איגוד לשכות המסחר נגד אמזון: יש לבטל את הפטור ממע"מ

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, פנה לרשות המסים בשורת דרישות על רקע כניסתה של ענקית הקמעונאות הבינלאומית לפעילות בארץ ■ "עלינו להבטיח שאם אמזון אכן תיכנס לישראל, היא תצטרך לשלם את מלוא המסים המוטלים על המגזר הקמעונאי"

אוריאל לין / צילום: איל יצהר
אוריאל לין / צילום: איל יצהר

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, שיגר פנייה למנהל רשות המסים, משה אשר, בה הוא דורש כי אמזון, הצפויה להיכנס לישראל, תשלם מלוא המסים על מכירותיה - לצד דרישה לבטל את הפטור ממסים לרוכשים באתר של אמזון (עד 75 דולר).

הטענה לאפליה בין העסקים המקוונים מחו"ל (באמצעות יבוא אישי מאתרים) ובין העסקים בארץ נשמעת מזה זמן על-ידי הרשתות עצמן ועל-ידי איגוד לשכות המסחר. בין היתר עלתה דרישה להעניק גם לחנויות הפיזיות פטור ממע"מ עד 75 דולר כפי שקיים לקונים באתרי האינטרנט הבינלאומיים - מהלך שיש להניח שלא יבשיל לכדי מציאות.

האם הפתרון לפיכך הוא להקשות על השחקנים הבינלאומיים ולקבוע שנשלם מע"מ על קניות באמזון כדי להשוות את תנאי המסחר אל מול החנויות בישראל? האם הצרכנים הם שצריכים לשאת על גבם את הרעיון הזה?

מצד אחד, יש היגיון בטענה כי אילו נרכוש מוצרים שיצאו ממרלו"ג בישראל, יש לשלם עליהם מע"מ (דילמה שעמדה בפני קבוצת פוקס שהשיקה לאחרונה את האתר המקוון שלה). מצד שני, אם הרכישה מתבצעת באתר הבינלאומי של אמזון או של כל קמעונאית אחרת - הרי שהחוק קובע פטור ממע"מ (בהתאם לסכום הקנייה), ולצרכנים יש זכות ליהנות ממנו.

בל נשכח כי הקניות המקוונות הן מגמה עולמית שרק תלך ותגדל - בבחינת כדור שלג שלא ניתן עוד לעצירה. הדילמה היא ברורה, ושני הקצוות מושכים לכיוון אחר שיש למצוא את נקודת האיזון בו - הצרכנים שרוצים לשלם פחות על מוצרים ולהיות נגישים למגוון בלתי נגמר; וממול הקמעונאים המקומיים, שמתמודדים עם תחרות שכלליה לא פועלים לטובתם.

"עלינו להבטיח שאם אמזון אכן תיכנס לישראל יש ליידעה מראש, ולכל אלה השואפים לקדם את בואה לישראל, שעל כל מכירותיה כאן בישראל, בין שהן מקוונות או שאינן מקוונות, היא תצטרך לשלם את מלוא המסים המוטלים על המגזר הקמעונאי, וגם לעמוד בדרישות חוקיות היבוא, כמו המגזר הקמעונאי. הבהרת עמדת האוצר ורשות המסים בעניין זה חשובה ביותר", כך נכתב בפנייה ששיגר לין למנהל רשות המסים.

"אנחנו בעד תחרות הוגנת; אולם לאורך כל הדרך, שוויון בתנאי התחרות בין עסקים, עיקרון שוויון ההזדמנויות בעולם העסקי וגם תנאי תחרות שווים במיסוי ובחוקיות היבוא, בין היבוא האישי ליבוא המסחרי. כבר היום חייבים לקבל החלטה ברמה של הצהרת מדיניות הקובעת ברורות שאמזון תמוסה בכל פעילותה כאן בישראל כפי שממוסה כל עסק קמעונאי אחר; ושכללי הענקת הפטור ממסים החלים על יבוא אישי לא יחולו על פעילותה של אמזון".

לין טוען כי "מתרפקים על אמזון כגורם שיגביר את התחרות בישראל. כפי שכבר הסבירו כלכלנים בכירים, זוהי ראייה לטווח קצר מאוד. אמזון אולי תיצור תחרות בתחילת פעולתה, אבל היא גם תחסל תחרות לאחר שתתעצם בישראל. מספיק שנתבונן על מה שמתרחש היום בארה"ב באשר להשפעת אמזון על המגזר הקמעונאי שם. הם מחזיקים ב-44% מנתח השוק. בעוד שהמכירות של המגזר הקמעונאי הרגיל עלו מאז 2012 ב--20%, מכירות אמזון עלו ב-310%. עשרות אלפי עסקים קמעונאים נסגרים בארה"ב, פרי תחרות סופר אגרסיבית של אמזון".

בין היתר מונה לין את רכישת רשת המזון Whole Foods על-ידי אמזון, מהלך שמהווה איום על השחקנים האחרים בענף, את כניסת אמזון לתחום התרופות ופתיחת החנויות הפיזיות בשנה שחלפה בארה"ב.

לדברי לין, "חשש זה מצטרף לאיום הממשי הקיים כבר היום על המגזר הקמעונאי, והוא המדיניות הנוהגת היום של הענקת פטור ממסי יבוא, עם דגש על פטור ממע"מ ביבוא אישי מקוון. פטור זה מהווה איום ממשי וחמור על המגזר הקמעונאי בישראל כולו".

באיגוד לשכות המסחר מציינים כי מי שחשוף לפגיעה הם בעיקר העסקים הקטנים, לרבות "חנויות רחוב", כאשר בעיית אי-השוויון בנטל המיסוי מתעצמת נוכח ההקלות הצפויות במסגרת חוק ההסדרים. לדברי לין, "רכישת 30 יחידות עד סכום של 1,000 דולר ו-5 יחידות מעל 1,000 דולר מבלי הגבלת סכום זה כבר לא יבוא אישי, זה יבוא חצי מסחרי. אלה כבר לא רכישות לשימוש קצר מועד, אלה רכישות ליצירת מלאי. חוששני שלא הייתה מספיק רגישות באוצר להבין משמעויות אלה".