נוה יוכל לדון בקידום שופטים שאנשי משרדו מופיעים בפניהם

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, יוכל להמשיך לדון בקידומם של שופטים שאנשי משרדו הפרטי מופיעים בפניהם במסגרת חברותו בוועדה לבחירת שופטים - כך קבע היום (ג') בית המשפט העליון.

העליון, בשבתו כבג"ץ, דחה עתירה שביקשה לחייב את נווה, לערוך הסדר ניגוד עניינים באופן שימנע מנווה מלשבת בוועדה לבחירת שופטים ולדון במינוים ובקידומם של שופטים ורשמים שלפניהם מופיעים אנשי משרד עריכת הדין הפרטי של נווה.

העותר, עו"ד אבי שינדלר, הביע חשש כי שופט או רשם המעוניין בקידום במערכת המשפט, יטה משפט לטובת משרדו של נוה, על-מנת לשאת חן בעיני נוה או מי מאנשי משרדו. יצוין כי נווה עצמו - להבדיל מאנשי משרדו - לא מופיע בפני שופטים או רשמים שעניינם נדון בוועדה לבחירת שופטים.

השופט יצחק עמית, שדחה כאמור את העתירה, כתב כי "דומה כי העותר חוטא באי-הכרה של הדנ"א השיפוטי וחוטא אף ביושרתם של עורכי הדין".

לדבריו השופט עמית, "אכן, שופט הוא בן אדם ולא מלאך. אך על כס השיפוט השופט לומד כיצד לנטרל רעשים חיצוניים, כמו מידת החיבה או חוסר החיבה שהוא רוחש לעורך דין פלוני או אלמוני".

יתר על כן, לדברי עמית, "נער הייתי אך טרם זקנתי על כס השיפוט, ומניסיוני למדתי כי עורכי הדין מעריכים את השופט המקצועי שהשיקולים הענייניים והמשפטיים נגד עיניו". לכן, לדבר עמית, "דווקא שופט שיבקש לשאת חן וחסד בעיני עורך דין זה או אחר, משיקולים זרים, לא יזכה להערכתו של אותו עורך דין".

עמית גם ציטט בהחלטתו מהחלטה של נשיאת העליון בדימוס מרים נאור, שבאחד המקרים, כאשר נתבקשה פסילתה של שופטת כשעורך דין ממשרדו של נוה הופיע מולה, כתבה כי פסילת שופטת במקרה כזה - רק משום שהיא מועמדת לקידום, ובקרב הוועדה לבחירת שופטים יושבים חברי מחנהו של נוה - היא צעד מרחיק לכת שאין לו כל הצדקה, והוא בגדר הבעת אי-אמון במערכת המשפט".