אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, מסר עדות בתיק 4000. חוקרי רשות ניירות ערך, שמובילים את החקירה ביחד עם חוקרי יחידת להב 433 של המשטרה, בקשו לשמוע מברגר מה הוא יודע בהקשר של ההקלות שנתן משרד התקשורת לבזק לאחר שעזב, והאם יש לו מידע על מערכת היחסים שנרקמה במשולש נתניהו-פילבר-אלוביץ'.
ברגר, שמונה לתפקידו על-ידי שר התקשורת הקודם גלעד ארדן, המשיך לשמש בתפקיד גם כאשר ארדן עזב את המשרד ב-2014. עד הבחירות ב-2015 ברגר ניהל את משרד התקשורת באופן עצמאי מול משרד ראש הממשלה, ולא היה שר ממונה. לאחר הבחירות, וכפי שאנו יודעים בדיעבד, ברגר הודח לטובת מינויו של שלמה פילבר.
ברגר הנהיג תחת ארדן מדיניות תקיפה מאד כלפי בזק. ארדן הוביל מהלכים שמראש הוגדרו ככאלה שנועדו לייצר תחרות בטלוויזיה ולהתמודד עם התחרות בשוק הקווי שטרם יושמה בשטח. ארדן וברגר היו "טראומתיים" מבחינת בזק ומבחינת שאול אלוביץ' אישית, שכן הוא הרגיש, וכך גם נאמר לו, שבזק תיאלץ להתמודד עם צעדים מאד קשים.
בשלבים מסוימים אלוביץ' חש שארדן ממש מתכוון להיבנות עליו, שכן הייתה לו מטרה לשחזר את ההצלחה של משה כחלון בשוק הסלולרי דרך מהלכים קיצוניים בשוק הנייח. אלוביץ' סיפר למקורביו כי ארדן אמר לו כך אישית, וכי מטרתו היא לגרום לכך שבמשרד התקשורת לא יזכרו את מורשת כחלון אלא את מורשתו הוא.
כאמור, אחרי שארדן עזב, ברגר המשיך לנהל את משרד התקשורת ללא שר, והוא המשיך באותה מדיניות שהוכתבה בתקופת ארדן. ברגר היה זה שיישם את מדיניות השוק הסיטונאי על אף התנגדותה של בזק, והוא נהג "לחתוך" חילוקי דעות ברוב המקרים לטובת מתחרותיה של בזק, שהרגישה שברגר נכנס בה כמו קטר רכבת, תוך שהוא מכוון מטרה אחת בלבד - ליישם את הרפורמה בכל הכוח.
על כך הוא שילם מחיר אישי כבד מאד עת הודח בשיחת טלפון על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמינה את עצמו לשר תקשורת. היום אנחנו יודעים מדוע בדיוק הוא פוטר, ומה הייתה המטרה במינוי של פילבר.
ברגר סירב להגיב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
