האנשים שמכניסים את כל האשפה השנתית לצנצנת אחת

תשכחו מהטמנה, משריפה או אפילו ממיחזור: המגמה החדשה בקרב הירוקים היא מדיניות של "אפס פסולת" ■ איך זה עובד, האם אנשים שעושים את זה באמת חיים בתוך ערימה של זבל, ומה הקשר לחיים שלמים ובריאים יותר? ■ הדרך החדשה להתמודד עם האיום הסביבתי הגדול מכולם

ביאה ג'ונסון / צילום: Jacqui J
ביאה ג'ונסון / צילום: Jacqui J

הנה ניסוי מחשבתי שקל לדמיין את תוצאותיו: נסו לקחת את כל האשפה שהשלכתם בשנה החולפת - נגיד, לכל הפחות שלושה-ארבעה פחי זבל מלאים בממוצע למשפחה לשבוע? כלומר: כ-170 פחים - ועכשיו תכניסו אותה, את כולה, לתוך כוס בירה אחת, מה שנקרא פיינט, כחצי ליטר. אי אפשר אפילו לעשות את זה בראש, נכון? אבל ביאה ג'ונסון ומשפחתה הצליחו ועושים את זה כבר עשור. ולא, הם לא חיים במזבלה. באחד מעשרות סרטונים ויראליים שבהם היא שוטחת את גישת ה"אפס פסולת", זירו ווייסט, נראה הבית רחב הידיים במיל ואלי, קליפורניה, נקי, מסודר, מטופח, ואז היא מציגה את הצנצנת שבה הצטברה כל הפסולת.

ג'ונסון, צרפתייה במקור, כונתה בניו יורק טיימס "כוהנת החיים ללא פסולת", לאחר שהספר שהוציאה, Zero Waste Home"" הפך לרב מכר עולמי ותורגם לעשרים שפות (עברית לא ביניהן, אף על פי שג'ונסון הייתה שמחה להגיע גם לקוראים בעברית, כך היא מוסרת בזמן שהיא מרצה באסיה במסגרת סיבובי ההרצאות העולמיים שלה).

ביאה ג'ונסון / צילום: Jacqui J
 ביאה ג'ונסון / צילום: Jacqui J

כשחושבים על הבשורה השבוע מכיוון סין, על כך שתגביל את ייבוא האשפה למיחזור, וכשחושבים על הפאניקה שזה מעורר בקרב מדינות במערב, וביתר שאת כשמביאים בחשבון את האזהרות החוזרות ונישנות מצד גורמים בישראל, לכך שהמדינה אינה ערוכה לטפל בפסולת שלה, ועל כך שמהפכת המיחזור בארץ מדשדשת - אי אפשר שלא לראות במגמה של הזירו ווייסט כניסיון לענות על איום קיומי.

לאחרונה אומץ סגנון החיים הזה גם בישראל וניצנים שלו החלו לבשר על מהפכה שאולי מתקרבת. הם קוראים לעצמם זירו-ווייסטרים ואולי הם יהיו הפתרון לבעיית הפסולת החמורה של ישראל - 4 טונות לבית אב בשנה בממוצע, שרובם יטמנו באדמה ושאריות מהם יחלחלו למי התהום.

כך, מיכל רן, 22, לומדת הילינג ומתגוררת בכרכור, נתקלה גם כן ברשת בסרטון של ג'ונסון והחלה להתעניין. "כבר שנים שאני משתמשת בשקיות רב פעמיות, אבל התחלתי להשתמש גם בשקיות רשת לקניית פירות וירקות במקום שקיות הניילון בסופר", היא מספרת על הצעד הראשון. "התחלתי גם להכין קוסמטיקה לבד, פודרה וצלליות מחומרים כמו קינמון וקקאו שיוצרים גוונים של חום. את החומר אני שמה בצנצנות קטנות וזה נוח לשימוש. אני מכינה גם את חומרי הניקוי לבית ולעצמי".

-איך?

