אי בתוך אי: טיול בכפר פורטמיריון שבוויילס, בריטניה

הכפר פורטמיריון שבוויילס, בריטניה, הוא יציר דמיונו הפורה של אדריכל וולשי אקסצנטרי ■ התוצאה היא מקום שונה ומשונה, שהתפרסם כאתר הצילומים של סדרת הקאלט "האסיר" ■ פעם בשנה עולים המעריצים לרגל לפסטיבל צבעוני לא פחות מהכפר עצמו

פורטמיריון/ צילום:   צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
פורטמיריון/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בחופה המערבי של וויילס, על גבעה מיוערת הצופה על נהר חולי, שוכן כפר שונה ומשונה. הוא בנוי בערבוביה של צבעים - לבן וקרם, ורוד בהיר וטרה-קוטה, צהוב בוהק וטורקיז - ובשילוב מסחרר שעשוי להדהים גם את הנשמות הכי אקלקטיות. סמטאות הכפר מתפתלות בין אכסדראות, מזרקות, ביתנים עם מוזאיקות, קוטג'ים בצבעי ממתקים, בריכות מעוטרות, ציורי רקדנים בורמזים בצד פסלי אלים יווניים, פרחים וצמחים. זהו פורטמיריון (Portmeirion), יציר דמיונו הפורה, שלא לומר הפרוע, של קלאף וויליאמס-אליס (Clough Williams-Ellis), אחד מהאדריכלים היותר צבעוניים של המאה העשרים.

הכול התחיל בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כשוויליאמס-אליס, אדריכל וולשי אקסצנטרי, חיפש מקום לכפר ייחודי שבו ידגים כיצד ניתן לשלב מיזם אדריכלי בתוך טבע לא מופרע - שלא רק שלא יפר את היופי אלא יפאר אותו באמצעות גישה "שמחה ומלאת חיים, כמו אופרה קלילה", כדבריו.

וויליאמס-אליס, שברבות השנים זכה לתואר סר קלאף, החל לתור אחר מקום שבו יוכל לבנות את כפר חלומותיו האידיאלי. ומכיוון שהאמין שרק אי יספק את הבידוד הרצוי להקמת יציר דמיונו, הוא ערך מסעות חיפושים בכל רחבי הממלכה הבריטית. האי המיוחל נמצא לבסוף בסמוך לכפר Garreg, לא רחוק ממקום מגוריו של אליס עצמו. ליתר דיוק, מדובר בחצי אי במפרץ קרדיגן, שבו שכנה אז בבדידות מזהירה אחוזת Aber Ia .

גחמה מאחורי כל פינה

אליס, שרכש את האחוזה תמורת כ-3,500 פאונד של אותם ימים, שינה את שמה לפורטמיריון (Portmeirion - port נמל, Meirion שם המחוז) וניגש למלאכה. בניית המקום החלה ב-1925, ואת חמישים השנים הבאות הוא הקדיש לבניית הכפר ולהרחבתו. כדי לממן לפחות חלקית את המיזם, הסב אליס למלון את בית המידות הוויקטוריאני, שהיה באותם הימים המבנה היחיד באחוזה. המודל האדריכלי שלו היה אומנם כפר הנופש פורטופינו שבאיטליה, אך על אף שפורטמיריון אכן משופע בנגיעות איטלקיות, יש בו גם לא מעט בתים בסגנונות שונים לחלוטין.

אליס החל לרכוש בכל רחבי בריטניה, וגם במדינות שמחוצה לה, מבנים הרוסים בחלקם וכאלה שריחפה עליהם סכנת הריסה, בצד פסלים ופריטים שונים ומוזרים. כל מבנה כזה פורק, נארז ושונע לאתר, שם שוקם והוצב בהתאם לתוכנית שהגה אליס. למיזם שלו הוא קרא "בית לבניינים בסיכון" (Home for Fallen Buildings). מדובר אומנם באתר קטן וקומפקטי, אך הקקופוניה המסחררת והשימוש המתוחכם בקשתות ובקמרונות, במדרונות מתונים ובחלונות ענקיים - גורמים לו להיראות גדול בהרבה ממה שהוא באמת.

