הנקראות ביותר

רפורמת התמרוקים: ארגוני הקוסמטיקה בעולם ייפגשו עם רה"מ

יאיימו בהפסקת יצוא לישראל ■ בכירים במשרדי הכלכלה והבריאות: "היבואנים הבלעדיים רוצים שזה ישמש חסם ליבוא מקביל" 

מוצרי טואלטיקה. "קבלת רישוי ממשרד הבריאות נמשכת עד חצי שנה" / צילום: עינת לברון
מוצרי טואלטיקה. "קבלת רישוי ממשרד הבריאות נמשכת עד חצי שנה" / צילום: עינת לברון

במסגרת ההיערכות למלחמה ברפורמת התמרוקים, שמאיימת לבטל את הבלעדיות על יבוא מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה, צפויים היבואנים הגדולים להביא לישראל את נציגי ארגוני הקוסמטיקה האמריקאי והאירופי, במטרה להפגיש בינם לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, מתוקף תפקידו כשר הבריאות, מאז שיעקב ליצמן עבר מתפקידו כשר לתפקיד סגן שר.

ביום ראשון הקרוב צפוי דיון ברפורמת התמרוקים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שצפוי לקבוע את העתידה של הרפורמה שמקדמים משרדי הבריאות והכלכלה, שמטרתה המקורית הייתה להקל את הרגולציה ביבוא תמרוקים לישראל, ובכך להגדיל את ההיצע ובהתאם את התחרות.

איגוד לשכות המסחר, המייצג את יבואניות הקוסמטיקה הגדולות והבלעדיות, פועל להבאת נציגים מארגון קוסמטיק יורופ, המייצג את תעשיית הקוסמטיקה באירופה, ומארגון pcpc, המייצג את תעשיית הקוסמטיקה בארה"ב.

הנקודות המרכזיות שנגדן נאבקים היבואנים הן הדרישה למתן גישה לנציג אחראי ישראלי לתיק התמרוק, הצגת מסמך על עמידה בתנאי ייצור נאותים, העסקת נציג אחראי שיישא בענישה פלילית הכוללת עונשי מאסר על הפרות מינהליות. לטענת האיגוד, אלה תנאים שאין להם אח ורע באירופה.

ומה דורשים הארגונים הבינלאומיים לשנות בתקנות? לפי מכתב שכתב ג'ון שייב, מנכ"ל קוסמטיקס יורופ, הם מבקשים כי הנציג האחראי יכול להיות ישות טבעית (אדם פרטי) או ישות משפטית (חברה), בניגוד לדרישה לגורם מתוך החברה. על-פי הרגולציה בתמרוקים של האיחוד האירופי, על הנציג האחראי לדאוג שתיק המוצר יהיה זמין במקרה של ביקורת. במקום לדרוש שהנציג האחראי תיק המוצר, צריך להיות מקובל שקודם להכנסת מוצר לשוק.

קיראו עוד ב"גלובס"


עו"ד ראובן בילט, יו"ר חטיבת התמרוקים באיגוד לשכות המסחר, אמר היום (ה') ל"גלובס": "כל הפניות שלהם בכתב לא נענו. אנחנו רוצים לפנות לראש הממשלה נתניהו כדי שיגיעו לישראל נציגים שייפגשו איתו, אחרי שנואשנו מפניות לשר הכלכלה ולסגן שר הבריאות. המנגנון הקיים לא עוזר, ומסרבים להיפגש איתנו והתקווה היא שפגישה עם ראש הממשלה תשנה את התמונה".

בילט הוסיף וטען כי המסרים שהועברו לנציגי הארגונים האירופיים שונים מאלה שמופיעים בתקנות. "נאמר להם במפורש שסודות מסחריים לא יימסרו אלא במקרה של בעיה רפואית. אם יקרה מצב של אירוע, תוך 72 שעות הם מתחייבים להעביר את המידע הזה לישראל".