"אני משרה בחומץ, במשך שלושה שבועות, קליפות הדרים שאני אוכלת. עדיין לא מצאתי אפס פסולת לחומץ, אבל אני קוראת עכשיו איך להכין חומץ לבד בבית, וזה הופך לחומר ניקוי מחטא ועדין. את החומץ אני שמה בבקבוק ספריי רב פעמי ומנקה את הרצפה עם סמרטוטים שעשיתי מחולצות כותנה ישנות. את הכלים אני שוטפת מחומרי ניקוי אקולוגים שאני קונה. באירופה את יכולה לקנות חומרי ניקוי בתפזורת ולמלא בקבוקים רב פעמיים, בארץ אין זה. את השיער אני חופפת עם שמפו קשה שמישהי מכינה לבד, קוראים לה הילה לביא והיא מביאה לי את הסבון בלי אריזה, לבקשתי. זה מעולה והשיער אוהב את זה. אני גם משתמשת לעיתים במרכך שאני מכינה מחומץ ומים וזה מדהים לשיער. אני גם אוספת שעווה מנרות שהדלקתי וממחזרת אותם בבסיסי נרות ריקים עם פתיל".

מיכל רן/ צילום:תמונה פרטית
 מיכל רן/ צילום:תמונה פרטית

-וואו. אוקיי, ומה לגבי קניות ואוכל?

"זה הכי פשוט בעולם. אני טבעונית ומכינה לבד כבר הרבה זמן חלב אורז, חלב סויה וחלב שקדים. את הקטניות, האגוזים והזרעים אני קונה בתפזורת לתוך צנצנות שאני מביאה מהבית. ניסיתי לעשות קניות עם שקיות בד, אבל גיליתי שיותר נוח עם צנצנות שאפשר ישירות להניח על המדף. לחם אפשר גם כן להכין לבד בבית ללא צורך באריזה. עלים זה קצת מסובך לקנות ללא אריזה, אז אני מגדלת אותם בגינה. התזונה שלי לא השתנתה מאז שאני זירו ווייסט, זה רק דורש מחשבה מראש כשאני יוצאת לאכול בחוץ".

-מה קורה כשאת אוכלת בחוץ?

"אני עובדת בבר ובעבודה שלי אני מייצרת המון זבל, נותנת ללקוחות קשיות ומפיות. לכן, כשאני יוצאת לאכול בחוץ, אני תמיד עם קש רב פעמי שאני מביאה מהבית, תמיד יש עליי מפית וכלי רב פעמי כדי שאם אצטרך טייק-אוואי, ישימו לי את האוכל בכלי שלי ולא בכלי חד פעמי. אני הולכת לבלות בפסטיבלים ובמסיבות ואוהבת לספור את כל הפסולת שייצרתי בחוץ באותו ערב. בדרך כלל זה נגמר בקרטון פיצה ושני מנג'טים של כדורי שוקולד, ואני מביאה מהבית כוס רב פעמית כדי למלא את הצ'אי בדוכן".

-עדיין יש לך זבל בסוף היום?

"כן, אבל מעט מאוד. אני לא משתמשת בשקית זבל אלא בציפית ישנה, שאותה אני מרוקנת לפח ומכבסת אחרי השימוש. יש לי קומפוסטר בגינה לשאריות אורגניות. זה משתנה, אני יכולה למלא יום אחד את הפח ומצד שני, יש מצבים שבהם במשך חודש וחצי לא רוקנתי את הזבל, ומדובר בפח קטן. אני בקושי מייצרת זבל".

"אפס פסולת זה אוטופיה"

פריצת הדרך של הזירו ווייסט בישראל מתרחשת גם בזכות קבוצת הפייסבוק zero waste israel, שמונה כיום 560 חברים. לא המון במונחי פייסבוק, אבל מספיק כדי להדהד במרחב. כיום גם רן היא מנהלת בקהילה העברית של הזירו-ווייסטרים, שאותה הקימה לפני כשנה אירנה שצ'ופק, הייטקיסטית תושבת גבעת עדה ואם לשתיים. "אני חברה בכל מיני קבוצות וגם בקבוצת פייסבוק בנושא איפור וטיפוח. לפני שנה שאלתי אם למישהי יש מתכון למסקרה שאפשר לעשות לבד בבית", מספרת שצ'ופק. "נתנו לי מתכון מזעזע שכלל סבון, אז התחלתי לחקור בגוגל ומצאתי מתכון יותר טוב בבלוג שעוסק בזירו ווייסט. התחלתי לקרוא כתבה אחרי כתבה ועולם שלם נפתח בפניי. הבנתי שכשחשבתי שמחזרתי שקיות סופר ואני אלופה, בעצם חייתי בסרט".

