למה הומרו החנויות בשרונה מרקט לפינות ישיבה?

ריבוי שטחי המסחר וההסעדה באזור המתחם מציב אתגרים לא פשוטים להנהלת שוק האוכל ■ בשרונה מרקט חשבו על פתרון יצירתי כדי למלא את החללים הריקים ולשפר את הנראות ■ שרונה מרקט: "מדובר בתקופת מעבר והחלפה בין השוכרים. תפוסת העסקים היא מעל 90%"

שרונה מרקט  / צילום: שני מוזס
שרונה מרקט / צילום: שני מוזס

המורכבות שאיתה מתמודדים שוקי האוכל אינה פוסחת גם על שרונה מרקט שבתל-אביב. בעקבות עזיבת עסקים את המתחם, החללים שנשארו ריקים הוסבו לפינות ישיבה לסועדים - כך נודע ל"גלובס". מבדיקת "גלובס" עולה כי במתחם השוק יש כמה חללים בגדלים משתנים שבעבר הניבו הכנסות כחנויות, ושכיום משמשים כחללי ישיבה לסועדי המתחם ללא תשלום בהיקף של כ-40 סועדים. שכר הדירה הגבוה יחסית שמשלמים העסקים בהשוואה לשווקים הציבוריים והתחרות העזה מציבים אתגרים לא פשוטים בפני הנהלת השוק, ואין זו הפעם הראשונה המציאות כופה על בעלי השוק לשנות תוכניות.

מתחם שרונה מרקט נפתח ביולי 2015 על ידי חברת גינדי החזקות. המרכז חולש על שטח של כ-8,700 מ"ר, ובו כ-90 חנויות, דוכנים ומסעדות. שטח עסק ממוצע הוא 50 מ"ר. כבר לאחר 8 חודשים שבהם המתחם שגשג, החלו הבעיות. במארס 2016 תושבי המגדלים שהתנגדו לפתיחתו של המתחם הגישו תביעה נגד קבוצת גינדי. ביוני 2016 התרחש בו פיגוע, שפגע גם בפדיונות וגם במורל של עובדי ובאי המתחם. רצף האירועים פגע בעסקים גם במתחם החנויות שבפארק שרונה, וגם במרקט עצמו.

באוקטובר 2016 הודיעה גינדי כי מנכ"ל שרונה מרקט, שלומי חג'ג', עוזב את תפקידו, לאחר פחות משנה, ובמקומו מונה ליאור אשכנזי. גם במתחם שרונה הייתה תחלופה לא מועטה: גיל גזית הוא המנכ"ל השלישי מאז פתיחתו. בשל הטלטלות נאלצה ההנהלה להתמודד עם תלונות של בעלי העסקי על פדיונות נמוכים, וחלקם אף עזבו. מכה נוספת שנחתה עליו הייתה בג"ץ השבת.

בעתירה שהגישה גינדי החזקות לבג"ץ היא ביקשה להיכלל ברשימת המתחמים הרשאים לפעול בשבת גם במכירה קמעונאית. טענתה העיקרית של גינדי הייתה כי אי הכללת המתחם ברשימת המתחמים הפועלים בשבת - נמל תל-אביב, נמל יפו ומתחם התחנה - נגועה בשיקולים זרים, שכן המתחמים הנ"ל מצויים בבעלות חלקית או מלאה של העירייה. ואולם, בג"ץ דחה את העתירה.

בשנה האחרונה שרונה מרקט עשתה לא מעט כדי להפוך את המתחם לאטרקטיבי יותר עבור מגוון רחב של קהלים, בין היתר באמצעות הנחות משמעותיות, שיתוף-פעולה עם מועדון הזאפה הכולל הופעות שהכניסה אליהן חופשית, תערוכות רחוב ומיצגי אמנות.

כיום מתחם שרונה מרקט מתחלק לכ-60% חנויות קמעונאיות וכ-40% עסקי מזון. בעולם האוכל בשרונה מרקט קיימים כמה שפים בולטים, בהם ישראל אהרוני עם "הירו ראמן בר" ויונתן רושפלד עם "קפטן קארי", ומרבית התנועה בסופי השבוע מגיעה מהדוכנים הללו.

ריבוי שטחי המסחר בכלל, ובפרט של מתחמי ההסעדה ומסעדות הופך את התחרות לקשה ומאתגרת יותר, כשלאחרונה הצטרפו לאזור גם המסעדות הפועלות בסמוך לקניון גינדי TLV, מתחם הפוד קורט של עזריאלי שודרג והתחדש, וגם קניון עזריאלי שרונה החדש הולך ונבנה. לעומת זאת, לאחרונה מינה בית המשפט כונס נכסים לשוק האוכל אלנבי-רוטשילד שנקלע לקשיים.

"שרונה מרקט מתמודד בשוק תחרותי צפוף", אומר תמיר בן שחר ממשרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, ומסביר "ב-2014 היו בסביבת המתחם 81 עסקי הסעדה - יותר מאשר ברמת החייל על כמחצית מכמות המועסקים. היום יש 131 עסקי הסעדה, משמע נוספו נטו 50 מסעדות".

לדבריו, "השווקים עוברים מהפכה. החלק של ההסעדה תופס נתח הולך וגדל מהיצע העסקים ומהשטח על חשבון שטחי החנויות והעסקים של השוק הקלאסי. זה קורה גם בשווקים הפרטיים וגם בשווקים הציבוריים. כמו בכל מוצר קמעונאי השווקים החדשים נדרשים לספר "סיפור" ללקוחות בכוח, והשווקים בתל-אביב מתקשים בזה בעת האחרונה".

אחת התקוות של בתי העסק במתחם ובסביבתו הוא מגדל המשרדים שרונה עזריאלי, שהחל באכלוס בתקופת החגים.

מטעם הנהלת שרונה מרקט נמסר: "שרונה מרקט הינו המרכז הקולינרי הגדול והמוביל בישראל. המרקט חוגג בקרוב 3 שנים מוצלחות וטובות. בדומה למרכזים מסחריים בארץ ובעולם, גם בשרונה מרקט יש תחלופות של שוכרים. מדובר בהליך טבעי ובריא. בתקופת המעבר וההחלפה בין השוכרים החליטה הנהלת המרקט להשתמש בשטח הפנוי ולהשקיע בפינות ישיבה זמניות על מנת לרווח ולשדרג את חוויית קהל המבקרים. הוספת מקומות ישיבה באה לענות על צורך ולא על חוסר. תפוסת העסקים במרקט כיום היא מעל 90% ואנו עובדים במרץ להגיע בקרוב לתפוסה עסקים של 100%".

שרונה מרקט

פתיחה: יולי 2015

מספר עסקים: כ-90

שטח: 8,700 מ"ר

מנכ"ל: ליאור אשכנזי

בעלות: גינדי החזקות