מעצרים דורסניים בפרשת בזק: העילה - "צריך עד מדינה"

ביממה האחרונה שמענו וקראנו על כך ששלמה פילבר, אשר שימש כמנכ"ל משרד התקשורת וכאיש אמונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, חתם על הסכם עד מדינה. מדובר בידיעה מרעישה ודרמטית אשר עשויה להוביל לפריצת דרך משמעותית בפרשיות - בתיק 4000 - שבמוקדן ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לפני כשבוע, עוד בטרם נפתחה החקירה הגלויה בתיק המכונה "תיק 4000", שוחחתי עם עמיתיי למקצוע על הפערים בין עמדות המשטרה בשלב החקירה, לעמדות גופי אכיפה אחרים, בעיקר בכל הקשור לסוגיית המעצרים ושליחת החשודים למעצר.

בתמצית אסביר כי בעוד שרשות ניירות ערך נמנעת בדרך-כלל משליחת חשודים למעצר, ומשחררת אותם לביתם תחת תנאים מגבילים - הרי שהמשטרה בוחרת לרוב שלא לעשות שימוש באלטרנטיבה חלופית זו, וכולם כמעט נשלחים בזה אחר זה לבתי המעצר השונים.

העובדה הפשוטה היא שבתיק 4000 שולבו יחדיו זרועות חוקרי רשות ניירות ערך יחד עם חוקרי להב 433 לצורך חקירת "הפרשה החדשה" (הגם שסביר מאוד להניח כי בדיקות בעניינה מתבצעות זה תקופה ארוכה, ומרבית הראיות נאספו בעקבות תפיסת החומרים במסגרת "החקירה הישנה"). וכך, במשיכת קולמוס שלחו בזה אחר זה את מרבית החשודים המרכזיים למעצר - מי לאבו-כביר, מי לנווה תרצה ומי לכלא נבחר אחר.

אמנם על פני הדברים עסקינן בחשדות לביצוע עבירות חמורות הלקוחות מתחום טוהר המידות, כגון שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכן עבירות של שיבוש מהלכי משפט, עבירות אשר מקימות בהינתן חשד סביר לביצוען, עילת מעצר פוטנציאלית ואף מוצדקת בנסיבות העניין; אולם חשוב לשים לב כי חשדות דומים, אם כי בנסיבות שונות, לעבירות שיבוש ולביצוע מעשים חמורים, היו קיימים עוד קודם לכן בפרשות הקודמות שנחקרו בעניינם של בכירי חברת בזק ושל מקורביה (למעט ניר חפץ).

אך כל עוד החקירה התנהלה תחת מטריית רשות ניירות ערך, איש לא נשלח למעצר בכלא ניצן ולא בכלא שקמה. והנה, עם היכנסם של חוקרי המשטרה לתמונה, נשלחו כל החשודים המרכזיים לבית האסורים.

נשאלת אפוא מעצמה השאלה, האם עסקינן במסוכנות אמיתית של מי מהעצורים, או בחשש ממשי לשיבוש החקירה? האם יש צורך בפעולות חקירה שלא ניתן לבצען אם אותם חשודים ישהו למשל במעצר-בית עם תנאים מגבילים? האם לא ניתן להפיג את החששות - ככל שאלה אכן קיימים - באמצעות מפקחים ואיסור על שימוש באמצעים אלקטרוניים או באמצעים אחרים?

העובדה ששולחים אנשים נורמטיביים למעצר דרקוני, שדורס זכויות יסוד טבעיות, היא בעייתית, בעיקר בהינתן אופציות חלופיות למעצר כזה, ואינה מידתית.

ובעוד הפקולטות למשפטים מכשירות משפטנים ועורכי דין לעתיד על בסיס לימוד הסוגיות החשובות בנושאי "חזקת החפות", "כבוד האדם וחירותו" ועוד דוקטרינות משפטיות כאלה ואחרות וזכויות יסוד של כל אדם, לרבות זכויות נחקרים חשודים ועצורים - הרי שבמציאות פני הדברים שונים בתכלית. כך שמוטב שילמדו אותם דבר או שניים על "דילמת האסיר" ועל טקטיקות שונות לגיוס עדי מדינה.

■ הכותב הוא ראש תחום שוק ההון פלילי במשרד עוה"ד תדמור-לוי. לשעבר בפרקליטות מיסוי וכלכלה.