את התוצאה התיאטרלית צריך לראות בעיניים. במרכז הכפר ניצבת פיאצה ים תיכונית שסביבה שולבו בתים קטנים בצבעי פסטל, צהוב וטורקיז עם גגות רעפי חרס. הפיאצה, על גינת הנוי ומגדל הפעמונים שלה, היא גולת הכותרת של הכפר, אך כל סמטה ושביל, פינה ומחבוא, מזמנים הפתעות וגחמות בדמות פסלים וזיזים, ציורים וגומחות. בצד שדרת עמודים ניאו-קלאסית שהובאה מהעיר בריסטול שבמערב אנגליה, ניצב בניין עם עמודים שכותרותיהם יווניות; בשכנות לבית עירייה מן המאה ה-18 שהובא מצרפת, עומדים אלה לצד אלה פסלי בודהה, כרובים ומלאכים; בסמוך למגדל הפעמונים האיטלקי הוצב מבנה דמוי פנתיאון יווני, ולא רחוק מהביתן הגותי שוכן אולם הרקולס.

סר קלאף היה לא רק אדריכל אלא גם חובב סביבה מושבע. הוא אומנם תכנן את הכפר כיעד תיירותי, אך יצר אתר מיוחד מתוך מחשבה שיתפקד כמו "פרסומת למעשים טובים ולהתחשבות בטבע". נאמנים לרוחו ולסגנונו, יורשיו של קלאף הרחיבו את מלון פורטמיריון (Hotel Portmeirion) הניצב במרכז החוף והתקינו בו בריכה מחוממת וספינת פיראטים. הספינה הצבעונית העשויה אבן ומלט, היא רפליקה של ה-Amis Reuni - ספינה היסטורית בעלת שני תרנים ששייטה בימים עברו במימי התעלה האנגלית, והילדים מוזמנים להשתעשע בה.

מי שמעדיף ללון בפנסיון, ימצא אותו בכיכר הקטנה Battery Square. בבית הקפה שבכיכר מגישים קפה בסטייל ים תיכוני, ובימים יפים אפשר לשתות אותו סביב השולחנות שברחבה המרוצפת. מי שמחפש מפלט מהסחרחרת הפסיכדלית, מוזמן לשוטט ולמתוח רגליים בגן The Gwyllt, שתוכנן בסגנון אנגלי של פעם על-ידי קאטון היי (Caton Haigh). היי, מתכנן גנים בעל שם עולמי, שילב בגן עצי נוי ופרחי הימלאיה כמו רודודנדרון, ועד קמליות, מגנוליות ושרכים, המעניקים לו רעננות וצבע בכל עונה.

פורטמיריון/ צילום:   צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
 פורטמיריון/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הכלא הכי צבעוני בעולם

המבנה הפופולרי ביותר בפורטמיריון הוא הקוטג' שבו חי האסיר מס' 6, הדייר המפורסם ביותר של המקום, שבגללו בעצם הגענו לכפר. לקראת סוף הטיול שלנו בוויילס נזכרתי שקראתי פעם על מקום מוזר בוויילס, שבו הוסרטו פרקי "האסיר" (The Prisoner), סדרת הקאלט המיתולוגית של סוף שנות ה-60 של המאה הקודמת. נהגנו להתכנס אז אצל חברים שהיה להם מקלט טלוויזיה, לא עניין של מה בכך באותם ימים - כדי לצפות בעוד פרק (בשחור-לבן כמובן) בסדרה, ולשמוע בפעם המי יודע כמה את המשפט האלמותי, I'm not a number, I'm a free man.