אירנה שצ'ופק/ צילום: איל יצהר
 אירנה שצ'ופק/ צילום: איל יצהר

-ספרתי יותר ממאה קבוצות זירו ווייסט בפייסבוק, מכל העולם.

"כן, אני חברה בהרבה קבוצות שיש בהן חברים מכל העולם, יש הרבה הודים וגם דוברי ערבית ממדינות ערביות שמאוד פעילים. מדובר על עשרות אלפי חברים, לא כמו אצלנו, שם זה כבר דופק. מהר מאוד הבנתי שאני רוצה קבוצה כזאת בעברית. גיבשתי חוקים והחלטתי שאצלנו לא יהיו ויכוחים בנושא טבעונות, משהו שקורה בהרבה קבוצות זירו ווייסט כי הקשר הוא ישיר".

-מה הקשר?

"הרבה מאוד אקו-פריקים הם טבעונים כי אורח חיים טבעוני צורך הרבה פחות משאבים. אבל אני לא טבעונית, ובכלל, חשוב לי יותר להיות נחמדים אחד לשני. לא לרדת על אנשים בגלל שהם קנו בקבוק קולה או צרכו פלסטיק או כלים חד פעמיים. אף אחד לא מושלם. אפילו הכי מושלמים היו פעם קלולסים שחשבו שכשהם ממחזרים בקבוקי פלסטיק הם תורמים לסביבה".

-את רוצה להגיע למצב שלא תהיה לך שקית זבל?

"זה בלתי אפשרי. אפס פסולת זה אוטופיה. גם אם במקום לקנות אורז בפלסטיק, את הולכת כמוני לחנות קטניות בתפזורת עם שקית בד, סביר להניח שהאורז הזה הגיע לחנות מתישהו באריזת פלסטיק. אבל בהחלט אפשר לצמצם כמה שיותר את הפסולת שלנו".

-פלסטיק זאת הבעיה העיקרית.

"בדרך כלל מפנים לעברו את האצבע המאשימה, אבל לדעתי זה לא העיקר, מדובר בשינוי תפיסה מהותי. זאת מוכנות פנימית להאט את קצב החיים. למשל, אני אגיע לגן עם הילדה תוך עשר דקות ולא חמש דקות, אבל אלך איתה ברגל ויהיו קצת פחות פליטות אדי דלק. או שכשאת נכנסת לסופר כדי לקנות פירות וירקות, ונזכרת שאת צריכה גם שיבולת שועל ולא תכננת ללכת לחנות קטניות, והנה יש פה אחת באריזת פלסטיק. אבל מה יקרה אם אחכה עוד יום אחד ואקנה שיבולת שועל בתפזורת? צריך לתכנן נכון את ההתנהלות, יש בזה התעסקות, ולכן זה גם קשור להאטה. מי שמקפיד על זירו ווייסט יודע איפה לקנות בשר במקום שבו אפשר להביא כלי משלך לקצב ולא לקבל אותו ארוז בפלסטיק, וזה מה שאני עושה; או לקנות את הגבינה רק במשקל ובכלי רב פעמי במקום שקית ניילון".

-זה קשה יותר עם משפחה וילדים, לא?

"קשה להסביר לילד קטן למה הוא לא יכול לקבל ביצת הפתעה, אז הילדה שלי מקבלת ביצת הפתעה כי בפעם הראשונה שניסיתי להסביר לה למה לא, היא כרכמה את פניה, רק בת 4, ולא עמדתי בזה. היא צריכה לגדול ולהבין בעצמה מה היא רוצה לעשות בנושא. לא אגדל אותה להיות ילדה מוזרה שמסתכלים עליה בכיתה כעל פריקית. התינוקת בת חודשיים מחותלת בבד ואני השתמשתי גם ברפידות רב פעמיות על עצמי שעשויות מפלנל מקופל. עם הגדולה השתמשתי במגבונים, עכשיו כבר לא".

-איך הסביבה מתייחסת לבחירה הזאת?

