על-ידי הממשלה בין 0 ל-10, לא הייתי נותן לכך ציון מעל 5".

בראיון נוסף ל"גלובס" מ-2012, המשיך וינוגרד להזהיר מפני התנהלות הממשלה בעניין, על רקע השאלה שעלתה אז - האם לתקוף באיראן; והביע חשש מפני העובדה כי הממשלה לא הפנימה את מסקנות דוח הוועדה שעמד בראשה. בין היתר אמר: "אני רק יכול לומר, שכמו כל אזרח ישראלי אני בהחלט מודאג, באיזו מידה הממשלה תטפל באופן רציני בפעם הבאה שנעמוד בפני שאלות כאלה - האם היא תשקול לפני תקיפה צבאית גורלית את כל השיקולים שצריך לשקול. אם הממשלה תפעל בהתאם למסקנות שלנו, תשקול את כל האופציות ותנהל הליך קבלת החלטות מסודר - יהיה בסדר. אם הממשלה תנהג בחלטורה, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה - זה מדאיג מאוד".

ועדות נוספות שבהן כיהן כיו"ר היו הוועדה הציבורית לבחינת שכר הלימוד של סטודנטים באוניברסיטאות; הוועדה לעניין הסדר קרנות הפנסיה; הוועדה לבדיקת אירועי נפילתו בשבי של רון ארד; הוועדה לבחינת ההסדרים לפרסומים מחקירות משטרה וגופי חקירה אחרים, וכן הוועדה הציבורית למינוי חברים מטעם הציבור בוועדה המוניטרית של בנק ישראל ובמועצה המינהלית של הבנק, שממנה התפטר בשלב מסוים.

בשנים האחרונות, מלבד עבודתו כבורר, שימש וינוגרד כיועץ במשרד עורכי הדין גדעון פישר, ובין היתר במסגרת תיק שהוביל לרפורמה בתחום גביית הארנונה ביישובים שהוגדרו כ"ערי עולים"; ובתיק שהביא לביטול פסק דין חלוט בן 16 שנים של בית המשפט העליון עקב ראיות חדשות שהתגלו, ועריכת משפט חוזר.

כמו כן, סייע וינוגרד להקמת ועדה ציבורית, בחסות בג"ץ, שתטפל במחסור הקשה של עובדים זרים בתחום הסיעוד, וטיפל במאות תיקים אזרחיים ומסחריים.

"הכרתי את השופט וינוגרד כשהופעתי בפניו בתיקים אזרחיים, כשהוא כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי, ואני הייתי עו"ד צעיר, מספר עו"ד אילן בומבך. "וינוגרד היה שופט קלאסי מוערך, שעורר כבוד בהתנהלותו ובבקיאותו בדין ובעובדות המקרה. הוא היה איש הפרוצדורה, אך ידע גם להביא את הצדדים לפשרה, משום שהיה לו גם חוש מסחרי מצוין. הוא שלט בתחומים רבים, בעיקר במשפט האזרחי.

"בתקופת כהונתו כשופט בפועל בבית המשפט העליון, הוא הטביע חותם בעיקר בפסקי דין בתחום החברות. לפני כשנה הגיע וינוגרד למשרדי. ייצגתי אז לקוח בסכסוך מסחרי קשה שבת-זוגו הייתה מעורבת בו, והשופט ניסה להביא אותנו לפשרה. התרשמתי מאוד מחריפות שכלו ומבקיאותו. היה חד כתער. היה נראה צעיר בהרבה מגילו הביולוגי. על כן פטירתו הפתיעה אותי, והשרתה עליי צער רב".

ממשרד עורכי הדין גדעון פישר נמסר: "השופט ד"ר אליהו וינוגרד היה משפטן דגול ונדיר בדורו. בעבודתו הקפיד על הכללים ועל העמידה בלוחות-הזמנים שנקבעו. דרש וציפה לטוב ביותר מכולם, ולא ויתר לאף צד בבית המשפט או לעורכי הדין, שעבדו לצידו. ד"ר וינוגרד היה ידען ואיש אשכולות, אשר שלט בפסיקה ובחקיקה באופן מיוחד, אך יותר מכך, היה איש עם לב ענק, שתמיד היה נכון לעזור ולתרום ממרצו. 

"נזכרים אנו בפיקחותו שתרמה לנו, בחיוכו ובחוש ההומור המיוחד, שכה אפיין אותו. זכינו, שראה במשרדנו המשך של מפעל חייו מעל לעשור, ומאמציו ללא ספק ימשיכו ויישאו פרי לאור המורשת המשפטית המרשימה, שהותיר אחריו. פטירתו איננה רק אובדן אישי לנו, ד"ר וינוגרד יחסר גם לעולם המשפט". 

רזומה

אישי: השופט בדימוס, ד"ר אליהו וינוגרד (1926-2018), נולד בתל-אביב, והתגורר עד פטירתו בפרויקט "צמרות" בהרצליה. בפברואר 2003 התאלמן מרעייתו יוכבד, שאותה הכיר מגיל 14. אב לשלושה, סב לתשעה סבא-רבא ל-6 נינים. 

מקצועי: כיהן כשופט 24 שנה, מתוכן 8 שנים כנשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ושנה כשופט בפועל בבית-המשפט העליון. לאחר פרישתו מהשפיטה, שימש כאחד מבכירי הבוררים בישראל. ב-2008 הצטרף כיועץ למשרד עורכי הדין גדעון פישר, ובהמשך כשותף למשרד. 

ועדת וינוגרד: כיהן כיו"ר של מספר ועדות ציבוריות וממשלתיות, שהמפורסמת בהן הייתה "ועדת וינוגרד" לבדיקת אירועי מלחמת לבנון השנייה. 

לכתבה הקודמתצלו הכבד של נתניהו: מנדלבליט נמצא בין הפטיש לסדן