אנטומיה של כישלון: כך נפלנו בקרב המשפטי מול בזק

לאחר רכישת השליטה בבזק על ידי שאול אלוביץ' תמורת 6.8 מיליארד שקל, מתוכם 5 מיליארד שקל במינוף פירמידאלי, הגענו למסקנה, אני ושותפי לדרך, שיש בעיה קשה עם העמסת חובות על בזק וחלוקתם כדיבידנדים, ובעיקר עם התנהלות דירקטוריון בזק, שמשרת את בעל השליטה על חשבון החברה.

בעקבות זאת הגשנו שורה של הליכים משפטיים נגד חלוקות הדיבידנדים בבזק, נגד הדיבידנד שלא עמד במבחן הרווח, נגד שיקול-דעת הדירקטורים בהחלטות החלוקה, בקשות לכינוס אספות נושים, ועוד ועוד ועוד.

במסגרת ההליכים האלו, הצגנו את התקלות שמצאנו בדירקטוריון. החל ממינויים של בני משפחה ומנהלים בחברות אחרות של אותו בעל שליטה; המשך בדח"צ מקורב לבעל השליטה שישב איתו עשור בדירקטוריון אחר; דירקטורים מטעם העובדים שקיבלו שורה של הטבות (כולל אישיות) כנגד תמיכתם בחלוקות הדיבידנדים; דירקטורים שמקבלים שכר ישירות מבעל השליטה בלי שמישהו יודע כמה ומתי משלמים להם ועוד.

חשבנו לתומנו, שאחרי גל של קריסות של חברות ממונפות ופירמידות קורסות, נצליח למנוע את המינוף של בזק בזמן אמת, ולא רק לבוא חשבון בדיעבד, במיוחד אם נראה לבית המשפט איך מתנהל הדירקטוריון ועבור מי מתקבלות ההחלטות. אלא, שבכל ההליכים האלו, פשוט לא הצלחנו לשכנע את ביהמ"ש שיש בבזק תקלה מספיק חמורה שמחייבת את התערבותו.

בתור מי שלא חובב הפסדים אבל דווקא חובב היסטוריה, אני מחפש את הסיבות לכישלון.

פרופסורים מגויסים. בזק שילמה מיליוני שקלים למומחים שהיא שכרה כדי שיתנו חוות-דעת לטובתה בתביעות. מדובר ברשימת "ה-מומחים" בתחום דיני התאגידים והמימון בישראל, שבאורח פלא התיישרו אחת לאחת עם הטענות של בזק.

ועד עובדים תומך. אחת התופעות התמוהות ביותר זו ההתגייסות של ועד העובדים לטובת האינטרסים של בעל השליטה. תופעה שיש לחקור. שאף אחד לא יטעה, מדובר בוועד חזק עם שני נציגים בדירקטוריון, ושהחזיק בהסכם קיבוצי שאסר על מינוף החברה לטובת בעל השליטה - הסכם שבאורח פלא הסכימו לוותר עליו כנגד בונוסים.

הוועד הזה מכר את העתיד של החברה, והוא אחד האחראים לכך שבעוד כמה שנים היקף החובות האדיר שבזק העמיסה על הכתפיים שלה, יביאו לפיטורים של אלפים ולפגיעה בוודאות התעסוקתית. בדיוק כפי שקרה בחברת טבע.

מחזיקי אג"ח ובעלי מניות מוסדיים מנומנמים - בכל המאבקים שניהלנו, ביקשנו למצוא כתף תומכת במחזיקי האג"ח ובעלי המניות בחברה. חשבנו לתומנו, שהמוסדיים יתמכו בטענות שלנו על כך שהחברה נפגעת מחלוקות הדיבידנדים והעסקאות התמוהות. פעם אחר פעם, נדהמנו לגלות עד כמה הגופים המוסדיים, אלה שמנהלים את הפנסיה של כולנו, מעדיפים "לא לריב" עם בעל שליטה חזק, שיש לו איתם הרבה עסקים.

למרות גרף הלמידה המרשים של שוק ההון בהתמודדות עם בעלי שליטה ונושאי משרה בחברות קורסות, כנראה, יש עדיין מה ללמוד בנוגע למעורבות מוסדית מול בעלי שליטה מכהנים בחברות גדולות.

רגולטורים לא ערניים. בזמן אמת לא הצלחנו לשכנע את רשות ניירות ערך שהנסיבות מספיק חמורות באופן שמחייב אותה להתערב באופן שבו מתנהל דירקטוריון החברה. נציגי הרשות לא השכילו להפנים בזמן אמת שמדובר בצרה שמחייבת טיפול. כיום הדברים שונים. רף חשדנות נמוך של בית המשפט - פרשת בזק הולידה תחת ידה פסק דין מקיף של השופט חאלד כבוב שכלל ביקורת לא קטנה על דירקטוריון החברה, ואת אחד מפסקי הדין החשובים של ביהמ"ש העליון, שהכניס לדין הישראלי את "כלל שיקול-הדעת העסקי". למרות שפסקי הדין הם ביקורתיים, בשורה התחתונה בית המשפט העניק למנהלי החברה "הנחות" שנבעו מרף חשדנות נמוך.

סוללות עורכי הדין שהתייצבו להגנת הדירקטוריון ואין סוף המומחים ששכרה בזק, כנראה סייעו בעניין הזה.

לטעמי, ראוי שרף החשדנות של בית המשפט שיהיה גבוה יותר כלפי תופעות של מינוף קיצוני שמשליך על תרבות תאגידית.

אנחנו אשמים. בלי ביקורת עצמית אי אפשר - צריך גם לשאול אם ואולי הטענות שלנו הקדימו את זמנן, אולי לא הצלחנו להוכיח אותן, ואולי טעינו בהתנהלות. יכול להיות. לפחות ניסינו. בזמן אמת.

■ הכותב ניהל תביעות בעניין חלוקות דיבידנדים בבזק ותביעות נגד שיקול-דעת הדירקטוריון, ומנהל כיום תביעות כנגד בזק בעניין ניצול כוחה המונופוליסטי לרעה ובעניין תשלום תמורה נוספת בעסקת yes.