"לא משהו. הבן זוג לא רוצה להתעסק בזה כי הוא לא בקטע האקולוגי, הסבתות מוכנות לשתף פעולה. לאמא שלי קשה להבין את זה, אבל מצד שני היא מהדור הקודם והרבה מהדברים שהיא עושה הם ברוח של הזירו ווייסט למרות שהיא לא יודעת את זה. למשל, היא נותנת לי בתור מגבות פיסות פלנל ענקיות שהיו שייכות לאמא שלה והיא הביאה אותם כשעלתה לארץ. גיליתי שהיא לא הביאה את תמונות הילדות שלי מגיל שלושה חודשים כי הייתה הגבלת משקל, אבל פיסות כותנה ששמרה עשרים שנה, זה כן. מבחינתם, זה היה טבעי לגמרי, הרי אלה דברים עמידים שאפשר להשתמש בהם שוב ושוב".

איך נראים החיים של שצ'ופק ביומיום? את קישוט חג המולד יצרה ממיחזור צנצנות ובתוכן חומרים טבעיים ("הבת שלי מאוד התלהבה"); את הדיאודורנט שלה היא מכינה בעצמה - "אני מערבבת כמה חומרים וזה מבוסס על שמן קוקוס, את החומר אני שמה באריזה ישנה של דיאודורנט". את הבגדים לבני הבית היא קונה יד שנייה, "משיקולים פיננסים ואקולוגים". את שאריות האוכל היא מטמינה בקומפוסט הממוקם ביישוב. המטבח מלא בצנצנות כמובן, ואת ארוחת העשר של הילדה בגן היא אורזת בדפי כותנה במקום בכלי פלסטיק או שקיות. משחת שיניים היא מכינה מחמר ירוק, סודה, קינמון ושמן אתרי. את המים היא מטהרת בצנצנת עם חתיכת פחם ייעודית שהיא מזמינה אונליין: "זה עובד בדיוק כמו הפילטר ובטיפול נכון מחזיק ארבעה חודשים".

-זה כלכלי יותר להיות זירו ווייסטר?

"תלוי. אם תלכי ברגל במקום לנסוע, אז כן. אבל חיתולים רב פעמיים יקרים יותר מחד פעמיים אף על פי שחוסכים כסף בטווח הארוך. מה שכן, זה דורש המון מים לכביסות וחשמל. שקיות הרשת הרב פעמיות שהזמנתי לקניית הירקות עלות כל אחת 35 שקלים, אבל הן שורדות ללא סוף. מוצרים כמו מברשות שיניים מבמבוק עם סיבי ניילון שמחליפות את מברשת השיניים מפלסטיק אפשר לקנות אונליין בזול וגם בארץ. הטרנד לאט-לאט תופס. מוצרי אפס פסולת שעשויים מבמבוק עץ או מתכת לא יותר זולים מפלסטיק, אבל הפלסטיק יילך בסופו של דבר למטמנה".

-מה שאיפות הזירו-ווייסט שלך ל-2018?

"יש לי רצון לפתוח חנות של זירו ווייסט, משהו שמזמן כבר יש בו צורך בארץ ויש כאלה בחו"ל. אלה חנויות עם מוצרים בתפזורת ומוצרים משלימים. זה הלך רוח אחר לחלוטין, כשאני נכנסת לסופר במקום מוצרים, אני רואה איקסים אדומים, כי הכול ארוז בפלסטיק ולא מוצע בתפזורת".

קנייה חד פעמית

מעבר לים כבר יש חנויות זירו ווייסט שמונעות על-ידי האג'נדה, ובעקבות התעצמות הגל החלו יזמים נוספים לגלות עניין בקהל היעד החדש של הזירו-ווייסטרים. אחת מהן, ואולי הבולטת מכולם, שהפכה ויראלית באמצעות כיסוי תקשורתי מוצלח, היא חנות האונליין Buy Me Once. מאחורי המיזם שהושק ב-2016 עומדת טרה בוטון, עד לא מזמן פרסומאית. החברה, הממוקמת בלונדון, כוללת שמונה עובדים ומציעה קניית אונליין של מותגים מכלל תחומי החיים: כלי מטבח, ביגוד, טקסטיל, צעצועים ועוד "שמחזיקים לכל החיים".