לדברי בילט, "לא יהיה יצוא של קוסמטיקה לישראל אם התקנות האלה יתקבלו כפי שהן, מה שיגרום לשוק יצטמצם לשתיים או שלוש חברות".

גורמים בכירים במשרדי הכלכלה והבריאות אמרו היום ל"גלובס" בתגובה: "היבואנים הבלעדיים רוצים שזה ישמש חסם ליבוא מקביל, וכל מטרתם היא למצוא סעיפים שיקשו עליו. הבעיה שלהם היא שתיק המוצר ישמש גם יבואנים מקבילים. הדרישה שלהם מונעת ממשרד הבריאות לבקש את התיק ולהשתמש בו גם ליבוא מקביל", ובכך, מסביר הגורם, "הם חוסמים את התחרות מולם".

עוד הוסיפו הגורמים כי "מטרת התקנות הן לאפשר גם ליבואנים מקבילים להיכנס לשוק, אך היבואנים הבלעדיים דורשים שהמידע יהיה חסוי וישאר בידיהם. היו לא מעט מקרים בהם היבואנים הבלעדיים הגבילו את נגישות היבואנים המקבילים לתיק המוצר (האינפורמציה על הרכב המוצר וייצורו - ש.מ)".

לדבריהם, "כדאי לשים לב מי הם החברים באיגוד לשכות המסחר - החברות הגדולות, היבואניות הבלעדיות, שיש להם את האמצעים לשלם עבור כל הרגולציה הזו. היבואנים המקבילים צריכים להילחם את המלחמה בעצמם".

אחד הגורמים המרכזיים שהביאו לכך שמרד הבריאות משך את תקנות הרפורמה משולחן הוועדה לפני כחצי שנה, היה מכתב שהעבירה למשרד הבריאות וליו"ר ועדת הבריאות חטיבת התמרוקים של לשכת המסחר, שאליו צורפו פניות ארגון COSMETICS EUROPE, המאחד 4,000 יצרניות של קוסמטיקה באירופה, לצד ארגון בארה"ב המאגד 600 חברות בתחום הקוסמטיקה. בשני המכתבים צוין כי דרישת משרד הבריאות מהיבואנים הרשמיים להצגת הסודות המסחריים של היצרנים היא דבר שאינו מתקבל על הדעת.

נזכיר, כי לפני כמה חודשים יצאה משלחת משותפת של משרד הכלכלה, שמטרתה הייתה לבחון את הרגולציה הקיימת בתחום התמרוקים באיחוד האירופי, ומשתתפיה היו צפויים להיות מי שינסו להביא להסכמות סביב הרפורמה.

זו לא הפעם הראשונה

זו אינה הפעם הראשונה בה מנסים היבואנים הגדולים להביא לישראל גורמים ממדינות זרות כדי להפעיל לחץ. כך, בדיונים על רפורמת סימון המזון המזיק שהתקיימו באותה וועדה, הגיעו לשולחן הוועדה גם השגריר האיטלקי, ונציג התאחדות תעשייני המזון האיטלקים שבסופו של דבר השפיע על החלטות הוועדה. בעקבות דבריו של הנציג האיטלקי שונה הגודל המינימלי של מוצרים שידרשו סימון מ-20 ס"מ ל-25 ס"מ.

ומדוע זה חשוב? מכיוון שבאמצעות נאומים ממושכים באיטלקית שדרשו תרגום, ובכך האריכו את משך הזמן והבמה שניתנה לנציגי היבואנים הבלעדיים, הצליחו היבואנים להתערב ולהשפיע על מקבלי ההחלטות. מנכ"ל משרד הבריאות היה זה שהציע את הפשרה בעקבות דבריו של הנציג האיטלקי. האם גם הפעם גורמים חיצוניים יצליחו להפעיל ולשכנע את משתתפי הדיון בוועדה?

לכתבה הקודמתביטולי הטיסות: "החברות הישראליות יפסידו הרבה כסף בקיץ"