פתאום התחיל להתנגן לי בראש הפתיח של הסדרה, ומכיוון שהיינו בסביבה, נכנסנו למכונית, וקדימה לפורטמיריון. הסדרה שריתקה אז מיליונים הייתה שונה ואחרת, ממש כמו The Village, הכפר המסתורי שבו התרחשה העלילה - עם שמיים קודרים, אופק רחוק וכביש לשום מקום.

כרזה מסדרת האסיר
 כרזה מסדרת האסיר

"האסיר" הייתה סדרת טלוויזיה בריטית שהופקה עבור ערוץ ITV בשנים 1967-1968. בישראל שודרה הסדרה לראשונה ב-1969, והייתה להיט גדול. זו הייתה אחת מסדרות הרכש הראשונות ששודרו בארץ, והיא זכתה גם לשידור חוזר בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90. ב-2009 אף יצאה גרסה חדשה.

הסדרה מתארת עיירת קיט לכאורה, המכונה "הכפר", אלא שכפר הנופש אינו אלא בית כלא גדול שבו מוחזקים אנשי ביון לשעבר ואישים אחרים, שלהם מידע מודיעיני בעל ערך לראשי הכפר. לתושבי הכפר אין שמות אלא מספרים, כאשר ראש הכפר הוא "מספר 1" שזהותו אינה ידועה, וסגנו הוא "מספר 2". הדמות הראשית הייתה האסיר מספר 6 - סוכן לשעבר של הממשל הבריטי, אשר לאחר התפטרותו נחטף אל הכפר, ומוצא את עצמו בעולם חדש מוקף הרים ומבודד משאר העולם.

כשהגענו, כמעט ציפיתי לרגע שבו יופיע פתאום קרון המתים עם הגיבור הכועס, מטושטש ומסומם - הוא האסיר מספר 6, שגולם על-ידי השחקן פטריק מקגוהן (Patrick McGoohan), שאף היה בין יוצרי הסדרה.

זאת הייתה אחת מהסדרות היותר מוזרות שהוקרנו על המסך הקטן, ויש הרואים בה את סדרת הטלוויזיה המיוחדת בכל הזמנים. היא רחשה פעולה ודרמה, אך הציגה לא רק תמונה יפה ועלילה מעניינת, אלא הוגשה בצורה לא שגרתית והעניקה לצופים הזדמנות לחשוב ולא רק להתבונן. היא תיארה אדם בודד ונרדף, המסוכסך עם סביבתו ומורד בה, במציאות שבה אין לדעת מיהם החברים שלך ומי האויבים, והסדר נשמר על-ידי חיישן של בלון חיזוי בשם Rover - מין גולאג של חן גרוטסקי ובריטי לעילא.

נראה שמפיקיה חשבו שפורטמיריון הייחודי והסוריאליסטי הוא אתר מושלם לכך. לכאורה, מדובר בכפר מושלם, עם חנויות ובתי קפה, גן עדן שאדם יכול לחיות בו כל חייו - אבל עליו להיות מוכן להקריב לשם כך את אישיותו ואת זכותו לחשוב.

הסדרה לא התרחשה אומנם בכלא, אך על הדיירים נאסר לצאת מגבולות ה"כפר", שבעיני רבים היה סמל לכלא שהוא המחשבה האישית של האדם, בדיוק כשם שמספר 1 הוא סמל לשאיפה לשלוט באחרים.

כשהפרק האחרון, Fall Out, שודר בבריטניה, הוא חולל שערורייה. זה לא היה סוף רגיל מהסוג שמצפים לו בסדרות. "האסיר" הייתה ללא ספק הסדרה הכי מדוברת בזמנה, הכי מעוררת ויכוחים ועם הכי הרבה סימני שאלה. היא מרדה בכול ונראה שגם בעצמה.

