"קשה לקשור את 'חוק מילצ'ן' לנתניהו לאור האופן שבו קודם"

"חוק מילצ'ן", המעניק הטבות מס ודיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, ושנחקק ב-2008 בתמיכה של כל מיני גורמים אינטרסנטים ולא-אינטרסנטים, עומד בליבת החשדות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתיק המתנות. נשאלת השאלה מה לנתניהו ולחוק זה, ועד כמה הוא מסבך את ראש הממשלה?

עו"ד אורי גולדמן, מומחה למיסוי וצווארון לבן, מסביר כי 'חוק מילצ'ן', הוא למעשה תיקון מספר 168 לפקודת מס הכנסה שתוקנה ב-2008. התיקון נחתם על-ידי רה"מ דאז אהוד אולמרט, שר האוצר דאז רוני בר-און, יו"ר הכנסת דאז דליה איציק והנשיא דאז, שמעון פרס המנוח. מטרת התיקון הייתה לעודד את עלייתם ואת חזרתם ארצה של עולים חדשים ותושבי ישראלי שעזבו את הארץ ושוקלים לשוב אליה, וזאת באמצעות מתן הטבות ממס מפליגות".

לדברי עו"ד גולדמן, "החשד של המדינה בייחוס כוונה פלילית לנתניהו בעת קידום התיקון אינו אפשרי, שכן על אף דבריו של 'עד המפתח', יו"ר יש עתיד וח"כ יאיר לפיד, הרי שהצעת החוק הממשלתית המקורית התקבלה פה אחד במליאת הכנסת בתמיכת 16 חברי כנסת. דבר זה מנתק את הקשר הדברים שאומר 'עד המפתח', לפיד, קל וחומר לאחר שההצעה נחקקה בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ פרופ' מיכאל נודלמן; וזאת, לאחר גיבוש החוק ביזמת משרד הקליטה ורשות המסים במסגרת פרויקט 'חוזרים הביתה ב-60 לישראל' שהוביל משרד הקליטה".

עו"ד גולדמן רומז כי אמירה של עד אינה יכולה להחליף עובדות בשטח, ואמירה, שלפיה ההטבה איננה עולה בקנה אחד עם האינטרס הלאומי, מוטעית מהיסוד וייתכן שנאמרה מתוך אינטרס.

לדבריו, "עובדה היא שמספר פעמים מאז 2008 היו ניסיונות לבטל או לצמצם בחקיקה את הפטור, הן בחוק ההסדרים והן ביוזמת רשות המסים, אך הן נדחו שוב ושוב, בין היתר בשל התנגדות גופים, כגון משרד העלייה (שלפיד כלל אינו קשור אליו)".

לדבריו, "אם נתמקד בתחום המס כשלעצמו, גם אם מחד יהיו אמירות של רשות המסים שהיא אינה מבינה את הפטורים ממס לתושבים חוזרים, הרי שהדבר מתנגש ישירות במבצעי הגילוי מרצון (הליך שבמסגרתו ניתן לדווח על נכסים לא-מדווחים מבלי להסתכן בהליך פלילי - א' ל"ו) שחידשה הרשות רק לאחרונה, ושמטרתם היא הסדרת ההון השחור מהתפוצות. אותו אינטרס היה קיים גם בבסיסה של 'חוק מילצ'ן' - היוזמה לעודד העלייה והחזרת התושבים החוזרים תוך מתן הטבות מס זמניות למספר שנים".

"צריכים לברך על החוק"

עו"ד אודי ברזילי, לשעבר המשנה למנהל רשות המסים וכיום עומד בראש בוטיק מס, מסביר כי "חוק מילצ'ן" לא היטיב רק עם ארנון מילצ'ן ולא נועדה רק לו, וכי קשה יהיה לקשור את נתניהו לחקיקת החוק לאור האופן שבו קודם החוק.

וכך מתאר ברזילי את הרקע לחקיקה: "ב-2003 הייתה רפורמה במדינת ישראל שקבעה שתושבי ישראל ישלמו מס גם על ההכנסות שלהם מחוץ לישראל. ברפורמה הזאת שכחו לתת התייחסות לעולים חדשים. לא היה ספק שלא ניתן להחיל את הדין הזה באופן מיידי על עולים חדשים ועל תושבים חוזרים, כיוון שהם לא צברו את ההון שלהם, את העושר שלהם, בישראל. זו תוצאה שהיא לא תוצאה הוגנת. יש גם הסדרים כאלה בעולם.

"אחרי שהוועדה סיימה את עבודתה על החוק, אני באופן אישי לקחתי את זה כפרויקט, עברתי משר לשר, הסברתי לו את התוצאה הזאת, שהיא תוצאה לא הגיונית, המונעת עלייה של עולים חדשים ותושבים חוזרים, עד שהגעתי לשר האוצר בממשלת אולמרט, רוני בר-און, שאמר לי 'אתה צודק'. אנשי האוצר התנגדו לחוק, אבל יישרו קו עם בר-און. גם יהודה נסרדישי, שעמד בראש רשות המסים, התנגד לחוק. בתחילה הוא לא רצה בו, אבל הוא 'התיישר'".

הסיבה ל'התיישרות', לטענת ברזילי, היא התועלת הכלכלית למדינה. "המשמעות הכלכלית היא לא ברמה של מילצ'ן, משום שמילצ'ן היה אדם אחד שנהנה מהחוק, אבל אני מכיר עוד עשרות אנשים שרצו להאריך את תקופת הפטור שבחוק לעוד 10 שנים. באופן טבעי, כשיש חוק ויש אפשרות להאריך את ההטבות - אז אלו שיש להם אינטרס, רוצים להאריך את ההטבות".

ברזילי מדגיש כי אין קשר בין נתניהו ל"חוק מילצ'ן", וכי זה לא אינטרס אישי של רה"מ ומילצ'ן שהחוק יישאר או שיוארך תוקפו - אלא של המדינה. "לא סתם נסרדישי השתכנע במהירות שהחוק נכון. הוא הוביל אותו עם בר-און כשר אוצר - והם כלל לא קשורים לנתניהו או למילצ'ן. זה בכלל בתקופת אולמרט. החוק הזה מאוד טוב, והוא הביא לפה חלק מהשגשוג שהיום המדינה חווה. הגיעו לפה הרבה מאוד אנשים עם כסף, ואנחנו צריכים לברך על כך".