"יש לנו תמיכה מכל רחבי העולם", אומרת בוטון. "למעלה מ-300 מותגים ביקשו להיות מוצעים למכירה באתר שלנו ואנחנו כל הזמן מתבקשים להביא את המותג שלנו למדינות שונות. אנחנו באמת להוטים לשתף פעולה עם מותגים שמנסים לשנות את הדרך שבה אנחנו צורכים, כדי לעבור לכלכלה מעגלית".

טרה בוטון/ צילום: Marc Bates
 טרה בוטון/ צילום: Marc Bates

-אתם צפויים לעשות משלוחים גם לישראל?

"אנחנו מתכננים להרחיב את הפעילות שלנו באופן גלובלי וחלק מהמוצרים גם לשלוח לישראל. אבל עד שזה יקרה, אני מעודדת את הישראלים להשתמש באתר שלנו כדי לחקור את הנושא ולקבל השראה. אולי הישראלים יכולים למצוא חלק מהמותגים שנמכרים אצלנו גם בישראל ולרכוש אותם ישירות מהיבואן".

-ספרי על הסטטיסטיקות של האתר: מיהם הקונים שלכם ומה המוטיבציה שלהם?

"60% נשים, 40% גברים. טווח הגילאים העיקרי הוא 35-25 ואחריו 45-35 ואחריהם אלה הם המיליניאלז. המוטיבציה של הקונים שלנו מורכבת: לחלקם פשוט נמאס מדברים שבנויים בשביל להישבר ומחזיקים רק כמה חודשים או שנים עד שצריך להחליף אותם שוב ושוב; אחרים מונעים על-ידי הרצון להשפיע באופן חיובי על הסביבה והם מרגישים שיוכלו לעשות זאת דרך רכישה של מוצרים שיחזיקו לכל החיים; וישנם לקוחות שהמוטיבציה שלהם פיננסית - אנשים מתחילים להבין שאם הם קונים בזול, הם בעצם קונים פעמיים ולמעשה, כשהם קונים מוצרים שמחזיקים לכל החיים, הם חוסכים כסף בטווח הארוך".

-יש עוד חנויות זירו ווייסט כמוכם?

"יש מעט מאוד חנויות זירו ווייסט כיום, אבל יש זעקה גדולה כרגע בבריטניה על כמות הפלסטיק שנמצאת בשימוש בסופרמרקטים ויש לחץ לשנות את זה. המס על שקיות ניילון שינה באופן דרמטי את ההרגלים של האנשים כאן וזה נהדר: השימוש בשקית פלסטיק בסופרים ירד בכ-80%. אנחנו אחת החנויות היחידות המתמקדות במוצרים עמידים, אבל יותר ויותר מותגים מעוניינים לייצר מוצרים כאלה. יש חברות שעושות קיקסטארטר כדי לגייס כספים לייצור של מוצרים עמידים יותר. אני נרגשת מאוד, למשל, ממיזם שפיתח נורה חדשה בשם Blume שאני חושבת שיכול לחולל מהפכה של ממש. אלה נורות שמחזיקות לכל החיים ומעוצבות כך שלא נצטרך עוד להחליף נורות. הן יכולות לחסוך מיליוני נורות שנזרקות מדי שנה ברחבי העולם לפח".

עיר לדוגמה / למה כפר סבא מחלקת להורים בעיר חיתולים רב פעמיים?

זה למעלה מעשור שכפר סבא ממותגת כעיר ירוקה, וכעת היא עושה מאמץ על מנת להצדיק את המוניטין עם תוכנית רחבת היקף שממצבת אותה כעיר הזירו ווייסט הראשונה של ישראל.

"לפני כשנתיים קיבלנו את ההחלטה להצטרף למגמה ההולכת ומתפתחת בערים מתקדמות בעולם ולהתקדם למודל של זירו ווייסט סיטי", אומר איתי צחר, המשנה למנכ"לית העירייה שאמון על הנושא. "הבנו שהמעשה הכי טיפשי שגוף שנותן שירות לציבור יכול לעשות הוא לקחת 50% מתקציב התפעול שלו ולזרוק לפח. כיום, רשויות בישראל מוציאות מאות מיליוני שקלים על טיפול בפסולת, לכן עיריית כפר סבא מציבה לעצמה יעד להפחית את הפסולת המועברת להטמנה ולפנות את המשאבים לטובת הפעילויות בעיר. הקמנו צוות עבודה לכל נושא הטיפול בפסולת והתחלנו לנקוט פעולות".