להקים לתחייה את האסיר

בעצם, אף שהוא נקרא The Village, קשה להגדיר את פורטמיריון כ"כפר". למען האמת אי אפשר להגדיר אותו בכלל, וזה אולי חלק מקסמו. השיטוט בו צבעוני ומשמח, וגם אם נשבעתם שלא להוציא גרוש מעל מחיר הכניסה, נראה אתכם לא נכנסים ל-Number 6's Cottage, החנות הכי מפורסמת במקום, שמציעה מזכרות שונות של "האסיר". בחזיתה ניצב פסל צבעוני בגודל טבעי של מקגוהן ומעל ראשו מתנוסס, איך לא, המשפט האלמותי I'm not a number, I'm a free man.

כך, ממקום שרק מעטים שמעו על קיומו, הפך אליס את פורטמיריון לאחת מהאטרקציות המובילות של וויילס, שלא לומר למלכודת תיירים מתקתקה, שגם שמנה וסולתה של אנגליה מגיעה לערוך כאן חתונות ואירועים.

האתר, ששייך כיום לעמותה עצמאית בשם Second Portmeirion Foundation, קולט למעלה מ-3,000 מבקרים ביום בעונת הקיץ. במשך סוף שבוע אחד באביב, באפריל בדרך כלל, הוא חוזר עשרות שנים אחורה, כאשר חסידי הסדרה נוהרים למקום כדי להשתתף בכנס, שבו הם מקימים לתחייה סצנות שלמות מתוכה - אולי עוד הוכחה לנהייה הבריטית הלאומית אחר המוזר והביזארי. הפעם הבאה שזה יקרה היא ב-22-20 באפריל 2018. hwww.sixofone.co/conventions.html

אירוע נוסף שחי ובועט ב"כפר" הוא פסטיבל מס' 6 (Festival # 6) הצעיר יחסית אך בה במידה מעניין ובעל רוח מוזרה כיאה למקום. הפסטיבל ממלא בשנים האחרונות את האולמות האינטימיים ואת כיכרות הכפר במיקס אקזוטי של מוזיקה, מספרי סיפורים, קומדיות ואמנות. הפסטיבל מתקיים מדי ספטמבר (ראו מידע מעשי).

פסל ענק של אטלס/ צילום:   צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
 פסל ענק של אטלס/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מידע מעשי

איפה: בצפון מערב וויילס, על חצי אי במפרץ Cardigan

הגעה: לבאים במכונית מלונדון (כ-4.5 שעות), מומלץ לעקוב אחר השילוט ל-Porthmadog. על כביש A487, כ-1.5 מייל (כ-2.4 ק"מ) ממערב ל-Penrhyndeudraeth, פונים לפורטמיריון על-פי השילוט. לבאים ברכבת, יורדים בכפר Minffordd, ומשם הולכים ברגל כ-20 דקות לפי השילוט.

אינטרנט: www.portmeirion-village.com/visit

פסטיבלים: האירוע השנתי שבו מתאספים מעריצי הסדרה ומשחזרים סצנות מתוכה יתרחש השנה ב-22-20 באפריל. www.sixofone.co/conventions.html

פסטיבל האמנויות Festival # 6: 9-6 בספטמבר 2018. festivalnumber6.com

טיפים: Plas Brodanw, הבית שבו התגורר וויליאמס-אליס ליד הכפר Garreg, נמצא כ-6.5 ק"מ מצפון-מזרח לפורטמיריון. בית האבן הוולשי הטיפוסי אומנם סגור לקהל, אך אפשר לשוטט בגינה האמנותית סביבו ולהתענג על האוויר הרענן והשלווה. מומלץ לעקוב אחר השלט to the tower מול הכניסה לבית, ולטייל ברגל ביער (כעשר דקות) עד מגדל תצפית שממנו נשקף מבט יפה על העיר Porthmadog.

לא חייבים ללון ב"כפר". בסמוך לו ניצבת אחוזת Castell Devdraeth המרשימה, שהייתה שייכת לחבר פרלמנט בתקופה הוויקטוריאנית, עם חזית אבנים, צריחים וקישוטים גותיים. וגם אם לא תלונו שם, אולי תתפתו לטעום לאנץ' בבראסרי הסטייליסטי שבה.