-מה הצעד הראשון שתעשה עיר שהיא זירו ווייסט?

"קודם כול, עליה להפסיק להתייחס לפסולת שלה כאל זבל שיש להיפטר ממנו, ולהסתכל על זה כעל ניהול חומרים. הפסולת הביתית שאדם ממוצע מייצר היום עומדת על שני קילו ואלה חומרים בעלי ערך כלכלי שאפשר להשתמש בהם בצורה חכמה, במקום להטמין בבור פסולת, לשלם מיליוני שקלים ולהחריב את כדור הארץ. הבנו שעל הספקטרום הסטריאוטיפי שנע מ'מחבקי העצים' לבין אלה שאדישים לנושא - רוב הציבור פשוט לא מודע מספיק ולא מכיר את הנושא. התפקיד שלנו הוא לגרום לו להיות מודע".

-עצימת העיניים היא חלק מהבעיה, איך משנים את זה?

"הקמנו מחלקת קיימות שפועלת בכל מערכת החינוך: משלב הגן ועד לתיכונים, ואנחנו עושים פעילות חינוכיות שמקדמות ערכים של סביבה ופסולת כמו העלאת המודעות לגלגולו של מוצר. אנחנו מלמדים את הילדים מה קורה לצעצוע שהם מקבלים וקוראים על החומרים שלו וממה הוא מורכב עד שזורקים אותו לאדמה. אנחנו שואלים את הילד מה האושר שהוא יכול להרגיש מצעצוע שמתקלקל אחרי יומיים לעומת האושר שמספק צעצוע איכותי".

-זה לא משהו שכדאי להסביר קודם להורים שקונים את צעצועי הפלסטיק הזולים?

"למדנו שתהליכים חינוכיים אמיתיים מתחילים מהילדים. התהליך עובד בצורה יותר טובה איתם כי הם פחות ציניים, עם פחות דעות קדומות ופחות קלקולים וסקפטיות במערכת השלטונית. ורואים תוצאות. הנה, שמעתי שילדה באחד הגנים ביקשה במקום לקבל 30 מתנות מהילדים, שבטח יישברו אחרי כמה ימים, לקבל מתנה אחת. היא ביקשה מיקרוסקופ".

בין הפעילויות הנוספות שנעשות בכפר סבא, היה גם הקמפיין האחרון שעודד את ההורים להשתמש בחיתולים רב פעמיים, וסיפק באזז שבטח לא מזיק למיתוג: "יש נתון מדהים שלפיו, חיתולים רב פעמיים הם 6% ממשקל הפסולת בשנה. חישבנו וגילינו שבכפר סבא מדובר על 4 מיליון שקלים בשנה שנזרקים לפח. אנחנו לא נאיביים וגם לא ציניים ומאמינים שלא כל התושבים יעברו לחיתולי בד, אבל יש הורים שכן. הצענו ערכות של חיתולים רב פעמיים בחינם והיה תור בקניון מהעמדה ועד קצה הקניון, כל החבילות נלקחו. עצם העלאת הנושא למודעות עם החשיפה העצומה שזה קיבל ברשתות החברתיות, גורם לכך שיותר תושבים מודעים למה שהם צורכים וזורקים".

בנוסף, פועל בכפר סבא מרכז השאלות לציוד כמו מקדחות, מחצלות, ציוד קמפינג ועוד על מנת לצמצם קנייה של מוצרים שנעשה בהם שימוש מועט ובשאר הזמן הם מעלים אבק על המדף. וכן פועל בית קפה שבו מציעים מתנדבים מומחים שירותי תיקון בחינם כמו תפירה, אלקטרוניקה או נגרות.

"זה שינוי של תפיסת עולם", אומר צחר. "אנחנו מאמינים שהעבודה של המשוגעים לדבר תגרום לשינוי אמיתי ואנחנו כבר רואים תוצאות. יש הרבה מאוד ערים מובילות בתחום בעולם - בקליפורניה, לובליאנה, סלובניה וגרמניה וישנו גם פורום אירופאי שאנחנו בימים אלו במגעים להצטרף אליו כדי שכפר סבא תהיה העיר הראשונה מישראל שחברה בפורום בינלאומי שדן בנושא הזירו ווייסט".

זירו וויסט
 זירו וויסט